כיצד סולחים באמת? איך ניתן למחול כשהלב ממאן? הנה שלושה צעדים:
צעד ראשון, הממד השכלי:
• להגדיר את הפגיעה – מה בדיוק היה, מה אחריותכם ומה באחריות הזולת.
• להבין שסליחה לזולת היא קודם כל שחרור והעצמה לאדם שסולח בעצמו.
• לקבל החלטה עקרונית להתחיל תהליך פנימי של שחרור וסליחה.
צעד שני, הממד הרגשי:
• לתת מקום לרגשות הפגיעה, לא לנסות להדוף אותם.
• לזכור שכשסולחים נמצאים בתודעת עשירות (חירות, מיקוד במה שיש לי, במה שבידי). דמיינו את עצמכם ברגע של שביעות רצון. אתם רגועים ומרוצים, יש לכם הכל ולא חסר לכם כלום – זוהי תודעת עשירות.
• לזכור שכשסולחים נמצאים במקום הנותן והמעניק שלכם ופחות במקום הנזקק שלכם. דמיינו את התחושה כאשר אתם "יכולים לרשות לעצמכם" ומעניקים משהו למישהו בחינם, ואתם נהנים מההנאה שלו.
צעד שלישי, הממד ההתנהגותי:
• לערוך סדר וניקיון בסביבה הפיזית שלכם, לטפח אותה.
• להעשיר ולטפח את עצמכם מבחינה כלשה (גופנית, שכלית, רגשית, חברתית).
• לערוך רשימה של דברים שיש לכם בחיים, ובמחשבה שנייה לא מובן מאליו שיש לכם אותם.
• לתת לאנשים מחוות/עזרות קטנות מתוך מחשבה על ההנאה שתגרם להם מכך.
• לומר בינכם לבין עצמכם או לכתוב שאתם מוחלים לו על החוב, מפסיקים לתבוע אותו רגשית.
• לנסות לראות את הטוב באותו אדם ולחפש צדדים חיוביים באישיותו ואפילו לעזור לו (גם) בלי ידיעתו.
לגרסה מורחבת של המאמר, נא כתבו לי למייל או הצטרפי לרשימת התפוצה
גמר חתימה טובה
חיים דיין וצוות מכון הקשב