א. בין ארוכה לרפואה כבר כתב המלבי"ם (ירמיה לג, ו) וז"ל: ארוכה ומרפא. ארוכה על השבר מבחוץ, ומרפא לחולי פנימית (כנ"ל ל' י"ז). עכ"ל.
ב. בין 'תחלוא-חולי', 'מכאוב' ל'מכה', כתבו בסידור מתיבתא עוז והדר ש'תחלוא' הוא בתוך הגוף, 'מכאוב' הוא הגורם לכאב, ו'מכה' היא מבחוץ, וציינו להמלבי"ם הנ"ל, ושם לא נכתב כפי שכתבו הם, אדרבה, המלבי"ם (שם ל, יז) כתב שמכה היא מכה פנימית.
וב'ביאור שמות הנרדפים' להרש"א ורטהיימר (אות כ, כאב) כתב ש"כאב, הונח על היסורים הבאים על האדם מסבת חולי או מכה בגופו או באחד מאבריו, כמ"ש בהיותם כואבים (בראשית לד, מה), בעבור שמלו, ונאמר איש מכאובות וידוע חולי (ישעיה נג, ג)".
ובישעיה (נג, ג) כתב המלבי"ם: הכאב יציין הרגשת הגוף את הכאב ויבא לרוב גם על ידי הכאה מבחוץ. והחולי הוא רק על שהורסה הגויה בבריאות הפנימית. ע"כ. והיינו שהחולי הוא עצם ההרס של הגוף בפנים, והכאב הוא תחושת הגוף שיכולה לבוא גם ע"י הכאה חיצונית.
וא"כ פירוש 'כאב' הוא תחושת הכאב, אך את ההבדל בין חולי למכה לא מצאתי.
אשמח לעזרת הדווקנין.
בשורות טובות ויה"ר שלא נדע לא חולי, לא מכה ולא כאב, וישלח הקב"ה ארוכה ומרפא לשברנו. אמן.
ב. בין 'תחלוא-חולי', 'מכאוב' ל'מכה', כתבו בסידור מתיבתא עוז והדר ש'תחלוא' הוא בתוך הגוף, 'מכאוב' הוא הגורם לכאב, ו'מכה' היא מבחוץ, וציינו להמלבי"ם הנ"ל, ושם לא נכתב כפי שכתבו הם, אדרבה, המלבי"ם (שם ל, יז) כתב שמכה היא מכה פנימית.
וב'ביאור שמות הנרדפים' להרש"א ורטהיימר (אות כ, כאב) כתב ש"כאב, הונח על היסורים הבאים על האדם מסבת חולי או מכה בגופו או באחד מאבריו, כמ"ש בהיותם כואבים (בראשית לד, מה), בעבור שמלו, ונאמר איש מכאובות וידוע חולי (ישעיה נג, ג)".
ובישעיה (נג, ג) כתב המלבי"ם: הכאב יציין הרגשת הגוף את הכאב ויבא לרוב גם על ידי הכאה מבחוץ. והחולי הוא רק על שהורסה הגויה בבריאות הפנימית. ע"כ. והיינו שהחולי הוא עצם ההרס של הגוף בפנים, והכאב הוא תחושת הגוף שיכולה לבוא גם ע"י הכאה חיצונית.
וא"כ פירוש 'כאב' הוא תחושת הכאב, אך את ההבדל בין חולי למכה לא מצאתי.
אשמח לעזרת הדווקנין.
בשורות טובות ויה"ר שלא נדע לא חולי, לא מכה ולא כאב, וישלח הקב"ה ארוכה ומרפא לשברנו. אמן.