דרוש מידע "בואי בשלום" לאיזה כיוון?

YAKOV COHEN

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
איור וציור מקצועי
צילום מקצועי
כל הכבוד לכם.
אבל בבתי הכנסת המקומיים, אין המנהג כך.
או אולי טועה אני?
ממש מטריד אותי למה זה ואיך זה קרה....:eek:
אני מכיר כמה בתי כנסת מקומיים שפונים מערבה בבואי בשלום...
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
לכאורה זה הגיע מיהודי אירופה וצפון אפריקה שרגילים להסתובב אחורה כיון שהיו מתפללים למזרח, וקשה להם לשנות ממנהגם. הזכירו כאן שזה מנהג מכוון, אשמח לראות מקור.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
וזה לא קשור לצפת, ראיתי את זה בהרבה מקומות בארץ, חלק מסתובבים למערב וחלק אחורה.
(והתפללתי השבת בקוסוב בעיר העתיקה והסתובבו שם למערב)
מה מנהג מכוון?
להסתובב לפתח. התכוונתי לזה:
מובא בפוסקים העניין להפוך פניו לצד הפתח
 

שארפער

משתמש מקצוען
חלק מסתובבים למערב וחלק אחורה.
וידוע לך על אלו הסובבים אחורה, היכן שאין הדלת שם אלא בצדדים, מדוע הם עושים כן?
או שברור לך שזאת פשוט טעות?
(והתפללתי השבת בקוסוב בעיר העתיקה והסתובבו שם למערב)
מה? פשוט כל הציבור הסתובב ימינה לחלון?
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים

לוי יצחק.

משתמש מקצוען
והתפללתי השבת בקוסוב בעיר העתיקה והסתובבו שם למערב
נראה לי שבכל ה
וידוע לך על אלו הסובבים אחורה, היכן שאין הדלת שם אלא בצדדים, מדוע הם עושים כן?
או שברור לך שזאת פשוט טעות?

מה? פשוט כל הציבור הסתובב ימינה לחלון?
זכור לי שבכל בתי הכנסת באזור שם בעיר העתיקה
מסתובבים למערב
 

באקינגהם

משתמש מקצוען
מרן הגר"ש אויערבאך זצ"ל התגורר בשכונת שערי חסד במערב העיר ירושלים והיה לו מנין בביתו וארון הקודש היה קבוע בצד המזרחי וכך גם דלת הכניסה, ימינה מהארון. מקומו של מרן היה במערב החדר ופניו הקדושות לכיוון ארון הקודש. בבואי בשלום היה מצדד מעט ימינה לכיוון הדלת, ולא מסתובב מערבה.
 

חגי פאהן

משתמש סופר מקוצען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
עימוד ספרים
ר' @שארפער , שאלתי את הרב שלי ר' גוגעל והוא הפנה אותי לפה, אולי זה יעניין אותך:

אעתיק לטובת החסומים את המקורות:
במשנה ברורה רסח,י הביא מנהג זה מהפרי מגדים וכתב שצריך להסתובב לצד מערב, ובערוך השולחן רסח,ה כתב לכיוון הפתח. ובשו"ת בצל החכמה ג,סה האריך להוכיח שבבתי הכנסיות שמתפללים לצד מערב יש להסתובב לכיוון הפתח, ואף שבכף החיים מוכח שלדעת האר"י יש ענין בצד מערב שבה שוקעת השמש, אך זה דווקא למקבלים את השבת בשדות, אך בבתי הכנסיות אם ישארו לצד מערב ולא יסתובבו לא יראו בכך שמקבלים את השבת ולכן לכולי עלמא יש להסתובב לכיוון הפתח. אמנם בספר מדות רשב"י להריא"ז מרגליות כתב שלדעת האר"י בכל מקום שמתפלל יפנה למערב אף בבית, אך בבתי כנסיות שאם יפנה לצד מערב לא יסתובב כלל מסתבר שגם לדבריו יש להסתובב לצד הפתח. ובאגרות משה או"ח ח"ג סי' מ"ה כתב שאף שלדעתו אין ענין בפתח, אך איך שעושים הוא טוב כיון שעושים לכבוד השבת.
 

רק לבין הסדרים...

משתמש פעיל
עריכה תורנית
המשתמש נחסם
ידוע מנהג ישראל שאומרים כל כניסת שבת בקבלת שבת את מזמור לכה דודי, ואת הבית האחרון לכל הפחות, "בואי בשלום", כשפניהם לצד מערב.
מקורו של המנהג לכאורה הוא מהאר"י שהיה יוצא לשדה לקבל את פני השבת, כשפניו לצד מערב, שכן שכינה במערב.
וככה נוהגים בכל תפוצות ישראל, לקבל שבת כשפניהם לצד מערב.

אך בצפת, (ובעוד מקומות רבים, אך השאלה היא דווקא על צפת, עירו של האר"י.) כיוון שהתפילה היא לצד דרום, קורה דבר מוזר.... הציבור הופך פניו לצד הנגדי של ארון הקודש.... והארון הרי בדרום, כך שקבלת שבת מתבצעת לצד צפון בכלל....
היאך יתכן הדבר?

ולומר כי משגה הוא, וזה קרה בעקבות כך שרוב העולם כיוון תפילתם הוא למזרח, ולכן צד מערב הוא הנגדי לכיוון התפילה, ולכן השתרבבה טעות שבצפת יפנו לכיוון ההפוך מכיוון התפילה במקום לצד מערב, קשה לי לקבל..... הן הייתה שם התיישבות יהודית מימי האר"י, שהיה מקבל לכיוון מערב, ועד ימינו אנו, שמקבלים שבת לכיוון צפון....

היאך קרה הדבר הזה, ומהי סיבת הדבר?

תשובות לכאן בבקשה.... :)
שאלה מעניינת, את האמת לא חשבתי על הקונפליקט הזה (אני גדלתי בירושלים ושם כיוון התפילה הוא למזרח ולכן כשמסתובבים אוטומטי זה למערב)
אבל באמת זה תלוי מה המטרה שמסותבבים. משום מה עמד לי תמיד בראש שהרעיון הוא שכשקוראים לשבת לבוא להסתובב למערב שמשם כביכול השבת 'מגיעה' כיון ששם השמש שוקעת (אם כי האמת היא הפוכה לגמרי, בצד מזרח השבת 'מגיעה' לכיוון מערב, בכל אופן צד מערב מזכיר לנו ששבת מגיעה כיון ששם ראינו שהשמש שוקעת). לפי זה באמת אין שום טעם להסתובב לצפון. אך כבר הזכירו פה באמת שיתכן שהמטרה היא להסתובב לכיוון הפתח של הביה"כ, ג"כ מאותו רעיון שמבקשים כביכול מהשבת שתיכנס אלינו (היא כאילו בפתח ואנחנו מבקשים ממנה שתיכנס). לפי זה גם אם תגיד שיש מקומות שזה שיבוש כי הפתח לא מאחורה, בכל אופן כבר בהחלט אפשר להבין מאיפה זה השתרש, כי אצל האר"י או כל מי שהתחיל את המנהג הזה - הפתח היה מאחורה.
מוכרח לציין שאהבתי את השאלה...
 

שארפער

משתמש מקצוען
ר' @שארפער , שאלתי את הרב שלי ר' גוגעל והוא הפנה אותי לפה, אולי זה יעניין אותך:
קודם כל, תודה עצומה.
שנית, השאלה שלי, היא בעיקר היסטוריוצפתית, בהסטוריה של צפת, מה היה המנהג הרווח בזמן האר"י, ומהו המנהג היום, ובהנחה שאין הם שווים, למה ואיך זה השתנה כשיש רצף של יישוב יהודי שם.
 

שלס

משתמש מקצוען
אותה שאלה לגבי מנהג צפון הארץ שכהנים עולים לדוכן במוסף בלבד.
בהרבה בתי כנסת בצפת עולים לדוכן בכל התפילות.

בדור האחרון, יחד עם ההגירה ממרכז הארץ לצפון, נוסדו קהילות שפשוט לא מכירות את הדברים הייחודיים לעיר ולאזור, ונוהגים כפי שהיו רגילים בצעירותם בריכוזים החרדיים שבמרכז הארץ.
תוסיפו לזה את האורחים הרבים שמגיעים כל שבת, ועולים לדוכן/מסתובבים בבואי בשלום כפי שהם רגילים.
 

שארפער

משתמש מקצוען
אותה שאלה לגבי מנהג צפון הארץ שכהנים עולים לדוכן במוסף בלבד.
בהרבה בתי כנסת בצפת עולים לדוכן בכל התפילות.

בדור האחרון, יחד עם ההגירה ממרכז הארץ לצפון, נוסדו קהילות שפשוט לא מכירות את הדברים הייחודיים לעיר ולאזור, ונוהגים כפי שהיו רגילים בצעירותם בריכוזים החרדיים שבמרכז הארץ.
תוסיפו לזה את האורחים הרבים שמגיעים כל שבת, ועולים לדוכן/מסתובבים בבואי בשלום כפי שהם רגילים.
למה זה אותה שאלה?
המנהג לגבי כהנים, הוא איזון בין מנהג אשכנז לספרד.
וכהיום, אין לכאורה סיבה להמשיך אותו בבתי הכנסת החדשים הקמים עתה.

משא"כ הסיבוב, הוא או שנוצר בטעות, או שלא, וע"ז דנתי כאן.
 

שלס

משתמש מקצוען
למה זה אותה שאלה?
המנהג לגבי כהנים, הוא איזון בין מנהג אשכנז לספרד.
וכהיום, אין לכאורה סיבה להמשיך אותו בבתי הכנסת החדשים הקמים עתה.

