פירוש לשם זלטה

[נוי]

הזדמן לי השבת לעיין במאמר ישן המתרגם את דברי האדמו"ר מקלויזנבורג זצוק"ל בנושא חשיבות שפת היידיש.
בין שאר העניינים הנוגעים לעניין ייחוד שפה לדיבורי חול לעומת שפת לשוה"ק רק לדברים שבקדושה, כתוב ההסבר מדוע קוראים לילדים בשמות שאינם עבריים כמו שיינדל, זלאטה ושאר דוגמאות שבאו באשכול זה.
הסיבה היא שכשמטפילים בילד מקלחים אותו ומנקים אותו אי אפשר באותה העת להגות מילים בלשה"ק (על פי דבריו כל מילה בלשה"ק קדושה ואין להגות אותה במקומות כאלה) לכן, או שתרגמו את השמות של הזאטוטים ליידיש או הוסיפו כינוי חיבה כמו:רבקהלה.
שימו לב שבאמת רבים מהצאנזרס הקרויים על שמו מכונים: זלמן לייב, וכשעולים לתורה:"יעמוד הרב יקותיאל יהודה בן...."

 

[agav]

יענטל - המקור שלה הוא נדמה לי איטלקי, והוא גלגול של השם ג'נטיל (כמו gentle באנגלית) שמשמעו עדינה.
במקרה הזה, הל' היא חלק מהשם ולא סיומת אופיינית. אבל בצוק העיתים עם ההתרחקות מהמקור הפך ליענטא.

 

[חנון]

ספסל?! מה הקשר?!
זעקל זה שקית באידיש

 

[חנון]

מה עם השם "זעקל"?(נדיר מאד אבל שמעתי)
זה לא "ספסל" באידיש?

ספסל?! מה הקשר?!
זעקל באידיש פירושו שקית

 

[אברהם]

הזדמן לי השבת לעיין במאמר ישן המתרגם את דברי האדמו"ר מקלויזנבורג זצוק"ל בנושא חשיבות שפת היידיש.
בין שאר העניינים הנוגעים לעניין ייחוד שפה לדיבורי חול לעומת שפת לשוה"ק רק לדברים שבקדושה, כתוב ההסבר מדוע קוראים לילדים בשמות שאינם עבריים כמו שיינדל, זלאטה ושאר דוגמאות שבאו באשכול זה.
הסיבה היא שכשמטפילים בילד מקלחים אותו ומנקים אותו אי אפשר באותה העת להגות מילים בלשה"ק (על פי דבריו כל מילה בלשה"ק קדושה ואין להגות אותה במקומות כאלה) לכן, או שתרגמו את השמות של הזאטוטים ליידיש או הוסיפו כינוי חיבה כמו:רבקהלה.
שימו לב שבאמת רבים מהצאנזרס הקרויים על שמו מכונים: זלמן לייב, וכשעולים לתורה:"יעמוד הרב יקותיאל יהודה בן...."

זו חומרא מופלגת ללא בסיס הלכתי:
בשו"ע סימן פה בהג"ה כתוב במפורש שמותר
"אפילו להרהר בדברי תורה אסור בבית הכסא ובבית המרחץ ומקום הטינופת והוא המקום שיש בו צואה ומי רגלים. הגה: ואפילו הלכות המרחץ אסור ללמוד במרחץ (ר''ן פרק כירה ובית יוסף בשם אורחות חיים). דברים של חול מותר לאמרם שם בלשון הקדש. וכן הכנויים כגון רחום נאמן וכיוצא בהם מותר לאמרם שם"

ובהלכות בית הכסא בשו"ע כתב בהג"ה שלא ידבר שם, והאחרונים לא חילקו בדבריו אלא אסרו לדבר גם בלע"ז, וכתבו תירוצים שונים למחלוקת בין הסעיפים - אך לא חילקו בין לע"ז ללשון הקודש.

מי שרוצה להחמיר על עצמו לדבר רק ביידיש, יכול להחמיר, אך יש להיזהר מלהוציא לעז על שאר עם ישראל שנוהגים לדבר בלשון הקודש גם דברי חול, כפי שנהגו אבותינו אברהם יצחק ויעקב, בני ישראל במצרים, במדבר ובארץ ישראל עד ימי בית שני (שגם אז היו שדיברו בלשון הקודש), וכפי שנהגו יהודים במשך כל הדורות בארץ ישראל.

 

[חנון]

מה שמדברים היום זה לא לשה"ק זה עברית ששובשה מלשה"ק.
לשה"ק זה השפה המקראית והתנכית.
תעיינו בספרים של הרבי מסאטמאר זצוק"ל. כמו"כ יש הרבה קהילות בתוך אגודת ישראל שהם נגד העברית מהסיבות הנ"ל.
אידיש היא שפה יהודית, עדינה, ועשירה, אם רוצים לדבר לשה"ק תדברו בלשון המקרא.
נ.ב. אני לא מחסידות סאטמאר.

 

[אברהם]

מה שמדברים היום זה לא לשה"ק זה עברית.
לשה"ק זה השפה המקראית והתנכית

א. לשון הקודש נקראת עברית, בדברי חז"ל במשנה, ובדברי הראשונים והאחרונים
(לדוגמא: תוספות יום טוב במסכת ידיים:
"ועברית שהוא לשון הקודש, גם כן, על שם שכך היה לשונם של בני עבר הנהר. וכן פירש''י אברהם העברי, שבא מעבר הנהר")

ב. כ-80%-90% מהעברית המודרנית מבוססת על לשון הקודש המקראית
ג. אם זו לא אותה שפה, גם לדעת המחמירים לדבר בלשה"ק דברי חול - יש להתיר לדבר דברי חול בעברית, כי זה לא לשה"ק.

 

[נוי]

זו חומרא מופלגת ללא בסיס הלכתי:
בשו"ע סימן פה בהג"ה כתוב במפורש שמותר
"אפילו להרהר בדברי תורה אסור בבית הכסא ובבית המרחץ ומקום הטינופת והוא המקום שיש בו צואה ומי רגלים. הגה: ואפילו הלכות המרחץ אסור ללמוד במרחץ (ר''ן פרק כירה ובית יוסף בשם אורחות חיים). דברים של חול מותר לאמרם שם בלשון הקדש. וכן הכנויים כגון רחום נאמן וכיוצא בהם מותר לאמרם שם"

ובהלכות בית הכסא בשו"ע כתב בהג"ה שלא ידבר שם, והאחרונים לא חילקו בדבריו אלא אסרו לדבר גם בלע"ז, וכתבו תירוצים שונים למחלוקת בין הסעיפים - אך לא חילקו בין לע"ז ללשון הקודש.

מי שרוצה להחמיר על עצמו לדבר רק ביידיש, יכול להחמיר, אך יש להיזהר מלהוציא לעז על שאר עם ישראל שנוהגים לדבר בלשון הקודש גם דברי חול, כפי שנהגו אבותינו אברהם יצחק ויעקב, בני ישראל במצרים, במדבר ובארץ ישראל עד ימי בית שני (שגם אז היו שדיברו בלשון הקודש), וכפי שנהגו יהודים במשך כל הדורות בארץ ישראל.

כבודו יכול לחלוק על דברי האדמו"ר מצאנז אם הוא חש באותה דרגה.
הדברים שלו שקראתי -הם מופנים לחסידיו ולא לכלל ישראל.
לא נראה לי שהוא דרש שבנות עדות המזרח שהתקבלו באהבה במוסדותיו בקרית צאנז תשוחחנה ביידיש...
בכל מקרה זו גישה ושיטת חסידות , ויש הרבה דרכים לעבודת ה'.
אם היה בדברי להוציא לעז על מישהו, הרי זה היה גם על עצמי-הלוואי והייתי יודעת לדבר טוב ביידיש....
שורה תחתונה- הבאתי סיבה מעניינת למציאות השמות היידישאיים/לועזיים.

 

[חנון]

א. לשון הקודש נקראת עברית, בדברי חז"ל במשנה, ובדברי הראשונים והאחרונים
(לדוגמא: תוספות יום טוב במסכת ידיים:
"ועברית שהוא לשון הקודש, גם כן, על שם שכך היה לשונם של בני עבר הנהר. וכן פירש''י אברהם העברי, שבא מעבר הנהר")

ב. כ-80%-90% מהעברית המודרנית מבוססת על לשון הקודש המקראית
ג. אם זו לא אותה שפה, גם לדעת המחמירים לדבר בלשה"ק דברי חול - יש להתיר לדבר דברי חול בעברית, כי זה לא לשה"ק.

כל הקהילות שמקפידות לדבר באידיש טועים?! לא אתוכח יותר בל"נ

 

[אברהם]

כבודו יכול לחלוק על דברי האדמו"ר מצאנז אם הוא חש באותה דרגה.
הדברים שלו שקראתי -הם מופנים לחסידיו ולא לכלל ישראל.
לא נראה לי שהוא דרש שבנות עדות המזרח שהתקבלו באהבה במוסדותיו בקרית צאנז תשוחחנה ביידיש...
בכל מקרה זו גישה ושיטת חסידות , ויש הרבה דרכים לעבודת ה'.
אם היה בדברי להוציא לעז על מישהו, הרי זה היה גם על עצמי-הלוואי והייתי יודעת לדבר טוב ביידיש....
שורה תחתונה- הבאתי סיבה מעניינת למציאות השמות היידישאיים/לועזיים.

כל הקהילות שמקפידות לדבר באידיש טועים?! לא אתוכח יותר בל"נ

ח"ו שאחלוק על המקפידים לדבר ביידיש בכלל או על קדושי עליון כהאדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצוק"ל!
אם כך היה משמע מדבריי אני חוזר ומדגיש שלא זו הייתה כוונתי
רק הפניתי את תשומת הלב לכך שזו חומרא וחסידות ולא הלכה, ושיש להיזהר מלהוציא לעז על מי שלא נוהג כך (ואל תאמרו לי שאין מוציאי לעז, כי בעצמי קראתי מספר קונטרסים בנושא אשר לשיטתם כל מי שמדבר בלשה"ק לדברי חול הוא חוטא ורשע וכו')

 

[נוי]

ח"ו שאחלוק על המקפידים לדבר ביידיש בכלל או על קדושי עליון כהאדמו"ר מצאנז קלויזנבורג זצוק"ל!
אם כך היה משמע מדבריי אני חוזר ומדגיש שלא זו הייתה כוונתי
רק הפניתי את תשומת הלב לכך שזו חומרא וחסידות ולא הלכה, ושיש להיזהר מלהוציא לעז על מי שלא נוהג כך (ואל תאמרו לי שאין מוציאי לעז, כי בעצמי קראתי מספר קונטרסים בנושא אשר לשיטתם כל מי שמדבר בלשה"ק לדברי חול הוא חוטא ורשע וכו')

תודה על ההבהרה.
ואכן, האדמו"ר מצאנז מעורר שם בדבריו, ואינו מוציא לעז על אף אחד.

 

[agav]

מה עם השם "זעקל"?(נדיר מאד אבל שמעתי)
זה לא "ספסל" באידיש?

ספסל?! מה הקשר?!
זעקל זה שקית באידיש

אתם רציניים? איזה טמבל יקרא לבנו שקית או ספסל?

זעקיל זה כנראה כינוי ליצחק, בדומה לאייזיק, אייזיקל, איזק - בכל מיני שפות וניבים.
שמו של הבעל שם ממיכלשטט היה זעקיל לייב, שזה הניב היידי של שמו: יצחק אריה. (אריה הוא כמובן לייב.)

 

[א.ר.ז.]

לגבי פסוק לשם קלונימוס - היות ובדרך כלל מדובר בצרוף קלונימוס קלמן הפסוק הוא "קולי אל ה' אזעק קולי ... אתחנן" והוא כולל את שני השמות. והשם הזה בדרך כלל מתאים לאנשים מאד מיוחדים כך נראה לי.

ככל הידוע לי, בעל שני שמות יש לו לומר שני פסוקים, אחד לכל שם.

בעבר היתה ברשותי תוכנה למציאת פסוקים, אולי אמצא בגנזך...

 

[agav]

שאלו פה על גיננדל - חסידה. כנראה כמו גנוט.

זלדה - הגרסא הנשית ל'זליג' שמשמעו שמח, או מבורך. השם נגזר על בסיס שם גרמני עתיק: זלדה שמקורו ב'גריזלדה' שהוא כינוי לחיילת.

