בזכות הקורונה קיבלנו קצת הגיון - חתונות נורמאליות, עדותו של בעל גמ"ח

[BIZZARC- עשירה]

היא היא.
זה לא בנורמה היום לעשות חתונה באולם סאטמאר בעזרת תורה. וחבל.

הבנתי שלא הבנתי.
אז עם מי אנשים 'ממלאים' אולם? (לא אוהבת את המושג ממלאים, כאילו אנשים הם חפצים, אבל מבינה שיש חתונות שרוב האנשים הם לא קרואים באמת, וחבל כואב לי הלב לחשוב על הסיטואציה הזו)

ואכן, כדאי ליצור אולמות יפים ומכובדים, אבל קטנים. שיתאים למשפחות קטנות, או כאלה שרוצים חתונה קטנה.

 

[בשביל השמחה]

אחרי הקורונה: הרבי מסאטמר הכריז על צמצום בחתונות
פרסום ראשון: בדרשת החג של הרבי מסאטמר, הוא הכריז על שורת צעדים שיישארו לאחר המגיפה בעריכת החתונות שגורמים להוצאות בקרב משפחות וכעת בעקבות הקורונה יוכלו לחגוג שמחות במתכונת מצומצמת • אסטרטגית היציאה מהמשבר נוסח סאטמר
משה ויסברג, כ"ב ניסן תש"פ 16/04/2020 19:48
תגיות:

• חסידות סאטמר ,
• קורונה ,
• חתונות

מותרות והבלים

הרבי מסאטמרצילום: באדיבות המצלם

בצל מגיפת הקורונה בעולם, האדמו"ר מהרי"י מסאטמר הציג בחג הפסח את משנתו הסדורה כאסטרטגית היציאה ממשבר, הרבי החליט להנהיג כתקנות קבועות את כל הצמצומים בשמחות שנוצרו בעקבות מגיפת הקורונה, כאשר לדבריו כל עניין עריכת השמחות בארה"ב דורש תיקון גדול, וייתכן כי כל הסאגה שלפנינו זה רמז גלוי מהשמים כי יש צורך לתקן זאת.
במהלך ימי החג נשא האדמו"ר את דרשת החג המרכזית מהטלפון בביתו שהושמעה לכלל חסידי סאטמר בעולם כולו. אחרי שהאדמו"ר עורר את קהל עדתו לקרוע רחמי שמים על הגזירה, על רפואת חולי ישראל, ושתיעצר המגיפה מעל עמו ישראל, הרעים הרבי בקול נוקב על תקנות חדשות אותם מתכנן להנהיג בתחום עריכת השמחות בקרב קהל עדתו, התקנות יחייבו את המעמד העשיר והמעמד הבינוני כאחד.
'בחדרי חרדים' מביא את עיקרי דבריו של האדמו"ר בדרשתו:
"צריך לשים לב, משמים הביאו שהדבר הראשון שנעצר כליל בעקבות המגיפה הקשה, היו השמחות הגדולות הנערכות ברוב עם, והדבר אומר דרשני. עלינו לעשות חשבון הנפש איך נערכים חתונות יהודיות לאחרונה, הלא הבורא השפיע ב"ה בשנים האחרונות שפע גדול ליהודים, וב"ה ישראל קדושים נתבעים ונותנים ומחלקים הם סכומים גדולים לצדקה וחסד עם השגות הגדולות".
"אולם מאידך גיסא, יש לחשוב ולחשוש מה קרה איתנו, איך נסחפנו לחיות עם מותרות נוראות והבלי העולם הזה, בעיקר בעת עריכת "אידישע שמחות" וגם מה שקורה במעונות הקיץ, הרי שעניין זה דורש תיקון גדול, המותרות בחתונות לאחרונה עברו כל גבול, עם הרבה גוי אישקייט רח"ל, הן בשירה וזמרה, הן במלבושים, הן בעריכת החתונה, הזמן המקודש ביותר בהקמת בית נאמן בישראל נהפך לזמן של רדיפה אחרי מותרות והבלים ורדיפה אחר חוקות הגויים".
האדמו"ר המשיך והכריז:
"אני רוצה להנהיג תקנות חדשות לעריכת שמחות. נחפש דרכים לצמצם יותר, אולי נגביל את כמות אנשים שאפשר להזמין לחתונה, אולי נגביל יותר בתחום הכלי זמר בחתונה, אולי להגביל מה שקורה בתחום המלבושים, שמלבושי הכלה יהיו זולים יותר, ומלבושי קרובות המשפחה, הרי זה זועק עד לשמים, שהנשים מוציאות אלפי דולרים על מלבושים לכמה שעות ספורות בלבד, ושכחנו כי אידישע שמחה צריכה להיערך בשמחה אמיתית בחן ובצניעות דקדושה בלבד".
אח"כ המשיך האדמו"ר ועורר את קהל חסידיו על מה שקורה במלבושי הנשים "פאות נכריות העשויות שיער אדם הגובלות בחשש לא תביא תועבה אל ביתך, שהוא חשש עבודה זרה ממש, עכשיו זה הזמן שדרוש קצת מסירות נפש בתחום זה, מה אני מבקש מכם - זעק האדמו"ר - רק תקיימו את הכתוב אל תיטוש תורת אמך".
לאחר מכן הקדיש האדמו"ר פרק זמן בשיחתו, ועורר מאוד על מה שקורה בתחום פגעי הטכנולוגיה ואמר בכאב ניכר בקולו:
"מובא בחז"ל כי ולא שמעו אל משה מקוצר רוח ומעבודה קשה הפי' הוא שקשה היה להם לפרוש מעבודה זרה, ע"כ עכשיו במחלה קשה זו שמקורה בקוצר נשימה, אולי הוא מפני שקשה לפרוש מעבודה זרה, המכוון הוא לכלים הטכנולוגים המשחיתים אשר לוקחים מהאדם כל זיק של קדושה, ואפילו הכלים הללו שיש להם פילטר, כל מי שמחובר לקבוצות, הוא מחובר לכתות של לשה"ר ליצנות וניבול פה, שאינם מקבלים פני שכינה, בבחי' של וילכו אחר ההבל ויהבלו, במצב כזה האדם אינו מסוגל לקלוט שום דבר רוחני, מקוצר רוח אין לו חירות רוחנית, והוא משועבד לשטותים והבלים, זה לוקח ממנו את היישוב הדעת לגמרי".
"כל מי שמכניס את הכלי לביתו הרי הוא מאבד בידיו את הזמן הקצר שיש לו בכדי לדבר לבני ביתו וילדיו, ובמקום שידבר עמהם, הוא מקושר לטומאה. ובוודאי מי שמכניס את ה"טמא'נעם סמארטפון" לבית המדרש, איך יכול הוא להתייצב לתפלה או ללימוד כאשר יש בכיסו כלי טמא שמוריד אותו מהקדושה לגמרי, ולמרות שכל אחד מבין את זה, אלא שקשה להם לפרוש מהעבודה זרה, ועכשיו הוא העת".
עוד אמר האדמו"ר כי "רואים בחוש כי הדרך היחידה לעצור את התפשטות המגיפה היא לשמור על מרחק הגון ממי שכבר לקוי בה. וכמו כן גם אלו ההבלים משחיתי העולם, הכלולים מניבול פה לשון הרע ורכילות ודברים אסורים, צריך לשמור מרחק גדול מכל אלו. ועל ידי כן נזכה ל"ולא יבוא המשחית אל בתיכם לנגוף", משכו וקחו לכם מעבודה זרה זוהי ההצלה הגדולה ביותר" (בחדרי חרדים)

 

[בשביל השמחה]

לא צריך להגזים.
רוב המשפחות צריכים לפחות 150 מקומות ישיבה, למחותנים ומשפחות ילדיהם הנשואים, ולדודים והדודות ללא ילדיהם הנשואים.
כיום הנורמה היא הרבה יותר מנות. הרבה באשמת הקייטרינגים, שלא מוכנים לקבל סעודת חתונה פחות מX מנות, בעוד שהם עושים סעודות בר מצווה (לפעמים בתפריט זהה) בהרבה פחות מנות.
למה? כדי לשמר את אחוזי הרווח שלהם. על חשבון הציבור.

