בָ''הּ
אֵין חָמוּד מִמֶּנּוּ טַעֲנָה אָז הָאֵם, גָּאוֹן אָמַר הָאָב.
מְלַמְּדָיו הִלְּלוּהוּ, חֲבֵרָיו קָשְׁרוּ לוֹ כֶּתֶר.
עַל נִפְלָאוֹת עֲלִילוֹתָיו וּמַעֲלוֹתָיו עָלָה וְנִתְעַלָּה.
לְפֶתַע מָצָא עַצְמוֹ נִשָּׂא עַל כַּפַּיִם,
שִׂיחָה עִמּוֹ הָפְכָה לְמֻשָּׂא בִּלְתִּי מֻשָּׂג.
חִיּוּךְ שֶׁלּוֹ נִהְיֶה לְמַרְגָּלִית בְּפִי הֶהָמוֹן.
אֲלָפִים עַל דַּלְתּוֹ הִתְדַּפְּקוּ
אַךְ מֵעֵת לְעֵת מָצָא הוּא שׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ: הַאִם אֲנִי אָהוּב?
הַאִם אֲנִי עַצְמִי, שֶׁאֵינֶנּוּ הִגָּיוֹן, אֵינֶנּוּ מֻפְלָא. הוּא רַק אֲנִי. כְּשֶׁלְּעַצְמִי.
הַאִם אֲנִי אָהוּב?
אֵין חָמוּד מִמֶּנּוּ טַעֲנָה אָז הָאֵם, גָּאוֹן אָמַר הָאָב.
מְלַמְּדָיו הִלְּלוּהוּ, חֲבֵרָיו קָשְׁרוּ לוֹ כֶּתֶר.
רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵצִיץ עָלָיו וְאָמַר "וַאֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ כִּי הוּא שֶׁלִּי"
אֵין חָמוּד מִמֶּנּוּ טַעֲנָה אָז הָאֵם, גָּאוֹן אָמַר הָאָב.
מְלַמְּדָיו הִלְּלוּהוּ, חֲבֵרָיו קָשְׁרוּ לוֹ כֶּתֶר.
עַל נִפְלָאוֹת עֲלִילוֹתָיו וּמַעֲלוֹתָיו עָלָה וְנִתְעַלָּה.
לְפֶתַע מָצָא עַצְמוֹ נִשָּׂא עַל כַּפַּיִם,
שִׂיחָה עִמּוֹ הָפְכָה לְמֻשָּׂא בִּלְתִּי מֻשָּׂג.
חִיּוּךְ שֶׁלּוֹ נִהְיֶה לְמַרְגָּלִית בְּפִי הֶהָמוֹן.
אֲלָפִים עַל דַּלְתּוֹ הִתְדַּפְּקוּ
אַךְ מֵעֵת לְעֵת מָצָא הוּא שׁוֹאֵל אֶת עַצְמוֹ: הַאִם אֲנִי אָהוּב?
הַאִם אֲנִי עַצְמִי, שֶׁאֵינֶנּוּ הִגָּיוֹן, אֵינֶנּוּ מֻפְלָא. הוּא רַק אֲנִי. כְּשֶׁלְּעַצְמִי.
הַאִם אֲנִי אָהוּב?
אֵין חָמוּד מִמֶּנּוּ טַעֲנָה אָז הָאֵם, גָּאוֹן אָמַר הָאָב.
מְלַמְּדָיו הִלְּלוּהוּ, חֲבֵרָיו קָשְׁרוּ לוֹ כֶּתֶר.
רַק הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא הֵצִיץ עָלָיו וְאָמַר "וַאֲנִי אוֹהֵב אוֹתוֹ כִּי הוּא שֶׁלִּי"