"מאה עשרים ושניים וחצי שקלים " אמר הקירח.
"שמע," הנמיך מיכאל את קולו "במקרה אני נוסע כאן בכביש וקולט כמה צעירים מנסים להתגנב לתוך השמורה בגלל שאין להם כסף לשלם. אמרתי להם עדיף שתבקשו להיכנס בחינם מאשר להרוס את הטבע. אז הנה, הם מבקשים להיכנס בחינם"
- "לא רק הורסים את הטבע" הזדעזע הקירח. "גם מסכנים אותו. רק אתמול מישהו הרג כאן קמטן החורש כי זה היה נראה לו נחש, חבל שיש כאלו בלי מודעות, וטוב שיש אנשים כמוך"
- "וואלה! חשב שזה נחש!" אמר מיכאל בגיחוך, והציע סיגריה לקירח.
-"יודע מה?" תקע הקירח את הסיגריה באוזנו "ואם זה נחש אפשר להרוג אותו?! טוב, תן לי לברר אם יש מצב שיכנסו בלי לשלם" אמר ונכנס לבודקה.
"הבנתם את האומנות כאן?" התרברב מיכאל והצית פרלמנט. "קוראים לזה 'יצירת הזדהות', עכשיו הוא יכניס את כולנו חינם כמו תתל'ה כי הזדהיתי עם הערכים הדפוקים שלו. שמאלני טמבל "
ריחמתי על מיכאל כשהקירח חזר אחרי דקה ותשובה שלילית בפיו. בני התרגז, וכדי לעצבן את הקירח, הוא יצא מהרכב והתחיל להוציא מתא המטען את כל הציוד לאט לאט, עד שהצפירות של הרכבים מאחור עיצבנו אפילו את מיכאל.
הקירח השתגע מעצבים, פתח את המחסום, וציווה על מיכאל להיכנס ולצאת מהצד השני.
"תן לי רק להחנות את הרכב רגע ולהיכנס לשירותים ומיד אני יוצא " שיקר מיכאל.
והקירח התמים הסכים.
לאורך כל המסלול התווכחו מיכאל ובני, בזכות מי נכנסנו בלי לשלם.
מחפשים מקום לעשות מנגל
- "זכרת לקנות rc קולה?" שאל האברך המשעמם את מיכאל באמצע שהסתכלנו על הנופים.
- "אני יקנה לך גם מיץ ענבים רק שנמצא מקום עם מים אור ושירותים כדי לשבת לאכול, ואם לא תהיה ברירה נאלץ לאכול בחוני המעגל ולהסתדר עם האחראי הקרציה שם "
לאחר כשעה, לא נותרה ברירה. מיכאל התפשר על המתחם בקבר חוני המעגל
"הנה הקרציה" הצביע מיכאל על גבר בשנות החמישים לבוש בבגדים מרושלים. שחסם בגופו את הרכב של מיכאל מלהיכנס לחניה.
מיכאל יצא אליו.
"עכשיו סגור כבר, יש בלאגן, צריך לנקות, לא להיכנס, לא לאכול, כלום." אמר המרושל וזרועות ידיו מתעופפות במהירות לכל רוח.
"איפה יש קופת צדקה?" שאל מיכאל .
לאחר כדקה נצפה מיכאל עומד מול קופת הצדקה בעצימת עיניים, שפתיו ממלמלות תפילה חרישית, ובסופה מוציא מיכאל חבילה מנופחת מכיסו ודוחק אותה לתוך קופת הצדקה. המרושל הציץ בו כל העת ופניו זורחות.
לאחר מכן הוא ניגש אל מיכאל והציע לו חניה ליד הברזים, הוא פתח את השירותים "הנקיים". וכשאהרן צעק על בני למה הוא שכח מפות שולחן - חזר המרושל אחרי דקותיים ושתי מפות ח"פ בידיו.
מיכאל הכין את המנגל, אהרן את הכבדים, הבחורים את הסטייקים, אהרן התלונן שהבירות לא מספיק קרות. והאברך המשעמם הפך את כל הרכב וחיפש קולה rc.
ואני הסתכלתי בקנאה בחבורת החסידים הצעירים שישבו סביב שולחנות עם שאריות צ'ולנט, ושרו מארשים נוגעים. הרגשתי שלעומתם אנו נדמים כחבורת מגושמים.
באותו רגע הגיע אליהם המרושל, ובצעקות וקללות פינה להם את אחד השולחנות וגרר אותו אלינו, מיכאל בתמורה העניק לו כוס בירה צוננת.
"אלו רק עושים בלגן, כל היום אוכל - אוכל" אמר המרושל בין שני הלגימות שחיסלו את כוס הבירה.
סוף
אפילוג (
)
בני נרדם על כתף האברך המשעמם, האברך המשעמם נרדם על כתפו של אהרן שמידי פעם התעורר והתעצבן.
מיכאל הקשיב למשה קוסוביצקי וזמזם איתו ברגש קטעי חזנות מפורסמים. (בסוף הנסיעה הוא יאמר: "גם קוסוביצקי שווה משהו, למרות שהוא מחקה את יוסל'ה")
צליל טלפון שבר את אווירת העייפות ששררה ברכב וקולו של ילד מתוק בקע מדיבורית הרכב "דוד מיכאל, מצאת באוטו שלך את הפתקים של ג' שנאבדו לי?"
"מצאתי אותם" ענה מיכאל, "אבל הם כבר לא באוטו, הם בקופת הצדקה בקבר חוני המעגל, מתנה לקרציה"
-"איפה?!" שאל המתוק בפליאה.
-" לא חשוב, הולך להיות עוד פעם בחירות אני יביא לך מלללללא פתקים".
========================================
הערות, חוות דעות, גידופים וחרמות יתקבלו בברכה.
הערה חשובה! הקטע בחוני המעגל (כמו כל הסיפור) לא היה ולא נברא. 
הנושאים החמים
הנושאים החמים
