קצת לעשות סדר.
דבר ראשון לעולם לא נותנים פרטי אשראי למי שאתם לא מכירים, ועדיף מאוד גם לא לבעלי חנויות.
אם יש לכם גישה לאינטרנט (כשר כמובן) תעשו כל דבר שם, אם אין אפשרות אז עדיין לצמצם כמה שיותר.
אם אין ברירה אחרת ואתם ממש חייבים פיצה עכשיו ואתם לא יכולים ללכת להזמין, אז בעיקרון בדיעבד אפשר לסמוך על בעל החנות שלא יגנוב אותכם, אבל גם זה רק בדיעבד.
בחברות ביטוח, עירייה, ארגון חסד מוכר, וכו' ניתן בעיקרון למסור ללא חשש, אבל גם אז כדאי מאוד לעקוב אחרי החיובים בבנק, ועל כל מקרה חשוד לעשות בירור מיידי (קרה לי כבר בארגון חסד מאוד מוכר שחייבו אותי כמה פעמים ללא הסכמתי).
אף פעם לא הבנתי למה עדיין אין כאן בארץ חובה לכל בעל עסק ,להתקין מערכת תשלומים טלפוני אוטונומי כמו שיש בחו"ל, שם אין מושג כזה למסור פרטי אשראי בטלפון בשום צורה ואופן.
לגבי הקבלן הנוכל מבית שמש, א"א לכתוב את שמו כי ימחקו את האשכול, אפשר רק לרמוז שהשם משפחה מתחיל בו' ונגמר בר'.
איך נזהרים?
לא קונים ולא משקיעים אצל אף אחד בלי עו"ד שאתם מכירים וסומכים עליו.
חלק מהשיטות של הנוכלים זה להציע לאזרח התמים לחסוך עלויות ולהשתמש בעו"ד שלו, חבר'ה לא ליפול בפח, אין לסמוך אף פעם על עו"ד של המוכר/משקיע.
כל עו"ד מקצועי כשהוא מקבל לידיו תיק נכס/השקעה יודע לעשות כמה פעולות פשוטות כדי לברר את אמיתות העסקה.
לא לסמוך בשום פנים ואופן על חברים שמציעים את עסקת חייכם, אל תשקיעו אצל מי שאתם לא מכירים כמקצועי בתחום, גם אם הוא אברך שלומד 25 שעות ביממה וטובל במקווה ש"י פעמים...