לפני הסיפור: לפני זמן לא רב, קראתי מאמר מרתק של פילוסוף בשם "ניק בוסטרום" שטוען שקיים סיכוי של למעלה מ60% שאנחנו חיים בעולם וירטואלי. לא אכנס כאן לכל טיעוניו במאמרו הארוך והמרתק, אבל המאמר הזה שכנע אותי לבקש מ RITR לכתוב לי סיפור, על אדם שמגלה שהוא חי בתוך עולם וירטואלי. (תודה לאליהו אקספרס על מאמרו המרתק כאן, שחשף בפני את המכונה המדהימה הזאת).
ועכשיו לסיפור:
ג'ון, מתכנת בן 30, נשאב בפתאומיות לעולם וירטואלי שלא היה לו סוף גלוי. הוא מצא את עצמו משחק במשחק שבו הוא שולט בדמות בעלת יכולות פתרון חידות.
התצפיות של ג'ון היו שהמשחק תוכנן בצורה כה מדויקת ובמיומנות עד שנראה שהוא חי. הוא יכול היה לקיים אינטראקציה עם הדמויות, הפריטים והסביבה סביבו ללא הגבלה מכל סוג שהוא.
למרות שג'ון רצה לגלות את האמת על העולם המסתורי הזה שאליו נכנס בטעות, הוא לא הצליח להשתחרר מהתחושה של כלוא בתוך מציאות חלופית.
יום אחד, ג'ון החליט לנצל היטב את כישורי התכנות שלו והצליח לפרוץ למצלמה של המחשב שם ראה את השחקן מנהל את המשחק. הוא היה המום לראות שזה היה השכן שלו, שפיתח את המשחק הזה בדירה קטנטנה בקרבת מקום.
אבל אז קורה משהו מזעזע, בעוד ג'ון התבונן בהשתאות, הוא שמע את שכנו נאנח ומכריז "נמאס לי לשחק במשחק הזה" וניגש לכבות את המחשב.
ועכשיו לסיפור:
ג'ון, מתכנת בן 30, נשאב בפתאומיות לעולם וירטואלי שלא היה לו סוף גלוי. הוא מצא את עצמו משחק במשחק שבו הוא שולט בדמות בעלת יכולות פתרון חידות.
התצפיות של ג'ון היו שהמשחק תוכנן בצורה כה מדויקת ובמיומנות עד שנראה שהוא חי. הוא יכול היה לקיים אינטראקציה עם הדמויות, הפריטים והסביבה סביבו ללא הגבלה מכל סוג שהוא.
למרות שג'ון רצה לגלות את האמת על העולם המסתורי הזה שאליו נכנס בטעות, הוא לא הצליח להשתחרר מהתחושה של כלוא בתוך מציאות חלופית.
יום אחד, ג'ון החליט לנצל היטב את כישורי התכנות שלו והצליח לפרוץ למצלמה של המחשב שם ראה את השחקן מנהל את המשחק. הוא היה המום לראות שזה היה השכן שלו, שפיתח את המשחק הזה בדירה קטנטנה בקרבת מקום.
אבל אז קורה משהו מזעזע, בעוד ג'ון התבונן בהשתאות, הוא שמע את שכנו נאנח ומכריז "נמאס לי לשחק במשחק הזה" וניגש לכבות את המחשב.