אבל זה באמת לא יעבור כל עוד המיינסטרים לא עושה את זה.

לא נכון
אין שום קיטרינג שיוציא סעודת בר מצווה או פדיון הבן
עם 100 מנות במחיר של חתונה של 350 מנות.
כמובן שאני מדבר על הקייטרינגים הזולים שמחיר מנה בחתונה
עולה בין 39-45 ₪ למנה, לא כולל אולם.

 

[ספרא וסייפא]

לא נכון
אין שום קיטרינג שיוציא סעודת בר מצווה או פדיון הבן
עם 100 מנות במחיר של חתונה של 350 מנות.
כמובן שאני מדבר על הקייטרינגים הזולים שמחיר מנה בחתונה
עולה בין 39-45 ₪ למנה, לא כולל אולם.

כתבתי:

אין הכי נמי - שעלויות מנות באירוע קטן הוא בחלק מהקייטרינגים גבוה מאוד. יש כאלו שזה יותר זול.

בכל אופן - כוונת המחוקק, ובנידון דנן - העסקונה העוסקת בכך, לדאוג לחברות שיעסקו בהכנת אירועים כאלו, בכבוד ובזול.

 

[ספרא וסייפא]

הבנתי שלא הבנתי.
אז עם מי אנשים 'ממלאים' אולם? (לא אוהבת את המושג ממלאים, כאילו אנשים הם חפצים, אבל מבינה שיש חתונות שרוב האנשים הם לא קרואים באמת, וחבל כואב לי הלב לחשוב על הסיטואציה הזו)

שמחה זה משהו רגשי. כמה מתוך המשתתפים הפיזיים בחתונה משתתפים רגשית בשמחה?
יש כמות נכבדה של משתתפים שמגיעים לחתונה לאחל מז"ט, לאכול מנת בר, לשוחח קצת, לצפות בריקודים טיפה, ולחזור הביתה.
אלו אנשים שממלאים אולם.

בואו ניכנס שניה למוח של בעל שמחה ממוצע (מחותן. לא מסוגל ליכנס למוח של מחותנת ):
האולם גדול. המשפחות בינוניות בגודלם. יש לו 10-20 חברים קרובים שהולכים להשתתף בחתונה גם רגשית. כנ"ל למחותן.
החתן ירקוד רוב החתונה עם חבריו, 30-40 בחורים.
אז רחבת הריקודים תהיה מלאה. אבל מי, למען ה', מי ימלא את האולם?!
ראיתם פעם חתונה בלי משתתפים פאסיביים, צופים ומנייעסים?! זה הרי חלק מהחתונה, המשוחחים והמעשנים בחוץ.

הכלל, יש תחושת פחד בלב המחותנים לפני החתונה 'מה יגידו עלינו? חתונה ריקה'. תחושה לא טובה לכל מחותן.

ובכן, המחותנים דואגים ליידע את כל מכריהם הקרובים והרחוקים בחתונה המתקרבת, וליצור בחלקם תחושה של 'המחותן זקוק לי, אמלא רצונו'.
למעשה אלו מגיעים ומאחלים מז"ט כבשלום זכר ובבר מצוה, מדברים והולכים הביתה.
האם הם שימחו את המחותן? לא ממש. הם כן שימחו אותם כי בזכות השתתפותם האולם היה מלא. וזה פרט מאוד חשוב למחותנים. פרט ששווה את מנות הבר.

באולם קטן יותר - הצורך ב'בשר' פוחת. מזמינים אישית את המכרים שנשמח רגשית בהשתתפותם.
אלו שיש לנו קונקשן איתם מידי יום. חברים בכולל, בעבודה, שכנים. חברים קרובים בבית הכנסת.
אלו בד"כ שוהים קצת יותר זמן בחתונה, ומטבע הדברים משמחים באמת את המחותנים.
אלו אף יטרחו מרחוק כדי להגיע לחתונה.

 

[מולטיגרפיה]

לכל מי שמצקצקת לכלות שמתחתנות היום
שככה התחתנו פעם
פעם הזמינו את השכנים והדודים וכל אחד הביא את האוכל שלו ..
פשטות זו השימחה האמיתית וכל מיני דברים בסיגנון הזה.
אז פעם
כולם גרו בחצר אחת או בחצר השכנה
היום,
כשאת מזמינה בני משפחה וחברים והם באים לחתונה במרכז מבאר שבע או קרית אתא
את לא יכולה לא להושיב אותם,
או להגיד להם להביא את האוכל?
וכשיש משפחות גדולות אז רק המשפחה בקרבה ראשונה יכולה להגיע ל200 איש
שלא לדבר על חבירות של הכלה וכו..

 

[שירי12]

א. ככל שיש יותר פרטים קטנים לדאוג להם, השמחה קטנה בהתאם.
בעיניי ראיתי. חתונה מהוקצעת ומושלמת באולם כמעט הכי יקר בירושלים (מינימום 50 אלף), מלא פרחים חיים, כסא כלה מטורף, כל הביגוד מהמילה האחרונה, התזמורת הכי הכי ]- וחיפשתי את השמחה ואיננה. מלא לחץ.
למול חתונה של רב אהרל'ך.
בלי צלם - הכלה לא רצתה שהוא ינהל את האירוע. הרי בינינו, כמה פעמים מסתכלים על התמונות של החתונה? ולמי אין מצלמה דיגיטלית נחמדה בימינו?
כמובן בלי מסריט.
באולם של בנות ירושלים, אוכל נחמד ובסיסי.
וכמה שמחה יהודית אמיתית היתה שם!

ב. חלוקת החתונה לסעודה וריקודים.
כפי שהבנתי שבמקומות רבים בחו''ל מתנהל כך.
אפשר לעשות בר יפה ומכובד עם מקומות ישיבה, זול בהרבה מאשר מנה במינימום 80 ש''ח לשכן ולבן דוד, מה שאני בקושי מפרגנת לעצמי מסעדה במחיר כזה.
צריך להרים את הכפפה ולארגן אולמות כאלה.

ג. החתונה יכולה להיות שמחה גם אם המוזיקה היא אורגניסט, או אם הצלם הוא לא הטופ שבטופ.
וגם פרחים לא אמיתיים יכולים לשמח.
בשם ה'מתחתנים פעם בחיים' אין סיבה להציג הצגות ולערוך נשף שכולם יודעים שאין לנו כסף לשלם אותו.
( @yonatanr כמה אחוז מהווה מעמד הביניים החרדי? מענין לדעת.)

נכון שאלו הנורמות וכו' ושמחת חתן וכלה וכו' וכו',
אבל הקורונה נותנת הזדמנות להתחיל מחדש.
מעריצה את החתן והכלה שינהגו בהגיון בריא ויהיו הראשונים להתחיל את החיים בצורה שפויה.

 

[שפריצרית]

א. ככל שיש יותר פרטים קטנים לדאוג להם, השמחה קטנה בהתאם.
בעיניי ראיתי. חתונה מהוקצעת ומושלמת באולם כמעט הכי יקר בירושלים (מינימום 50 אלף), מלא פרחים חיים, כסא כלה מטורף, כל הביגוד מהמילה האחרונה, התזמורת הכי הכי ]- וחיפשתי את השמחה ואיננה. מלא לחץ.
למול חתונה של רב אהרל'ך.
בלי צלם - הכלה לא רצתה שהוא ינהל את האירוע. הרי בינינו, כמה פעמים מסתכלים על התמונות של החתונה? ולמי אין מצלמה דיגיטלית נחמדה בימינו?
כמובן בלי מסריט.
באולם של בנות ירושלים, אוכל נחמד ובסיסי.
וכמה שמחה יהודית אמיתית היתה שם!

