המוזיקה שאנחנו אוהבים

[Smeshi]

אני לא כל כך מבינה במוזיקה מהפן ההיסטורי וה"מדעי" שלה, אבל מאד אוהבת את הטובים מכל ז'אנר שהוא, מניגוני חב"ד ועד...
אני לא בטוחה שיש מקום להרגיש רע לגבי אייטיז יותר מאשר לגבי המוזיקה הקלאסית שכידוע רוב יוצריה המפורסמים היו אנטישמיים במוצהר. ולאחרונה העדפות המוזיקה שלי ספגו מכה נוספת כאשר נודע לי שהחלילן ג'ורג' זמפיר הוא מכחיש שואה! ג'ורג' זמפיר הוא היוצר של "הרועה הבודד" ויש לו אלבום שנקרא "Music from the movies" שהייתי מכורה לו אחרי שהרגשתי שמיציתי את הניגון שבלב.
אני זוכרת גם שראיתי פעם סרטון שלו מנגן את הרועה הבודד, וחשבתי לעצמי אז כמה רגש, ואז מה אם הוא גוי... והנה!

 

[Smeshi]

...

 

[נוי]

לגבי מוסיקה קלאסית ואנטישמיים. אין לי מושג לגבי באך , למשל, מה הייתה דעתו על היהודים וזה גם לא משנה. נראה לי שהוא היה עסוק מידי בגידול שפע ילדיו ובכתיבת מוסיקה גאונית לשם מוסיקה, ובשביל הפרנסה -מוסיקה לכנסיה.
כמו"כ כל הגדולים מהיידן ועד בטהובן כתבו מוסיקה "לשמה" (כמו שכותבים תרגיל במתמטיקה,נתחו והבינו)ואפילו שהם גויים הרי זה בכלל :"חכמה בגויים תאמין". החברה שבתקופה הרומנטית כבר הוסיפו עניינים תכנתיים יותר למוסיקה, אבל לא נראה לי שהמוסיקה שלהם נוגנה בתהלוכת יהודים שהובלו למשרפות כמו המוסיקה של ווגנר שהיא מוקצה מחמת מיאוס אצלינו, אם כבר מדברים על אנטישמיים ומוסיקה.
המוסיקה שציינת עם הרועה הבודד וכד' זה לא נראה לי נכלל במוסיקה קלאסית, אלא ב"מוסיקה קלה" שם יש הרבה מוקשים.

 

[נום]

שאלה קשה.. קשה מאוד אפילו.. בהתחלה חשבתי לדלג על השאלה, להעמיד פנים כאילו לא ראיתי אותה בכלל, אבל אז ראיתי את השורה האחרונה בהודעה שלך לגבי הכנות וחשבתי שיש מקום גם לתשובה כמו שלי כאן, אז אזרתי אומץ לכתוב.

קראתי כאן את התשובות, את שמות הזמרים שהועלו כאן והתשובה שלי שונה מכל מה שנכתב עד עכשיו ואולי גם ממה שיכתב בהמשך.

הז'אנר המועדף עלי הוא "שנות השמונים".. מה זה שנות השמונים את שואלת? לא משהו שתביני כנראה.. זה ז'אנר לועזי.. וקצב שלהרבה מכאן יראה זר ומוזר. שאלת גם לגבי זמרים.. הייתי נותן לך שמות אבל נראה לי מיותר אחרי התשובה הקודמת שלי. תקני אותי אם אני טועה.

שירים זה דבר נפלא, שירים עושים לי הרגשה מיוחדת, שירים מחזירים אותי לתקופות, שירים גורמים לי לחשוב, להתעמק, להבין דברים אחרת, לשירים יש השפעה כ"כ חזקה על מצב הרוח שלי.. לפני כ-18 שנה היה בארץ סניף ישראלי של רשת חניות מוזיקה עולמית בשם Tower Records שהסלוגן שלה היה No Music - No Life.. הייתי אז ילד, לא הבנתי את העומק של הסלוגן הזה, עכשיו, עם כל המלחמות שלי להוציא את שירי החול מחיי ללא הצלחה משמעותית, אני מבין אותו יותר.

זו תשובתו הכנה של חוזר בתשובה, שנלחם יום יום להוציא את שירי החול מחייו. זר לא יבין...

אני לא יודעת עד כמה אתה מעריך את הידע שלי, אבל אני סטודנטית למוזיקה במוסד אקדמאי, כך שאני לחלוטין אכיר כל ז'אנר שתדבר עליו.
אז מה באייטיז.. we are the world? never gonna dance again? העיבוד המפוצץ ריוורב החגיגי הזה? האופוריה?
וכמו שאמר החכם.. אפשר להוציא את הבחור מהישיבה, אבל לא את הישיבה מהבחור. וד"ל.
ולמי ששאלה פה.. הביטלס זה שנות השישים

 

[נום]

סתם שאלה: מה זה /מי זה "יאני"?

יאני הינו מעבד יווני, שהמוסיקה שלו מלאה וסוערת. תבקשי מפופקו לטעום

 

[איצה מאייר]

אני במוזיקה אוהב את הסגנון של לפני 7 שנים ומעלה של הזמרים כגון אברהם פריד מרכי בן דוד ושאר חבריהם.
המוזיקה של היום לדעתי ירדה ברמה.
המוזיקה עצמה מאוד טובה אבל הלחנים נראים לי על הפנים.
על כל דבר כמעט עושים שיר וזה כבר יוצא מהאף!
ומול זה בשירים של פעם כל שיר כמעט היה מלא בתוכן!
ויש גם דוגמא קלאסית להבדל בין השירים של היום לשירי העבר!
לפני כשנה היה מצעד העשור ובמקום ראשון זכה יעקב שוואקי עם השיר והיא שעמדה!
השיר בהחלט יפה!
אבל שימו אותו מול מכניסי רחמים!
שגם זכה בשיר השירים!
ההבדל יהיה מאוד גדול!
ועוד דבר קחו שיר שהוא לא מן הכתובים לא משנה מאיזה זמר שיצא בשנתיים האחרונות!
ומולו תביאו את מאמע רחל של וינטרוב או להבדיל את יש אמונה של עמית.
שוב נקבל הבדל גדול!
כך שהמוזיקה בהחלט צעדה קדימה אבל הלחנים הלכו הרבה אחורה!

 

[נום]

אך התופעה ה"היפית" שצמחה מזה לא נעמה למוסיקאים הכבדים, ולכן ההרמוניה הזו נשארה בתור סגנון מפוקפק למדי.

תנועת השמאלנים והופעות הוודסטוק לא התפתחו בגלל סגנון המוזיקה הזה, אלא בגלל ארועים הסטוריים שונים [שתי מלחמות העולם ותוך כדי מלחמת וויטנאם] היא פשוט היתה הסמל שלהם. והסגנון בוודאי לא הפך למפוקפק, הוא פשוט לא קיים במוזיקה חסידית ולכן לא מכירים את זה.
אבל קראתי פעם משפט.. blues is the root, all the others are the fruit והרוקנרול [חיפושיות] הינו כמובן התפתחות של בלוז וקצב. [R&B] כך שאם תקשיבי לכל מוזיקה שנוצרה [גם ישראלית] בין שנות השישים לשמונים, תוכלי לזהות את מאפייני ההרמוניה האלה.

 

[נוי]

תנועת השמאלנים והופעות הוודסטוק לא התפתחו בגלל סגנון המוזיקה הזה, אלא בגלל ארועים הסטוריים שונים [שתי מלחמות העולם ותוך כדי מלחמת וויטנאם] היא פשוט היתה הסמל שלהם. והסגנון בוודאי לא הפך למפוקפק, הוא פשוט לא קיים במוזיקה חסידית ולכן לא מכירים את זה.
אבל קראתי פעם משפט.. blues is the root, all the others are the fruit והרוקנרול [חיפושיות] הינו כמובן התפתחות של בלוז וקצב. [R&B] כך שאם תקשיבי לכל מוזיקה שנוצרה [גם ישראלית] בין שנות השישים לשמונים, תוכלי לזהות את מאפייני ההרמוניה האלה.

