דרוש מידע הִרְהוּרִים אַחֲרֵי הָאוֹר (על ובעקבות הספר "שניה לפני האור")

[Ruty Kepler]

ולא לתאר את האושר לאשת אברך בשום קטע,

אין לי מושג איזה ספר קראת, אבל יש מצב אולי שזה היה משהו אחר, אם בספר שקראת לא היה 'תיאור של אושר לאשת אברך בשום קטע'...?
כי הספר שלי, אם תתחילי למרקר בו את תיאורי האושר, יצא זורח כמעט כולו.
קשה לי להאמין שמישהו מסוגל לדפדף ב'שניה לפני האור' ולומר ש'לא תיארו את האושר לאשת אברך בשום קטע'.

והאחרים הבעיות הרוחניות שלהם מספיקות, וחוץ מזה הם מושלמים.

???
כנ"ל.

למודרנים ב'שניה לפני האור' יש בהחלט קשיים, גם בקשר הזוגי, גם בתקשורת עם אנשים סביבם (דודי שנכנס למריבות וויכוחים עם כל הסביבה).

 

[בואו נעצב את זה ביחד]

לא קראתי כל כך את כל האשכול עד לכאן,
אבל שניה לפני האור זה ספר... וואו!!!!

לי אישית גרם למלא מחשבות והרהורים בנוגע לכל המשמעות של בית של תורה.

אבל אפילו בלי המסר, הספרים של רותי הם חוויה צרופה.

אה תגידי רותי
מה יש לך עם מדינת קולרדו?
וזה נכון שיש לך חסך מקנאקים באצבעות?

 

[דאון]

תפס אותי הקטע שדודי מרגיש בודד עם ההגיגים שלו... הוא חי ממקום מאד מחובר ושלם עם הדרך שלו,
וזה לדעתי נקודה שתופסת וגורמת להתחבר אליו למרות שהדרך בה הוא מאמין לא רצויה.

 

[אילת פלדמן]

סוג של פריצת טאבו בספרות החרדית

אויש,
תרשו לי לחלוק עליכן.

 

[מבקשת מידע]

אין לי מושג איזה ספר קראת, אבל יש מצב אולי שזה היה משהו אחר, אם בספר שקראת לא היה 'תיאור של אושר לאשת אברך בשום קטע'...?
כי הספר שלי, אם תתחילי למרקר בו את תיאורי האושר, יצא זורח כמעט כולו.
קשה לי להאמין שמישהו מסוגל לדפדף ב'שניה לפני האור' ולומר ש'לא תיארו את האושר לאשת אברך בשום קטע'.


???
כנ"ל.

למודרנים ב'שניה לפני האור' יש בהחלט קשיים, גם בקשר הזוגי, גם בתקשורת עם אנשים סביבם (דודי שנכנס למריבות וויכוחים עם כל הסביבה).

קראתי את שניה לפני האור, ומאד בעיון,
וגם נהניתי מאד, כי אני מאד אוהבת את הסגנון והכתיבה, וגם כתבתי את זה.

התגובה שלי באמת היתה מוקצנת,
היא לא באה לתאר מציאות, אלא את החויה שאני יצאתי איתה מהספר,
לא היתה שם הזדהות עם האושר של הלימוד, רק עם הסבל שלו,
והאנשים הפחות צדיקים היו יותר נחמדים ומושלמים,
כמו הדוגמה של גדליה ודודי מול מירי.

 

[ש. צ. וינמן]

ולא לתאר את האושר לאשת אברך בשום קטע,

תלוי למה קוראים אושר. ובמה הוא בא לידי ביטוי.
יצא לי לשמוע ראיון של אפרת ברזל בו היא מדברת על קשרי משפחה ומספרת על שיחה שהיתה לה עם הרב אורי זוהר זצ"ל, שניסה להגדיר מה קורה בעולם של תורה בקשרי משפחה ובכלל.
והוא סיפר סיפור מתוק על הרבנית קנייבסקי שבאה יום אחד לבעלה ואמרה לו: אני מתגעגעת לאבי.
ענה לה ר' חיים: תסעי אליו.
נסעה הרבנית אמרה: שלום אבא.
ויצאה וחזרה לביתה.
ומדובר על נסיעה ארוכה ומתישה הלוך וחזור.
אמר על זה הרב אורי זוהר, שצריך להבין שבעולם של תורה יש נקיות שמביאה ליכולת דיוק ואז לא צריך הרבה רעש בשביל לבטא את הקשר.
מבט בעיניים. מילה וזהו. הכל נמצא שם.
כמו באומנות, דוקא האנשים המבינים לעומק האומנות היחס שלהם והתגובות שלהם עדינות באופן מיוחד. מינוריות, כמעט בלתי מורגשות.
לעומת זאת, הילדים שמסתובבים בגלריות אומנות יהיו הפחות עדינים ויותר חיצוניים ביותר ביחסם לתצוגה.
אני לא נכנסת לנישה של דוגמאות ל'קשרים זוגיים' אבל על אותו כיוון,
ככל שהקשרים יותר עמוקים יהיו אותות הקשר החיצוניים עדינים יותר.
פחות בלונים אבל יותר אור.
ואור היה בספר והרבה.
וכששמעתי את הראיון עם אפרת נזכרתי בספר ובאור שהיה בו.

