עד הסגר לא הכרת את עצמך כבעלת הפרעה?
איך היית בילדות? בהתבגרות?
מתעניינת כי אני חוששת שאני מפתחת את זה...
@bekkiback
רק עכשיו ראיתי שלאשכול יש המשך...
אני מציינת שיש לי ADD ולא ADHD. שזה כמעט אותו דבר אבל בלי ה-H שזה ה'היפר'. אף פעם לא הפרעתי, לא התחצפתי.
הייתי בלימודים רחפנית, מקצועות שמאד אהבתי השקעתי בהם(וזה המקצועות הכי מוזרים...ביולוגיה, גאוגרפיה וכו') מקצועות שלא אהבתי המחברות היו זוועה... יש לי זיכרון צילומי חזק אז לפני המבחן צילמתי את החומר מחברה וקראתי פעמיים -שלוש. והציונים?- סביב ה-80...
כשהתחיל לעלות החשד אצל הבן שלי, זיהיתי את עצמי בהרבה סיטואציות.
ברור שלפני הסגר הבנתי איפה אני עומדת אבל הקש ששבר את גב הגמל היה המציאות הקשה של לעבוד משרה מלאה מהבית עם 5 ילדים, שחלקם כאמור ירשו מאמא שלהם הפרעת קשב... ובנוסף להמשיך לתפעל את הבית והכביסות והנקיון והבישולים..
עכשיו אני לוקחת את הכדור רק ביום שאני יודעת שיהיה לי עמוס ואצטרך להיות מפוקסת לגמרי.
זה באמת מאוד מוזר אבל מכירים מקרוב כאלה אנשים שהוריהם חששו מטיפול תרופתי והזניחו את העניין ואיך שהוא שרדו
את הילדות ואת גיל ההתבגרות ובהמשך התעוררו בעצמם לטפל בזה
אני לא יודעת מה אתם מכירים. במקרה שלי זה ממש לא היה נכון קודם כל בילדותי היה נדיר ילד מאובחן ובגלל שהייתי כאמור 'ילדה טובה ירושלים' לא היו עלי כמעט תלונות. התלונה היחידה שהייתה זה שחלק מהמחברות לא מושלמות.
נכון, היו בעיות התארגנות, היתה רחפנות אבל מעבר לזה תפקדתי סביר.