מאז שראיתי כמה רעש ביקורת כאן עושה קשה לי להגיב וכל מילה אני מודדת כי בכל זאת הסופרות קוראות... אבל אסתפק בכך שהספר עמוס טרגדיות,אבל אני יודעת שיש אנשים שאוהבים את זה. מה שהפריע לי מאד היה התנהגות מלאכית מדי של הדמויות כולן, בפרט של גולדי ואיך בסוף הספר הכל מסתדר כבמטה קסם. הוא בדיוק חוזר והגט לא חל... הוא מתרפא מהסכיזופרניה (???) החולה מוצא רופא על סף מותו... ועוד. מכל הבחינות הללו הספר לא מתאים למתמודדים בגלל שהם עלולים ליפול לחולשה למראה ההתמודדות ההירואית של הדמויות.
אגב, כל הנושא הזה, להציג כאילו חיים עם בעל חולה נפש במצב קטטוני הם אפשריים.... כאילו ביטול הגט זה פרס... נושא רגיש מדי. הייתי אומרת.
הכתיבה של הסופרת, אגב, מעולה ומושכת לקריאה.