עם כל הכבוד לגיבוי של הילדים שלנו מול המורים, צריך לזכור שביקורת על מורה גוררת זלזול של התלמיד בכל המורים וגם בהורים ובכל סמכות. גם אם יש ביקורת מוצדקת, צריך לדעת להיות דיפלומט. מצד אחד לתמוך בילד ומצד שני לברר מול המורה מה ניתן לעשות כדי לעזור לילד.
במקרה הזה דווקא ענית יפה ונכון. לדעתי עלייך להתקשר למורה ולשוחח איתה על מה שהיא אמרה. להגיד לה שנכון, כל בית יש את החינוך שלו ושאת נפגעת שהיא אמרה זאת בצורה מזלזלת.
מצד שני, עלייך לבדוק מול הבת שלך מה היא מתכוונת לעשות בנידון ולהראות לה שאת כן לוקחת ברצינות את המורה. כי ברגע שההורים מתייחסים למורים בזלזול, הילדים קולטים שאין סמכות וזה בסופו של דבר יפגע בהם וחבל.
אצל החילוניים יש מגמה של ביקורת על המורים בצורה מאוד קשה. מה שגורר חוסר משמעת נוראי בכיתות, זלזול מופגן של התלמידים במורים ועוד דברים ממש חמורים שיצא לי לשמוע. אנחנו לא רוצים ללמוד מהם ובוודאי לא להגיע למקום שלהם.
מורים טועים לפעמים, גם הם בני אדם, אבל עלינו לזכור שדיבור בבית על מורה בנימה כועסת ומבקרת, גורמת באופן ישיר לפגיעה בסמכות כלשהי וכמובן מכאן הדרך לעזיבת התורה מהירה מאוד! לא סתם יש ציווי על כיבוד הורים שזה כולל גם מורים. כי מעבר לכל הטעמים שגלויים ושלא, מי שלא מכבד הורים ומורים, לא מכבד את הקב"ה, ומכאן הדרך להדרדרות פתוחה.
ולכן, אולי גם כאן בפרוג לא כדאי ולא רצוי לעודד תלונות על מורים (כמובן, לא מדובר בהתעללות חמורה שאז הסיפור שונה לחלוטין).