טיפ נוסף -
אין כמו הקלדה עיוורת.
הקלדה בשיטה עיוורת הופכת את העריכה התורנית ממלאכת הקלדה למלאכת עריכה.
אלא מה?
רבים מגיעים בדעה ש'בשביל ללמוד שיטה עיוורת צריך תוכנה מיוחדת', ואז מתחילים לחפש תוכנה, ובשעות הפנויות - שאינן מרובות - מתחילים לנסות ''ללמוד'' לכתוב שיטה עיוורת, עד שמתייאשים, פחות או יותר.
העניין הוא ש'שיטה עיוורת' אינה חכמה אלא מלאכה.
הרעיון הוא שמניחים את ארבעת האצבעות של יד ימין [מלבד האגודל] על המקשים ף-ך-ל-ח, ואת ארבעת האצבעות של יד שמאל על המקשים של כ-ג-ד-ש, וזאת נקודת המוצא של ההקלדה.
גם כשצריך להקיש על מקשים אחרים, מזיזים את האצבע לזמן קט מ'מקש הבית', ומיד מחזירים אותו אליו. את מקש הרווח מקישים עם האגודל.
על המקשים 'ח' ו'כ' יש פס בולט, בשביל לחוש שאנחנו במקשים הנכונים.
בשביל לדעת הקלדה עיוורת, צריך להחליט החלטה נחושה, שאנחנו מקלידים אך ורק בצורה הנ"ל.
בתחילה זה קשה מאד. כבר התרגלנו להקליד יחסית במהירות עם שתי אצבעות או יותר, ומדובר על שינוי מהותי. העבודה גם איטית מאד.
אבל אני מוכן להבטיח, שגם אם אתם עובדים לפי שעות, המכון יהיה מוכן להפסיד את עשרות השעות שתעבדו בצורה האיטית הזו, בשביל להרוויח את אלפי השעות שתקלידו אחר כך בשיטה עיוורת.