מילקשייקית
משתמש מקצוען
צר לי.הן לא מעניינות את רוב האמהות.
רוב האמהות שאני מכירה - זה כן מענין אותם.
לא, לא התפאורה והמסך המרצד (שעדיין אין בגנים, בינתיים), לא התנועות האחידות והתלבושת הפפיונית.
אלא הילדונת שלהם שעומדת שם, בשורה הרביעית שלישית משמאל, או דווקא ראשונה -שנייה מימין.
והילדונת הזו עכשיו שרה "אמא" במתיקות שממיסה לך את כל החומות של התסכול.
ואחר כך היא שרה "תודה לה'", ולמרות שזה רק דקלום מלא שיבושים - זה מטפס עלי רקיע, של שמים ולב.
ואת גאה בה, בילדונת הזו, שהיא שלך, ושלו, והיא כל העולם שלך.
ורגש אמהי מתוק אז עוטף אותך.
ובשבילו והשפעותיו שווה כל מאמץ הכבירים הזה.
נערך לאחרונה ב: