פוליטי הרפורמה במערכת המשפט • מחאות השמאל

[מישהו12]

זה דבר שיכול לעבוד רק במקומות כמו ארה"ב שהפוליטיקה שלובה רישמית בכל דבר החל משופטים וכלה בשריף המקומי ובמליציות הגנת הגבולות...

גם בבריטניה זה עובד.
אגב, שם זה הומצא.
ראה "מגנא כרטא ליברטטום".

 

[טראמפ 2024]

גם בבריטניה זה עובד.
אגב, שם זה הומצא.
ראה "מגנא כרטא ליברטטום".

ושם גם אין חוקה למיטב זכרוני..

לתשומת ליבם של שופטי בית הליצנים הנמוך לאי-צדק..

 

[מישהו12]

ושם גם אין חוקה למיטב זכרוני..

לתשומת ליבם של שופטי בית הליצנים הנמוך לאי-צדק..

מצד שני, שם יש את "המשפט המקובל" שהביא עלינו מהרעות החולות כגון עילת הסבירות.

המשפט המקובל – ויקיפדיה

he.wikipedia.org

"המשפט המקובל (באנגלית: Common law) הוא שיטה משפטית, שהיא למעשה חלק ניכר ממשפטה של אנגליה ובעקבותיה של ארצות רבות, במיוחד אלו השייכות לחבר העמים הבריטי או שהיו בעבר תחת שלטונה של בריטניה, ובהן, בימיה הראשונים, מדינת ישראל. המשפט המקובל כולל בתוכו עקרונות רבים, והמשותף להם שהם נחשבים כחוק לא סטטוטורי, דהיינו חוק שלא נתקבל על ידי פרלמנט. הרעיון החשוב ביותר הקשור במשפט המקובל מבסס במידה רבה את פסיקות השופטים על עקרון התקדים המחייב; מעמד הפסיקות של הרשות השופטת הוא כ"חוק", במידה זהה לזה שנוצר על ידי הרשות המחוקקת. "
כלומר קושי לדעת מה באמת יהיה פסק הדין כי זה לא לגמרי מוגדר מראש.

 

[05 תקשורת]

יו"ר ועדת העבודה והרווחה ח"כ אייכלר: מי שקיווה שאירועי השנה האחרונה יגרמו לשופטים למתן את האקטביזם השיפוטי הדיקטטורי, התבדה. שוב הוכח כי בית המשפט העליון הוא אנטי דמוקרטי, שפוגע באופן שיטתי בזכויות האדם הבוחר בקלפי


עוד מח"כ אייכלר: זו פעם ראשונה שהשופטים פוסלים חוק יסוד של הכנסת. אבל זו רק ההתחלה. זהו תקדים מסוכן שידרדר את השלטון הישראלי לניכור ואיבה. החפזון מסוכן שבעתיים בזמן מלחמה, כשהאויב העזתי והאיראני רואה שמדינת ישראל מפולגת ומשוסעת כפי שהייתה :

 

[מישהו12]

זו פעם ראשונה שהשופטים פוסלים חוק יסוד של הכנסת.

הלוואיה שזה היה נכון.
כלומר, פסילה מוחלטת זו אכן פעם ראשונה.
אבל הם כבר הוציאו בעבר התראת בטלות לתיקון בחוק היסוד שאפשר את הקמת ממשלת נתניהו-גנץ,
ודנו בחוק יסוד הלאום ובתיקונים שונים לחוק יסוד הכנסת\חוק יסוד הממשלה.

 

[מישהו12]

ניגוד עניינים ושאר דברים של פשוטי עם?

 

[מירער]

שאלה: לאחר התקדים כי הכנסת מוגבלת בסמכותה, ולא כל סמכות ניתן לה מהעם. ולאחר שיש מתחם סבירות, א"כ גם הכנסת אמורה לחוקק רק דברים סבירים. א"כ לכאורה הצבעה בעד הקמת ממשלה שבראשה עומד נאשם בפלילים, הרי הוא לא בסמכותה של הכנסת, לשיטתם. וא"כ גם החלטה שלא להפיל חורגת מסמכותה, הלא כן? (אם הבנתי נכון, כל ההבדל בין ראש הממשלה לשרים, כי זה הכנסת החליטה, ומינוי שרים זה ראש הממשלה, וכיוון שלראש הממשלה סמכות להחליט רק דברים סבירים, אפשר לבטל מינוי. אבל את ראש הממשלה אי אפשר לבטל את מינויו כיוון שזה בסמכותה של הכנסת, אני טועה?)

