עייפות נפשית

[שרית ו]

אמן!!!
בדיוק זה מה שעשיתי עכשיו....
התפללתי וביקשתי לזכות גם לאוצר!!!
אומנם לא לראשון...
אבל...

נראה לי שהילדים קצת בהלם...
מה אומרים להם?

אומרים להם שהתפללת
מה יותר יפה ויהודי מזה?

ויש מצב שאם תגידי שהתפללת לתינוק הם אפילו יצטרפו אליך...

 

[מרחבית]

מצד שני, אלה שבחרו אחרת עפ"י רבותיהם, לא יכולים לשנות את כלל הציבור, ולהגיד שכך טוב.

כן.
רק תיקון אחד הייתי מתקנת במשפט שלך: במקום 'אלה שבחרו אחרת' הייתי כותבת 'אלה שהתאים להם אחרת'. מי שהמצב פשוט גומר אותה - זה לא בחירתה.

 

[ארבע]

הם כן יכולים לומר שכך טוב להם. ורצוי שהציבור יכיל ויקבל זאת.

 

[כתומה]

הם כן יכולים לומר שכך טוב להם. ורצוי שהציבור יכיל ויקבל זאת.

נכון, אבל לא לחנך שכך טוב ורצוי.

 

[ארבע]

מה זה לא לחנך? כל הנדון פה הוא שאין טוב ונכון אחד. יש טוב ונכון לכל אחד בפני עצמו, ולפעמים הטוב והנכון מתאים לרבים.

 

[כתומה]

ציטוט אחד מתוך כל האשכול:
להראות לנשים שיש גם רבנים "אחרים", ולא להתייאש ולא להסס ל"נדנד" לרב גם אם הבעל מתבייש כי דמנו ודם זרענו תלויים בהחלטות של אנשים אחרים.
אם זה לא נקרא לחנך אז מה זה כן??

 

[ארבע]

אם זה לא נקרא לחנך אז מה זה כן??

'זה' זה בדיוק מה שגם את עושה - הבעת עמדה / דעה.

 

[שלולית]

לגיטימי לרצות להסביר לנשים אחרות על הצורך והחובה להקשיב לעצמן.
גרוע אם משכנעים שילודה זה לא ערך חשוב, כי זה לא נכון. כל ילד שיולדים זו זכות עצומה. וזה באמת עוול, וזו גם נימה שנשמעת פה ושם לאורך האשכול, והיא צורמת.
אבל לגדל את הילדים שכבר יש כמו שצריך, זו חובה גדולה עוד יותר. ולשמור על בריאות הנפש - כנ"ל.
המציאות היא שיש נשים שצריכות למנוע, ובגלל ההרגשה שזה לא בסדר להיות חלשה, או להרגיש שאין כוח נפשי לעבור שום הריון ולידה / לגדל ילד נוסף, הן לא מבהירות מספיק מה הן מרגישות, או לא מתעקשות על זה.
וכן, במצבים מסוימים צריך להתעקש.
אם אשה מביאה ילד לא ברצון, ואחר כך קורסת נפשית, היא בהחלט עלולה להתבע על כך שלא לקחה אחריות מבעוד מועד, בגלל אי הנעימות וחוסר הבטחון לעמוד על דעתה.
רב הוא לא נביא, ואם הבעל בעמדת ש'לא נעים' שאשתי רוצה שוב למנוע - אז אמנם זה אנושי, אבל שגוי. ובקלות עלול להיות מצב שהרב יגיד לא למנוע, ושחובת האשה היא לחזור ולהגיד שהיא מרגישה שהיא לא מסוגלת. מי שיעבור את ההריון והלידה ויצטרך לגדל את הילד - זו היא. אם היא לא מסוגלת, אז זה לא נכון לעשות את זה.
וצריך גם מודעות לכך שזה לא כללים. זה לא ענין של חצי שנה או שנה או שנה וחצי. כל אחת עוברת את המסלול הזה אחרת מבחינה פיזית וגם נפשית.
מה שציטטת, כתומה - נכון, יש פה מגמה להשפיע על אחרות.
אבל זו לא מגמה של להשפיע למנוע, שזה שלילי, אלא מגמה של להשפיע להיות קשובה לעצמך, ובעיקר להאמין לעצמך גם אם אין לך כרגע אישור חיצוני לזה.
יש נשים שצריכות לשמוע זאת, ולא הייתי כותבת את הנ"ל, לולא הכרתי גם בתים שקרסו.

 

[אמא יהודית]

כן כן, אני אסביר לך למה לפעמים צריך ל'נדנד'
אני קיבלתי אישור של חצי שנה אחרי לידה ראשונה, הייתי ילדה בת 19 בלי עבודה,בלי תמיכה מההורים, עם משכנתא שיורדת מהאין והייתי מאד מפונקת.
אחרי חצי שנה נכנסתי להריון שני - לא הייתי מוכנה לזה פיזית ונפשית.
לאחר שהתינוק נולד לא התחברתי אליו, הרגשתי ניכור, החלב נגמר לי תוך חודשיים וכשהוא היה בוכה בלילה אני לא הייתי קמה, בעלי לקח את האחריות מחוסר ברירה.
בסופו של דבר לאחר תהליך של מספר חודשים נקשרתי אליו והתחלתי לאהוב אותו באמת
תקופה ארוכה אחר כך הייתי נזכרת בלידה ומורידה דמעות, ולא שהיא היתה קשה או משהו בסגנון
אז אני היום חושבת שהייתי במצב של טרום דיכאון.
אשה צריכה להיות מודעת לעצמה ולעצור אם צריך, וללכת לשאול רב נוסף, כי אשה מכירה את כוחות הנפש שלה והיכולות שלה ולא חכמה להדחיק ולומר ה' ישלח כוחות וכו'

 

[כתומה]

'זה' זה בדיוק מה שגם את עושה - הבעת עמדה / דעה.

לא ולא!!
כתבתי למעלה ואכתוב שוב, ילדתי 4 ילדים בפחות מארבע שנים, ואני יכולה לכתוב סדרה של ספרים על תגובות של חברות, שכנות, ידידות, קרובות משפחה, רופאים אחיות ומי לא.
לצטט לי ציטוטים מהגמרא, להמליץ לי שמות של רבנים שמתירים, או לחילופין יועצות הנקה שיכולות לעזור,וכו וכו.
עברו כמה שנים מאז והיה לי תקופת הפסקה בלי שום מניעה (וגם ככה קבלתי דשי"ם ותגובות שעשיתי בשכל וכו).
ועכשיו כשקראתי את האשכול הכל צף לי - למה אתן מחנכות אותי? לא טוב לכן ככה, אין בעיה תעשו איך שאתן מבינות, אבל למה מפריעה לכן שאני יולדת צפוף??? למה??

 

[ארבע]

לא ולא!!
כתבתי למעלה ואכתוב שוב, ילדתי 4 ילדים בפחות מארבע שנים, ואני יכולה לכתוב סדרה של ספרים על תגובות של חברות, שכנות, ידידות, קרובות משפחה, רופאים אחיות ומי לא.
לצטט לי ציטוטים מהגמרא, להמליץ לי שמות של רבנים שמתירים, או לחילופין יועצות הנקה שיכולות לעזור,וכו וכו.
עברו כמה שנים מאז והיה לי תקופת הפסקה בלי שום מניעה (גם ככה קבלתי דשי"ם שעשיתי בשכל), ועכשיו כשקראתי את האשכול הכל צף לי - למה אתן מחנכות אותי? לא טוב לכן ככה, אין בעיה תעשו איך שאתן מבינות, אבל למה מפריעה לכן שאני יולדת צפוף??? למה??

