מידע שימושי לפרוס כנפיים עד דק

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
אם השוכר לא ישלם נפנה אותו מהדירה ונמצא סוחרים חדשים!
נתקלתי המון פעמים בשיבוש הזה - הכ' של ה'שוכרים' נהגית בפתח, כך שזה נשמע כמו 'סוחרים'.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
ויחל-התחיל
ויכל-השלים
'ויחל-התחיל' מנוקד ונהגה שונה -
"וַיָּחֶל נֹחַ אִישׁ הָאֲדָמָה".
הדמיון הוא ל"וַיְחַל מֹשֶׁה אֶת פְּנֵי" וגו' (שמות לב יא).
 

פרוגמטי

צוות הנהלה
מנהל
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
פרסום וקופי
D I G I T A L
לא קשור ישירות
אבל שאלה:
הרבה אנשים אומרים להשים במקום לשים וכשאני שומע את זה זה ממש צורם לי ונשמע כשגיאה.
מאידך בלשון חז''ל ואפילו בספרים ממש מאוחרים, אפשר למצוא את זה הרבה.
אשמח להחכים.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
לא קשור ישירות
אבל שאלה:
הרבה אנשים אומרים להשים במקום לשים וכשאני שומע את זה זה ממש צורם לי ונשמע כשגיאה.
מאידך בלשון חז''ל ואפילו בספרים ממש מאוחרים, אפשר למצוא את זה הרבה.
אשמח להחכים.
עפ"י התנ"ך צריך לומר 'לשום'.
'להשים' זה בתבנית של 'להגיב' 'להרים' וכו', כך שזה יותר הגיוני מאשר 'לשים' שמשמיט את הה'.
דעת האקדמיה בענין לא ידועה לי.
 

מוריופ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
להלן: דעת האקדמיה

ההתחלה (יש שם עוד המשך מעמיק):
לשים ולהשים
אנו נשאלים הרבה אם מותר לומר לְהָשִׂים במקום לָשִׂים, כגון "להשים לב", "להשים אוזניות", "להשים סוף למזיקים".

הפעלים שָׂם והֵשִׂים גזורים שניהם מן השורש שׂי"ם, אך נבדלים בַּבניין: שָׂם, לָשִׂים (כמו שָׁר, לָשִׁיר) – בבניין קל; הֵשִׂים, לְהָשִׂים (כמו הֵקִים, לְהָקִים) – בבניין הפעיל. הפועל הרגיל בעברית למן תקופת המקרא ועד ימינו הוא שָׂם בבניין קל, אך יש גם תיעוד לצורות בבניין הפעיל.

בימינו יוחדו הפועל הֵשִׂים ושם הפעולה הֲשָׂמָה לשיבוץ של אדם בתפקיד או במסגרת חינוכית.

אם כן בשימוש הכללי דַּי בפועל הרגיל בבניין קל: שָׂם, שַׂמְתִּי, שָׂמִים, תָּשִׂים, לָשִׂים.
 

AtArA R

תוכן. אש.
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
פרסום וקופי
לא קשור ישירות
אבל שאלה:
הרבה אנשים אומרים להשים במקום לשים וכשאני שומע את זה זה ממש צורם לי ונשמע כשגיאה.
מאידך בלשון חז''ל ואפילו בספרים ממש מאוחרים, אפשר למצוא את זה הרבה.
אשמח להחכים.
המשמעות קצת שונה.
מה שכן, ככל שאני שומעת- רוב האנשים אומרים לַהָשִׂים ועל כן זה מציק הצק היטב.
 

יאן

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
לא קשור ישירות
אבל שאלה:
הרבה אנשים אומרים להשים במקום לשים וכשאני שומע את זה זה ממש צורם לי ונשמע כשגיאה.
מאידך בלשון חז''ל ואפילו בספרים ממש מאוחרים, אפשר למצוא את זה הרבה.
אשמח להחכים.
שונא את הלהשים הזה.
חז"ל אני לא זוכר, אבל זה סגנון של עברית עתיקה מלפני מאה שנה.
וגם: התמונה תלתה על הקיר. כל כל הרבה שמעתי את זה שהתחלתי לחשוב שזה נכון.
וכן אתה מוצא ינוקא בני ברקי שואל את חבירו: מה נזכר לך שהלכנו לקנות ממתקים לטיול.
 

דיונון

משתמש סופר מקצוען
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
עריכה תורנית
וישע (אל הבל) ויושע (את ישראל) זה לשון קרבה.
הפסוקים המצוטטים הם משורש הפועל ש.ע.ה, שהוא ענין פניה וקבלה.
השעיה כמדומני היא מילה חדשה שגזורה מה'שעה' בשעון, ולא מהפועל.
 

מוריופ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי
אזבעצם אפשר לכתוב על אדם שהוא 'מושהה מעבודתו'? זה נשמע לי ממש לא תיקני
 

קוביד

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
הפסוקים המצוטטים הם משורש הפועל ש.ע.ה, שהוא ענין פניה וקבלה.
השעיה כמדומני היא מילה חדשה שגזורה מה'שעה' בשעון, ולא מהפועל.
אכן.
נכתב שלא בעיון כלל. השהיה היא בארמית, והשעיה בלשון בן יהודה וחבריו.

האקדמיה ללשון:

המילים השהיה והשעיה שונות הן ביסודן, אך בהקשרים מסוימים שתיהן משמשות באותה משמעות.

הַשְׁהָיָה היא עיכוב או הארכת משך הזמן של פעולה כלשהי. למשל: מנגנון השהיה במכשיר אלקטרוני, השהיה בסיפור עלילה להגברת המתח. השורש שה"י עניינו עיכוב ואיחור. הוא נשאל ללשוננו מן הארמית בתקופת חז"ל ומשמש בבניינים שונים, למשל: "חסידים הראשנים היו שוהים שעה אחת ומתפללים כדי שייכוונו את לבם למקום" (משנה ברכות ה, א); "ולא יכלו להתמהמה – מלמד שלא יכלו להשתהות" (מכילתא דרשב"י יב, לט).

