תשרי תשפ"ד

כְּנָפַיִךְ אֲחוּזוֹת שלהייך לחשי

שולייך עודן, לְמֻּלֶךְ תִּדֹּם נַפְשִׁי

אַסַּפֵּר, אֲעוֹרֵר, אֶתְעוֹרֵר לְעָנְשִׁי

אֶשָּׁאֵל מִמֵּךְ את ימיך שעברו

רְנָנוֹת יַבִּיעוּ וְשֶׁבַח יְסַפְּרוּ.



וּלְכָל מַאֲמִין, בעקבותיך תבוא

נוספת. אוספת שאר כאבו

לְמַכִּים לֹא תִתֵּן אֶת גֵּווֹ

בידיו ובידי, אֵי זוֹ תהא, לגלות

עַל כֵּן קַוֵּה, וְכוֹחֲךָ אַל תִּמּוֹט.



לַכֹּל בָּאֵי עוֹלָם ידבר, כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר לָכֶם

שָׁאֲפ֣וּ עַל לִבְּכֶם, שׁ֭וֹרְרַי, אֲזַי תְּקֻבַּל צַעֲקַתְכֶם