אם מישהו יכול לענות לי בצורה עניינית. (ולא אין הגיון בבג"ץ וכדו' למרות שאני גם חושב כך)

 

[מישהו12]

שאלה: לאחר התקדים כי הכנסת מוגבלת בסמכותה, ולא כל סמכות ניתן לה מהעם. ולאחר שיש מתחם סבירות, א"כ גם הכנסת אמורה לחוקק רק דברים סבירים. א"כ לכאורה הצבעה בעד הקמת ממשלה שבראשה עומד נאשם בפלילים, הרי הוא לא בסמכותה של הכנסת, לשיטתם. וא"כ גם החלטה שלא להפיל חורגת מסמכותה, הלא כן? (אם הבנתי נכון, כל ההבדל בין ראש הממשלה לשרים, כי זה הכנסת החליטה, ומינוי שרים זה ראש הממשלה, וכיוון שלראש הממשלה סמכות להחליט רק דברים סבירים, אפשר לבטל מינוי. אבל את ראש הממשלה אי אפשר לבטל את מינויו כיוון שזה בסמכותה של הכנסת, אני טועה?)

אם מישהו יכול לענות לי בצורה עניינית. (ולא אין הגיון בבג"ץ וכדו' למרות שאני גם חושב כך)

זה כבר לא משנה, חבר..
בבג"ץ על הקמת ממשלת נתניהו-גנץ, ששם טענו שנאשם בפלילים לא יכול להיות ראה"מ, ובג"ץ הכשיר (כמה מפתיע. תואם חוק).
הימין צהל ושמח.
אף אחד כמעט לא שם לב (גדי טאוב שם לב וצועק את זה מאז)...
שהם קבעו שבסמכותם לא לתת למישהו להיות ראה"מ, אבל "עכשיו זה לא נדרש" או איזה חירטוט כזה.
התקדים כבר ישנו.

 

[מירער]

התקדים כבר ישנו.

תודה. עיינתי שם, אבל בעצם שם גם יש תקדים שבית המשפט לא מוסמך להתערב בזה. לא נורא. בסמכות בית המשפט לעשות "פלגינן".

אגב, בואו תהנו לקרוא את המשל של השופט שטיין:

השיח החוקתי שמתקיים במחוזותינו מתנהל לפי הדפוס "מה גובר על מה?". לפי כללי השיח, בית המשפט העליון – ובנסיבות מתאימות, גם מוסד שיפוטי אחר – מוסמך לקבוע את בטלותו של חוק רגיל של הכנסת אשר נחקק בניגוד להוראותיו של אחד מחוקי היסוד (ראו: ע"א 6821/93 בנק המזרחי המאוחד בע"מ נ' מגדל כפר שיתופי, פ"ד מט(4) 221 (1995) (להלן: עניין בנק המזרחי)). מכאן נולדה הטענה נושא דיוננו: "אם פסיקתו של בית משפט זה בדבר בטלותו של חוק רגיל באה מכוח האמור בחוקי היסוד, אזי ניתן לכונן חוק יסוד שיהא חסין מפני ביקורת שיפוטית – לאמור: חוק יסוד גובר על כוחו של בית המשפט העליון".

טענה זו מזכירה משחק ילדים הידוע בשם "אבן, נייר ומספריים" או "אבנייר ומספריים", בעגה הירושלמית. מדובר במשחק מסדר שני שמנצחו מכריע במחלוקת הילדים באשר לפעילות מסדר ראשון שברצונם לקיים (כדוגמת הבחירה בין משחק כדורגל ומשחק כדורסל, או החלטה בדבר זהותו של המחפש הראשון במשחק מחבואים). בגדרו של משחק זה, משתתפיו מסמנים בבת-אחת, באמצעות אצבעותיהם, את בחירתם ב"אבן", ב"נייר" או ב"מספריים"; והמנצח נקבע לפי הכלל הבא: "אבן" שוברת ועל ידי כך מנצחת "מספריים", "מספריים" גוזרים ועל ידי כך מנצחים "נייר", ואילו "נייר" מכסה ועל ידי כך מנצח "אבן".

השיח החוקתי שלנו אינו יכול להתנהל לפי דפוסי המשחק "אבן, נייר ומספריים", או משחק ילדים אחר. שיח חוקתי אינו בגדר משחק לילדים; ובוודאי שאין הוא יכול להתנהל כדרכם של משחקי ילדים בגדרם של הליכים משפטיים אשר קובעים זכויות וחובות רבות חשיבות. משתתפיו הפעילים של שיח זה כוללים את המחוקק הראשי – הכנסת – וכן את מחוקקי המשנה, אשר משתייכים לזרועות הביצוע של הממשלה, ואת הרשות השופטת, שבראשה עומד בית המשפט העליון. במסגרתו של שיח זה, הכנסת, מחוקקי המשנה ובית המשפט העליון אינם רשאים לנכס לעצמם כוח-על במחי-יד, כפי שנעשה במשחק "אבן, נייר ומספריים". מקורו של כוח-על, כמו של כל כוח משפטי, צריך להימצא באקט הסמכה אשר נעשה במציאות ואשר מעוגן בדין. באופן ספציפי יותר, כוונתי לאקט פורמלי של הריבון אשר מקנה כוח-על לכנסת כרשות מחוקקת, לאחד ממחוקקי המשנה או לבית המשפט העליון (ראו: H.L.A. Hart, The Concept of Law 64-66 (1961) (להלן: הארט)).

 

[נבחר]

היום בשעה 18:30 יפורסם פסק הדין בבג״ץ הנבצרות

 

[נבחר]

ההחלטה המדוברת היא האם להחיל את התיקון מהכנסת הבאה, כך שלא יחול אישית על נתניהו. בפסק הדין על הסבירות צוין מפורשות כי התיקון היה בעל אופן כללי ולכן לא נקטו בדרך של דחיית תחולה, ונרמז שכדאי להמתין לפסק הדין בסוגיית הנבצרות שלא בהכרח יהיה זהה.לכן רוב ההערכות הן שבג״ץ יחליט להחיל את החוק מהכנסת הבאה.
דפנה ליאל

 

[נבחר]

העליון דוחה את כניסתו לתוקף של חוק הנבצרות

בית המשפט העליון קבע היום בדעת רוב (6 מתוך 11 שופטים) כי יש להורות על דחיית תחולתו של תיקון מס' 12 לחוק-יסוד: הממשלה בעניין הסדר נבצרות ראש הממשלה, כך שייכנס לתוקף במועד תחילת כהונת הכנסת ה-26. זאת, בהיותו תיקון פרסונלי מובהק שמהווה שימוש לרעה של הכנסת בסמכותה המכוננת.

עוד החלטה על חודו של קול

 

[נבחר]

פסק הדין

 

[נבחר]

התומכים לדחייה - ממלא מקום הנשיא פוגלמן, חיות, עמית, ברק-ארז, ברון וגרוסקופף
המתנגדים - סולברג, מינץ, אלרון, וילנר ושטיין
המתנגדים הבחינו בין המניע לחקיקת התיקון, לבין תכליתו – לקבוע הסדר כללי בדבר הוצאתו של ראש ממשלה לנבצרות.וביתר פירוט -השופטים סולברג ומינץ קבעו כי אף אם היה מקום להחיל את דוקטרינת השימוש לרעה בסמכות המכוננת, תוצאתה המתבקשת היא הפיכתו של חוק היסוד לחוק רגיל, ולא דחיית תחולתו. השופט שטיין סבר כי תוכנו, תכליתו ותוצאתו של תיקון מס' 12 אינם פרסונליים. השופטת וילנר סברה כי דרישת הכלליות עניינה בתחולת הנורמה, ולא בשיקולים פרסונליים שעמדו לנגד עיני חברי הכנסת בעת כינונה; ובהתאם, סברה כי מכיוון שתחולתו של התיקון כללית, הרי שהוא עומד בדרישה האמורה.
עמדת התומכים בדחיה בתמצית -חקיקת התיקון נועדה לשרת תכלית פרסונלית מובהקת – קידום האינטרסים האישיים של ראש הממשלה והסרת כבלי המגבלות המשפטיות שחלו עליו, בשים לב להליך הפלילי המתנהל נגדו. נפסק כי על תכלית זו ניתן ללמוד, בין היתר, מאמירותיהם המפורשות של חברי הכנסת בהליך חקיקת התיקון; מכך שהתיקון הונח על שולחן הכנסת מיד לאחר שהוגשו עתירות בעניין נבצרותו של ראש הממשלה וחקיקתו הסתיימה זמן קצר לפני מועד הגשת התגובה לעתירות אלה; מתחולתו המידית של התיקון; ומדבריו המפורשים של ראש הממשלה זמן קצר לאחר שאושר התיקון בכנסת.
דפנה ליאל

 

[מירער]

הנהלת בתי המשפט נגד העיתון: הסירו את הקריקטורה המסיתה​

היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט פנה היום (חמישי) לעיתון 'שביעי', היוצא לאור מידי שבוע ומחולק בעיקר בבתי כנסת כעלון לציבור הדתי לאומי, בו צפויה להתפרסם קריקטורה אשר "עולה כדי חשד להסתה לאלימות" בדרישה לפעול לאלתר להסרת הקריקטורה מכל המדיות שבשליטת העיתון.

במכתבו הוא מציין כי הבוקר נחשפנו לקריקטורה של מה שנראה כמו דמותה נשיאת בית המשפט העליון בדימוס השופטת אסתר חיות מניפה דגל על גופת חייל. מדובר בפרסום חמור העולה כדי חשד להסתה לאלימות.

בנוסף, יש בפרסום האמור כדי להקים חשד לזילות בית משפט. אשר על כן ונוכח כל האמור לעיל, הנכם נדרשים לפעול לאלתר להסרת הפרסום מכל המדיות שבשליטתכם".

 

[טראמפ 2024]

הנהלת בתי המשפט נגד העיתון: הסירו את הקריקטורה המסיתה​

היועץ המשפטי של הנהלת בתי המשפט פנה היום (חמישי) לעיתון 'שביעי', היוצא לאור מידי שבוע ומחולק בעיקר בבתי כנסת כעלון לציבור הדתי לאומי, בו צפויה להתפרסם קריקטורה אשר "עולה כדי חשד להסתה לאלימות" בדרישה לפעול לאלתר להסרת הקריקטורה מכל המדיות שבשליטת העיתון.

במכתבו הוא מציין כי הבוקר נחשפנו לקריקטורה של מה שנראה כמו דמותה נשיאת בית המשפט העליון בדימוס השופטת אסתר חיות מניפה דגל על גופת חייל. מדובר בפרסום חמור העולה כדי חשד להסתה לאלימות.

בנוסף, יש בפרסום האמור כדי להקים חשד לזילות בית משפט. אשר על כן ונוכח כל האמור לעיל, הנכם נדרשים לפעול לאלתר להסרת הפרסום מכל המדיות שבשליטתכם".

שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט על הוראתו להסיר קריקטורה מעיתון "שביעי":

"לא אעמוד מנגד מול נסיונותיך לפגוע בחופש הביטוי של אזרחי ישראל. אין לך סמכות כלל לצנזר כלי תקשורת"

 

[מירער]

שר התקשורת ד"ר שלמה קרעי ליועמ"ש הנהלת בתי המשפט על הוראתו להסיר קריקטורה מעיתון "שביעי":

"לא אעמוד מנגד מול נסיונותיך לפגוע בחופש הביטוי של אזרחי ישראל. אין לך סמכות כלל לצנזר כלי תקשורת"

צפה בקובץ המצורף 1543257

אביעד גליקמן ב'ערוץ 13': עיתון 'שביעי' ידפיס שוב את העלון השבועי ללא הקריקטורה נגד נשיאת העליון אסתר חיות.

 

[מישהו12]

אביעד גליקמן ב'ערוץ 13': עיתון 'שביעי' ידפיס שוב את העלון השבועי ללא הקריקטורה נגד נשיאת העליון אסתר חיות.

חמור ביותר.
כמו שציין שלמה קרעי, אין להם את הסמכות.
בתור צעד ראשון, צריך לצמצם כמה שיותר את הניסיון שלהם לכבוש שטחים חדשים.

 

[יוסקה הזמר]

העיתון החשוב בארה"ב הוול סטריט ג'ורנל, יוצא במאמר מערכת במתקפה חריפה נגד בג"ץ, לפי העיתון לא היה נכון לפרסם בזמן מלחמה פסיקה משסעת כשהעם נואש לאחדות
‏לפי הWSJ המהלך של בג"ץ הוא ניצחון פירוס, לטווח קצר בגץ מנצח, אך בטווח ארוך הוא יורה לעצמו ברגל כשכעת כולם יבינו שהוא הלך רחוק מידי

מתוך המאמר:
‏ "בית המשפט הישראלי עושה הפרד ומשול"
‏ "מלחמה זה לא זמן לחטוף לעצמך עוד סמכויות"

 

[מישהו12]

ישראל אינה דמוקרטיה יותר