עזרה איך עורכים תחקיר לצורך כתיבה?

[שרה.]

נניח שאני רוצה לכתוב סיפור על תקופה שיש לי עליה הרבה ידע היסטורי.
לכאורה - כבר ערכתי תחקיר: מבחינת תארוך הכל יהיה נכון ומדויק. השפות והשמות יהיו מתאימים. המאורעות יתרחשו בקצב התואם את מאורעות ההיסטוריה. הכל, לכאורה, יהיה נכון כרונולוגית.
אבל איך, באמת איך, יהיה הסיפור אמין? איך מבררים את כל אינסוף הפרטים בקטנים הללו שהחיים מורכבים מהם, שהסיפור מורכב מהם?
איך מבררים מה היה אמצעי התחבורה הכי זמין ושימושי. מה היו חלומות קלאסיים של בן-עשרה ממוצע בתקופה הזו. איזו מוזיקה היתה פופולארית. מה היה סגנון הטקסטורות על בגדי האנשים (הוא העביר מבלי משים את אצבעו על דוגמת הפסים בז'קט... איך אני יודעת אם ז'קט פסים היה אז באופנה???)
כשכותבים משהו על מציאות עכשוית מכניסים בכתיבה המון פרטים שמסבירים את הסיטואציה. איך עושים את זה בכתיבה הסטורית מבלי לייצר ערבוב בלתי אמין?
באתגר "סטורי היסטורי" שהיה לפני מספר חודשים כתב @yonatanr ביקורת לסיפור של הדוויג, ברשותכם אני מעלה חלק ממנה כאן:
"תחנת הרכבת הקרובה לוולוז'ין היתה במרחק של 22 ק"מ ממנה, ולא היה צריך לנסוע עד לוורשא כדי להמשיך בנסיעה. גם ווילנא או מינסק היו קרובות יותר לוולוז'ין. ממל היא בצפון מזרח ליטא, כך שאין סיבה לנסוע לפולין כדי להגיע אליה, הרבה יותר פשוט לנסוע דרך ליטא עצמה."
איך יודעים את זה? איך מבררים מה היתה תחנת הרכבת הקרובה דאז? איך מתארים מסע אמין, נכון, מפורט, כמו שאכן יכול היה להתרחש במציאות, כמו שתארת פה?
בקצרה - היכן המקורות למידע מדויק בפרטים קטנים?
אשמח לעזרתכם...

 

[מוישה]

אפשרות אחת היא לעבוד ולהזיע, ללכת לארכיונים, ללקט מספרים וסופרים בני אותה תקופה, פיסה אחר פיסה, ולארוג הכל לכדי יריעה אחת שלמה ומדויקת. אפשרות שנייה היא להבהיר שהסיפור מבוסס על רקע התקופה. כדי לבנות חומר ספרותי, שמטרתו אינה לימוד היסטוריה, לא מוכרחים לדייק בכל הפרטים הקטנים.

 

[yonatanr]

"תחנת הרכבת הקרובה לוולוז'ין היתה במרחק של 22 ק"מ ממנה, ולא היה צריך לנסוע עד לוורשא כדי להמשיך בנסיעה. גם ווילנא או מינסק היו קרובות יותר לוולוז'ין. ממל היא בצפון מזרח ליטא, כך שאין סיבה לנסוע לפולין כדי להגיע אליה, הרבה יותר פשוט לנסוע דרך ליטא עצמה."
איך יודעים את זה? איך מבררים מה היתה תחנת הרכבת הקרובה דאז? איך מתארים מסע אמין, נכון, מפורט, כמו שאכן יכול היה להתרחש במציאות, כמו שתארת פה?

התשובה שלי היא תוכנת "אוצר החכמה" [הגירסא המלאה], שם אפשר לחפש מילה ולמצוא כמות יפה של ספרי היסטוריה שמספרים על וולאז'ין.
למי שהסינון שלו פחות מחמיר, אפשר לנסות בגוגל בוקס, גם שם אפשר למצוא ספרים מן הסוג הזה, או ב'פרויקט בן יהודה', שם זה המקום לספרי היסטוריה של המאות האחרונות.
וכמובן שהדבר החשוב ביותר הוא הצלבת מידע.

 

[קופירייטה]

ויש פרטים שאפשר פשוט להיזהר מהם.
הם לא נחוצים לסיפור ורק עשויים להתקיל.
אני משערת שחלומות אופיינים לגיל העשרה זה חשוב, אבל אם את לא יודעת האם היו פסים על הג'קטים בתקופה דאז, אז שהבנאדם פשוט יעביר את ידו על הג'קט. בלי לציין האם היו שם פסים או לא.

 

[שרה.]

