כותבת מהלב
משתמש פעיל
שלום לכולם,
אני לא ניקית חדשה,
אני מאוד ותיקה כאן ומאוד פעילה,
פתחתי שם משתמש חדש כי אני רוצה לכתוב כמה מילים באנונימיות.
אז ככה,
אני תשושה.
אני תשושה ועייפה נפשית.
אני אישה צעירה, אם לתינוק ועוד אחד בדרך, בני ברקית ממוצעת, רגילה.
הגעתי למצב שאין לי כח לעשות כלום!
בבוקר אני מתארגנת באיטיות, מגיעה בצהריים לבית מהעבודה עם הקטנטנים ופשוט אין לי כח לעשות שום דבר.
בעלי מנקה ומסדר את הבית, בעלי מקלח את הילד, בעלי מוריד אשפה.
זה לא שאני לא עושה שום דבר, אני מכינה אוכל, אני עוזרת בסידור הבית, אני מרדימה כל לילה את הילד עם שירים וסיפורים ונשיקות וחיבוקים, אני עושה קניות, אני עובדת משרה מלאה בחוץ, אני הרבה מבשלת ואופה.
אבל יש רגעים שאני פשוט לא מסוגלת לקום מהכסא ולעשות משהו פשוט.
למשל אם הילד בוכה, אין לי כח להרים אותו ולהרגיע אותו, אני יכולה להשתגע מבכי של תינוק, הצליל הזה פשוט עושה אותי חסרת סבלנות.
אני בהריון, לוקחת ברזל וויטמינים, בדיקות הדם שלי מצוינות, אבל הנפש שלי עייפה.
אני פשוט מרגישה כל היום שאני רוצה רק לישון ולישון ולא לעשות כלום.
הכי קשה לי בכל העניין הזה שיש הרבה דברים שבעלי עושה במקומי, והוא לומד בכולל יום שלם, ובמקום לפנק אותו בארוחה טובה כשהוא חוזר הביתה, ולהביא אותו לבית מסודר ומצוחצח, הוא מגיע הביתה וצריך לסדר ולנקות, ולא זה מה שאני מצפה מעצמי.
קשה לי לחיות עם העובדה שבעלי עושה תפקידים שאני צריכה לעשות ועוד אחרי יום שלם שלמד ושקד בתורה.
אני אשמח מאוד לקבל עיצות איך לעזור לעצמי להיות יותר פעילה ויותר חיונית.
מודה לכם מאוד.
אני לא ניקית חדשה,
אני מאוד ותיקה כאן ומאוד פעילה,
פתחתי שם משתמש חדש כי אני רוצה לכתוב כמה מילים באנונימיות.
אז ככה,
אני תשושה.
אני תשושה ועייפה נפשית.
אני אישה צעירה, אם לתינוק ועוד אחד בדרך, בני ברקית ממוצעת, רגילה.
הגעתי למצב שאין לי כח לעשות כלום!
בבוקר אני מתארגנת באיטיות, מגיעה בצהריים לבית מהעבודה עם הקטנטנים ופשוט אין לי כח לעשות שום דבר.
בעלי מנקה ומסדר את הבית, בעלי מקלח את הילד, בעלי מוריד אשפה.
זה לא שאני לא עושה שום דבר, אני מכינה אוכל, אני עוזרת בסידור הבית, אני מרדימה כל לילה את הילד עם שירים וסיפורים ונשיקות וחיבוקים, אני עושה קניות, אני עובדת משרה מלאה בחוץ, אני הרבה מבשלת ואופה.
אבל יש רגעים שאני פשוט לא מסוגלת לקום מהכסא ולעשות משהו פשוט.
למשל אם הילד בוכה, אין לי כח להרים אותו ולהרגיע אותו, אני יכולה להשתגע מבכי של תינוק, הצליל הזה פשוט עושה אותי חסרת סבלנות.
אני בהריון, לוקחת ברזל וויטמינים, בדיקות הדם שלי מצוינות, אבל הנפש שלי עייפה.
אני פשוט מרגישה כל היום שאני רוצה רק לישון ולישון ולא לעשות כלום.
הכי קשה לי בכל העניין הזה שיש הרבה דברים שבעלי עושה במקומי, והוא לומד בכולל יום שלם, ובמקום לפנק אותו בארוחה טובה כשהוא חוזר הביתה, ולהביא אותו לבית מסודר ומצוחצח, הוא מגיע הביתה וצריך לסדר ולנקות, ולא זה מה שאני מצפה מעצמי.
קשה לי לחיות עם העובדה שבעלי עושה תפקידים שאני צריכה לעשות ועוד אחרי יום שלם שלמד ושקד בתורה.
אני אשמח מאוד לקבל עיצות איך לעזור לעצמי להיות יותר פעילה ויותר חיונית.
מודה לכם מאוד.
נערך לאחרונה ב: