אני מאמין שהיא יודעת יותר מרוב מגיבי פרוג..
ואל דאגה גם היא מחסנת צעירים. - עם פרוטקציה..
מדעת עושה סדר – הקשר בין החיסון נגד קורונה והשליה
שמענו ש… ״החיסון נגד קורונה עלול לגרום לעקרות״. בקצרה – לא!
אין כל סיבה להניח שהחיסון נגד קורונה יגרום לבעיות פוריות.
בתחילת החודש העלו בכיר לשעבר בחברת פייזר ורופא גרמני טענה שעשוי להשתמע ממנה שהחיסון שפיתחה החברה נגד נגיף הקורונה SARS-CoV-2 מוביל לעקרות. במבט ראשון הטענה עלולה להיראות משכנעת, שכן היא קשורה למבנה החלבוני של הנגיף, אך בפועל היא משוללת כל יסוד. מבדיקתה עולה מעבר לכל ספק סביר כי חיסוני הקורונה, כמו גם נגיף הקורונה עצמו, אינם פוגעים בפוריות.
הטענה מבוססת על דמיון שטחי שקיים בין חלבון ה-Spike של נגיף הקורונה, שבו מתמקדים החיסונים, לבין חלבון המצוי על דפנות תאי השליה. כדי להבין את הטענה ואת השגיאות הטמונות בה, עלינו להבין תחילה את גרעין האמת שלה, ובמקרה הזה מהו החלבון הזה ואיך מערכת החיסון שלנו מזהה גורמים זרים.
שכבת הגנה על העובר
במהלך התפתחותם נוצר סביב עוברים אנושיים איבר גוף זמני שנקרא שליה. תפקיד השליה כפול – עליה להוביל חומרים מזינים מהאם אל העובר, אך גם לבודד אותו מגוף האם. הבידוד הזה מתאפשר בזכות כמה גורמים, ביניהם מבנה השכבה החיצונית ביותר של השליה, המכונה
סינסיציוטרופובלסט (Syncytiotrophoblast).
בניגוד למרבית רקמות הגוף, השכבה הזאת אינה מורכבת מתאים נפרדים, אלא בנויה כמעין תא יחיד בעל גרעינים מרובים. המבנה הזה מכונה סינסיציום, והוא מצוי בעוד כמה רקמות בגוף, ביניהן
השרירים. מאחר שהתאים מאוחים יחד, אין כל מרווח ביניהם וכך העובר אוטם את השליה מסביבת הרחם המקיפה אותה.
אחד מהחלבונים המעורבים בבניית שכבת ההגנה הזאת של השליה הוא הסינסיטין-1 (Syncytin-1). החלבון אחראי על
איחוי התאים הדרוש ליצירת שכבת הסינסיציום העוטפת את השליה, ובלעדיו היווצרות השליה תיפגע וחיי העובר יהיו בסכנה. מעבר לכך, מאחר שמדובר בשכבה החיצונית ביותר של השליה, היא באה במגע ישיר עם מערכת החיסון של האם, ואף ידוע על
מחלות אוטואימוניות מסוימות שבהן מערכת החיסון של האם פוגעת בסינסיציום ועלולה להוביל למות העובר ברחם.
צפירת הרגעה 1: התגובה החיסונית לנגיף לא פוגעת בשליה
לכאורה, אם כן, אפשר לחשוב שהתגובה החיסונית של הגוף לנגיף הקורונה או לחיסון נגדו עלולה לפגוע גם בחלבונים דומים, כגון סינסיטין-1. בפועל הסכנה אינה קיימת, בשל שילוב של כמה סיבות, שקשורות בחלקן לאופיו של הנגיף, ובחלקן האחר לאופן שבו מערכת החיסון שלנו פועלת.
התגובה החיסונית נגד נגיף הקורונה הפראי עצמו
חזקה בהרבה מתגובת הגוף לחיסון מלאכותי. לפיכך, אם יצירת נוגדנים לנגיף הקורונה הייתה פוגעת בפוריות האישה, היינו מצפים לראות את התופעה הזאת בראש ובראשונה בקרב נשים שחלו בקורונה או שהחלימו ממנה. ועם זאת, אף שהצטברו כבר עשרות מיליוני חולים מאובחנים בכל רחבי העולם ותסמיני המחלה נחקרו בהרחבה, אין עד כה
כל ראיה לכך שהתחלואה בקורונה מביאה לעלייה בשיעור ההפלות או גורמת נזק כלשהו לשליה.
צפירת הרגעה 2: התגובה החיסונית לא פוגעת ישירות בשליה
מה בנוגע לאפשרות שתאי מערכת החיסון עלולים להתבלבל ולתקוף את השליה ואת העובר המתפתח? כאן עלינו לזכור שמערכת החיסון יודעת היטב להבדיל בין תאי הגוף לבין פולשים חיצוניים. במקרה של איום חדש,
מערכת החיסון הנרכשת מתגייסת להגיב אליו, ובמיוחד תאי בדם הלבנים שנקראים
תאי B ו
תאי T, שמסוגלים לזהות איומים וליצור זיכרון חיסוני מתמשך נגדם. היכולת הזאת מבוססת על קולטנים ייעודיים המצויים על צידם החיצוני של תאי מערכת החיסון, שמאפשרים להם לזהות מרכיבים ספציפיים בחלבון של מחולל המחלה.
כמו כל החלבונים, גם חלבוני הקורונה מורכבים משרשראות של
חומצות אמינו, שהן אבני הבניין הבסיסיות של כל החלבונים בטבע. מאחר שבחלבון ה-Spike של הנגיף ובסינסיטין האנושי קיימים רצפים קצרצרים זהים של חומצות אמינו, התעוררה הטענה שנוגדנים נגד האחד ייפעלו גם נגד השני. אולם בפועל הדמיון בין החלבון הנגיפי לסינסיטין קלוש בלשון המעטה. כל אחד מהחלבונים מורכב ממאות חומצות אמינו – כמעט אלף בחלבון הנגיפי, ואין כמעט חפיפה ביניהם. רמת דמיון נמוכה להפליא, עד כדי כך שכלים להשוואת חלבונים, כגון תוכנת BLAST,
מפספסים אותה לגמרי.
כדי לאתר אותה נחוצה השוואה "טיפשה" בין רצפי החלבון. מדוע טיפשה? משום שחלבונים הם יותר מאשר סך חומצות האמינו המרכיבות אותם. כלי ההשוואה המשוכללים משווים לא רק את הרצף, אלא גם את המאפיינים הכימיים ו
הצורה הצפויה של החלבון. מעבר לכך, הקולטנים של תאי ה-B וה-T מבוססים על רצפים ארוכים יותר, של שמונה חומצות אמינו לפחות, ומכאן שגם דמיון של חומצות אמינו אחדות לא יספיק. יש לזכור שכל שינוי זעיר בהרכב החלבון יכול לשנות באופן מוחלט את תפקודו ואת המבנה שלו.
סמכות מקצועית?
מעבר לטיעונים המדעיים, הטענה נשענת במידה רבה על זהות מפרסמיה: מייקל יידון (Yeadon), שהיה בכיר בחברת פייזר עד שנת 2011, והרופא הגרמני וולפגנג וודארג (Wodarg). עם זאת, לשניים יש בעברם שלל
אמירות בעייתיות וחצאי אמיתות. ראשית, יידון אינו קשור כלל לחברת פייזר, שכן הוא חדל לעבור בה לפני קרוב לעשר שנים. במהלך המגפה הנוכחית הוא ניפק שלל
אמירות שגויות, ביניהן הקביעה חסרת השחר כי "מגפת הקורונה הסתיימה", ואילו וודארג טען ללא ביסוס כי "מגפת הקורונה אינה חמורה יותר משפעת".
אם כן, בדומה למרבית
הטענות המועלות בחודשים האחרונים בנוגע לחיסוני הקורונה, גם הטענה הנוכחית מופרכת מהיסוד, למרות גרעין עובדתי מסוים שעליו היא מבססת את טענותיה.
חיסוני הקורונה שמחכים כעת לאישורן של רשויות הבריאות בעולם מבוססים על טכנולוגיות אמינות ובטיחותם הוכחה במבדקים נרחבים במיוחד.
בהכנת הכתבה נעזרנו ברשומה "
Are COVID-19 Vaccines Going To Cause Infertility?" מהבלוג של
אדוארד נירנברג (Edward Nirenberg). השימוש בה נעשה באישורו של נירנברג.
הנושאים החמים
הנושאים החמים