געצל - נסיונות התחקות שונים הגיעו לשתי משמעויות הפוכות: השם 'גוטפריד' בגרמנית (ידיד ה') או גוטצ'ק - בלתי נאמן לה'. אליבא דפרוש זה, זו הסיבה שהוא מגיע בדרך כלל בצמוד לשם 'אליקים'. וכך משמעות הצרוף הוא "הקב"ה יקים ויקרב את הרחוק ממנו" כמובן לא בהקשר הפרטי כי אם כסמל למצבו הרוחני של העם כולו בתקופת הגלות.

זנוויל - דיאלקט מתקשה במיוחד של 'שמואל'. (למיטיבי לכת: זהו את אותיות השם המקורי).

 

[א.ר.ז.]

זלדה - הגרסא הנשית ל'זליג' שמשמעו שמח, או מבורך. השם נגזר על בסיס שם גרמני עתיק: זלדה שמקורו ב'גריזלדה' שהוא כינוי לחיילת.

.

ושם דומה - זלמה ??? (הידועה בשם זה - שוועסטער זלמה המיתולוגית, האחות הירושלמית שעבדה עם ד"ר וולך, אולם פגשתי בו פעמים נוספות, כשם שהיה מקובל טרום השואה.)

 

[agav]

ושם דומה - זלמה ??? (הידועה בשם זה - שוועסטער זלמה המיתולוגית, האחות הירושלמית שעבדה עם ד"ר וולך, אולם פגשתי בו פעמים נוספות, כשם שהיה מקובל טרום השואה.)

זה שם גרמני שאין לו כל זיקה יהודית במקור. משמעות: "מגן האלוקים" או "מוגנת על ידי אלוקים". הלוגיקה של שמות גרמניים עתיקים עשויה להיות לעיתים נפתלת למדי.

 

[חנון]

אתם רציניים? איזה טמבל יקרא לבנו שקית או ספסל?

זעקיל זה כנראה כינוי ליצחק, בדומה לאייזיק, אייזיקל, איזק - בכל מיני שפות וניבים.
שמו של הבעל שם ממיכלשטט היה זעקיל לייב, שזה הניב היידי של שמו: יצחק אריה. (אריה הוא כמובן לייב.)

לא אמרתי שיקראו לילד שקית התכוונתי לתרגום המילה. איני יודעת מה המשמעות של השם עצמו

 

[RacheliArt]

אתם רציניים? איזה טמבל יקרא לבנו שקית או ספסל?

זעקיל זה כנראה כינוי ליצחק, בדומה לאייזיק, אייזיקל, איזק - בכל מיני שפות וניבים.
שמו של הבעל שם ממיכלשטט היה זעקיל לייב, שזה הניב היידי של שמו: יצחק אריה. (אריה הוא כמובן לייב.)

תשובה כהלכה! תודה!

ואגב, הטמבל שיקרא לבנו "שקית" הוא זה שאינו יודע את משמעות השם...ולכן אנחנו כאן בדיון הזה, כדי לדעת משמעויות של שמות. אם נורא יתחשק לי (-: לקרוא ע"ש סבא זעקיל או סבתא זלמה, אני רוצה לדעת מה השם אומר!

 

[agav]

אם נורא יתחשק לי (-: לקרוא ע"ש סבא זעקיל או סבתא זלמה, אני רוצה לדעת מה השם אומר!

אולי זה לא רעיון כל כך טוב. אביב זעקיל או חופית זלמה? סבא לא יאהב את זה.

 

[למען דעת]

בתוספת לתוספות..
אמו של שלמה המלך נקראת בשמואל (ב יא ג) ובמלכים בת שבע בת אליעם, אולם בדברי הימים (א ג ה) היא נקראת בת שוע בת עמיאל, ומכאן שבת שוע ובת שבע הם אותו שם בהגייה שונה.
לפיכך הבת שבע הראשונה שידועה לנו היא בת שוע הכנענית, אשת יהודה, שהיתה בתו של איש בשם שוע (בראשית לח, והשווה לשמו של שבע בן בכרי).

לאור זה יש משמעות מיוחדת למאמר חזל "ראויה היתה בת שבע לדוד אלא שאכלה פגה (=תאנה לא בשלה)!
מקור: הרב חנוך ארנטרוי זצ"ל