אשכול ארוך, טרחני ומייגע, בעניין.. ספר הביכורים שלי. אנא השמיעו את דעתכם, ידידיי!

[מריומה~]

מעניין!

את הספריות של בית יעקב אני לא מכירה, אבל אם באמת זה החומר שהם רוצים להכניס לספריות שלהם, אז לא ה"סבבה" המפרידה ביניהם לבין הספר, הזה או האחר. וזה גם לא מעיד על התנשאות או פוזה, ויפה לשמוע.

והספר הזה לא יכנס לא בגלל היותו כמו שהוא, אלא מעצם היותו ספר עם רוח שונה ממה שהם רוצים.

הרוח לא תשתנה הסגנון רק.

 

[שרלוט]

והספר הזה לא יכנס לא בגלל היותו כמו שהוא, אלא מעצם היותו ספר עם רוח שונה ממה שהם רוצים.

בדיוק חשבתי על זה האם הוא יצליח להשתחל לספריות הסמינרים?!
מה יהיה? ימים יגידו

 

[מרציפן]

אם הספר יהיה חינוכי ומדהים והבעיה תהי רק בסבבות למינהם-היא פשוט תצנזר את הסבבות בטיפקס ובארטליין והספר כן יכנס לספרית בית יעקב.

מזכיר לי פעם, שהיו מצנזרים בבית יעקב בספרי השביעיה הסודית וכדו' עם לורד ארטליין שחור את צמד המילים "אלקים [בה'] אדירים - ושוכחים מאיסור מחיקת ה'...

 

[Natan Galant]

חברים, אשמח אם הדיונים על ספריות הסמינרים יתקיימו בדיון נפרד...

אשמח לכל תשובה נוספת לשאלות ששאלתי בתחילת האשכול.

בנוסף, יש לי התייעצות לגבי מרכאות. עשיתי מאמץ לא קטן לוותר עליהם, לאורך כל הספר, והוא קריא בהחלט גם בלעדיהם.
שאלתי, ידידיי:
האם יהיה נכון להחזיר אותם, למען נוחות הקריאה של הקוראים?
גילוי נאות: אני פשוט שונא מרכאות, שונא שונא שונא.

 

[מה הענינים]

בנוסף, יש לי התייעצות לגבי מרכאות. עשיתי מאמץ לא קטן לוותר עליהם, לאורך כל הספר, והוא קריא בהחלט גם בלעדיהם.
שאלתי, ידידיי:
האם יהיה נכון להחזיר אותם, למען נוחות הקריאה של הקוראים?
גילוי נאות: אני פשוט שונא מרכאות, שונא שונא שונא.

אני בעד להסיר מרכאות

 

[Natan Galant]

אני בעד להסיר מרכאות

מהזווית של הקורא, למה שירצה לקרוא טקסט בלי מרכאות?

 

[מעצב פנימיות]

אם הספר יהיה חינוכי ומדהים והבעיה תהי רק בסבבות למינהם-היא פשוט תצנזר את הסבבות בטיפקס ובארטליין והספר כן יכנס לספרית בית יעקב.

ואז תעמודנה בנות ישראל מול ירח מלא, בניסיון נואש לקרוא מתחת לארטליין.
ופאנל כבוד ומוקפד, ידוש את המילה מכל צדדיה בשבת מחנה מיוזעת.

 

[מעצב פנימיות]

מהזווית של הקורא, למה שירצה לקרוא טקסט בלי מרכאות?

כי אדם לא אוהב זונדה. ומרכאות זה זונדה.
וביתר שאת בכתיבה צינית, המרכאות מעלות את הטמפרטורה לרמה של מציל בשרתון בשעה כזו.

 

[Natan Galant]

כי אדם לא אוהב זונדה. ומרכאות זה זונדה.
וביתר שאת בכתיבה צינית, המרכאות מעלות את הטמפרטורה לרמה של מציל בשרתון בשעה כזו.

יש לך הגדרות נהדרות, אל"ף.
בי"ת, אני מסכים, אבל לא מצליח לפענח למה בעצם זה כך.
@נריה מגן, ליבי אומר לי שתדע לעזור לנו פה.

 

[מעצב פנימיות]

יש לך הגדרות נהדרות, אל"ף.
בי"ת, אני מסכים, אבל לא מצליח לפענח למה בעצם זה כך.
@נריה מגן, ליבי אומר לי שתדע לעזור לנו פה.

מה לא ברור.
תקרא בקול את אותו הטקסט כשהוא עם מרכאות וכשהוא נטול, והאינטונציה תשתנה.
כתיבה צינית שומרת על הצבע של הקול ולא משחקת איתו.

 

[פנינה ריימונד]

בנוסף, יש לי התייעצות לגבי מרכאות

אני באופן אישי בעד נקודות, מרווחים, מרכאות והרבה אוויר.
סתם תחביב.

 

[אספרה]

בנוסף, יש לי התייעצות לגבי מרכאות. עשיתי מאמץ לא קטן לוותר עליהם, לאורך כל הספר, והוא קריא בהחלט גם בלעדיהם.
שאלתי, ידידיי:
האם יהיה נכון להחזיר אותם, למען נוחות הקריאה של הקוראים?

אני בעד מרכאות.
בטקסט בלי מרכאות הקורא צריך להיות דרוך מתי נגמרת האמירה של הדמות ומתחילה המחשבה שלו, או התיאור, או מה שרק מגיע אחרי האמירה.
הדריכות הזו מעייפת.
מלבד זאת, בלי מרכאות הרבה מההבנה מתפספסת.

(בסיפור: לך תקנה שתי מנות פלאפל, נתן יוסף למשה שטר של עשרים שקלים. העיקר שתעוף לי לעשר דקות מהעיניים.

הקורא: רגע. הוא אמר לו שיעוף מהעיניים? אה, זה כבר מה שהוא חושב לעצמו?
עשר פעמים כאלו והקורא מותש ומבולבל לגמרי)

 

[מה הענינים]

מהזווית של הקורא, למה שירצה לקרוא טקסט בלי מרכאות?

כי הטקסט נקי יותר וכיף לקרוא טקסט נקי

בספרים רציניים מאד שחשוב לדעת בבירור מה אמרו לעומת מה חשבו - כנראה שאין ברירה אלא לשים מרכאות.
בספר מהסוג הזה שכולו נועד להנאה, תהיה חויה מיוחדת לקרוא ולא לדעת בדיוק מי אמר, מי חשב וכו'
וזה כולל גם סימני קריאה מוגזמים או שלוש נקודות.
הסימנים היחידים שנעימים לי בעין הם נקודות ופסיקים (אני אישית גם לא מחייבת נקודות בסוף קטע. האנטר מבצע נהדר את ההסבר שנגמר קטע)

 

[מרים יעל]

רק לגבי הפונט-בבקשה טובה לאנושות, תשתמשו בפונט נורמלי ולא קלילים ומרעננים אחרים, יפים ככל שיהיו. זה מעייף לקריאה וגורם לתדמית לא רצינית! (לא רצינית באמת, לא לא רצינית כזה שכיף לקרוא. לא רצינית סוג לא השקעת בספר, כזה סוג)

 

[Natan Galant]

אני בעד מרכאות.
בטקסט בלי מרכאות הקורא צריך להיות דרוך מתי נגמרת האמירה של הדמות ומתחילה המחשבה שלו, או התיאור, או מה שרק מגיע אחרי האמירה.
הדריכות הזו מעייפת.
מלבד זאת, בלי מרכאות הרבה מההבנה מתפספסת.

(בסיפור: לך תקנה שתי מנות פלאפל, נתן יוסף למשה שטר של עשרים שקלים. העיקר שתעוף לי לעשר דקות מהעיניים.

הקורא: רגע. הוא אמר לו שיעוף מהעיניים? אה, זה כבר מה שהוא חושב לעצמו?
עשר פעמים כאלו והקורא מותש ומבולבל לגמרי)

כאשר הציטוט נגמר, אני כן יורד שורה.

הנה טקסט לדוגמה.
הייתה תקופה נוראית שבה ירוחם התמכר לגמרי לזְבַנְגֵג כל מה שזז סביבו, זה היה סיוט! הוא היה ניגש אליי מאחורי גבי, מעניק לי זבנג עצום על הגב: מה נשמע, געציל?
כמה כעסתי, כמה נבהלתי כל פעם מחדש.

די ברור מהו הטקסט המצוטט, לא?

 

[רחשי הלב]

הייתה תקופה נוראית שבה ירוחם התמכר לגמרי לזְבַנְגֵג כל מה שזז סביבו, זה היה סיוט! הוא היה ניגש אליי מאחורי גבי, מעניק לי זבנג עצום על הגב: מה נשמע, געציל?
כמה כעסתי, כמה נבהלתי כל פעם מחדש.

אכפת לך להוציא כבר את הספר ולוותר על כל ההכנות הטרחניות הללו?

 

[Natan Galant]

אכפת לך להוציא כבר את הספר ולוותר על כל ההכנות הטרחניות הללו?

לא.
בניגוד לטור, ספר יוצא פעם אחת, ואין אפשרות לערוך. ספר נקרא כמה פעמים, והסוגיות העולות פה באשכול חשובות מאוד. מעבר לכך, אני באמת רוצה לתת מוצר טוב לקוראים.

מה שכן, אני תוהה מתי לצאת עם מימון ההמונים. המומחים אומרים עכשיו. מומחים אחרים אחרי ר"ח, אלול, כשיהיו פה יותר גולשים.

 

[אביגוש]

איזה כריכה בחרתם בסוף? גם אני אהבתי את הכריכה הפשוטה יותר עם המלל הארוך - אבל בשביל מי שלא יודע את הסגנון של הסופר - הייתי ממליצה שמאחורה יהיה קטע מצחיק מאוד מהסיפור (אולי שיהיה קשור לכותרת),
אם אתם עושים שם חדש אז תעלו אותו גם לסקר בפרוג...

 

[Tweenset]

כאשר הציטוט נגמר, אני כן יורד שורה.

הנה טקסט לדוגמה.
הייתה תקופה נוראית שבה ירוחם התמכר לגמרי לזְבַנְגֵג כל מה שזז סביבו, זה היה סיוט! הוא היה ניגש אליי מאחורי גבי, מעניק לי זבנג עצום על הגב: מה נשמע, געציל?
כמה כעסתי, כמה נבהלתי כל פעם מחדש.

די ברור מהו הטקסט המצוטט, לא?

ברור. כן.

אבל כדי להיות בטוחים בזה ובשאר הדברים (קלילות הקריאה, הבנה ועוד) ממליצה מאד לתת למישהו לקרוא את הספר בסיום העריכה. מישהו שלא מכיר אותו ויגיד לאחר הקריאה איך היה. אפילו ל2-3 אנשים כדי להתרשם אם המסר שלו ברור, ואם סימני הפיסוק המינימליסטיים ברורים דיים

 

[א.ר.ז.]

הנה טקסט לדוגמה.
הייתה תקופה נוראית שבה ירוחם התמכר לגמרי לזְבַנְגֵג כל מה שזז סביבו, זה היה סיוט! הוא היה ניגש אליי מאחורי גבי, מעניק לי זבנג עצום על הגב: מה נשמע, געציל?
כמה כעסתי, כמה נבהלתי כל פעם מחדש.

די ברור מהו הטקסט המצוטט, לא?

די ברור, ובסדר גמור.
המרכאות אם תתווספנה, תעשינה רושם טרחני משהו.