פנסיה תקציבית - דבר שקיים היום רק לעובדי מדינה ותיקים. ההפך מפנסיה צוברת.
בפנסיה תקציבית - מורידים מהעובד כל חודש רק 1% או 2%, ובעת פרישה המעסיק משלם לו פנסיה מלאה מדי חודש עד יום מותו.
כיוון שהמעסיק זה המדינה, זה אומר שכל הפנסיה הזו, של עובדי המדינה, היא על חשבוננו. זה עוול משווע, שב"ה תוקן. החל משנת 2035 ילך וירד מספרם של הפנסיונרים התקציביים, עד שימות האחרון שבהם והעול הזה יוסר מכתפי הציבור.
פנסיה צוברת - שיטת הפנסיה המקובלת. העובד מפריש מדי חודש לקופה כלשהי, ובהגיעו לגיל 67, בודקים כמה כסף יש לו בקופה, מחלקים למספר חודשי חייו המשוערים, ונותנים לו בכל חודש את הסכום שהתקבל בתוצאה.
אם הוא נפטר בקיצור ימים - קופת הפנסיה הרוויחה.
אם שרד עד גיל 100 - הקופה הפסידה.
סטטיסטית, זה מתאזן, כי חלק נפטרים לפני הגיל הממוצע, וחלק אחרי.
מכל מקום העקרון הוא: אתה מקבל אך ורק מה שיש בקופה שלך.
הבדל אחר הוא בין קופת גמל לקיצבה, או קופת גמל הונית.
בקופ"ג לקיצבה - מקבלים את הכסף בחלוקה חודשית, אחת לחודש, מגיל פרישה ועד המוות.
בקופ"ג הונית - אפשר למשוך את כל הסכום בבת אחת כשמגיעים לגיל פרישה.
היום החוק דורש להפריש רק לקופ"ג לקיצבה. כי אם בגיל 67 הבנאדם ימשוך את כל החסכון ויקנה שטויות ואחר כך ירעב ללחם, מה הועילו חכמים בתקנתם.