בעברית בת ימינו נוצר המונח הַשְׁעָיָה לציון הפסקה זמנית של עבודה של אדם בעיקר בעקבות חשד לעבירה הקשורה בתפקידו עד לבירור העניין. משמעות נוספת של השעיה היא הפסקת פעולה לתקופת זמן מוגבלת: השעיית שיחות, השעיית יחסים דיפלומטיים, השעיית קשרי מסחר.

המונח השעיה נולד כנראה בלשון החוק בסוף שנות החמישים של המאה העשרים – בהשראת לשון המקרא. הפועל המקראי שָׁעָה פירושו 'פנה': בספר בראשית כתוב "וַיִּשַׁע ה' אֶל הֶבֶל וְאֶל מִנְחָתוֹ. וְאֶל קַיִן וְאֶל מִנְחָתוֹ לֹא שָׁעָה" (ד, ד–ה), ובניסוח מקביל בספר במדבר הפועל הוא פָּנָה: "אַל תֵּפֶן אֶל מִנְחָתָם" (טז, טו). אפשר לשעות אֶל ואפשר גם לשעות מִן: "עַל כֵּן אָמַרְתִּי שְׁעוּ מִנִּי" (ישעיהו כב, ד) – כלומר 'פנו ממני', 'רחקו ממני'. גם הפועל הִשְׁעָה (בבניין הפעיל) מתועד כנראה במקרא: "הָשַׁע מִמֶּנִּי וְאַבְלִיגָה בְּטֶרֶם אֵלֵךְ וְאֵינֶנִּי" (תהלים לט, יד), ומפרשים: 'פנה ממני', 'הרפה ממני'.

ספק אם נוכל לשחזר מה בדיוק הוביל לבחירת הפועל הִשְׁעָה ושם הפעולה הַשְׁעָיָה למשמעות של העברת אדם מתפקידו לפרק זמן. ייתכן שמשמע הפנייה והסילוק הוא שהביא לבחירה זו, ואולי תרמה גם הזיקה למילה שָׁעָה המוסיפה את ממד הזמניות (אפשר שהדמיון למילה שָׁעָה עמד מלכתחילה ברקע המונח המחודש ואפשר שרק סייע בדיעבד בהתקבלותו). השימוש במילה לציון הפסקה זמנית של פעולה נוסף בעקבות המקבילה הלועזית suspension הנושאת את שני המשמעים.

בדיוני האקדמיה ללשון העברית משנת תש"ך (1960) הוצעו תמורת suspension המונחים 'הסרה לזמן' (לאדם) ו'התליה' (לפעולה), ואולם בעקבות התפשטות השימוש במילה 'השעיה' נסוגה האקדמיה מן המונחים שקבעה ואישרה את 'השעיה' – תחילה בהקשר של בני אדם (תשל"ט, 1979) ובהמשך גם לפעולה (תשנ"ט, 1999).

השימוש במילה הַשְׁעָיָה לציון הפסקת פעולה קירב אותה מאוד למילה הַשְׁהָיָה, וכך אפשר למצוא למשל 'השהיית טיסות' לצד 'השעיית טיסות' ללא הבדל משמעות.

 

מוריופ

משתמש סופר מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עיצוב גרפי
כתיבה ספרותית
איור וציור מקצועי

קוביד

משתמש מקצוען
כתיבה ספרותית
עריכה תורנית
לא קשור ישירות
אבל שאלה:
הרבה אנשים אומרים להשים במקום לשים וכשאני שומע את זה זה ממש צורם לי ונשמע כשגיאה.
מאידך בלשון חז''ל ואפילו בספרים ממש מאוחרים, אפשר למצוא את זה הרבה.
אשמח להחכים.
אכן.
לשון חכמים שונה מלשון התורה והשימו בה משימים הרבה.

מבין את עלבונה של תיבה זו הנשמעת עילגת בשפה תקנית ותקינה. כנאמר: פנה לעלבון... להשים.
 
נערך לאחרונה ב:

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קמט

א הַלְלוּיָהּ שִׁירוּ לַיהוָה שִׁיר חָדָשׁ תְּהִלָּתוֹ בִּקְהַל חֲסִידִים:ב יִשְׂמַח יִשְׂרָאֵל בְּעֹשָׂיו בְּנֵי צִיּוֹן יָגִילוּ בְמַלְכָּם:ג יְהַלְלוּ שְׁמוֹ בְמָחוֹל בְּתֹף וְכִנּוֹר יְזַמְּרוּ לוֹ:ד כִּי רוֹצֶה יְהוָה בְּעַמּוֹ יְפָאֵר עֲנָוִים בִּישׁוּעָה:ה יַעְלְזוּ חֲסִידִים בְּכָבוֹד יְרַנְּנוּ עַל מִשְׁכְּבוֹתָם:ו רוֹמְמוֹת אֵל בִּגְרוֹנָם וְחֶרֶב פִּיפִיּוֹת בְּיָדָם:ז לַעֲשׂוֹת נְקָמָה בַּגּוֹיִם תּוֹכֵחֹת בַּלְאֻמִּים:ח לֶאְסֹר מַלְכֵיהֶם בְּזִקִּים וְנִכְבְּדֵיהֶם בְּכַבְלֵי בַרְזֶל:ט לַעֲשׂוֹת בָּהֶם מִשְׁפָּט כָּתוּב הָדָר הוּא לְכָל חֲסִידָיו הַלְלוּיָהּ:
נקרא  6  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה