כבת למשפחה שרוב בנותיה עובדות בחינוך הכללי, והעצמאי.
אימי תליט''א התחילה את חייה בימי הקמת החינוך העצמאי, עברה דרך חתכים עד לתפקיד סגנית/מנהלת/מפקחת.
אחיותי וגיסותי מועסקות בחלק מרשתות החינוך בישראל, וכך גם מצדו של בעלי.
אני כמובן מאליו ניגשתי ללימוד הוראה - אבל אחרי 4 דקות על הפודיום של המורה, הבנתי שתפקידי ההיסטורי והמכובד בתחום זה הגיע למיצוי, סיום, סופי!!!
ואני חייבת להגיב.
תפקיד המורה לדעתי הינו התפקיד השוחק ביותר שיש,
שעת סיום העבודה - כמורה הוא אף פעם לא מסתיים, החינוך מצריך מחשבה/התבוננות על כל תלמידה ותלמידה/הכנה/מערכים/שיעורים/טלפונים להורים/ובעיקר כמו שמישהי כתבה כאן לתת מעצמך.
מורה זה לא עבודה - זה תפקיד.
זה מעמד מחייב, זה לקחת את הגיל הקשה ביותר וללחום למענו, להשקיע את מה שיש לך ויותר מכך על מנת שיתחנך. אין רגע של מנוחה במחשבה, ואין אפשרות לשניה של רפיון בעבודה.
הזלזול בתפקיד המורה לא התחיל מעל אשכולות פרוג, הוא התחיל בזלזול בעצם ההבנה של תפקיד חשוב זה!
ההורים לא מתייחסים ברצינות למעמד המורה
בחלק מן המקומות הילדים כבר לא מתייחסים בכבוד למעמד המורה
ולפעמים לצערי הרב גם המורים עצמם איבדו את הכבוד העצמי שלהם.
לכן - חודשים חופש.... זה המון
זה חלום שלעולם לא ארשה לעצמי לדמיין [חוץ מתקופה זו, שפעם ראשונה מגיל 20 אני מוצאת את עצמי לא עובדת.... ראשונה!!!!-
אבל מצד שני - אם אנחנו רוצות שהמורה תוכל להרגיש שיש לה את מה להעניק, היא צריכה לאסוף את עצמה, לבנות את עצמה, ולחדד לעצמה את מעמדה ויכולותיה.
כאשר בגיל 75 אימי פרשה מכל תפקיד חינוכי - משרד החינוך קיים ארוע מרגש...
ואימי נאמה בו את נאום חייה, עד כדי שאפילו הנכדות/הנינות זוכרות נאום זה כצרוב על לוח ליבם.
מכיון ואין זה כתבה בעיתון, אכתוב שתי נקודות חשובות שהיא העלתה [מענין אם מישהי תגיע עד לכאן
]
א. יש שתי דרכים ללמוד, יש דרך השכל והראש ויש דרך הלב.
היהדות נלמדת בשתיהן יחד - וידעת היום והשבת אל לבבך. ידיעה - והשבה אל הלב.
אבל להיות מורה זה ללמד מהלב ושהילדות ילמדו מהלב.
ולא נתן לך לב לדעת... אומרת התורה - לב לדעת... מילים מרגשות ומיוחדות. כדי להתחנך צריך שהלב ידע, ולא רק המוח.
והמורה צריכה להוציא את הלב שלה [מילים של אמא] להניח אותו על השולחן כמוצג בחלון ראוה, וממנו ללמד.
ב. מורה שאינו זוכר את שמות תלמידיו, ואת מצבם הכלכלי והרוחני אף אחרי שנות הלימודים. פגע בתפקידו.
מורה זו לא עבודה - זה חיים עצמם.
ואת כל הדברים הללו, בעבודה אחרת לא נתחייב, גם אם אנחנו מנהלי חברות ענק במשק.
תנו כבוד למורה - תקבלו השפעה חיובית לילדים.
פרקתי.