הנושאים החמים
הנושאים החמים
מתוך 'המחדש'
לפי ההלכה ועל פי גדולי המקובלים בגלל חילופי משמרות אצל המלאכים הממונים על שמירת המים מן המזיקים, נהגו ישראל כבר למעלה מאלף שנה – לא לשתות מים מהברז או מהמקרר חצי שעה לפני וחצי שעה אחרי השעה עשר, – דהיינו מחר (חמישי) מהשעה 09:30 בבוקר ועד השעה 10:30.
לדברי הגאון הרב בנימין חותה, יש המזהירים ששתיית מים בשעה זו כרוכה בסכנת מוות, כך שהאיסור משום סכנה. מאידך יש השוללים את המנהג, וסוברים שאין בו ממש. מנהג זה לא היה קיים בכל התפוצות.
בתשובות הגאונים נכתב “ששאלתם על מה שנהגו העם להזכר בשעת התקופה שלא לשתות מים? אע״פ שלא ידענו טעם צריכין אנו לחוש, שלא על חנם פשט מנהג זה בישראל. וקאמרי בגמרא דבני מערבה בפרק אין מעמידין אמר ר’ אמי צריכין אנו לחוש על מה דברייתא חוששין וכו’ ובערבי פסחים (קיב א) אמרי אפי’ מחופין בכלי ברזל רוח רעה שורה עליהם.
ויש אומרים לפי שבכל אחת ואחת מארבע תקופות מלאכים ממונים עליהן ובעוד שמתחלפים מלאכים אחרים ייתכן שיצא נזק לשום אדם, כמו מלך בשר ודם שמת ואת״כ מקימים מלך אחר תחתיו ואינם יודעים הבריות אם יהיה טוב [או] רע.ויש אומרים שהוא משום סימנא בעלמא לפי שאינם רוצים להתחיל בראש התקופה במים שהוא דבר הקל. ודמיון לזה מה שאמר דוד הע״ה והורדתם אותו אל גיחון כלומר שתמשך מלכותו אף כאן בעבור שהיא תחלת התקופה עשו זה המנהג”.
וכך פסק בשולחן ערוך יורה דעה סימן קט”ז סימן ה’ “ומנהג פשוט שלא לשתות מים בשעת התקופה וכן כתבו הקדמונים ואין לשנות”.
וכך פסק הלכה למעשה לדורינו אנו – מרן הגר”ע יוסף זצוק”ל בספרו הליכות עולם חלק ז עמוד קפ”ג: “יש להזהר שלא לשתות מים בעת ה”תקופה” מחשש סכנה. דהיינו, חצי שעה קודם התקופה, וחצי שעה לאחריה. וכן המנהג בארץ ישראל, ובשאר מקומות”.
עם זאת היעב”ץ בספרו מור וקציעה כתב בשם אביו, כי אין ממש למנהג זה בנימוק כי “כל דבר שאין לו יסוד בתלמוד אין לחשוש לו”.
לפי ההלכה ועל פי גדולי המקובלים בגלל חילופי משמרות אצל המלאכים הממונים על שמירת המים מן המזיקים, נהגו ישראל כבר למעלה מאלף שנה – לא לשתות מים מהברז או מהמקרר חצי שעה לפני וחצי שעה אחרי השעה עשר, – דהיינו מחר (חמישי) מהשעה 09:30 בבוקר ועד השעה 10:30.
לדברי הגאון הרב בנימין חותה, יש המזהירים ששתיית מים בשעה זו כרוכה בסכנת מוות, כך שהאיסור משום סכנה. מאידך יש השוללים את המנהג, וסוברים שאין בו ממש. מנהג זה לא היה קיים בכל התפוצות.
בתשובות הגאונים נכתב “ששאלתם על מה שנהגו העם להזכר בשעת התקופה שלא לשתות מים? אע״פ שלא ידענו טעם צריכין אנו לחוש, שלא על חנם פשט מנהג זה בישראל. וקאמרי בגמרא דבני מערבה בפרק אין מעמידין אמר ר’ אמי צריכין אנו לחוש על מה דברייתא חוששין וכו’ ובערבי פסחים (קיב א) אמרי אפי’ מחופין בכלי ברזל רוח רעה שורה עליהם.
ויש אומרים לפי שבכל אחת ואחת מארבע תקופות מלאכים ממונים עליהן ובעוד שמתחלפים מלאכים אחרים ייתכן שיצא נזק לשום אדם, כמו מלך בשר ודם שמת ואת״כ מקימים מלך אחר תחתיו ואינם יודעים הבריות אם יהיה טוב [או] רע.ויש אומרים שהוא משום סימנא בעלמא לפי שאינם רוצים להתחיל בראש התקופה במים שהוא דבר הקל. ודמיון לזה מה שאמר דוד הע״ה והורדתם אותו אל גיחון כלומר שתמשך מלכותו אף כאן בעבור שהיא תחלת התקופה עשו זה המנהג”.
וכך פסק בשולחן ערוך יורה דעה סימן קט”ז סימן ה’ “ומנהג פשוט שלא לשתות מים בשעת התקופה וכן כתבו הקדמונים ואין לשנות”.
וכך פסק הלכה למעשה לדורינו אנו – מרן הגר”ע יוסף זצוק”ל בספרו הליכות עולם חלק ז עמוד קפ”ג: “יש להזהר שלא לשתות מים בעת ה”תקופה” מחשש סכנה. דהיינו, חצי שעה קודם התקופה, וחצי שעה לאחריה. וכן המנהג בארץ ישראל, ובשאר מקומות”.
עם זאת היעב”ץ בספרו מור וקציעה כתב בשם אביו, כי אין ממש למנהג זה בנימוק כי “כל דבר שאין לו יסוד בתלמוד אין לחשוש לו”.