משא"כ הסיבוב, הוא או שנוצר בטעות, או שלא, וע"ז דנתי כאן.
מה זה "איזון בין מנהגים"? ולמה בדיוק בצפון נקבע סטטוס-קוו שכזה?
יש את מנהג המקום, טעמו לא נודע לי, ואין סיבה שלא להמשיך אותו.
 

שארפער

משתמש מקצוען
מה זה "איזון בין מנהגים"? ולמה בדיוק בצפון נקבע סטטוס-קוו שכזה?
יש את מנהג המקום, טעמו לא נודע לי, ואין סיבה שלא להמשיך אותו.

האשכנזים בחוץ לארץ, והספרדים במערב אירופה (למעט אמסטרדם) נוהגים לברך ברכת כהנים רק בחגים ולא בימי חול ובשבתות. הסיבה שניתנה למנהג זה, המבטלת קיום מצווה, היא שבחוץ לארץ אין שמחה אלא בחגים, ולא ניתן לברך את העם בלא שמחה[9]. טעם נוסף שניתן למנהג זה הוא שהכהנים נוהגים לטבול לפני נשיאת כפים ובחוץ לארץ בארצות הקרות לא ניתן לבקש מהכהנים לטבול כל יום ולכן קבעו את ברכת כהנים רק בחגים, ובשבת לא רצו לתקן טבילה בגלל חשש סחיטה. הסבר זה מתרץ את המנהג שמזכיר הרב דוד הלוי סגל[10] ותמה עליו שנהגו שלא לשאת כפיים ביום טוב שחל בשבת. הסבר נוסף למנהג זה הוא שמשום שהכהנים אינם מיוחסים לא התירו להם לשאת כפיהם ורק כדי שלא תשתכח תורת נשיאת כפיים קבעו כמה ימים בשנה בהם ישאו כפיהם[11]. מנהג זה גורם לכך שברכת כהנים הוא אירוע מיוחד בקהילות בהן נהוג מנהג זה. ברוב הקהילות הספרדיות בחו"ל (כולל אמסטרדם[12]) נהוגה פשרה בין שני המנהגים: לא מברכים ברכת כהנים ביום חול, אך כן מברכים בשבתות ובחגים.

וכן נוהגים החסידים בגליל בצפת טבריה ועוד ואפילו בחיפה, לברך ברכת כהנים אך ורק בשבתות וחגים או רק בתפילות מוסף.

במצרים, תימן ועוד כמה קהילות נהוג לברך כל יום, כמו בארץ ישראל.

עד כאן ממכלול.

יוצא אם כן, שהסיבה למנהג בצפת, היא פשרה בין האשכנזים לספרדים שם.

וכהיום, שכל האשכנזים באר"י קיבלו עליהם את המנהג הספרדי בזה, זה ודאי כולל גם בתי כנסת חדשים בצפת.
ורק בעתיקים ימשיכו במנהגם, כי מנהג קהילה לא משנים.
 

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קמא

א מִזְמוֹר לְדָוִד יְהוָה קְרָאתִיךָ חוּשָׁה לִּי הַאֲזִינָה קוֹלִי בְּקָרְאִי לָךְ:ב תִּכּוֹן תְּפִלָּתִי קְטֹרֶת לְפָנֶיךָ מַשְׂאַת כַּפַּי מִנְחַת עָרֶב:ג שִׁיתָה יְהוָה שָׁמְרָה לְפִי נִצְּרָה עַל דַּל שְׂפָתָי:ד אַל תַּט לִבִּי לְדָבָר רָע לְהִתְעוֹלֵל עֲלִלוֹת בְּרֶשַׁע אֶת אִישִׁים פֹּעֲלֵי אָוֶן וּבַל אֶלְחַם בְּמַנְעַמֵּיהֶם:ה יֶהֶלְמֵנִי צַדִּיק חֶסֶד וְיוֹכִיחֵנִי שֶׁמֶן רֹאשׁ אַל יָנִי רֹאשִׁי כִּי עוֹד וּתְפִלָּתִי בְּרָעוֹתֵיהֶם:ו נִשְׁמְטוּ בִידֵי סֶלַע שֹׁפְטֵיהֶם וְשָׁמְעוּ אֲמָרַי כִּי נָעֵמוּ:ז כְּמוֹ פֹלֵחַ וּבֹקֵעַ בָּאָרֶץ נִפְזְרוּ עֲצָמֵינוּ לְפִי שְׁאוֹל:ח כִּי אֵלֶיךָ יְהוִה אֲדֹנָי עֵינָי בְּכָה חָסִיתִי אַל תְּעַר נַפְשִׁי:ט שָׁמְרֵנִי מִידֵי פַח יָקְשׁוּ לִי וּמֹקְשׁוֹת פֹּעֲלֵי אָוֶן:י יִפְּלוּ בְמַכְמֹרָיו רְשָׁעִים יַחַד אָנֹכִי עַד אֶעֱבוֹר:
נקרא  5  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה