שאלה מעולה!
זו שאלה שאני מקבל כל פעם ממשפחות לפני התחלת תהליך.
התשובה על זה היא מכמה זוויות:
1. אופטימיות נותנת כוחות. אם הייתי משדר אי פעם לחץ למשפחה, נבהל ממצבה, או מגיב בספקנות לגבי ההצלחה של המקרה שלה - הייתי קובר את סיכויי ההצלחה שלהם, כאן ועכשיו! לכן אני תמיד משדר אופטימיות זהירה, ומאמין בחי העולמים, שיזעור לי לעזור למשפחה.
2. במקרה שלנו - מיד קלטתי [בפגישה הראשונה] מדובר במשפחה מדהימה. ריאלית, חכמה, נוכנה לעשות מה שיצטרכו [באמת ס"ד שנחתה עליי משפחה כזאת, זה פשוט הרבה יותר כייף לעבוד ככה, למרות שלא באתי לכייף אלא לעזור. אבל זה כמו צ'ופר משמיים..]. ולכן האופטימיות שלי הפעם מוצקה, ומגיעה ממקום של ידע והבנה בנפשות הפועלות, הם יצליחו, ובגדול מאד!
3. בואו נגדיר מהי הצלחה של תהליך!
אגב,
@צעד נכון כתבו את זה בעצמם לבד אינספור פעמים, אבל אני אחדד את זה שוב.
ההצלחה, אינה חיסול כלל חובות המשפחה + פלוס גדול במאזן החודשי, ולקינוח קיצור תקופת המשכנתא, משכורת הייטק ודירה להשקעה. את זה נכניס לחזון הרחוק אולי..
הצלחה של תהליך - כשמשפחה עוברת מהיות מנוהלת, להיות מנהלת! כשמפחה יכולה לבנות עבור עצמה תכנית כלכלית לבד, לשמור עליו, לעמוד במסגרות שלו, ובקיצור - חיים כלכליים מסודרים, רגועים, ויציבים. עכשיו, ובעתיד.
לכן אני אופטימי. כי את זה כל משפחה [כמעט] יכולה להצליח!
4. בקשר לסידור חובות - אני לא מנסה את מזלי בסידור חובות קל של משפחות עם מעט חובות. ישנן תוכניות מאד מסודרות, לכל מנעד הקשת של בעלי החובות, למן חובות קטנטנים בבנקים או בגמחי"ם עבור דרך עיקולים והוצלפי"ם, וכלה בכאלה שבהליכי פש"ר.
בתור מי שאחראי במסילה על מחלקת סידור וניהול חובות קשים ומורכבים, ובתור יועץ משכנתאות שמטפל גם במסורבי בנקים - יש לי ב"ה את הכלים הנדרשים לכך.
זה לא אומר בהכרח שכל פיתרון הולך להיות סוג של הפי-הנד, אבל לכל מקרה אמור להיות פיתרון בס"ד.
מספיק סיבות להיות אופטימי..?!
לזה בדיוק הייתה כוונתי!
אתה ממש לא חולק עליי.
אבל ישנם כן מעטים - שחונכו מבית לשים לב להוצאות, ולהבין שיש יום בסוף החודש, שצריך לבוא חשבון עמם.
אבל הם באמת מעטים. השאר, חיים בללה-לנד.