עכשיו אני מבינה אותך יותר. תודה שהבהרת.
לאנשים יש נטייה לדחוף אף, הן לצפופי הילודה, הן לבעלי הרווחים.
אני מאמינה שיש כאן כאלו שהגיבו בשונה ממך גם מתוך הכאב שלהן בשל תגובות שופטות מצד החברה.
אני מכירה נשים כמוך, ונשים שחוות את ההערות מהכיוון השני, על הרווחים,שלפעמים הם לא ברצונן ולא בבחירתן בכלל. אלו הערות שבכל מקרה נחוות כחדירה לטריטוריה האישית ואין בהן שום נעימות, ולדעתי גם לא אכפתיות, כשהן ישירות וחודרניות. סתם סוג של תאוות יאכנאות לא צנועה ומכוערת.

 

[efrat1]

עכשיו אני מבינה אותך יותר. תודה שהבהרת.
לאנשים יש נטייה לדחוף אף, הן לצפופי הילודה, הן לבעלי הרווחים.
אני מאמינה שיש כאן כאלו שהגיבו בשונה ממך גם מתוך הכאב שלהן בשל תגובות שופטות מצד החברה.
אני מכירה נשים כמוך, ונשים שחוות את ההערות מהכיוון השני, על הרווחים,שלפעמים הם לא ברצונן ולא בבחירתן בכלל. אלו הערות שבכל מקרה נחוות כחדירה לטריטוריה האישית ואין בהן שום נעימות, ולדעתי גם לא אכפתיות, כשהן ישירות וחודרניות. סתם סוג של תאוות יאכנאות לא צנועה ומכוערת.

בכל מקרה שהוא אין הצדקה לאף אחד לחדור לפרטיות של מישהי.
בין אם היא יולדת אחת ל10 חודשים, ובין אם אחת ל10 שנים.
לא מבינה למה צריך לומר את זה בכלל.
אני קצת מופתעת מהשכנות והדודות שלכן...

 

[נחל]

כתומה, את עשית ואת עושה דבר גדול ועצום!
מזדהה איתך מאד נוכח סוג הערות כאלה.
אבל חושבת שהצד השני חשוב לא פחות, וזה לא סותר.
בדיוק כמו שארבע כתבה.

 

[מירי סלומון]

עכשיו אני מבינה אותך יותר. תודה שהבהרת.
לאנשים יש נטייה לדחוף אף, הן לצפופי הילודה, הן לבעלי הרווחים.
אני מאמינה שיש כאן כאלו שהגיבו בשונה ממך גם מתוך הכאב שלהן בשל תגובות שופטות מצד החברה.
אני מכירה נשים כמוך, ונשים שחוות את ההערות מהכיוון השני, על הרווחים,שלפעמים הם לא ברצונן ולא בבחירתן בכלל. אלו הערות שבכל מקרה נחוות כחדירה לטריטוריה האישית ואין בהן שום נעימות, ולדעתי גם לא אכפתיות, כשהן ישירות וחודרניות. סתם סוג של תאוות יאכנאות לא צנועה ומכוערת.

אני ממש רציתי גם לכתוב על זה
ולא ידעתי איך...
שכנות/גיסות וחברות יקרות, אתן לא באמת יודעות מה הולך אצל השני
ולא תמיד שיש כמה ילדים צפופים, ואח"כ הפסקה זה חייב להיות יזום
יכול להיות שפשוט אבא אמר עכשיו לא....
אז אין מה "לחפור" עם כל מיני משפטים....

 

[כתומה]

כתומה, את עשית ואת עושה דבר גדול ועצום!
מזדהה איתך מאד נוכח סוג הערות כאלה.
אבל חושבת שהצד השני חשוב לא פחות, וזה לא סותר.
בדיוק כמו שארבע כתבה.

נכון אבל צרם לי המגמה שמנסים להשפיע שלא כך צריך להיות.
ויש לי חברה טובה טובה שעושה אחרת ממני לגמרי, וכן, נשארנו חברות....

 

[נחל]

לי צורם פה ושם נימה שמרגישה זלזול בילודה, אבל יתכן שזה רק נשמע, בגלל שדברים נכתבים מתוך כאב, ועל סמך חוויות אישיות קשות. לא באמת מתוך זלזול.

לא מאמינה שיש פה איזה 'צריך' שהוא נכון גורף.
יש פה ערכים שהם נכונים תמיד. ילודה זה תפקיד ענק של אשה. שמירה על בריאות נפש - גם כן. גידול ילדים - גם כן.
האיזון הנכון בין כל אלה, הוא שאלה אישית לגמרי.

 

[מרחבית]

לא מאמינה שיש פה איזה 'צריך' שהוא נכון גורף.
יש פה ערכים שהם נכונים תמיד. ילודה זה תפקיד ענק של אשה. שמירה על בריאות נפש - גם כן. גידול ילדים - גם כן.
האיזון הנכון בין כל אלה, הוא שאלה אישית לגמרי.[/QUOTE]


כל מילה.
מה שהפריע לי, ומאמינה שגם לאחרים כאן, שניסו לומר שחייבים מרווחים באופן גורף, בתור כלל לכולם.
על השאר יש כאן בגדול הסכמה די כללית.

 

[קריאת כיוון]

אני חושבת שכמו בשרשור "אני צריכה לשנות את הריקוד"
גם כאן, מעבר להתמודדות הראשונית, יש את הרקדנים הבלתי קרויים המשתלטים לעיתים על הריקוד.
החמות [שוויגער בלע"ז], הדודה צילה, הגיסה ימפונינה חטטנינה וכל הפמליה.
וכמו בריקוד, בו אני בוחרת לשנות את צעדי, לדחות את מי שלא מתאים לי בחיי
להתכנס, להתרחק, להפתיע, לשנות צעד, מנגינה או מקצב [תלוי בטיב המילוי]
ובעיקר, להשאיר לעצמי מרחב, בחירה, שמחה וחיבור אמיתי לה' יתברך.
שנזכה.

 

[סולפג' solfege]

היה מרגש ומטלטל לקרוא את האשכול הזה.
כותבת מהלב וגלויה - בעז"ה שהקב"ה ייתן לשתיכן את הכוחות להתמודד.
תזכורנה, הקב"ה לא נותן לאף אחד ניסיון שהוא לא יכול לעמוד בו...
הכי חשוב לשתף תמיד- קרובת משפחה, חברה טובה וגם הפורום הזה לפעמים מציל!
העיקר שבסופו של דבר נצא בידיים מלאות, וילדים בריאים ושלמים.

 

[musicmix]

אני רוצה לציין שזה דבר בריא וטבעי לאשה לרצות להביא ילדים, לרצות לגדל ילדים, הקב"ה טמע את הרצון הזה באשה בכדי שיהיה המשכיות לעולם ולדורות , אחרת לא היינו מסכימות לעבור את הסבל עד להבאת ילד לעולם.[שימו לב שבלשון העם לידה נקראת "חוויה " ולא טראומה מה שרוב רובנו חוות בלידות...]
כשאשה נמצאת במצב שהיא לא רוצה או לא יכולה לרצות לקבל עוד ילד, או לגדל עוד ילד, זה שאלה על הבריאות הפנימית שלה...
אז אל תהססו לשאול, ולשאול שוב רבנים ועסקנים , לשתף להיעזר ולקבל תמיכה
ומצד שני בבקשה כשאתן רואת חברה, שכנה, ידידה ,אחות גיסה וכו' שאינה עומדת בקצב, זה לא אומר שהיא במניעה, וגם אם כן אין שום הצדקה לשיפוט , גם לא להסכמה [" בטח היה לך קשה עם כל התינוקות בבית,אז עשית מאד חכם שלקחת הפסקה" וכו']
מקסימום תתפלו בעדה, זה בוודאי יעזור...