הערה נכונה וטובה. תודה.רק נקודה אחת, זה נראה סיפור שנכתב בגוף שלישי, אבל כל מקם בו כתוב הוא, הפך לאני.
אם זה באמת היה גוף ראשון, היה אמור להיות הרבה יותר תהיות, מה נראה להם, לכולם, שהם מתבלבלים, אי אפשר לעבוד עלי, מעניין איפה היא, מי זו הכפילה הזו.
וכשזה הוא, זה יותר אמין כשזה אינפורמטיבי.
בעריש נאנח
בעריש זכר,
וכן הלאה- לא מומלץ לפתוח את כל הפיסקאות עם שם..יענקל המסכן
הייתי משנה את הפיסוק ל:דבר ראשון בעריש אתה מביא מים לרעבע שליט"א, אחר כך לנסיך הכתר הרה"צ ר' אריה, אחר כך לשאר הבנים, אוי לך אם תשנה את הסדר, אתה זוכר מה עשו ליענקל?".
אם החסידות היתה אכן 'חצר מלוכה' במשמעות הפשוטה של המילה, אז זה היה אסון אם היא היתה קיימת כבר בימי הביניים.גילוי נאות..
אני חסיד של האדמו"ר שלי בלב ונפש, אבל לפעמים, במיוחד אחרי קריאת ספר מהסדרה ממלכה במבחן אני נבעת מהמחשבה, מה היה קורה אם ה'חסידות' שבימינו, הייתה כבר בימי הביניים... פחד
חשבתי שזה יותר יישמע כאגדת עם, יתכן שטעיתי.לא מומלץ לפתוח את כל הפיסקאות עם שם.
אני לא יודע איפה לשים פסיק ואיפה נקודה וכו'. בקיצור: אני חייב דחוף ללמוד פיסוק, אם מישהו יכול להפנות אותי לאשכולות בנושאי פיסוק אני מאוד אשמח,משנה את הפיסוק
כמיטב דמיוני הפרוע (ואולי במפגש עם כמה חסידויות שאתם ואני מכירים...) זה אכן חצר מלוכה.אם החסידות היתה אכן 'חצר מלוכה' במשמעות הפשוטה של המילה, אז זה היה אסון אם היא היתה קיימת כבר בימי הביניים
סיום בגוף הסיפור? לא הבנתי. אפשר הסבר?חסידי יותר
גם בחסידויות שהרעבע הוא מלך- זה לא כך.כמיטב דמיוני הפרוע (ואולי במפגש עם כמה חסידויות שאתם ואני מכירים...) זה אכן חצר מלוכה.
ולחסידים שמגדירים את עצמם חצר מלוכה, כמובן שלא אליכם התכוונתי.
הסיום צרם לי כי שוב, זה צורת הענשה של כת. רעבע היה קורא לחסיד ומורה לו דרך תשובה.סיום בגוף הסיפור? לא הבנתי. אפשר הסבר?
מחמאות די מעליבות, יש לציין..אבל בתכל'ס סיפור חביב. אולי הפאנצ'ים ששמת פה ושם יעשו את העבודה.
מה בעיניך לא אמין בסיפור?יש כמה נקודות לא אמינות בסיפור.
אתחיל בקלישאות.מה בעיניך לא אמין בסיפור?
המשך?
המשך?
בכיף.
לאיזה כיוון? מה הציפיות? בעיקרון תכננתי לכתוב משהו סגור, לא כפרק ראשון של משהו.
למה הזכיר את הנורמלי האחרון?
הקטע הזה מזכיר את איציק...זוכר איך גרושתי עמדה מולי ברבנות והתחרפנה. קיללה אותי. את הנאומים שלי. את העובדה שאני סוג של רובוט אנושי בלי רגשות, כלשונה. כמה היא צעקה והתעצבנה: למה אני חייבת לעמוד בדיוק על ההדפסה של הנעליים על הרצפה. נמאס לי מהאיש האובססיבי והקשה הזה. כפייתי. שונאת אותו.