ה"ביטלס" הובאו בשיעור כדוגמא בולטת לסגנון. אני שמחה שהמוסיקה ה"חסידית" לא ירדה ונכנסה גם לזה. -מספיק למה שכן. כי במבט אישי לאחור עם כל התחושות המרגשות בהרמוניה המפתיעה הזו (למי שאוזנו לא רגילה בזה) יש לזה ריח לא טוב.
לגבי התופעות החברתיות והביטוי ההרמוני בתקופה הזו ול"מפקפקותה" אלו דברי כבוד הדוקטור. (לא אישה שומרת מצוות, אגב)

 

[Srool]

אשכול מעניין!

המוזיקה האהובה עליי היא זאת שמוגדרת כמוזיקה 'חסידית אמריקאית': לרוב אלי גרסטנר שזה ז'אנר בפני עצמו (ישיבה בויס / פרחי בני הישיבות, החבר'ה, מנוחה ועוד..), להקות כמו 'לב טהור' ו'שלשלת', ועד למוזיקת רוק של אריה קונסטלר, להקת יעקב חסד וכד' (וסביר מאוד להניח שאין פה מישהו שמכיר את האחרונים שהזכרתי.. מוזיקה מומלצת מאוד לכל חובבי הגיטרות החשמליות ).

כמו כן מקהלות ילדים אמריקאיות תמיד מתקבלות אצלי בברכה (גם 'דמוי אמריקאיות' כדוגמת 'שבת חברים' של ארי גולדוואג)

גם בישראל לא חסר - אוהד מושקוביץ (הטונים...), גד אלבז (הרגש, יש מי שיגידו שזה מעושה אבל אני חושב שלא), רועי ידיד (חומר איכותי ביותר) ועוד...

איזו הרגשה גורמת לי לשמוע מוזיקה? אמממ... כל הרגשה.
שמח? מוזיקה קצבית. עצוב? מוזיקה שקטה. אנרגטי? מוזיקת רוק. וכן על זו הדרך.

 

[asterisk]

אני לא יודעת עד כמה אתה מעריך את הידע שלי, אבל אני סטודנטית למוזיקה במוסד אקדמאי, כך שאני לחלוטין אכיר כל ז'אנר שתדבר עליו.
אז מה באייטיז.. we are the world? never gonna dance again? העיבוד המפוצץ ריוורב החגיגי הזה? האופוריה?
וכמו שאמר החכם.. אפשר להוציא את הבחור מהישיבה, אבל לא את הישיבה מהבחור. וד"ל.
ולמי ששאלה פה.. הביטלס זה שנות השישים

ממש לא we are the world וחבריו.. באייטיז זה יותר דוראן דוראן, UB40, דפש מוד, סיל, פרינס, רוקסט וכן על זה הדרך...

שאלת במקור מה הז'אנר החביב.. אייטיז זה הז'אנר החביב אמנם אבל בקופסא יש הרבה שריטות נוספות.. ראפ ,(puff daddy, biggie smalls) מטאליקה (nothing else matters, one), וגם טראנס כבד ר"ל (MFG, ramirez, pizzaro)

בקיצור.. פתחת כאן תיבת פנדורה..

 

[תם]

מה לעשות.... לי יוצא לשמוע רק אלבומים חדשים ובמסגרת עבודתי.

כנגן אני מתחבר יותר לכלייזמר...רק לא מגיע לשמוע....

 

[אריאל וו]

מעניין שיש פה די הרבה שאובים קלאסי. אני גם אוהב קלאסי, ובפרט את סגנון הבארוק, ובפרט את המוסיקה של הגוי גאורג פרידריך האנדל (1685-1750).

מי שלא שמע את האורטוריו שלו "ישראל במצרים" לא שמע מוסיקה מימיו. השם בירך את הגוי הזה בחכמת המוסיקה יותר מכל מלחין אחר שאני מכיר.

 

[אפכא מסתברא]

מעניין שיש פה די הרבה שאובים קלאסי. אני גם אוהב קלאסי, ובפרט את סגנון הבארוק, ובפרט את המוסיקה של הגוי גאורג פרידריך האנדל (1685-1750).

מי שלא שמע את האורטוריו שלו "ישראל במצרים" לא שמע מוסיקה מימיו. השם בירך את הגוי הזה בחכמת המוסיקה יותר מכל מלחין אחר שאני מכיר.

התפלאתי איפה אתה, עם כל המוסיקה המקסימה שאתה כותב בסגנון של טלמן... (לא שכחתי את הקטע המקסים שהעלית כאן לפני שנה או שנתיים)

 

[נום]

התפלאתי איפה אתה, עם כל המוסיקה המקסימה שאתה כותב בסגנון של טלמן... (לא שכחתי את הקטע המקסים שהעלית כאן לפני שנה או שנתיים)

הי הי הי! שתפו אותי! מה זה הקטע המקסים הזה?

 

[נוי]

מעניין שיש פה די הרבה שאובים קלאסי. אני גם אוהב קלאסי, ובפרט את סגנון הבארוק, ובפרט את המוסיקה של הגוי גאורג פרידריך האנדל (1685-1750).

.

לא יודעת למה, אבל תמיד נשמע לי במוסיקה של הנדל כאילו הוא אומר את אותו הדבר במילים אחרות. אבל אין מה לדבר זו מוסיקה נעימה וטהורה (מבחינה צלילית, לא יהודית...)
-לא שמעתי את הקטע הזה שהזכרת, ואני לא מכירה מוסיקה כנסייתית שלו, רק קטעים חילוניים.

 

[אושר]

הי הי הי! שתפו אותי! מה זה הקטע המקסים הזה?

בבקשה, זה כאן

 

[נום]

בבקשה, זה כאן

יש בעיה עם הקישור הזה.

 

[אריאל וו]

לא יודעת למה, אבל תמיד נשמע לי במוסיקה של הנדל כאילו הוא אומר את אותו הדבר במילים אחרות. אבל אין מה לדבר זו מוסיקה נעימה וטהורה (מבחינה צלילית, לא יהודית...)
-לא שמעתי את הקטע הזה שהזכרת, ואני לא מכירה מוסיקה כנסייתית שלו, רק קטעים חילוניים.

אני מבין למה את אומרת את זה, יש לו שפה מוסיקלית מסוימת. ולמרות זאת אם מקשיבים טוב רואים שבאמת ההרמוניות נורא מגוונות.

ישראל במצרים (Israel in Egypt) זה יצירה של כשעה וחצי -- אורטוריו. כולו מבוסס על פסוקים מהתנ"ך שלנו. יש ציור מוסיקלי של רוב המכות (כינים, למשל -- מדהים מה שהוא עושה עם הכינורות). וכן מכת דם - פוגה אדירה!

זה אמנם מוסיקה דתית, אבל לא כנסייתית -- זה לא משהו שמנגנים בכנסייה. פשוט מוסיקה מרוממת.

 

[אריאל וו]

הי הי הי! שתפו אותי! מה זה הקטע המקסים הזה?

הנה קישורים לכל הקטעים שהעליתי לפרוג:

http://www.prog.co.il/showthread.php?t=30007
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=48970
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=55571
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=64410

 

[נום]

הנה קישורים לכל הקטעים שהעליתי לפרוג:

http://www.prog.co.il/showthread.php?t=30007
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=48970
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=55571
http://www.prog.co.il/showthread.php?t=64410

טוב, צריך לחמש את ההודעה הזו עד לאחר ל"ג בעומר.
ואגב.. איך אתה בעיצוב גרפי עם כזה רקורד מרשים?