ואני ראיתי חתונה שנחוגה ברב פאר והדר, והמחותנים והמתחתנים למרבה הפלא היו מאושרים עד הגג.
הפשטות והצניעות הם ערכים נעלים, אבל אין טעם להנחיל אותם על ידי שכנוע כמה הסגנון האחר הוא פחות טוב.
אף פעם לא הבנתי את תוכחת החתונות.
אם הכל כל כך מגוחך ובלתי הגיוני - בשביל מה אתם צריכים את האחרים איתכם?
פשוט תתחתנו איך שנראה לכם.

 

[BIZZARC- עשירה]

שמחה זה משהו רגשי. כמה מתוך המשתתפים הפיזיים בחתונה משתתפים רגשית בשמחה?
יש כמות נכבדה של משתתפים שמגיעים לחתונה לאחל מז"ט, לאכול מנת בר, לשוחח קצת, לצפות בריקודים טיפה, ולחזור הביתה.
אלו אנשים שממלאים אולם.

בואו ניכנס שניה למוח של בעל שמחה ממוצע (מחותן. לא מסוגל ליכנס למוח של מחותנת ):
האולם גדול. המשפחות בינוניות בגודלם. יש לו 10-20 חברים קרובים שהולכים להשתתף בחתונה גם רגשית. כנ"ל למחותן.
החתן ירקוד רוב החתונה עם חבריו, 30-40 בחורים.
אז רחבת הריקודים תהיה מלאה. אבל מי, למען ה', מי ימלא את האולם?!
ראיתם פעם חתונה בלי משתתפים פאסיביים, צופים ומנייעסים?! זה הרי חלק מהחתונה, המשוחחים והמעשנים בחוץ.

הכלל, יש תחושת פחד בלב המחותנים לפני החתונה 'מה יגידו עלינו? חתונה ריקה'. תחושה לא טובה לכל מחותן.

ובכן, המחותנים דואגים ליידע את כל מכריהם הקרובים והרחוקים בחתונה המתקרבת, וליצור בחלקם תחושה של 'המחותן זקוק לי, אמלא רצונו'.
למעשה אלו מגיעים ומאחלים מז"ט כבשלום זכר ובבר מצוה, מדברים והולכים הביתה.
האם הם שימחו את המחותן? לא ממש. הם כן שימחו אותם כי בזכות השתתפותם האולם היה מלא. וזה פרט מאוד חשוב למחותנים. פרט ששווה את מנות הבר.

באולם קטן יותר - הצורך ב'בשר' פוחת. מזמינים אישית את המכרים שנשמח רגשית בהשתתפותם.
אלו שיש לנו קונקשן איתם מידי יום. חברים בכולל, בעבודה, שכנים. חברים קרובים בבית הכנסת.
אלו בד"כ שוהים קצת יותר זמן בחתונה, ומטבע הדברים משמחים באמת את המחותנים.
אלו אף יטרחו מרחוק כדי להגיע לחתונה.

טוב, אז אני ממש מבינה שאני לא מבינה
גם ההורים שלי, גם המחותנים שלנו, גם אלה שאני מכירה בסביבה שלי, מה שמסתובב להם בראש על החתונה, זה אחרת...
אבל אם יש הרבה כמו שאתם כותבים אז למה צריך את כולם אתכם. פשוט לעשות כמו שמתאים לכם.
כל הקטע הזה של לנסות לדאוג שכל הסביבה תעשה כמו שמתאים לX זה מגוחך בעיני. וזה מתבטא בהמון דברים, שינוי בנורמות בגדים, ציוד לבי"ס וכו'... חתונה זה לא המקום הראשון שזה מתבטא

 

[אוהבת לדעת]

בשם ה'מתחתנים פעם בחיים' אין סיבה להציג הצגות ולערוך נשף שכולם יודעים שאין לנו כסף לשלם אותו.
( @yonatanr כמה אחוז מהווה מעמד הביניים החרדי? מענין לדעת.)

בדיוק לכן ציטטתי הודעה שעליה הגבתי ולמי שלא קורא בשלמות אני אכתוב כאן שכוונתי היתה על קיצור זמן החתונה וממש לא על ההוצאות וחגיגות הראווה שגם שם צריך לשים גבול.

 

[ספרא וסייפא]

טוב, אז אני ממש מבינה שאני לא מבינה
גם ההורים שלי, גם המחותנים שלנו, גם אלה שאני מכירה בסביבה שלי, מה שמסתובב להם בראש על החתונה, זה אחרת...
אבל אם יש הרבה כמו שאתם כותבים אז למה צריך את כולם אתכם. פשוט לעשות כמו שמתאים לכם.
כל הקטע הזה של לנסות לדאוג שכל הסביבה תעשה כמו שמתאים לX זה מגוחך בעיני. וזה מתבטא בהמון דברים, שינוי בנורמות בגדים, ציוד לבי"ס וכו'... חתונה זה לא המקום הראשון שזה מתבטא

אתם מערערים על ההיגיון של ה'תקנות'.
היכן שעשו תקנות ומיישמים אותם, כמעט ואין חריגות. הציבור כציבור נשם לרווחה.
לא מאוד חכם לומר 'תעשו איך שבא לכם'. כל החיים אנחנו סובבים סביב מוסכמות, ולא קל לשבור אותם.
יותר נכון, ככלל, אנשים לא שוברים מוסכמות.
אנחנו רוצים לשנות מוסכמות, שלא נצטרך לשבור אותם.

 

[ספרא וסייפא]

כשאת מזמינה בני משפחה וחברים והם באים לחתונה במרכז מבאר שבע או קרית אתא

משפחה נכללים בקטגוריה.
כמה 'חברים' מגיעים לחתונות במרכז?

שלא לדבר על חבירות של הכלה וכו..

למה שלא לדבר עליהם? לדבר. כן.
שיגיעו לריקודים. שיאכלו מנות בר. למה לא?

 

[yonatanr]

ג. החתונה יכולה להיות שמחה גם אם המוזיקה היא אורגניסט, או אם הצלם הוא לא הטופ שבטופ.
וגם פרחים לא אמיתיים יכולים לשמח.
בשם ה'מתחתנים פעם בחיים' אין סיבה להציג הצגות ולערוך נשף שכולם יודעים שאין לנו כסף לשלם אותו.
( @yonatanr כמה אחוז מהווה מעמד הביניים החרדי? מענין לדעת.)

אני לא באמת יודע כמה אחוז הוא מהווה.
אני כן יודע, שכל עיתוני המגזר מלאים בפרסומות למלונות בארץ ובחו"ל.
מי שיש לו כסף לנסוע פעם בשנה למלון, יש לו כסף לחתן פעם בעשרים שנה את הילד.

 

[שיר השירות]

אני ממש לא חושבת ככה מתחתנים בעז"ה פעם אחת בחיים---

ואז מה?....
גם כל דקה בחיים זה פעם בחיים שלא תחזור
במיוחד שבאמת החתונה לא משפיעה על כלום לא על הזוגיות ולא על האושר בחיי הנישואין
אני חושבת שמי שבאמת חשוב לה חתונה המונית מתמשכת ומרוחה שכל העולם שם יום אחרי החתונה כבר לא חושב ככה
באמת החתונה זה פעם בחיים(בעז"ה) וגם החיים האלו כ"כ חד פעמיים בשביל הרושם והמוסכמויות החברתיות

 

[שפריצרית]

אתם מערערים על ההיגיון של ה'תקנות'.
היכן שעשו תקנות ומיישמים אותם, כמעט ואין חריגות. הציבור כציבור נשם לרווחה.

זה ערעור על כל צורת החיים של מי שחי ומסוגל בכלל להנחיל 'תקנות'.
זו הסיבה שבמגזר מסוים ניתן להנחיל תקנות ובמגזר אחר זה בלתי אפשרי, וזו גם הסיבה שבמגזר אחד בלתי אפשרי לחרוג מהנורמה ובמגזר אחר כן.

 

[m a r g a l i t]

לא מאוד חכם לומר 'תעשו איך שבא לכם'. כל החיים אנחנו סובבים סביב מוסכמות, ולא קל לשבור אותם.
יותר נכון, ככלל, אנשים לא שוברים מוסכמות.
אנחנו רוצים לשנות מוסכמות, שלא נצטרך לשבור אותם.

ברגע שתתחילו לשבור מוסכמות ותפסיקו להתייחס למה אומרים וחושבים עליכם, יהיה לכם הרבה יותר קל בהרבה תחומים.
תפסיקו לעשות חשבון לאחרים ותתחילו לחיות איך שאתם חושבים שיהיה לכם הכי טוב.
בתור אחת שנוהגת לא להתחשב במה שחושבים עליי, אני אומרת לכם שזה שווה, תעצמו עיניים ותעשו את מה שאתם חושבים שהכי טוב לכם.

 

[ספרא וסייפא]

זה ערעור על כל צורת החיים של מי שחי ומסוגל בכלל להנחיל 'תקנות'.
זו הסיבה שבמגזר מסוים ניתן להנחיל תקנות ובמגזר אחר זה בלתי אפשרי, וזו גם הסיבה שבמגזר אחד בלתי אפשרי לחרוג מהנורמה ובמגזר אחר כן.

טוב. כל השיח מתנהל בהנחה שניתן לשנות.
אם לא ניתן לשנות במגזרכם ולהבנתכם, מה לכם ולשיח זה. אנו לא מנסים לשנות את המגזרים שלא ניתן ולא צריך לשנות.
אנו רוצים לשנות את המגזר החסידי - שם יש קובעי מדיניות ברורים. וכשזה יהיה סיפור הצלחה - המגזר הליטאי יצטרף בהמוניו.
בשני מגזרים אלו יש נורמה מחייבת. מי שחורג - נחשב כעוף מוזר. עד כדי חוסר רצון להשתדך עם אנשים מוזרים.
את הנורמה הזאת - חייבים להחזיר לשליטה.
ויש כוונות טובות למעשים בעסקונה הציבורית. בונים תוכנית מקיפה ומחושבת מאוד. מקווה בשביל כולנו שזה יצליח.

 

[אוהבת לדעת]

ואז מה?....
גם כל דקה בחיים זה פעם בחיים שלא תחזור
במיוחד שבאמת החתונה לא משפיעה על כלום לא על הזוגיות ולא על האושר בחיי הנישואין
אני חושבת שמי שבאמת חשוב לה חתונה המונית מתמשכת ומרוחה שכל העולם שם יום אחרי החתונה כבר לא חושב ככה
באמת החתונה זה פעם בחיים(בעז"ה) וגם החיים האלו כ"כ חד פעמיים בשביל הרושם והמוסכמויות החברתיות

עד כדי כך אני לא מובנת?

 

[שפריצרית]

אנו רוצים לשנות את המגזר החסידי - שם יש קובעי מדיניות ברורים. וכשזה יהיה סיפור הצלחה - המגזר הליטאי יצטרף בהמוניו.
בשני מגזרים אלו יש נורמה מחייבת. מי שחורג - נחשב כעוף מוזר. עד כדי חוסר רצון להשתדך עם אנשים מוזרים.
את הנורמה הזאת - חייבים להחזיר לשליטה.

במגזר הליטאי אין שום סיכוי להנחיל תקנות.
והנורמה הרבה פחות מחייבת במגזר הליטאי כמגזר, אולי בקהילות קטנות ומשפחות.
לכן גם יש פחות צורך בתקנות.

 

[שיר השירות]

עד כדי כך אני לא מובנת?

למה התכוון המשורר?!
יש הסבר?