תגובה פרפקט!!!אנסה לעשות פה סדר:
פועל אלעס גוט'ס או פועל'ט אלעס גוט'ס זה איחול כשבן אדם אומר שהוא 'הולך' להתפלל (על מקומות הקדושים לדוג') הראשון לשון יחיד, השני לשון רבים)
האט'ס גע'פועל'ט אלעס גוט'ס - אומרים לאנשים לדוג' אחרי שהיו במקומות הקדושים, זהו סוג של איחול - שהתפילות שלכם יתקבלו, ויפעלו כל טוב (האט'ס זה לשון רבים)
וזה אותו משמעות של -
זאלסט האבן גע'פועל'ט אלעס גוט'ס - זה לשון יחיד, או אם אומרים 'איר זאלט האבן גע.... שזה לשון רבים.
אויסגע'פועל'ט אלעס גוט'ס - זהו לא איחול ולא תפילה, זה אמירה.
אויסגע'פועל'ט כאילו בה לומר כן מלשון אויס - זהו - נגמר - זהו גמרנו להתפלל, גמרנו לפעול ישועות, פעלנו כל טוב.
אומרים את זה לדוג' על צדיק שהתפלל - "ער האט זיכער אויסגע'פועל'ט א ישועה" - הוא בטח פעל ישועה
התפללתי כל כך טוב וחזק, שאני מרגיש - "אז איך האב אויסגע'פועל'ט אלעס גוט'ס" - שפעלתי כל טוב.
כנראה שיש עוד ביטויים מאותה סגנון, שאני לא זוכרת עכשיו.
אני שומעת הרבה אנשים מערבבים בין הלשונות, עבר, הווה, יחיד רבים, זה צורם לי.
לא שזה עבירה כל כך גדולה.....
אבל בעיקר לשאלה של פותח האשכול @איזהו
אויס זה באמת מלשון נגמר, זהו.
אבל גם פה זה מגיע בהקשר הזה -
אויסגע'פועלט - גמרנו לפעול. (כך לפי הבנתי הדלה, אולי אפשר להתווכח על זה)
לדעתי 'אויסגעפוילט' זה איחול במילה אחת וכנ"לזה איחול כמו שאומרים
האט'ס הנאה פארט'ס געזונטערהייט
אז גם - האט'ס געפוילט על אותו משקל
התפללתי כל כך טוב וחזק, שאני מרגיש - "אז איך האב אויסגע'פועל'ט אלעס גוט'ס" - שפעלתי כל טוב.
אויס זה באמת מלשון נגמר, זהו.
אבל גם פה זה מגיע בהקשר הזה -
אויסגע'פועלט - גמרנו לפעול. (כך לפי הבנתי הדלה, אולי אפשר להתווכח על זה)
יש גם פרוש נוסף ל'אויס' - לצאת, במובן של לצאת ידי חובה.
אז 'אויסגעפוילט אלעס גוטס' - יצאנו ידי חובה, פעלנו ישועות.
לכאורה, נכון שזה לא ביטוי נכון.האטס זה סוג של שתהיה לכם - עתיד
ולכן אפשר לומר האטס הנאה - שתהיה לכם הנאה
אבל לא מתאים לומר לפני המילה געפוילט
געפוילט זה עבר כמו 'מיר האבן געפוילט ...'
אי אפשר לומר אלע - כי אלע זה כולם, או הכל אבל בהקשר של הגדרה.אלע גוט'ס [כשזה בלשון עבר]
ולא אלעס גוט'ס
נכון, וזה מאותה משפחה של נגמר, סופי.אויס ביחד אם מילה זה דגש עד הסוף/
לא כזה בטוח.......מה שבטוח לא נכון זה לכתוב "געפוילט"
כותבים געפועלט" מלשון לפעול.
יש כל מיני מילים באידיש שהבשר שלהן הוא מילה מלשון הקודש ומה שהפך אותן לאידישאית אלו המוספיות.
לשיטתך, מה התרגום של "געפוילט"?לא כזה בטוח.......
זה לא תורת משה מסיני ויכול להיות בהחלט כמה אופנים, אולי תלוי בסוג של חוג ....
זה יידיש, יש כללים אחרים מעבריתמה שבטוח לא נכון זה לכתוב "געפוילט"
כותבים געפועלט" מלשון לפעול.
יש כל מיני מילים באידיש שהבשר שלהן הוא מילה מלשון הקודש ומה שהפך אותן לאידישאית אלו המוספיות.
זה לא אידיש.זה יידיש
אלע איז א לשון עבראם כבר מדקדקים אז לכאו' צ"ל
אלע גוט'ס [כשזה בלשון עבר]
ולא אלעס גוט'ס
אומרים זאלסט האבן געפוילט אלעס גוטכי 'אויס' הכוונה לשלילי, "נגמר", "לא" וכדו'
זה כן יידישזה לא אידיש.
המילה 'פויל' באידיש - זה עצל, או עצלנות.
פועל - זה מלשון עשיה ומכאן הביטוי:
גע'פועל'ט.
סתם הזכיר לי את המשפט המוכרזה כן יידיש
פוילען
לפעול
מ'פוילט זיך נישט און מ'פארט פועלן אין פוליןסתם הזכיר לי את המשפט המוכר
מ'פארט פוילן אין פולין..
לא נתקלתי בשימוש המילה פויל בצורה כזומ'פוילט זיך נישט און מ'פארט פועלן אין פולין
הירושלמים כן אומרים ככהלא נתקלתי בשימוש המילה פויל בצורה כזו
רק הכרתי - מ'איז נישט פויל / זיי נישט פויל
מעניין
למה האט"ס? מאיפה הסמך נכנסה למילה??אפשר להסביר הרבה דברים - במחילה מכבודכם
אך המשפט האמיתי הוא "האטס געפוילט אלעס גוטס"
כל הגייה אחרת היא פשוט עיוות לשוני ותו לא
לוח לימודים
מסלולי לימוד שאפשר לההצטרף
אליהם ממש עכשיו:
4.06
כ"ז אייר
סילבוס חדש ל-2024!
קורס פיתוח ובניית אתרים
קריירה מתקדמת, ביקוש עצום, וממוצע משכורות גבוה במיוחד!
מלגות גבוהות ומשתלמות!
2.06
כ"ה אייר
פתיחת מסלול
קורס עריכת וידאו
מלגות והנחות משמעותיות!
4.06
כ"ז אייר
#רקבפרוג
הרצאה מרתקת:
הכירו את טווינמושן
עם גל אקסלרוד
עולם מטורף משל הדמיות! ממשק חדשני שמאפשר לבצע הדמיה כמעט כמו משחק מחשב
לתלמידים ובוגרים בלבד!
27.06
כ"א סיוון
פתיחת מסלול
עיצוב ואדריכלות פנים
מלגות גבוהות!
27.06
כ"א סיוון
השקה חגיגית!
עיצוב גרפי ודיגיטל - בסילבוס חדש ומטורף!
מלגות גבוהות!
תהילים פרק קמז
א הַלְלוּיָהּ כִּי טוֹב זַמְּרָה אֱלֹהֵינוּ כִּי נָעִים נָאוָה תְהִלָּה:ב בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם יְהוָה נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס:ג הָרֹפֵא לִשְׁבוּרֵי לֵב וּמְחַבֵּשׁ לְעַצְּבוֹתָם:ד מוֹנֶה מִסְפָּר לַכּוֹכָבִים לְכֻלָּם שֵׁמוֹת יִקְרָא:ה גָּדוֹל אֲדוֹנֵינוּ וְרַב כֹּחַ לִתְבוּנָתוֹ אֵין מִסְפָּר:ו מְעוֹדֵד עֲנָוִים יְהוָה מַשְׁפִּיל רְשָׁעִים עֲדֵי אָרֶץ:ז עֱנוּ לַיהוָה בְּתוֹדָה זַמְּרוּ לֵאלֹהֵינוּ בְכִנּוֹר:ח הַמְכַסֶּה שָׁמַיִם בְּעָבִים הַמֵּכִין לָאָרֶץ מָטָר הַמַּצְמִיחַ הָרִים חָצִיר:ט נוֹתֵן לִבְהֵמָה לַחְמָהּ לִבְנֵי עֹרֵב אֲשֶׁר יִקְרָאוּ:י לֹא בִגְבוּרַת הַסּוּס יֶחְפָּץ לֹא בְשׁוֹקֵי הָאִישׁ יִרְצֶה:יא רוֹצֶה יְהוָה אֶת יְרֵאָיו אֶת הַמְיַחֲלִים לְחַסְדּוֹ:יב שַׁבְּחִי יְרוּשָׁלִַם אֶת יְהוָה הַלְלִי אֱלֹהַיִךְ צִיּוֹן:יג כִּי חִזַּק בְּרִיחֵי שְׁעָרָיִךְ בֵּרַךְ בָּנַיִךְ בְּקִרְבֵּךְ:יד הַשָּׂם גְּבוּלֵךְ שָׁלוֹם חֵלֶב חִטִּים יַשְׂבִּיעֵךְ:טו הַשֹּׁלֵחַ אִמְרָתוֹ אָרֶץ עַד מְהֵרָה יָרוּץ דְּבָרוֹ:טז הַנֹּתֵן שֶׁלֶג כַּצָּמֶר כְּפוֹר כָּאֵפֶר יְפַזֵּר:יז מַשְׁלִיךְ קַרְחוֹ כְפִתִּים לִפְנֵי קָרָתוֹ מִי יַעֲמֹד:יח יִשְׁלַח דְּבָרוֹ וְיַמְסֵם יַשֵּׁב רוּחוֹ יִזְּלוּ מָיִם:יט מַגִּיד (דברו) דְּבָרָיו לְיַעֲקֹב חֻקָּיו וּמִשְׁפָּטָיו לְיִשְׂרָאֵל:כ לֹא עָשָׂה כֵן לְכָל גּוֹי וּמִשְׁפָּטִים בַּל יְדָעוּם הַלְלוּיָהּ: