הנושאים החמים
שימי אדלר, ישיבע-בוחער מארה"ב החדשה שנמצאת בשליטת המוסלמים, נעצר בערב לאחר שחוזר מפגישה, בחשד כי הוא רצח את הנשיא של 'A.N.W', שתכנן להשתלט על הנשיאות העכשווית.
לאחר חקירות מתישות הוא נכנס לתא מעצר ופוגש שם את ג'ף - שעובד בשירות 'A.N.W', אשר עוזר לו לצאת בתמורה להבטחת עזרה. הוא משוחח עם אדם מה'A.N.W', שמסביר לו את פרטי המשימה ומאיים עליו. הוא טס לאוסטריה ונכנס לבית אח הנשיא, כשלפתע מתקשר בן-אדם שאומר לו לבוא לרחוב מסוים. הוא מתחיל ללכת, אך בדרך מתעכב. הזקנים שעיכבוהו נרצחים ונלקחים ע"י פרמדיקים. השוטרים במקום לא מוצאים ראיות וסוגרים את התיק לבינתיים.
שימי מוצא את מה שנראה כדפים. הוא הולך לסוכן שבבית הדפוס ומביא לו אותם, כשמיד לאחר מכן, הוא נורה בידי מתנקש ונסחב ע"י הסוכן.
ג'ף פוגש את אח הנשיא בכלא - והם בורחים ומדווחים לאדם שטעה במיקום הדפים. הפסנתר בכניסה למלון מתפוצץ.
שימי מתעורר בבית החולים ושוכח את מה שקרה. הוא פוגש את הזקן שעצר אותו בבית חב"ד ומדבר איתו. הזקן מוזהר שלא לגלות כלום לשימי. שימי שומע את זאב הזקן ממלמל משהו, וחולם חלום משונה באחד הלילות. הוא מקבל שיחה מג'ף, ולא מזהה אותו.
ג'ף עוקב אחרי אדם. אדוארד חושד בו ומורה לחוקר פרסי ווין להתנקש בו.
לאחר חקירות מתישות הוא נכנס לתא מעצר ופוגש שם את ג'ף - שעובד בשירות 'A.N.W', אשר עוזר לו לצאת בתמורה להבטחת עזרה. הוא משוחח עם אדם מה'A.N.W', שמסביר לו את פרטי המשימה ומאיים עליו. הוא טס לאוסטריה ונכנס לבית אח הנשיא, כשלפתע מתקשר בן-אדם שאומר לו לבוא לרחוב מסוים. הוא מתחיל ללכת, אך בדרך מתעכב. הזקנים שעיכבוהו נרצחים ונלקחים ע"י פרמדיקים. השוטרים במקום לא מוצאים ראיות וסוגרים את התיק לבינתיים.
שימי מוצא את מה שנראה כדפים. הוא הולך לסוכן שבבית הדפוס ומביא לו אותם, כשמיד לאחר מכן, הוא נורה בידי מתנקש ונסחב ע"י הסוכן.
ג'ף פוגש את אח הנשיא בכלא - והם בורחים ומדווחים לאדם שטעה במיקום הדפים. הפסנתר בכניסה למלון מתפוצץ.
שימי מתעורר בבית החולים ושוכח את מה שקרה. הוא פוגש את הזקן שעצר אותו בבית חב"ד ומדבר איתו. הזקן מוזהר שלא לגלות כלום לשימי. שימי שומע את זאב הזקן ממלמל משהו, וחולם חלום משונה באחד הלילות. הוא מקבל שיחה מג'ף, ולא מזהה אותו.
ג'ף עוקב אחרי אדם. אדוארד חושד בו ומורה לחוקר פרסי ווין להתנקש בו.
#69
הלילה היה קר. רוח חורפית חצתה את הסמטאות, מרפרפת על קירות הבניין הישן שבו שכנה הדירה המאובטחת של ג'ף ואדוארד. הרחוב למטה היה שקט, פרט לרחשי צעדים אקראיים של עוברי אורח מזדמנים.
ג'ף צעד במעלה המדרגות, מפתחו מסתובב בתוך המנעול בקליק שקט.
הוא נכנס פנימה, מדליק את האור. הדלת נסגרת אחריו בחריקה קלה, והשקט חזר להשתלט על המקום.
החדר עצמו היה חשוך למחצה, רק צלליות ריחפו על הקירות, אור קלוש מהרחוב למטה הטיל השתקפות מעוותת על התקרה.
אבל אז הוא הבחין באור המרצד מהמרפסת. לרגע הווילון זז קלות ברוח, והוא ראה אותו.
אדוארד עמד שם, נשען על המעקה, ידיו תחובות בכיסי המעיל הארוך שלו. עיניו היו נעוצות בנקודה רחוקה באופק, אולי באורות הרחוקים של העיר, אולי במשהו שרק הוא רואה.
ג'ף התקדם באטיות, לא פולט מילה.
הוא נעמד לידו, נשען על המעקה, מביט גם הוא לעבר העיר הדוממת.
השתיקה בין השניים נמשכה.
היא לא הייתה שתיקה ריקה – אלא אחת כזו שמכילה בתוכה אלף מילים שלא נאמרות.
כי כמו שאנשים חושבים - השתיקה עוזרת לך להחליט כשאתה נמצא בספק אינסופי.
"אתה יודע," אמר ג'ף לבסוף, קולו שקט, כמעט מהורהר. "אנשים שחיים עם סודות, מרגישים לפעמים כמו שעון חול שהולך ואוזל."
אדוארד לא ענה, אבל ג'ף ראה את השרירים בלסתו מתהדקים מעט.
"בהתחלה, זה כמו רעש רקע חלש ובלתי מורגש." המשיך ג'ף. "אבל אז, ככל שאתה מחזיק את זה בפנים – זה נהיה כבד יותר. ועם הזמן, אתה מתחיל לשאול את עצמך - מה יקרה כשהגרגר האחרון יפול?"
הוא הפנה אליו מבט. חזיתו של אדוארד נשארה קפואה.
"וכשזה יקרה... לאן בדיוק תלך?"
שתיקה נוספת.
"אתה יודע," הוא אמר בקול, "אנשים."
אדוארד פלט נשימה עמוקה, כאילו כלוב נסגר סביבו, וג'ף לפתע הרגיש עד כמה המקום הזה נעשה קטן.
"אני צריך לספר לך משהו," הוא אמר לבסוף, מישיר מבט אל תוך עיניו של אדוארד, "ועדיף שנעשה את זה בפנים."
השניים נכנסו לחדר, האור הצהבהב מרצד מעליהם מעט.
אדוארד התיישב על המיטה בעלת המזרן הקפיצי, ידיו שלובות, ראשו מורכן מעט. ג'ף התיישב על הכיסא מולו, רוכן מעט לפנים, אצבעותיו מתופפות קלות על ירכו.
האור היחיד בחדר היה המנורה הצהובה והעמומה, שהטילה צללים כהים על פניהם.
לראשונה מזה זמן רב, הם הביטו זה בזה.
ג'ף נשם עמוק.
"אני אומר את זה."
אדוארד לא זז.
"אני עוקב אחרי אדם."
