פרק עשרים ואחד:
הפרק שלא נכתב (כי מישהו התעצל)
ג'ון-דון פתח את עיניו והרגיש שמשהו לא בסדר.
"מה זה?"
"מה קורה פה?"
"איפה אנחנו?"
"למה אין תיאורים?"
"אני מרגיש… ריק. כאילו העולם מסביבנו פשוט לא קיים."
"מה זאת אומרת?"
"תסתכל מסביב! אין תיאורים! אין צבעים! אין ריחות! אין שום דבר חוץ ממשפטים!"
"רגע, אז אנחנו… תקועים בפרק שבו לא השקיעו בתיאורים בכלל?"
"כנראה. זה מרגיש כאילו הכותב פשוט… התעצל."
"זה נורא. אני לא מאמין שזה קורה."
"אני דווקא כן."
"מה עכשיו?"
"פשוט תמשיכו לדבר."
"אבל זה מרגיש ריק!"
"טוב, אז נוסיף קצת מוזיקה בראש: דאם דאם דאאאם!"
"אני מתחיל לפקפק במשמעות החיים שלי."
"אני מתחיל לפקפק במשמעות של הסיפור הזה."
"רגע… אז איך יוצאים מפה?"
"אנחנו צריכים למצוא את הדרך לכתוב את עצמנו החוצה!"
"זה נשמע כמו תירוץ עלילתי ממש גרוע."
"זה מה שיש!"
"אז קדימה!"
"אוקיי, תחשבו," אמר ג'ון. "מה אנחנו יודעים?"
"אנחנו יודעים שאין פה כלום."
"אנחנו יודעים שאנחנו תקועים בפרק עצלן."
"ואנחנו יודעים שההורקרוקס הבא הוא כובע השף של דוקטור סויה."
"וזה אומר ש…?"
"זה אומר שהוא כנראה פה איפשהו."
"אבל איך מוצאים כובע אם אין אפילו מקום לחפש בו?"
"אנחנו צריכים ליצור את המקום."
"מה זאת אומרת?"
"תחשבו על זה – אם אין כאן תיאורים, אז אולי… אם נגיד משהו, הוא פשוט יקרה!"
"אתה אומר… שאנחנו יכולים לכתוב את המציאות בעצמנו?"
"כן! תנסו!"
"טוב… אה… אני רוצה שולחן."
שולחן מופיע באוויר.
"זה עבד!"
"אני רוצה דלת החוצה!"
דלת מופיעה.
"ואני רוצה חתול עם כתר."
לחתול יש כתר על הראש.
"אה," אמר החתול. "זה נשאר ככה?"
"כן!"
"נפלא."
"אוקיי, עכשיו לעניין," אמר ג'ון. "אנחנו צריכים את כובע השף של דוקטור סויה."
"אני מכריז שהכובע נמצא ממש כאן!"
פוף! כובע שף מופיע באוויר וצונח על ראשו של החתול.
"...אני לא מאמין שזה עבד."
"אני גם לא."
"אני מרגיש שעקפנו חצי מהעלילה."
"אני מרגיש שאין פה עלילה."
"אבל העיקר שהשגנו את ההורקרוקס!"
"אז עכשיו אפשר לצאת מפה?"
"אני דורש שנצא מהפרק הזה!"
הכול הופך לבהיר, והם יוצאים… סוף-סוף… בחזרה לעולם האמיתי.
סוף הפרק:
- הם נכנסו לפרק בלי תיאורים – וגילו שהם יכולים ליצור את המציאות בעצמם.
- במקום מסע מסובך – הם פשוט יצרו את כובע השף!
- ג'ון מתחיל לחשוש שהסיפור הזה הפך להיות מדי מודע לעצמו.
הערות:
- פארודיה על ספרים שמדלגים על תיאורים כי "למי יש כוח."
- ניצול של הקונספט – במקום להילחם על ההורקרוקס, הם פשוט גרמו לו להופיע.
- משהו כאן מרגיש יותר מדי טוב… וזה אומר שהולך לקרות משהו רע.
קרדיטים להנ"לים.
נ.ב: אשמח מאד לביקורת על התוכן, וכן על הכתיבה עצמה וסגנונה.