בזכות הקורונה קיבלנו קצת הגיון - חתונות נורמאליות, עדותו של בעל גמ"ח

[שתים]

כיום הנורמה היא הרבה יותר מנות. הרבה באשמת הקייטרינגים, שלא מוכנים לקבל סעודת חתונה פחות מX מנות, בעוד שהם עושים סעודות בר מצווה (לפעמים בתפריט זהה) בהרבה פחות מנות.
למה? כדי לשמר את אחוזי הרווח שלהם. על חשבון הציבור.

זה נכון.

 

[sheen]

לא צריך להגזים.
רוב המשפחות צריכים לפחות 150 מקומות ישיבה, למחותנים ומשפחות ילדיהם הנשואים, ולדודים והדודות ללא ילדיהם הנשואים.
כיום הנורמה היא הרבה יותר מנות. הרבה באשמת הקייטרינגים, שלא מוכנים לקבל סעודת חתונה פחות מX מנות, בעוד שהם עושים סעודות בר מצווה (לפעמים בתפריט זהה) בהרבה פחות מנות.
למה? כדי לשמר את אחוזי הרווח שלהם. על חשבון הציבור.

אבל זה באמת לא יעבור כל עוד המיינסטרים לא עושה את זה.

להגזים זה עניין של נקודת מבט.
מאמינה שיש מספיק אנשים שהיו מעוניינים בחתונה במתכונת שתיארתי,
ושיש משפחות שזקוקות לפחות מ150 מקומות ישיבה.

 

[ספרא וסייפא]

מאמינה שיש מספיק אנשים שהיו מעוניינים בחתונה במתכונת שתיארתי,

נכון.
וברגע שהמתכונת הופכת לחתונה באולם קטן, כל אחד יכול לעשות את החישוב שלו.
חתונה באולם קטן יותר, פירושה עלות נמוכה יותר. דרוש פחות ציבור שימלא את האולם, פחות מנות בר לאנשים מיותרים.
לא חסרים אולמות בר מצווה. בכל שכונה יש כמה גדולים.

 

[ספרא וסייפא]

תלוי מאד בגודל המשפחה מעגל החברים והשכנים .
לא חושבת שבעניין זה קיים הבדל בין המגזרים.

אצלנו שולחים סדר גודל של 500-1000 הזמנות.
כשהצפי שחצי יגיעו. כשבסעודה מגיעה המשפחה המורחבת, בחלק מהמשפחות - כולל בני הדודים הנשואים.
וכמובן החברות והחברים, תלוי בכל בי"ס וישיבה.
המכרים והשכנים לא בדיוק מגיעים לסעודה, כי אם לריקודים, ואלו ימשיכו להגיע.

נראה לי המינימום מנות היום זה 300 מנות. לא זוכר בדיוק. כך שצריך שיהיה מי שיאכל אותם.

 

[shira bira]

כיום הנורמה היא הרבה יותר מנות. הרבה באשמת הקייטרינגים, שלא מוכנים לקבל סעודת חתונה פחות מX מנות, בעוד שהם עושים סעודות בר מצווה (לפעמים בתפריט זהה) בהרבה פחות מנות.
למה? כדי לשמר את אחוזי הרווח שלהם. על חשבון הציבור.

קייטרינג הוא לא ארגון חסד וזכותו להרוויח.
ודי ברור שממספר מנות מסוים ומטה לא רווחי עבורו להכין אירוע.

 

[ספרא וסייפא]

קייטרינג הוא לא ארגון חסד וזכותו להרוויח.
ודי ברור שממספר מנות מסוים ומטה לא רווחי עבורו להכין אירוע.

לגמרי. רק כשעושים אירוע בר מצוה - הקייטרינג מסבסד את האירוע. פחות מנות = לא ריווחי.
וגם אירועי פדיון הבן.
אה, וגם סעודות שבע ברכות. הקייטרינגים של האירועים הקטנים - לא מרוויחים.

אין הכי נמי - שעלויות מנות באירוע קטן הוא בחלק מהקייטרינגים גבוה מאוד. יש כאלו שזה יותר זול.

בכל אופן - כוונת המחוקק, ובנידון דנן - העסקונה העוסקת בכך, לדאוג לחברות שיעסקו בהכנת אירועים כאלו, בכבוד ובזול.

 

[BIZZARC- עשירה]

נכון.
וברגע שהמתכונת הופכת לחתונה באולם קטן, כל אחד יכול לעשות את החישוב שלו.
חתונה באולם קטן יותר, פירושה עלות נמוכה יותר. דרוש פחות ציבור שימלא את האולם, פחות מנות בר לאנשים מיותרים.
לא חסרים אולמות בר מצווה. בכל שכונה יש כמה גדולים.

אם אין להם כמות גדולה של מוזמנים אז שימצאו אולם קטן יותר, לא כל האולמות הם ל400 איש.
ואני גם חושבת שכדאי לעשות עוד אולמות קטנים אבל מכובדים ויפים!

 

[ספרא וסייפא]

אם אין להם כמות גדולה של מוזמנים אז שימצאו אולם קטן יותר, לא כל האולמות הם ל400 איש.
ואני גם חושבת שכדאי לעשות עוד אולמות קטנים אבל מכובדים ויפים!

היא היא.
זה לא בנורמה היום לעשות חתונה באולם סאטמאר בעזרת תורה. וחבל.

 

[Ruty Kepler]

1. לא להשתתפות המונית בסעודת החתונה. גג 150 מנות לסעודה, 75-75 לגברים ונשים. בלי בני הדודים.
2. צמצום התזמורת.
3. יצירת נורמה בה רק מכרים ובני משפחה מאותה עיר משתתפים בחתונה.
4. הפסקה טוטאלית של שליחת ההזמנות.

אחיי החסידים: לקצר, לקצר, לקצר. החתונות הארוכות הן דבר יקר, מיותר וחסר תוחלת. אפשר לראות לפעמים קרוב לחצות את התזמורת מנגנת, והציבור כבר עייף, אבל לא נעים להשאיר את החתן/כלה בלי רוקדים, אז מתאמצים וגוררים רגליים הלאה.

וזו החתונה שהייתי מתכננת:
18:00 קבלת פנים וחופה
19:00 נטילת ידיים לסעודה, לחמניות וסלטים, והגשת מנה חמה למשתתפים. (מנה אחת עשירה ומלאה. זהו. מי שרוצה תוספת, יוכל לקחת מהבר בהמשך)
20:00 חתן/כלה יוצאים מחדר ייחוד, רוקדים עם המשפחה הקרובה. מגישים קינוח למעוניין, ומברכים ברכת המזון.
20:30 הקהל הרחב, חברות וכו', מגיע לריקודים. במהלכם יש בר פתוח כל הזמן עם מנות חמות ושתיה.
22:30 מסתיימים הריקודים (אפשר גם קודם).
מצווה טאנץ בהשתתפות קרובים מדרגה ראשונה בלבד. (כל מי שלא רוקד עם הכלה, יכול ללכת הביתה).
באחת עשרה עוזבים את האולם, שמחים מאושרים ומרוצים מאד.

כל פרוטה מיותרת - מושקעת בדיור לזוג הצעיר.
לו יהי

וזה השבע ברכות בתוכנית:
ארוחת ערב חמימה ונעימה בבית, עם הזוג הצעיר, והאחים והאחיות שבבית. משהו בשרי ונחמד בלי קריזות. לסוף הסעודה מזמינים שכנים/ידידים, כדי להשלים מניין אם צריך.

לשבת שבע ברכות אין לי פתרון, לצערי. מכל כיוון שהופכים בה, היא עולה המון כסף בלתי חסיך.
אלא אם מוותרים על אחי ואחיות המחותנים באופן גורף.

 

[shira bira]

לשבת שבע ברכות אין לי פתרון, לצערי. מכל כיוון שהופכים בה, היא עולה המון כסף בלתי חסיך.
אלא אם מוותרים על אחי ואחיות המחותנים באופן גורף.

בשנים האחרונות ראיתי שאצל רוב המשפחות עלותה מתחלקת בין שני הצדדים והאופרוף נחגג בצנעה.
מה שאין כן אצל ספרדים שיש להם רק שבת חתן שעלותה מוטלת על צד החתן בלבד.
מצד שני ספרדים רבים עורכים (ובטפשות מרובה יש לציין כי אין להם שום חיוב הלכתי), אירוסין גדולים וראוותניים שעולים הון רב להורי הכלה
ואצל ספרדים, לא ברור למה, כל עלות הנדוניה נופלת על כתפי הורי הכלה.
תזרקו עלי עגבניות חופשי כי אני לא מצליחה להבין מה התועלת באירוע שאין לו שום תוקף הלכתי והוא עולה כמו חצי חתונה.

 

[אוהבת לדעת]

אחיי החסידים: לקצר, לקצר, לקצר. החתונות הארוכות הן דבר יקר, מיותר וחסר תוחלת. אפשר לראות לפעמים קרוב לחצות את התזמורת מנגנת, והציבור כבר עייף, אבל לא נעים להשאיר את החתן/כלה בלי רוקדים, אז מתאמצים וגוררים רגליים הלאה.

וזו החתונה שהייתי מתכננת:
18:00 קבלת פנים וחופה
19:00 נטילת ידיים לסעודה, לחמניות וסלטים, והגשת מנה חמה למשתתפים. (מנה אחת עשירה ומלאה. זהו. מי שרוצה תוספת, יוכל לקחת מהבר בהמשך)
20:00 חתן/כלה יוצאים מחדר ייחוד, רוקדים עם המשפחה הקרובה. מגישים קינוח למעוניין, ומברכים ברכת המזון.
20:30 הקהל הרחב, חברות וכו', מגיע לריקודים. במהלכם יש בר פתוח כל הזמן עם מנות חמות ושתיה.
22:30 מסתיימים הריקודים (אפשר גם קודם).
מצווה טאנץ בהשתתפות קרובים מדרגה ראשונה בלבד. (כל מי שלא רוקד עם הכלה, יכול ללכת הביתה).
באחת עשרה עוזבים את האולם, שמחים מאושרים ומרוצים מאד.

כל פרוטה מיותרת - מושקעת בדיור לזוג הצעיר.
לו יהי

וזה השבע ברכות בתוכנית:
ארוחת ערב חמימה ונעימה בבית, עם הזוג הצעיר, והאחים והאחיות שבבית. משהו בשרי ונחמד בלי קריזות. לסוף הסעודה מזמינים שכנים/ידידים, כדי להשלים מניין אם צריך.

לשבת שבע ברכות אין לי פתרון, לצערי. מכל כיוון שהופכים בה, היא עולה המון כסף בלתי חסיך.
אלא אם מוותרים על אחי ואחיות המחותנים באופן גורף.

אני ממש לא חושבת ככה מתחתנים בעז"ה פעם אחת בחיים---

 

[shira bira]

אני ממש לא חושבת ככה מתחתנים בעז"ה פעם אחת בחיים---

והמשכנתא לעומת זאת נשארת בסביבה כמה עשרות שנים...

 

[ספרא וסייפא]

והמשכנתא לעומת זאת נשארת בסביבה כמה עשרות שנים...

ובמקרים רבים - גם כולל המון גמ"חים שמכניסים את ההורים למערבולת מטורפת.
לא מצדיקה חתונה של פעם בחיים.

 

[שפריצרית]

באחת עשרה עוזבים את האולם, שמחים מאושרים ומרוצים מאד.

אצל הליטאים לא מורחים מידי, רב החתונות נגמרות באזור שתיים עשרה.
בשנים האחרונות יש את 'ארמונות פרידמן' שכחלק מהכללים מאלץ לסיים באחת עשרה.
השעה הבודדה הזו בעיני משמעותית מאד.
התחושה היא שמסיימים סעודה (שנמרחת בשני חלקים עם ריקודים ראשונים באמצע. משגע גם את האורחים וגם את הזוג שנמצא בחדר הייחוד) , עושים סיבוב - שניים של ריקודים וכבר מחפפים את כולם.
זה הזמן של השמחה, הזמן שכל האורחים ינשופי הלילה של בני ברק תכלס מגיעים.
שעה יותר או פחות לא תעלה כסף, הסטנדרט של תזמורות הוא בדרך כלל עד חצות.

 

[ספרא וסייפא]

לשבת שבע ברכות אין לי פתרון, לצערי. מכל כיוון שהופכים בה, היא עולה המון כסף בלתי חסיך.
אלא אם מוותרים על אחי ואחיות המחותנים באופן גורף.

משהו שהפך לתופעה: מזמינים רק זוגות. בלי ילדים לא נשואים. מי שלא מסתדר - שלא יגיע. וזה עובד.
חוסך המון מנות ילדים.

 

[Ruty Kepler]

בשנים האחרונות ראיתי שאצל רוב המשפחות עלותה מתחלקת בין שני הצדדים והאופרוף נחגג בצנעה.
מה שאין כן אצל ספרדים שיש להם רק שבת חתן שעלותה מוטלת על צד החתן בלבד.
מצד שני ספרדים רבים עורכים (ובטפשות מרובה יש לציין כי אין להם שום חיוב הלכתי), אירוסין גדולים וראוותניים שעולים הון רב להורי הכלה
ואצל ספרדים, לא ברור למה, כל עלות הנדוניה נופלת על כתפי הורי הכלה.
תזרקו עלי עגבניות חופשי כי אני לא מצליחה להבין מה התועלת באירוע שאין לו שום תוקף הלכתי והוא עולה כמו חצי חתונה.

משהו שהפך לתופעה: מזמינים רק זוגות. בלי ילדים לא נשואים. מי שלא מסתדר - שלא יגיע. וזה עובד.
חוסך המון מנות ילדים.

חוץ מהעלות. העול של למצוא דירות לכולם, ומדובר על 4 צדדים, הוא מורכב.
להכין את הדירות. לשלוח אליהן ערכה. לארגן 3 סעודות שבת. אם מוציאים אנשים מהבית לכל השבת (ועוד בלי הילדים), חייבים ורוצים לכבד אותם.

אפילו אם לא מזמינים ילדים, לזוג נורמלי שמחתן בימינו, יש בממוצע 6-7 אחים מכל צד. מה שאומר 30 משפחות, חוץ מהמשפחה הגרעינית של החתן והכלה ואחיהם ואחיותיהם.

 

[ספרא וסייפא]

חוץ מהעלות. העול של למצוא דירות לכולם, ומדובר על 4 צדדים, הוא מורכב.
להכין את הדירות. לשלוח אליהן ערכה. לארגן 3 סעודות שבת. אם מוציאים אנשים מהבית לכל השבת (ועוד בלי הילדים), חייבים ורוצים לכבד אותם.

אפילו אם לא מזמינים ילדים, לזוג נורמלי שמחתן בימינו, יש בממוצע 6-7 אחים מכל צד. מה שאומר 30 משפחות, חוץ מהמשפחה הגרעינית של החתן והכלה ואחיהם ואחיותיהם.

אה, שכחתי, הרבה לא מארגנים דירות. כמובן בלי ערכות.
אכן נשארו לסעודה המון מוזמנים. אך עדיין פחות מבעבר.

 

[m a r g a l i t]

מצד שני ספרדים רבים עורכים (ובטפשות מרובה יש לציין כי אין להם שום חיוב הלכתי), אירוסין גדולים וראוותניים שעולים הון רב להורי הכלה
ואצל ספרדים, לא ברור למה, כל עלות הנדוניה נופלת על כתפי הורי הכלה.
תזרקו עלי עגבניות חופשי כי אני לא מצליחה להבין מה התועלת באירוע שאין לו שום תוקף הלכתי והוא עולה כמו חצי חתונה.

אירוסין זה יותר בשביל הכיף.
אני תמיד העדפתי שיהיו לי אירוסין יותר מושקעים אפילו אם זה על חשבון החתונה.
אני משערת שהרוב לא מסכימים איתי, אבל זה אירוע שלא הייתי מוותרת עליו אפילו במחיר של חתונה ברבנות.
(נראה לי שעכשיו העגבניות עברו לכיווני..)

 

[תמנונה]

אירוסין זה יותר בשביל הכיף.
אני תמיד העדפתי שיהיו לי אירוסין יותר מושקעים אפילו אם זה על חשבון החתונה.
אני משערת שהרוב לא מסכימים איתי, אבל זה אירוע שלא הייתי מוותרת עליו אפילו במחיר של חתונה ברבנות.
(נראה לי שעכשיו העגבניות עברו לכיווני..)

לא עגבניות, אבל זה אחד הדברים שכל פעם שאני נזכרת בהם עוברת לי צביטה.
מודה שגם הייתי תמימה וטפשה ועד לרגע ששמעתי את הסכום המפלצתי שהוריי שילמו, לא האמנתי שכך עולה האירוע ה'כיפי' הזה.

 

[m a r g a l i t]

לא עגבניות, אבל זה אחד הדברים שכל פעם שאני נזכרת בהם עוברת לי צביטה.
מודה שגם הייתי תמימה וטפשה ועד לרגע ששמעתי את הסכום המפלצתי שהוריי שילמו, לא האמנתי שכך עולה האירוע ה'כיפי' הזה.

אבל אני בטוחה שאם היו נותנים לי לבחור בין חתונה מושקעת לבין אירוסין מושקעים הייתי בוחרת באירוסין.
(אולי אני לא הסטנדרט ואולי יש כאלו שיחשבו שאני משוגעת, אבל אני אוהבת את האירוע הזה)

אבל אני דאגתי להורים שלי קצת יותר (אולי בגלל שלא התחתנתי בגיל 18) הכסף לאירוסין ולהרבה מההוצאות של החתונה, חסכתי הרבה הרבה לפני החתונה