לדעתי טעות חמורה.
אכן החשש מוצדק שמניני המרפסות יחרגו ויגלשו אל הכביש והמדרכות. אמת. פוק חזי מאי עמא דבר.
אבל ברור לגמרי שמניני המרפסות הם גם הצלת נפשות בל תתואר.
לא ניכנס לוויכוח התיאולוגי שאפשר לנהל על זה מכאן ועד דיר אל אסד, והביקורת שתוכל למתוח על הציבור ברוחב לב בענין הזה, כדלהלן, אבל ברור לגמרי שעשרות אחוזים מציבור יראי ה' לא יוותרו לגמרי על תפילה במנין בשום קונסטלציה, ואם אופציית המרפסות לא תהיה על שולחן המרפסת, יתכנסו באופן האסור והמסוכן.
עובדה היא, ויש לך רשות להרהר אחריה.
כך או כך, להכריז על מניני המרפסות כבלתי לגיטימיים זו טעות קשה ומסוכנת.
וכבר אמרו חכמים, 'תפסת מרובה לא תפסת, תפסת מועט תפסת'.
עוד אמרו: טובה ציפור אחת על המרפסת ושלוש על המדרכה מעשרים ציפורים בסלון צפוף.
הנכון הוא, שצריך תיקון גדול בגזרת קריאת התורה, ושוב, לבטלה לגמרי לא יהיה חכם כנ"ל. צריך להגביר מאד מודעות בנושא העליות (שלא יהיו בכלל), וככלל, שמן הראוי והנדרש שאדם אחד בודד ילך לבית הכנסת להביא את ספר התורה, יקרא בתורה, יעלה בכל הקרואים, יגביה, יגלול וגם יפטיר, ואחר כך יחזיר את הס"ת למכונו.
עוד נכון, שיבוא יום ונמצא את הזמן לעשות חשבון נפש, איך באמת הגענו למצב שבו התפילה במנין הפכה לטבע שני, להרגל דבוק באדם, עד שגם אם יעמדו כל פוסקי הדור ויצווחו ככרוכיא 'עת לעשות לה' הפרו תורתך', אין קול ואין עונה. ואיך ייתכן שגזירה על ענינים רוחניים היתה ל'גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה'. האם לא מצאנו כאן סעיף של 'בְּפִיו וּבִשְׂפָתָיו כִּבְּדוּנִי וְלִבּוֹ רִחַק מִמֶּנִּי וַתְּהִי יִרְאָתָם אֹתִי מִצְוַת אֲנָשִׁים מְלֻמָּדָה'?!