מדור עם כיתוב3.jpg

אני לא שווה כלום?

מה הופך אמא ל'שווה'? ומהי הצלחה אמתית באימהות, לעומת כישלון? היכנסו למאמר המעצים ביותר של פסי דבלינגר, שייתן לכן פרספקטיבה נכונה על התפקיד.
נכתב ע"י פסי דבלינגר · ‏8/6/18 ·
  1. פסי דבלינגר
    אני לא שווה, זהו, נקודה. לא מספיקה חצי ממה שאני רוצה להספיק, עושה את אותם דברים שוב ושוב, ולא נודע כי בא אל קרבנה...

    נו, דברים מינימאליים. זוג גרביים, לא מגיע לילד להוציא בבוקר בצורה מסודרת מהמגירה? כיור נקי ללא כלים לקצת יותר מחצי שעה זה לא דבר בסיסי?

    לא ככה דמיינתי את עצמי, גוערת ונוזפת בילדים כדי שכבר ילכו לישון ואוכל רק לטאטא את הניירת והטישויים הזרוקים בכל מיני פינות. (למען הסקר, האם גם אצלכן יש את ההרגשה שמישהו אוכל את הטישו וזה כל הזמן נגמר?)

    מסתבר שיש הבדל יסודי בין מה שדמיינתי בעבר לבין מה שכבר הבנתי היום.

    דמיינתי את עצמי מנקה את הבית ביסודיות מידי שבוע לפחות כמו לקראת ליל הסדר, חולצות מגוהצות ומקופלות בארון בערמות מסודרות דרך קבע, ניחוחות של עוגות ביתיות מכמה סוגים, שישאפו בני הבית כבר בחדר המדרגות, ובאופן כללי סדינים מתוחים על המיטות כמו בבית מלון.

    צעצועים סדורים בקופסאות שנאספים אוטומטית הישר כל אחד לקופסאו, ניהול זמן וניהול כלכלי מאוזן, תיוק מסמכים בלקסרים עם חוצצים מבריקים, טיולים עם הילדים, התעמלות פעמיים בשבוע והליכה זוגית על גדות איזה נחל לעיתים קרובות.

    ואיפה...

    המסמכים והגרביים לא פעם ממתינים למיון, הניחוחות שעולים בחדר המדרגות הם מהשכנים, והצעצועים אולי סדורים, אבל בעירבוביה מוחלטת! סדינים ב"ה שיש על המיטות, מה עוד אפשר לבקש? וערמות של חולצות יש ויש, השאלה היא רק עניין של מיקום וצורה...

    אז זהו, אני כישלון מוחץ, "בלתי מספיק" בתעודה. איזו מן אמא אני?

    אילו לא הייתי צריכה לעשות את כל הפעולות הטכניות הנ"ל, היו לי גמדות או משרתות שעושות לי הכל, אז הייתי יכולה לשבת בנחת, ללמוד 'אורחות צדיקים', לקרוא ספרים לטייל קצת עם חברות, וכמובן להתפנות יותר לילדים.

    האם אז הייתי שווה יותר?

    מה הופך אותי לאמא "שווה"? מהו אותו הדבר שייתן לי את ההרגשה שאני אמא שווה, ומהו הדבר שהילד שלי חושב, שעושה אותי ל"אמא שווה"?

    זה שאת רוצה בית מסודר ומאורגן זה בהחלט לגיטימי, ובית צריך להיות כזה, אבל, בעצם, גם משהו זר (או משהי זרה, עוזרת בלע"ז) יכול לשטוף כלים, רצפה, לכבס מצעים, ולגהץ מפות.

    לילד נעים וטוב לקבל כריך מרוח בטחינה וירקות, ופירות חתוכים בשקית מידי יום בצאתו מהבית, נכון, אבל נראה שהיה שמח גם עם לחמניה וחטיף צ'יפס מוכנים מהמכולת. את הפעולות הטכניות שאת עושה (וכל הכבוד לך כל דבר קטן וגדול שאת עושה לביתך!) יכול כל אחד לעשות.

    את הלב שלך, את האהבה שלך, את המבט שלך, את יחס שלך- אין לאף אחד חוץ ממך! ואי אפשר לקנות את זה בכסף.

    זה איתך כל הזמן, הלב שלך נמצא איתך בכל מקום שאת נמצאת והמקום של הילד שלך נמצא שם.

    מהרגע שהפכת להיות אמא לילד המסויים הזה, נוצר מקום ששמור-אצלך, רק לו.

    מקום "שווה".

    אי אפשר לקחת לך את זה.

    כל פעולה טכנית כזו או אחרת לא מורידה מהערך שלך כאמא, הגם שבודאי חשובה מאוד.

    לקריאתו של הילד "אמא!" רק את יכולה לענות "כן"...

    ואין משהו יותר שווה מזה!


    פסי דבלינגר, העצמה אימהית.
    03-6192194
    0504127928
    pid38a@gmail.com

תגובות

בכדי לרשום תגובה, עליך להרשם לאתר.
  1. bbh200
    חיזקת אותי! תודה!
      פסי דבלינגר אוהב/ת את זה.
  2. kshir
    מקסים.
    נהניתי.
    אם הטקסט היה עובר הגהה יותר טובה, הייתי נהנית יותר.
      פסי דבלינגר אוהב/ת את זה.
  3. מולטימדיה ה
    לגמרי העצמה!
    התרגשתי,
    תודה.
      פסי דבלינגר אוהב/ת את זה.
  4. תהילוש
    תודה!
      פסי דבלינגר אוהב/ת את זה.
  5. מוצרלה
    את הטור שלך אני אף פעם לא מפספסת!
      פסי דבלינגר אוהב/ת את זה.
  6. מתייעצת
    כרגיל, כל מילה! תמשיכי לכתוב ברוח הזו ותייצרי דור חדש של אימהות וילדים מאושרים יותר.
    1. אסתר
      פסי דבלינגר אוהב/ת את זה.