לא אמרתי לה דבר. רק נתתי לה מבט רציני והיא מיהרה לעמוד במקום, ממלמלת לאוזני הדיינים שוב את אבחנת האישיות שלי
אוקיי.מחמאות די מעליבות, יש לציין..
סיפור יפה מאד.בס"ד
שוב שקעה השמש במערב ונתנה את האות לסיומו של יום נוסף שהצטרף אל שרשרת העבר.
טיאל ערבבה את המרק הדלוח, שמחה על צמח הלוף שמצאה, והוסיפה אותו למים הרתוחים עם המלח.
יריעת האוהל נרעדה, ודמותו הזקופה של רול הופיעה בפתח, פניו היו עייפות ואש מוזרה להטה בעיניו.
"ברוך יום שובך", טיאל יצקה מרק לתוך קערת העץ.
"הלוואי", אמר והביט לתוך עיניה, "לא איש בשורה אנוכי היום".
"מה קרה", ליבה החל לפעום במהירות, היא ידעה שיגיע היום הזה, ידעה זאת מאז שהסכימה להנשא לבן משולשלת המלכים העתיקה, נכנסת בעיניים פקוחות לסכנה.
"מלחמת אזרחים קשה מתחוללת בדרום, והנפגעים העיקריים הם האנשים הפשוטים שלא עשו רע".
טיאל נרגעה, נשימותיה נעשו שטוחות יותר, שמחה להיווכח שפחדה היה לשווא. לא גילו את רול ושום סכנה לא נשקפת לחייהם. טוב שעזבה את הדרום ועברה לגור בצפון.
"לא הבנת את הסכנה", עיניו של רול עקבו אחר האדים שעלו מהמרק, בחילה גאתה בו והוא הרגיש שהוא לא מסוגל להמשיך לאכול.
ההבנה הכתה בה באחת ועיניה נפערו לגודלן המקסימלי, " מיין, מיין שלי, מה יהיה איתו? הוא נמצא בטח במרכז המלחמה ולא יודע איך להימלט משם", סחרחורת תקפה אותה, והיא אחזה חלושות בשולחן העץ.
"בתנאי שהם לא גנבו את ליבו", קולו היה שקט אך בכל זאת חדר לאוזניה של אישתו.
טיאל השפילה את עיניה, לפני יותר ממאה שנה פשטו אנשי הדרום על היבשת היפה שלהם, כבשו אותה, והפכו אותה לאחת מארצות הדרום. בחבל הארץ הצפוני, מקום מושבם של מלכי הצפון, פחדו הדרומיים לגעת, וכך נשארה פיסת שלווה אחת בתוך היבשת הכבושה. אך עונש מוות נגזר על בני המלוכה ופרס הובטח למסגיר אותם.
אנשי הדרום אטמו את ליבם של יושבי הארץ שהלכו אחריהם מבלי לדעת שהם שבויים בידי הרוע.
סימן הכר נותר בבני שושלת המלוכה, פעם במאה שישים פעימות לב הוחלף צבע קשתית עיניהם. סימן מסגיר זה סיכן אותם וגרם להם להסתגר בבתיהם ללא יכולת לצאת ולעורר את לב העם.
אבל היו בודדים שליבם נשאר עם הטוהר, כזו הייתה טיאל ששמחה על הזכות להינשא ליורש העצר המתחבא.
מיין אחיה הגדול ניסה להניא אותה, אבל היא שנוכחה לראות טוב מה הוא, לא הסכימה לחזור בה. וכך בודדה הלכה אל הצפון, משאירה את אחיה שבוי בדרום.
"מה עושים עכשיו?" ייאוש נלווה לקולה של טיאל, "גם אם ליבו בידי הרוע, חייו נתונים בסכנה".
"לא רק חייו, חייהם של מליוני אנשים תמימים, שאין ביכולתם לעשות דבר, ואני בתור צאצא של שושלת מלכים, אמור לקחת את האחריות לחייהם".
"איך בדיוק", לא רק תמיהה היה בקולה, חוסר אמון התווסף אליו, "אם המלכים שהיו עם צבא רב לא הצליחו להביס את הדרומיים, איך אתה מתכוון לעשות זאת?"
"אני לא מתכוון להילחם מול אף אחד, אני רק רוצה להשיב את ליבם אל האמת, ואז ממלא כח הרוע יעלם", אומץ ונחישות היו בעיניו הלאות של הנסיך.
"עקשנות הייתה מאז ומעולם תכונתם של האצילים, לך לדרכך, ולו רק בשביל ליבו וחייו של מיין".
רול העריך את אשתו, על כך שהבינה לליבו, ולא הערימה עליו שאלות נוספות שהיו מגחכות לחלוטין את דבריו.
"רק בקשה אחת, אל תסתכל בעיני אנשים יותר ממאה שישים פעימות, חייך יקרים לי ולאומה כולה, אם יקרה לך משהו, לא יהיה מי שיוכל לתת תקווה ליבשת הזו".
רול הוציא את נזר המלכות ממחבואו והניחו על השולחן, "יום יבוא טיאל, ויונח הנזר על ראשך, זה מגיע לך, שמרי עליו עד שאחזור", הוא נשם עמוק, מפחד מהמשך המשפט, אך היה חייב לאומרו "אם אחזור".
דמעות סימאו את ראייתה של טיאל, רק היום חזר רול מעסקיו עם הצפוניים, ומחר עם שחר יצטרך לצאת שוב, הפעם לשדה מוקשים.
"אל דאגה, רול, אני אשמור על הולי, ואנסה לגדל אותו כמו שחינכו אותך, אבל אני מאמינה שתשוב".
דמעה נחתה לתוך צלחת המרק שנותרה מיותמת על השולחן.
משושלת.משולשלת המלכים
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
4.06
כ"ז אייר
קורס משולב בינה מלאכותית
קורס פיתוח ובניית אתרים
קריירה מתקדמת, ביקוש עצום, וממוצע משכורות גבוה במיוחד!
מלגות גבוהות ומשתלמות!
2.06
כ"ה אייר
פתיחת מסלול
קורס עריכת וידאו
מלגות והנחות משמעותיות!
18.06
י"ב סיוון
#רקבפרוג
הרצאה מרתקת:
פוטושופ לצלמים
עם אופק עוגן
כלים מתקדמים, טכניקות חדשות ובינה מלאכותית בפוטושופ לצלמים בעידן 2024
לתלמידים ובוגרים בלבד!
27.06
כ"א סיוון
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
27.06
כ"א סיוון
השקה חגיגית!
עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק יד
א לַמְנַצֵּחַ לְדָוִד אָמַר נָבָל בְּלִבּוֹ אֵין אֱלֹהִים הִשְׁחִיתוּ הִתְעִיבוּ עֲלִילָה אֵין עֹשֵׂה טוֹב:ב יְהוָה מִשָּׁמַיִם הִשְׁקִיף עַל בְּנֵי אָדָם לִרְאוֹת הֲיֵשׁ מַשְׂכִּיל דֹּרֵשׁ אֶת אֱלֹהִים:ג הַכֹּל סָר יַחְדָּו נֶאֱלָחוּ אֵין עֹשֵׂה טוֹב אֵין גַּם אֶחָד:ד הֲלֹא יָדְעוּ כָּל פֹּעֲלֵי אָוֶן אֹכְלֵי עַמִּי אָכְלוּ לֶחֶם יְהוָה לֹא קָרָאוּ:ה שָׁם פָּחֲדוּ פָחַד כִּי אֱלֹהִים בְּדוֹר צַדִּיק:ו עֲצַת עָנִי תָבִישׁוּ כִּי יְהוָה מַחְסֵהוּ:ז מִי יִתֵּן מִצִּיּוֹן יְשׁוּעַת יִשְׂרָאֵל בְּשׁוּב יְהוָה שְׁבוּת עַמּוֹ יָגֵל יַעֲקֹב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל: