העבודה המושלמת לאמהות

[יעל ברג]

לפעמים זה נראה שאנשים בוחרים ב"לא לעבוד", מציבים המון תנאים לסוג עבודה ,שעות וכו'
אני חושבת שזה סוג של פינוק!
אישה שרוצה שבעלה ישב וילמד יום שלם (וההורים לא מחזיקים אותם...)
צריכה לצאת לעבוד במה שיש מתי שיש, זה החלק שלה כאשת אברך!
זה לא פתרון להרוויח 2000 ש"ח וליפול על קופת העיר, או לגדל ילדים חסרי כל (ממקרים שאני מכירה אישית)
ולגבי הוראה- מבחינתי זו אפילו לא השתדלות לפרנסה ( אלא אם כן סבתא/אמא שלך מנהלת)

ולגבי אישה שחוזרת בארבע- חברתי עם 6 ילדים הלכה לשאול את אחד מגדולי הדור לגבי עבודה עד 4 , וענה לה שכן ללכת על זה ואמר שבדור שלנו לפעמים עדיף כך.

במילים אחרות את אומרת ככלל גורף לכל נשות ישראל, שאשה צריכה ללכת לעבוד גם בעבודה איומה ומשפילה שתיקח ממנה כל גרם של חיות, שתחזור הבייתה בארבע, כבויה ומותשת לששת ילדיה בשביל עוד 2000 + ש"ח לחודש מעל משכורת של מורה. אשמח לדעת איזה רב מוכר חושב כמוך.

 

[צברית]

במילים אחרות את אומרת ככלל גורף לכל נשות ישראל, שאשה צריכה ללכת לעבוד גם בעבודה איומה ומשפילה שתיקח ממנה כל גרם של חיות, שתחזור הבייתה בארבע, כבויה ומותשת לששת ילדיה בשביל עוד 2000 + ש"ח לחודש מעל משכורת של מורה. אשמח לדעת איזה רב מוכר חושב כמוך.

ממש לא.

אבל לדוגמא:
אשת אברך שאוהבת תכנות, ופוסלת כל עבודה שמציעים לה בגלל שזה עד 4- כן... בימיינו זה נחשב לפינוק.
היא לא יכולה גם לרצות בעל אברך שישב וילמד וגם לעבוד 5 שעות ביום.

(ברור שיש יוצאים מן הכלל, ויש הרבה אמונה בנושא וכו וכו, דברתי על דרך הטבע ועל מה שקורה היום בשוק)

 

[צברית]

אגב... זה לא כזה גרוע שאישה לא רוצה גם לעבוד 8 שעות וגם לגדל ילדים, זה קשה מאווד, וזו זכותה המלאה.

 

[יעל ברג]

ממש לא.

אבל לדוגמא:
אשת אברך שאוהבת תכנות, ופוסלת כל עבודה שמציעים לה בגלל שזה עד 4- כן... בימיינו זה נחשב לפינוק.
היא לא יכולה גם לרצות בעל אברך שישב וילמד וגם לעבוד 5 שעות ביום.

(ברור שיש יוצאים מן הכלל, ויש הרבה אמונה בנושא וכו וכו, דברתי על דרך הטבע ועל מה שקורה היום בשוק)

זה כבר שונה מאד מאד מההודעה עליה הגבתי.
שם לא דובר על "אשה שאוהבת תכנות" אלא נכתב ש"צריך לצאת לעבוד במה שיש מתי שיש" (משפט די מחריד בעיני כי יש נשים שלוקחות את העניין כפשוטו והולכות לעבוד במקומות שעושים להן רע ומר מתוך ידיעה שאחרת הן מפונקות, ובאופן אישי אני יודעת על נשים שזה דרדר אותן מכל הבחינות) ואף נכתב ש"הוראה זה אפילו לא השתדלות"!!!.
לדעתי רק אשה שאין לה ששה ילדים וחוזרת בארבע יכולה לכתוב זאת (אם היא מסיימת בארבע היא בבית בחמש- למי בדיוק יש אז כוח לששה ילדים? מה המטרה שלשמה אנחנו בכלל עובדות? את יודעת כמהכוח נפשי צריך בשביל ששה ילדים? איך אפשר לתת את זה כשאת על הרגליים משש בבוקר?)

יש גבול מסוים בין להיות חסרת אחריות ונזקקת מתוך פינוק, לבין לקרוע את עצמך במה שיש מתי שיש. האובר צדקות הזה הוא לא בריא, בלשון המעטה. מתכון של 'אבא אברך ואמא כבויה שעובדת עד צאת נשמתה בעבודה שהיא שונאת ואין לה זמן וכוח לילדיה' - לא מגדל ילדים יהודים טובים יותר. הקיצוניות הזו עלולה להביא צרות בגוף ובנפש.

 

[Aאילה]

חברה, תרגיעו...
זה לא כזה נורא לחזור הביתה ב- 4.00
אני עושה את זה כבר 11 שנים (שולחת אותם בבוקר, בעלי איתם בצהריים)
לא נראה לי שהילדים שלי מסכנים או שיש להם חסכים...
אפשר להשלים להם בדרכים אחרות

 

[יעל ברג]

חברה, תרגיעו...
זה לא כזה נורא לחזור הביתה ב- 4.00
אני עושה את זה כבר 11 שנים (שולחת אותם בבוקר, בעלי איתם בצהריים)
לא נראה לי שהילדים שלי מסכנים או שיש להם חסכים...
אפשר להשלים להם בדרכים אחרות

אם טוב לך בעבודה וזה מיטיב עם הבית- אז מה טוב ומה נעים!

בהודעה עליה הגבתי נכתב שאשה צריכה ללכת לעבוד בכל מחיר שבעולם בשביל להרוויח עוד כסף ועם זה אני ממש לא מסכימה. כסף זה מאד חשוב, מאד מאד, אבל יש דברים הרבה יותר חשובים.

לאחרונה התחלתי לעזור לנשים בהכוונה תעסוקתית והסיפורים שאני שומעת, סיפורים שנולדו מתוך קיצוניות ומחשבה שעלייך להרוג את עצמך ואין שום חשיבות לכוחות שלך וליכולות שלך, הם פשוט נוראיים.

להתאמץ ולהשתדל- כן. הרבה. אבל משפט כמו ש'הוראה זה בכלל לא השתדלות' וכל הסגנון הזה שאם את לא מרוויחה מספיק אז זו אשמתך אשמת הפינוק שלך - זה סגנון מסוכן ביותרררר.

ומה תעשה מי שבעלה לא יכול להיות עם הילדים בצהריים? (שזה לפחות חצי מהנשים)

 

[נוי]

לעזוב עבודה לא רצויה- זה פינוק?
לבחור בעבודה מועדפת- זה פינוק?
במקום תשובות אמוציונאליות שמעו מעשה שהיה:
לא מזמן שח בעלי שיחי'ה בשיחה השקפתית פרטית עם רבו שהוא משגיח בישיבה ליטאית גדולה ומפורסמת על תופעה שפגש: אישה שעזבה עבודה טובה ומפרנסת היטב, כי נמאס לה. (לא אני...)
הגיב הרב: "מותר לה לעזוב. ובכלל, מה הבעיה? היא לא התחייבה לבעלה בכתובה לפרנס אותו"...

 

[זלפה]

לפעמים עדיף שהאמא תעבוד עד ארבע, ותחזור ב-5, ושתרגיש טוב עם עצמה ועם הרווחה הכלכלית,
מאשר אמא שלא עובדת אבל חנו-ק-ה כלכלית ומרגישה שהיא לא ממצה את עצמה.
כל מקרה לגופו וא"א להשוות בין מקרים וכמובן שלא לצאת בהכללות.

 

[יעל ברג]

לפעמים עדיף שהאמא תעבוד עד ארבע, ותחזור ב-5, ושתרגיש טוב עם עצמה ועם הרווחה הכלכלית,
מאשר אמא שלא עובדת אבל חנו-ק-ה כלכלית ומרגישה שהיא לא ממצה את עצמה.
כל מקרה לגופו וא"א להשוות בין מקרים וכמובן שלא לצאת בהכללות.

אכן, בעיקר בדברים הללו הכללות זה דבר מטופש כי זה תלוי בכ"כ הרבה גורמים שמשתנים כל הזמן... אני לא מדברת רק על מצב משפחתי שמשתנה אלא אפילו שוק העבודה משתנה כ"כ! ובפתאומיות!

 

[יעל ברג]

לפעמים עדיף שהאמא תעבוד עד ארבע, ותחזור ב-5, ושתרגיש טוב עם עצמה ועם הרווחה הכלכלית,
מאשר אמא שלא עובדת אבל חנו-ק-ה כלכלית ומרגישה שהיא לא ממצה את עצמה.
כל מקרה לגופו וא"א להשוות בין מקרים וכמובן שלא לצאת בהכללות.

וחלילה לי מלומר למישהי מתי לחזור לביתה - כל אחת תעשה מה שטוב לה ולמשפחתה!!! אני לא חושבת שיש כללים בעניין הזה או שיש טעם לשפוט מישהי!!!
מה שהציק לי זה ה'אובר צדיקות' שנובע מנאיביות נטו. הקב"ה לא רוצה אותנו כבויות ומחוסלות נפשית.

 

[riki aharon]

לפני כשש שנים רציתי לעזוב את מקום העבודה (אחרי חמש שנות עבודה, משכורת יפה ומעמד טוב) והסיבה - הרגשתי שמיציתי. כבר לא היה לי סיפוק מהעבודה.
בעלי שאל את הרב ונענה: אשה חייבת שיהיה לה טוב בעבודה. אם לא טוב לה, שתעזוב (לטובתה, לטובת בעלה והילדים).
אי אפשר לדרוש מאישה לעבוד קשה בחוץ 12 חודש בשנה עם מינימום חופשות, להחזיק ולתפעל בית כמעט לבד ובין לבין הריונות ולידות. המינימום - עבודה מתאימה ומספקת.

 

[למדן בגן]

וחלילה לי מלומר למישהי מתי לחזור לביתה - כל אחת תעשה מה שטוב לה ולמשפחתה!!! אני לא חושבת שיש כללים בעניין הזה או שיש טעם לשפוט מישהי!!!
מה שהציק לי זה ה'אובר צדיקות' שנובע מנאיביות נטו. הקב"ה לא רוצה אותנו כבויות ומחוסלות נפשית.

מסכימה עם כל מילה,
לא תמיד עבודה מצדיקה את כל הקרבנות שבדרך... כמו שמחה ובריאות הנפש...
כמעט תמיד לא...

 

[גלבוע]

וחלילה לי מלומר למישהי מתי לחזור לביתה - כל אחת תעשה מה שטוב לה ולמשפחתה!!! אני לא חושבת שיש כללים בעניין הזה או שיש טעם לשפוט מישהי!!!
מה שהציק לי זה ה'אובר צדיקות' שנובע מנאיביות נטו. הקב"ה לא רוצה אותנו כבויות ומחוסלות נפשית.

יותר מזה -
זו אפילו לא השתדלות נכונה.
לא מגיעים לשום יעד כלכלי כאשר אנו כבויים ומחוסלים נפשית.

 

[למדן בגן]

יותר מזה -
זו אפילו לא השתדלות נכונה.
לא מגיעים לשום יעד כלכלי כאשר אנו כבויים ומחוסלים נפשית.

לא מגיעים לשום יעד.
לא רוחני ולא גשמי.

 

[למדן בגן]

לפני כשש שנים רציתי לעזוב את מקום העבודה (אחרי חמש שנות עבודה, משכורת יפה ומעמד טוב) והסיבה - הרגשתי שמיציתי. כבר לא היה לי סיפוק מהעבודה.
בעלי שאל את הרב ונענה: אשה חייבת שיהיה לה טוב בעבודה. אם לא טוב לה, שתעזוב (לטובתה, לטובת בעלה והילדים).
אי אפשר לדרוש מאישה לעבוד קשה בחוץ 12 חודש בשנה עם מינימום חופשות, להחזיק ולתפעל בית כמעט לבד ובין לבין הריונות ולידות. המינימום - עבודה מתאימה ומספקת.

ועזבת?
סליחה על החפירה...
אבל מכירה מישהי שהיתה בצומת כזו, ועזבה,
וה' שלח לה ממקום אחר עבודה הרבה יותר טובה, פחות מלחיצה ויותר מכניסה...
ז"א שה' לא דורש מאתנו מה שאיננו יכולים.......

 

[אסתי3311]

וחלילה לי מלומר למישהי מתי לחזור לביתה - כל אחת תעשה מה שטוב לה ולמשפחתה!!! אני לא חושבת שיש כללים בעניין הזה או שיש טעם לשפוט מישהי!!!
מה שהציק לי זה ה'אובר צדיקות' שנובע מנאיביות נטו. הקב"ה לא רוצה אותנו כבויות ומחוסלות נפשית.

זה כ,כ נכון מה שאת אומרת.
כמו שכמעט לכל אחת ברור שהיא לא תלך להיות עובדת נקיון וכדו' באף מחיר. (וסליחה עם פגעתי במישהי)
לאחרת ברור שהיא לא תלך לעבוד עד ארבע כי מבחינתה זה לא בא בחשבון.
מהעבודה צריך לחזור עם זיפוק ולדעת שאחרי הכל זו רק השתדלות, ואת ההמשך הקב"ה יביא

 

[מרדי]

האשכול הזה יכול לתת חיזוק גדול למה שנכתב כאן בענין האמונה בה' שיספק צרכינו
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=212781

 

[גלבוע]

לא מזמן שח בעלי שיחי'ה בשיחה השקפתית פרטית עם רבו שהוא משגיח בישיבה ליטאית גדולה ומפורסמת על תופעה שפגש: אישה שעזבה עבודה טובה ומפרנסת היטב, כי נמאס לה. (לא אני...)
הגיב הרב: "מותר לה לעזוב. ובכלל, מה הבעיה? היא לא התחייבה לבעלה בכתובה לפרנס אותו"...

זה כל כך פשוט ובסיסי, שהזוי שצריך 'משגיח בישיבה גדולה ומפורסמת' כדי לתת לזה גושפנקא.

 

[ANONYMUS]

אישה אכן לא חייבת לפרנס, וחובת הבעל היא לפרנס,
ואישה לא צריכה לסבול בעבודה,
ובטח לא לסבול בעבודה ובנוסף לגדל ילדים...

אבל - חשוב להבין שהכל כאן מובנה על סדר עדיפויות.
אני יכולה להעיד על עצמי, שלפני כמה שנים עבדתי בעבודה שממש סבלתי שם.
זה היה ממש מעיק.
בעלי היה אומר לי כל הזמן שאסור להמשיך לעבוד ככה, ושאני צריכה לעזוב, בין עם יש לי עבודה אחרת ובין אם אין לי.
אבל ---------------------------------------------
המחשבה על כך שבעלי יאלץ לעזוב את הכולל , ולמצוא משהו מכניס יותר,
עשתה לי הרבה הרבה הרבה יותר רע, מהמחשבה על להמשיך לעבוד במקום שלא טוב בו.

אז יש משהו שעושה רע,
ויש משהו שעושה עוד יותר רע,
וכל אחד פועל לפי סדר העדיפויות שלו.

 

[צברית]

אישה אכן לא חייבת לפרנס, וחובת הבעל היא לפרנס,
ואישה לא צריכה לסבול בעבודה,
ובטח לא לסבול בעבודה ובנוסף לגדל ילדים...

אבל - חשוב להבין שהכל כאן מובנה על סדר עדיפויות.
אני יכולה להעיד על עצמי, שלפני כמה שנים עבדתי בעבודה שממש סבלתי שם.
זה היה ממש מעיק.
בעלי היה אומר לי כל הזמן שאסור להמשיך לעבוד ככה, ושאני צריכה לעזוב, בין עם יש לי עבודה אחרת ובין אם אין לי.
אבל ---------------------------------------------
המחשבה על כך שבעלי יאלץ לעזוב את הכולל , ולמצוא משהו מכניס יותר,
עשתה לי הרבה הרבה הרבה יותר רע, מהמחשבה על להמשיך לעבוד במקום שלא טוב בו.

אז יש משהו שעושה רע,
ויש משהו שעושה עוד יותר רע,
וכל אחד פועל לפי סדר העדיפויות שלו.

מצטערת להגיד לך,
אבל זה סדר עדיפויות מעוות,
אמא לא מרוצה היא כמעט בהכרח אמא שלא מתפקדת טוב עם הילדים והבעל (נדיר למצוא תפקוד טוב עם חוסר שביעות רצון כללי) והתפקיד הראשון שלך מהתורה הוא לדאוג לילדים ולבעל שיהיה להם טוב, (קשה לי להאמין שהוא לא היה טרוד כל היום במחשבה על זה שאת סובלת, לא יודעת כמה כיף ללמוד ככה) לפני לפרנס בעל אברך- זה את מחויבת מהתורה, וזה את רק חושבת שאת חייבת.