מפריע לי שכל הצדיקים הם אלו עם הבעיות (קפדנים, רחפנים, לא משתפים) וגם הצדיקות,
והאחרים הבעיות הרוחניות שלהם מספיקות, וחוץ מזה הם מושלמים.

א. שום תכונה אינה בעיתית אם משתמשים בה במקום הנכון ובמינון הנכון, וכל אדם, גם אברך מתחיל את הדרך בחיים כשהוא באיזה שהוא מקום - רק לא באמצע - בשביל הזהב - לשם הוא אמור לחתור כל החיים.
ב. מדובר גם בענין של טעם אישי והרגלים סביבתיים. לאחת קפדן הוא מתנה לשניה סיוט. וכן לגבי כל התכונות.
ג. לא מעט מהתכונות ניתנות להדבקה לגדולי ישראל ולהתנהלות שלהם בחיים. האם זה הפריע לסביבתם? האם הם ראו בכך בעיה או מעלה? התשובה לא מוחלטת אבל אני משערת שהכיוון היה חיובי.
לדוגמא, רחפן. יש שרואים בה מעלה אדירה לגברים.
נכון הוא לא יבחין בהרבה פרטים סביבו אבל! והאבל הוא ענק. לרחפנים קל יותר להיות שקועים בלימוד ולהתנתק משקיעה בעולם הזה. וברור שיש לכך מחיר כמו לכל דבר בחיים. אבל התמורה עצומה.
ד. לגבי ה'מושלמות' של דודי. גם זה נתון לתפיסה אישית. לי האישיות שלו גרמה לרחמים. מעין ילד גדול ולא בשל, שהמתיקות שלו היא חלק מחוסר הבשלות.

 

[אורח(ת)בעולם]

ספר ממש יפה בעיניי! כמו כל האחרונים שלה…

היא כותבת כל כך טוב, שגם אם לא יקרה כלום אני אוהבת לקרא.

זה ספרים שאני חייבת אותם אצלי בספריה בכל מחיר. (והמחיר גבוה, אני בסוף העולם)

 

[y&m]

עוד מילה על פרפקציוניזם.

זה לא סתם שהמשפחה הזו יצאה קיצונית כל אחד בתחומו.
הבסיס שלהם הוא פרפקציוניזם ותהיה הכי טוב שאפשר. ואם לא, אז זה לא שווה. ככה הם גדלו.

נחמי לקחה את זה לכיוון שלה, וחיה נעה בין הקצוות, וגדליה במקומו ללא פשרות, ודודי, ברגע שלא יכול היה לתת את הטופ, הלך למקום שהוא יכול להיות בו טוב. כי להיות בינוני זה לא שווה.

הספר במידה מרובה מאד מספר את: להיות שני זה גם שווה.
גם אם אתה לא בטופ. הערך לא נמצא רק בשפיץ שאחרי הכל עלול בסוף להישבר.

 

[קוביד]

היא לא באה לתאר מציאות, אלא את החויה שאני יצאתי איתה מהספר,

אולי לעשות חושבים?

 

[y&m]

וגדליה במקומו ללא פשרות

אגב זה לדעתי גם מסביר את הקושי שלו לשאת את מום הבת שלו, עדיף שנתנהג כאילו אין את זה.
לעומתו דודי מסוגל להכיר במירי מוצלחת עם המום אולי מתוך המקום האישי שלו כ"מום המשפחה"...

 

[שירי12]

אגב זה לדעתי גם מסביר את הקושי שלו לשאת את מום הבת שלו, עדיף שנתנהג כאילו אין את זה.
לעומת גדליה מסוגל להכיר במירי מוצלחת עם המום אולי מתוך המקום האישי שלו כ"מום המשפחה"...

*לעומת דודי

 

[משבצת 2]

ספר מדהים ומעורר מחשבה
לי אישית הוא הקצין את עניין הניתוק שביןם שיעורי "בית של תורה" בסמינרים לבין מציאות החיים
לדעתי צריך לדון על הפסקת השיעורים האלה בסמינר
למען הבעלים לעתיד המסכנים שלא יודעים למה מצפים מהם... ולמען נשות האברכים שמגיעות ממרומי העננים למציאות קצת פחות נוצצת ובטוחות שהפשלה היא אצלן...
(כותבת מנסיון של שיחות עם כמה וכמה נשים ובנות...)

 

[חסידויסית]

השיחות של המורות בסמינר על "בית של תורה" משפיעות אולי על הבנות הבכורות והגדולות שבבית. אלו הבאות בתור שיש להן דוגמא נושמת וחיה כבר חושבות קצת אחרת.
אמרה לי קרובת משפחתי (בחורה מצויינת ואיכותית) שהיא בת זקונים למשפחה של אברכים רציניים, שאולי היא לא תרצה בעל שיושב ולומד כל היום כיון שהיא רואה כמה החיים דחוקים וכו'.
חיה כאן היא הדוגמא הטובה. אוספת לעצמה מסקנות בשקט מאחיה הגדולים, ולא נראה שלמורות שלה יש השפעה גדולה עליה.

 

[עט הדר]

השאלה היא למה הספר אינו קיים ב'יפה נוף'
וב'אלתר' הוא עולה 82 שח?

 

[efshar]

השאלה היא למה הספר אינו קיים ב'יפה נוף'
וב'אלתר' הוא עולה 82 שח?

בדקתי עכשיו באתר של יפה נוף-65 שח, במלאי
(המחיר תמיד יותר זול ברשת שבה יצא הספר)

הספר " שניה לפני האור" במחיר שווה | יפה נוף פלדהיים

כאן באתר המבוקש של יפה נוף פלדהיים תזמינו במהירות ובנוחות את הספר המבוקש שניה לפני האור במחיר שווה במיוחד, ובמשלוח מהיר עד הבית.

yefe.co.il

 

[Without meaning]

אמרה לי קרובת משפחתי (בחורה מצויינת ואיכותית) שהיא בת זקונים למשפחה של אברכים רציניים, שאולי היא לא תרצה בעל שיושב ולומד כל היום כיון שהיא רואה כמה החיים דחוקים וכו'.

המשמעות העצובה של המשפט הזה הוא-
שאנחנו נשות האברכים והאחיות הגדולות
צריכות להפנות אצבע מאשימה לעצמינו
כי אולי, בלי לשים לב, אנחנו מספרות הרבה על הקשיים
משתפות את האחיות / את האימא / את החברות
בכל מה שקשה
ושוכחות לשתף בכל מה שטוב
אז נכון הטוב הוא משהו מופשט שקשה לציור ולסיפור
אבל לתשומת ליבנו

 

[הדבש והעוקץ]

חייבת לשתף בקטע מתוך שיר שהתגלגל לידי,
השיר נכתב ע"י בחור ישיבה בשידוכים, אחרי פגישות מתסכלות עם בחורות שחיכו למצוא מולן את רבי עקיבא ושכחו שבשביל זה הן צריכות להיות רחל...

(השיר מתחיל מהאמצע, הדף הראשון לא הגיע אלי)
ממליצה לקרוא לפחות פעמיים!!! קשה להבין את כל העקיצות בפעם הראשונה!!

...פעם בין לבין הוא הפטיר ביעף
שבאזור הצפון התחילו הפצצות
והיא שאלה מתחת לאף
איפה זה כתוב, ברמב"ם או בקצו"ת??

בערב שבת כשהציע עזרה
הוא ידע שהיא בהלם לפי הפרצוף
הוא נמלט מהבית וחזר חזרה
דקותיים לפני הצפצוף

התינוקת לקתה בדלקת גרון
והיא רצתה לחסוך לו דאגות וטרדה
אז היא הגישה לו ארוחה בקצה המסדרון
כדי שלא יתקל בילדה

בשיעור של סגל זה הלך עשר
הרב אלישיב אכל והלך בלי לשאול
אבל הרב שלה לא הבין את המסר
וחזר עם הצלחת להול

הוא התעסק עם הילדה
לא הפגין התרגשות מיוחדת
רק אמר "הי היא חולה"
וקבע לה תור במאוחדת

דגדג בסנטר ובקצה הבלורית
של הפצפונת מוכת האנגינה
ושאל אם זה דלעת או דלורית
המרק שהיא הכינה

הוא מעדיף אפונה כמובן
אמא שלו מבשלת ועושה מזה רסק
אבל הוא שם קצת פלפל שחור ולבן
ולא עושה מזה עסק

אין לה כלום נגד מלח וחסר
או נגד השוויגער המטבח והמזון
אבל מי שהראש שלו שקוע בספר
מרגיש הבדל בין מרק ומלפפון??

היא לא זוכרת מתי זה קרה
ואם הרב היה ליטאי או חסיד
אבל סיפרו לה שהוא אכל תכולת קערה
ולא הרגיש שזה סיד

ועוד סיפור על איזה רבי
שבהיסח הדעת שתה כוס של אמה
והוא מבדיל בין כרוב לקולרבי
ריבונו של עולם, למה???

למה מרוב לימוד ועמל
הוא לא נרדם תוך כדי הליכה?
ומתי כבר יתקע בעמוד חשמל
ויבקש ממנו סליחה???

איפה טעיתי חזרה ושאלה
את עצמה את הקיר ואת הילדה
למה הוא יודע מי ראש הממשלה
ומפטפט על הא ועל דא?

נכון היא איש של המטבח ולא של הכולל או השטיבל
שיעשה מה שהוא מבין
אבל איך זה שבערב לומד הוא עם צוויבל
בשעה שיכל ללמוד עם לוין?

אם היא תתעקש על זה היא תשלם ביוקר
היא לא כאן המנהל או הבוס
אבל לקבוע בבוקר חברותא עם טוקר
בעיניה לימוד של בעלבוס

בערב אחד, אוי טאטע אין הימל
אשת העילוי לרפואת עדיו
פתחה מחברות של י"ג י"ד
ודמעות עיניה נשרו על הדיו

הכל חוזר אליה בלי משטר וסדר
הדיאגרמות הקשיים והפאתוס
מה ששאלו המו' גולדמן ופדר
ומה שהשיב רבי עקיבא לפפוס

היא חזרה וקראה את שיעורי היהדות
בכתה אז כשהייתה מותשת
עד שהסיפורים ופרטי העדות
הפכו לשלולית מטושטשת

מה לא הקריבה ובלב שלם
לאן לא הסכימה לטפס
הוי כמה צריך בנ"א לשלם
כדי למצוא את מה שחיפש

היא תאלץ לנשוך שפתיים מסתבר
ולרדת מן האולימפוס ומן הרקיע
היא לא דורשת שיהיה ר' ברוך בער
אבל בשביל פחות מזה לא שווה לה להשקיע!!!

 

[אפרסמון2]

אז גם אני אברכית, ב"ה עד 120, עם חמישה ילדים
מצטרפת לכל המחמאות, אני מאוהבת ממש בכתיבה של רותי, בחידודים, ובשטף של הספרים,
גם אם תהיה לי ביקורת, אקרא אותם בלי לנשום בערך.

אבל מצטרפת גם לכל הביקורת על המסרים, אותי זה לא החליש, כי טוב לי ב"ה,
הברכה הכי גדולה מבחינת שבעלי ישאר אברך, ולא יעזור לי כלום בבית, ושד' ישלח לי עוד המון ילדים,
אבל בטוחה שלו היה לי טיפה קשה, זה כן היה מחליש,
גם אם המטרה והנקודה זה לא נושא האברך,
זה לא נכון, ולא אמיתי לתאר רק את הקשיים הקיצוניים, ולא לתאר את האושר לאשת אברך בשום קטע,
ושאשת אברך, ממליצה לאחותה על בעל עובד, זה צורם ממש.


מפריע לי שכל הצדיקים הם אלו עם הבעיות (קפדנים, רחפנים, לא משתפים) וגם הצדיקות,
והאחרים הבעיות הרוחניות שלהם מספיקות, וחוץ מזה הם מושלמים.

יכול להיות מאד שחלק מההבדל הוא גם בין ליטאים לחסידים, אולי ההסתכלות של הנשים הסידיות על הלימוד שונה

אולי מישהו יעשה טובה ויעדכן לאיזה אשכול ההודעה הזו שייכת... ויקיים מצות השבת אבידה

 

[ofir123]

חייבת לשתף בקטע מתוך שיר שהתגלגל לידי,
השיר נכתב ע"י בחור ישיבה בשידוכים, אחרי פגישות מתסכלות עם בחורות שחיכו למצוא מולן את רבי עקיבא ושכחו שבשביל זה הן צריכות להיות רחל...

(השיר מתחיל מהאמצע, הדף הראשון לא הגיע אלי)
ממליצה לקרוא לפחות פעמיים!!! קשה להבין את כל העקיצות בפעם הראשונה!!

...פעם בין לבין הוא הפטיר ביעף
שבאזור הצפון התחילו הפצצות
והיא שאלה מתחת לאף
איפה זה כתוב, ברמב"ם או בקצו"ת??

בערב שבת כשהציע עזרה
הוא ידע שהיא בהלם לפי הפרצוף
הוא נמלט מהבית וחזר חזרה
דקותיים לפני הצפצוף

התינוקת לקתה בדלקת גרון
והיא רצתה לחסוך לו דאגות וטרדה
אז היא הגישה לו ארוחה בקצה המסדרון
כדי שלא יתקל בילדה

בשיעור של סגל זה הלך עשר
הרב אלישיב אכל והלך בלי לשאול
אבל הרב שלה לא הבין את המסר
וחזר עם הצלחת להול

הוא התעסק עם הילדה
לא הפגין התרגשות מיוחדת
רק אמר "הי היא חולה"
וקבע לה תור במאוחדת

דגדג בסנטר ובקצה הבלורית
של הפצפונת מוכת האנגינה
ושאל אם זה דלעת או דלורית
המרק שהיא הכינה

הוא מעדיף אפונה כמובן
אמא שלו מבשלת ועושה מזה רסק
אבל הוא שם קצת פלפל שחור ולבן
ולא עושה מזה עסק

אין לה כלום נגד מלח וחסר
או נגד השוויגער המטבח והמזון
אבל מי שהראש שלו שקוע בספר
מרגיש הבדל בין מרק ומלפפון??

היא לא זוכרת מתי זה קרה
ואם הרב היה ליטאי או חסיד
אבל סיפרו לה שהוא אכל תכולת קערה
ולא הרגיש שזה סיד

ועוד סיפור על איזה רבי
שבהיסח הדעת שתה כוס של אמה
והוא מבדיל בין כרוב לקולרבי
ריבונו של עולם, למה???

למה מרוב לימוד ועמל
הוא לא נרדם תוך כדי הליכה?
ומתי כבר יתקע בעמוד חשמל
ויבקש ממנו סליחה???

איפה טעיתי חזרה ושאלה
את עצמה את הקיר ואת הילדה
למה הוא יודע מי ראש הממשלה
ומפטפט על הא ועל דא?

נכון היא איש של המטבח ולא של הכולל או השטיבל
שיעשה מה שהוא מבין
אבל איך זה שבערב לומד הוא עם צוויבל
בשעה שיכל ללמוד עם לוין?

אם היא תתעקש על זה היא תשלם ביוקר
היא לא כאן המנהל או הבוס
אבל לקבוע בבוקר חברותא עם טוקר
בעיניה לימוד של בעלבוס

בערב אחד, אוי טאטע אין הימל
אשת העילוי לרפואת עדיו
פתחה מחברות של י"ג י"ד
ודמעות עיניה נשרו על הדיו

הכל חוזר אליה בלי משטר וסדר
הדיאגרמות הקשיים והפאתוס
מה ששאלו המו' גולדמן ופדר
ומה שהשיב רבי עקיבא לפפוס

היא חזרה וקראה את שיעורי היהדות
בכתה אז כשהייתה מותשת
עד שהסיפורים ופרטי העדות
הפכו לשלולית מטושטשת

מה לא הקריבה ובלב שלם
לאן לא הסכימה לטפס
הוי כמה צריך בנ"א לשלם
כדי למצוא את מה שחיפש

היא תאלץ לנשוך שפתיים מסתבר
ולרדת מן האולימפוס ומן הרקיע
היא לא דורשת שיהיה ר' ברוך בער
אבל בשביל פחות מזה לא שווה לה להשקיע!!!

טוב!

 

[פיגי א]

לא קראתי את התגובות עד כה,
אבל נהנית מהבמה להביע את הנאתי הצרופה!

קניתי את הספר שניה אחרי שהוא ראה אור
וזאת אחרי שקראתי בשקיקה את כל הפרקים בעיתון "בתוך"

אחד הספרים של הסופרת האלופה!

מה שיפה ברותי שהיא יודעת לכתוב את החיים האמיתיים בזוית הכי אמיתית ונכונה! בלי שום התייפיפות!
והכי חמוד שהיא מוציאה בסוף את "הפרומער" הכאילו דפוק - כמי שבאמת חי יפה וטוב.
ואילו את האלה שנראה שיש מה לקנא בהם, ועושים חיים וכו' - הם מסכנים בתוך המקום הכי מוגן: הבית שלהם!...

@Ruty Kepler מחכים בכליון עיניים לסיפור חדש!!!