@קופירייטה בעקרון את צודקת, אבל הפרטים הללו מרכיבים את הסיפור. נותנים לקורא, ולכותב להריח בו את ההיסטוריה, את השנים, את הזמן.
את מכירה את הספרים האלו שחוץ מתאריך בראש הפרק אין בהם שום מאפיין על התקופה? כאילו לקחו סיפור נייטראלי שיכול להתרחש כאן ועכשיו ושתלו אותו, באופן אקראי אולי, בתקופה אחרת? ...את פותחת את הספר בהתלהבות ובאף שלך כבר יש דגדוג מרגש של זמנים אחרים, משומשים, עשויים - וסוגרת אותו באכזבה, כשאת מגלה שאין בו שום ניחוח היסטורי...
מזה אני מנסה להמנע... מכתיבה כזאת - בלתי משכנעת, חסרת תפאורה.
אוקיי, אז אני מבינה שאין פתרונות קסם. לקרוא הרבה על התקופה, לא רק מידע אלא ספרות. ולא לכתוב סיפורים היסטוריים אם אין ביכולתי לעשות את זה טוב.

 

[kiwi]

את מכירה את הספרים האלו שחוץ מתאריך בראש הפרק אין בהם שום מאפיין על התקופה? כאילו לקחו סיפור נייטראלי שיכול להתרחש כאן ועכשיו ושתלו אותו, באופן אקראי אולי, בתקופה אחרת? ...את פותחת את הספר בהתלהבות ובאף שלך כבר יש דגדוג מרגש של זמנים אחרים, משומשים, עשויים - וסוגרת אותו באכזבה, כשאת מגלה שאין בו שום ניחוח היסטורי...
מזה אני מנסה להמנע... מכתיבה כזאת - בלתי משכנעת, חסרת תפאורה.
אוקיי, אז אני מבינה שאין פתרונות קסם. לקרוא הרבה על התקופה, לא רק מידע אלא ספרות. ולא לכתוב סיפורים היסטוריים אם אין ביכולתי לעשות את זה טוב.

יפה שאת משתדלת להכניס את הקורא ממש לתוך הסיפור, מעניין לקרוא סיפור שלך...
אני זוכרת לטובה את הספר "עוגיות שוקו וניל" של חגית שיף שממש הכניס אותי לאוירה של הקמת המדינה מזווית אחרת.
באמת צריך כאלה סיפורים. על איזו תקופה את מחפשת מידע?

במוזיאונים יש גם חומר רב ערך על תקופות שונות

 

[שרה.]

על איזו תקופה את מחפשת מידע?

השאלה שלי יותר עקרונית, פחות ספציפית. התחלתי פעם לכתוב סיפור על תקופה שהיה לי עליה ידע יפה דווקא, ובשלב ממש מתקדם שלו הפסקתי כי פתאום הבנתי כמה חסרה בו האמינות של הדברים. כמה ברור שהוא נכתב מההווה. כמה פרטים קטנים לא מצוינים בו, כי נזהרתי לא לגעת בדברים שאני לא בטוחה, ויצא משהו קצת תלוש...

 

[kiwi]

זה באמת קורה פעמים רבות שצריך לכתוב על מקום או תקופה לא מוכרים ורוצים לדייק...
באמת שאלה חשובה.

 

[מ. י. פרצמן]

"כל התשובות נכונות" מצאתי את עצמי קוראת ומהנהנת נמרצות על התשובות שמעלי.
מלכתחילה, בנושא הזה אין חיתוך קצוות. כל כתיבה שאינה נובעת מאזור הנוחות של הכותב היא דורשת, מטבע מהותה, השקעה רצינית יותר. בסיפור היסטורי - ההשקעה גדולה אפילו יותר, כי אזור הנוחות אפילו לא נמצא בסביבה. כמו שאמרו למעלה - לחקור, להעמיק, להשקיע ימים ואפילו שבועות בתחקיר.
ואם הסיפור קצר? ולא שווה כזה תחקיר?
כאן מגיעה אחת הדילמות המוסריות של הסופר. אם הוא יוצא מנקודת הנחה שהוא לא יכול להגיע לתחקיר מקיף מספיק כדי לכתוב את הסיפור, הוא צריך להחליט: האם המוסר שלו מאפשר לו להשקיע פחות, ולהוציא סיפור שיסתכן בשגיאות, או שהמצפון שלו חזק מספיק כדי להניח לסיפור הזה ולא לכתוב אותו.
באופן אישי, היו לי המון פעמים שהנחתי לכמה עבודות כי פשוט לא היה לי שווה להשקיע מספיק בתחקיר. מצד שני, היו פעמים אחרות שבהם השקעתי ימים על גבי ימים בשביל כמה מאות מילה בודדות. וכן, היו גם הפעמים שבהם התפשרתי על תחקיר, והסתמכתי על ערפול פרטים. כמובן שלא כתבתי שום דבר לא נכון, אבל כל פעם שהיה פרט כלשהו שהצריך תחקיר שלא היה כלול בתקציב/לו"ז שלי פשוט דילגתי על הכנסת הפרט הזה עם פרט חילופי, פחות מחייב.
ל @Ruty Kepler , אגב, יש כמה דעות בנושא. איפה היא.

 

[Ruty Kepler]

ל @Ruty Kepler , אגב, יש כמה דעות בנושא. איפה היא.

עסוקה. כותבת.

 

[שיילה]

כמעט ואין תקופה שלא נכתב עליה ספר כך שאינפורמציה בשפע אפשר לדלות מדליים ששאבו קדמונים.