דרוש מידע אלטע בת אלטע חיה הילדה בת השנתיים שרצו לנתק אותה מהמכשירים...- בד"ה

[אבן קיסר]

הכותרות " אחרי שנות ייסורים..." מנוגדת לחלוטין לכל טענת ההורים. נו נו

ותומכת בעצם בדעת בית המשפט הרצחני. בשביל מה זה חסר? נשמע מה יפית'ניקי כזה.

 

[נוי]

הי"ד.
גם גויים מעונבים הם רוצחים שפלים.
שה' ינחם את המשפחה האבלה.
בוכה בשבילם, ובשביל כולנו. כעם.

 

[racheligraf]

מחריד אותי המגמה המזעזעת שיש מי שיכול לחרוץ גורל של ילד למוות בניגוד לרצון הוריו
ואין פוצה פה ומצפצף ... והם עושים ככל העולה על רוחם...

 

[כפריה]

אפשר לנצל את התפוצה הגדולה שעוררה הטרגדיה האיומה הזו לתפילה עבור ההורים האבלים שיזכו בקרוב בקרוב להיוושע בזש"ק בריאים ושלמים!

 

[Geula-Arc]

כולי צמרמורת וחלחלה מהסיפור הזה
רוצחים מעונבים מפחיד ממש

 

[כפריה]

כולי צמרמורת וחלחלה מהסיפור הזה
רוצחים מעונבים מפחיד ממש

רוצחים בחלוק לבן,
כנראה כמו הרבה דברים שעברנו לאחרונה, הקב"ה רוצה לזעזע ולטלטל אותנו

 

[מטאלי]

מנין? בהדי כבשי דרחמנא....

כל אחד צריך עילוי נשמה!

תיקון אחר בגילאים צעירים אבל אין נשמה שמיותר לה תהילים וכד'!!

אנשים יקרים!
אמרתי זאת מנסיון.
כשאנחנו חווינו פטירת ילד קטן זאת היתה הוראת הרבנים.
הילדים הצדיקים הללו שבאו לעולם ללא יכולת לחטוא הגיעו לרום מעלתם חוץ מתיקון אחד קטן, כשסיימו את תפקידם ותיקנו את אותו עניין הרי שהם במעלה הנשגבה ביותר.
מי שעושה לו טוב לומר תהילים וזה מחזק אותו, בברכה!

 

[מטאלי]

זה נורא, זה מקומם, זה רצח לכל דבר. זה עצוב עד דמעות שככה נגזר על פעוטה קטנה וחסרת ישע. רשעים ארורים, ה' יקום את דמה הטהור מידם, מכל אלו שנתנו יד לפשע הזה, שלא יראו יום טוב אחד בחייהם. כזו רשעות, כזו נבלה! מה היה איכפת להם לשחרר אותה לישראל? מה היה נגרע מכבודם? מה ההתעקשות הזאת? למה לרצוח ילדה קטנה, לאיזה צורך? איזו מדינה ארורה, איזו שפלות. אני חסרת מילים, אין מילים לתאר את הפשע הזה. פשע שמתחפש להומניות, גם הנאצים רצחו את הנכים ואת מוגבלי הנפש שלהם במבצע אותנסיה מתוך "הומניות". כמה שהייתי רוצה לראות בעיני את הנקם באותם "שופטים נאורים ועושי דבריהם", ההסתר הזה, החושך הזה, כמה עוד אפשר???

חשוב להבין שהגישה שלהם נחשבת הומנית וראויה בגלל עיוות ההסתכלות שלהם בנוגע לנשמה, חיים שאחר המוות, וגנלגולי נשמות.
מבחינתם אם יש אחוז של סבל או אפילו חשש סבל לחולה עדיף לעזור לו למות ולגאול אותו מיסוריו.
אצלנו, שאנו מאמינים במציאות הנשמה, בשכר ועונש וגילגולי נשמות, הרי שכל שניה שהנשמה נמצאת בעולם אף ללא הכרה ויכולת לפעול, היא מזככת עצמה וממלאה את תפקידה וזהו מושג קדושת החיים שכל כך חשובה אצלנו.
לדעתי הבריטים במקרה הזה הם הרבה יותר כופרים מרוצחים [אם כי אין ספק שיתכן שהם גם רוצחים כמובן]!

 

[רסיס לילה]

יַעֲנֶה אָבִיו בְּאֵל חַי מַחְסֶה
כִּי הוּא אֲשֶׁר יִרְאֶה לְעוֹלָה הַשֶּׂה
דַּע כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹקִים יַעֲשֶׂה
נִבְנֶה בְנִי הַיּוֹם לְפָנָיו כִּסֵּא
אָז יַאֲמִיר זֶבַח וְהַזּוֹבֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

הָיָה לְאֵשׁ וּלְמַאֲכֶלֶת מָנָה
אָנָה אֲבַקֵּשׁ לָהּ מְנַחֵם אָנָה
צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה וְתִתְיַפֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

לִבְרִיתְךָ שׁוֹכֵן זְבוּל וּשְׁבֻעָה
זָכְרָה לְעֵדָה סוֹעֲרָה וּנְגוּעָה
וּשְׁמַע תְּפִלָּה זָכְרָהּ לִתְרוּעָה
וְאֱמֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה
יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

(קטעים מתוך הפיוט 'עת שערי רצון' לר"ה - נוסח ע"מ)

 

[Harmonyapro]

יַעֲנֶה אָבִיו בְּאֵל חַי מַחְסֶה
כִּי הוּא אֲשֶׁר יִרְאֶה לְעוֹלָה הַשֶּׂה
דַּע כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹקִים יַעֲשֶׂה
נִבְנֶה בְנִי הַיּוֹם לְפָנָיו כִּסֵּא
אָז יַאֲמִיר זֶבַח וְהַזּוֹבֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

הָיָה לְאֵשׁ וּלְמַאֲכֶלֶת מָנָה
אָנָה אֲבַקֵּשׁ לָהּ מְנַחֵם אָנָה
צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה וְתִתְיַפֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

לִבְרִיתְךָ שׁוֹכֵן זְבוּל וּשְׁבֻעָה
זָכְרָה לְעֵדָה סוֹעֲרָה וּנְגוּעָה
וּשְׁמַע תְּפִלָּה זָכְרָהּ לִתְרוּעָה
וְאֱמֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה
יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

אין ספק אחד הדברים המצמררים.
ועוד בעיתוי שכזה...

עֵת שַׁעֲרֵי רָצוֹן לְהִפָּתֵחַ
יוֹם אֶהְיֶה כַפַּי לְאֵל שׁוֹטֵחַ
אָנָּא זְכֹר נָא לִי בְּיוֹם הוֹכֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

בָּאַחֲרִית נֻסָּה בְּסוֹף הַעְשָׂרָה
הַבֵּן אֲשֶׁר נוֹלַד לְךָ מִשָּׂרָה
אִם נַפְשְׁךָ בוֹ עַד מְאֹד נִקְשָׁרָה
קוּם הַעֲלֵהוּ לִי לְעוֹלָה בָרָה

עַל הַר אֲשֶׁר כָּבוֹד לְךָ זוֹרֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
אָמַר לְשָׂרָה כִּי חֲמוּדֵךְ יִצְחָק
גָּדַל וְלֹא לָמַד עֲבוֹדַת שַׁחַק
אֵלֵךְ וְאוֹרֵהוּ אֲשֶׁר לוֹ אֵל חַָק
אָמְרָה לְכָה אָדוֹן אֲבָל אַל תִּרְחַק
עָנָהּ יְהִי לִבֵּךְ בְּאֵל בּוֹטֵח
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

שַָׁחַר וְהִשְׁכִּים לַהֲלֹךְ בַּבֹּקֶר
וּשְׁנֵי נְעָרָיו מִמְּתֵי הַשֶּׁקֶר
יוֹם הַשְּׁלִישִׁי נָגְעוּ אֶל חֵקֶר
וַיַּרְא דְּמוּת כָּבוֹד וְהוֹד וָיֶקֶר

עָמַד וְהִתְבּוֹנֵָן לְהִמָּשֵׁחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
יָדְעוּ נְעָרָיו כִּי קְרָאָם לֵאמֹר
אוֹר הַרְאִיתֶם צָץ בְּרֹאשׁ הַר הַמֹּר

וַיֹּאמְרוּ לֹא נֶחֱזֶה רַק מַהְמוֹר
עָנָה שְׁבוּ פֹה עַם מְשׁוּלִים לַחְֲמוֹר
וַאֲנִי וְהַנַּעַר לְהִשְׁתַּטֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

הָלְכוּ שְׁנֵיהֶם לַעֲשׂוֹת בִּמְלָאכָה
וְיַעֲנֶה יִצְחָק לְאָבִיו כָּכָה
אָבִי רְאֵה אֵשׁ וַעֲצֵי מַעְֲרָכָה
אַיֵּה אֲדֹנִי שֶׂה אֲשֶׁר כַּהְֲלָכָה

הַאַתְּ בְּיוֹם זֶה דָּתְךָ שׁוֹכֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ
וְיַעֲנֶה אָבִיו בְּאֵל חַי מַחְסֶה
כִּי הוּא אֲשֶׁר יִרְאֶה לְעוֹלָה הַשֶּׂה
דַּע כָּל אֲשֶׁר יַחְפֹּץ אֱלֹוקים יַעְֲשֶׂה

נִבְנֶה בְנִי הַיּוֹם לְפָנָיו כִּסֵּא
אָז יַאֲמִיר זֶבַח וְהַזּוֹבֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

דָּפְקוּ בְּשַׁעְרֵי רַחֲמִים לִפְתֹּחַ
הַבֵּן לְהִזָּבַח וְאָב לִזְבֹּחַ
קֹוִים לְָאֵל וּבְרַחֲמָיו לִבְטֹחַ
וְקֹוֵי ה' יַחֲלִיפוּ כֹח
דָּרְשׁוּ בְּנַחְלַת אֵל לְהִסְתַּפֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּח

הֵכִין עֲצֵי עוֹלָה בְּאוֹן וָחַיִל
וַיַּעֲקֹד יִצְחָק כְַּּעַָקְדוֹ אַיִל
וַיְהִי מְאוֹר יוֹמָם בְּעֵינָם לַיִל
וַהְֲמוֹן דְּמָעָיו נוֹזְלִים בְּחַיִל
עַיִן בְּמַר בּוֹכָה וְלֵב שָׂמֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּח

שִׂיחוּ לְאִמִּי כִּי שְׂשׂוֹנָהּ פָּנָה
הַבֵּן אֲשֶׁר יָלְדָה לְתִשְׁעִים שָׁנָה
הָיָה לְאֵשׁ וּלְמַאֲכֶלֶת מָנָה
אָנָה אֲבַקֵּשׁ לָהּ מְנַחֵם אָנָה
צַר לִי לְאֵם תִּבְכֶּה וְתִתְיַפֵּחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

מִמַּאֲכֶלֶת יֶהֱמֶה מִדְבָּרִי
נָא חַדְּדָהּ אָבִי וְאֶת מַאְסָרִי
חַזֵּק וְעֵת יְֵקַד יְקוֹד בִּבְשָׂרִי
קַח עִמְּךָ הַנִּשְׁאָר מֵאֲֶפְרִי
וְאְמֹר לְשָׂרָה זֶה לְיִצְחָק רֵיחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

וְיֶהֱמוּ כָּל מַלְאֲכֵי מֶרְכָּבָה
אוֹפַן וְשָׂרַָף שׁוֹאֲלִים בִּנְדָבָה
מִתְחַנְּנִים לָאֵל בְּעַד שַׂר צָבָא
אָנָּא תְּנָה פִדְיוֹם וְכֹפֶר הָבָה
אַל נָא יְהִי עוֹלָם בְּלִי יָרֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

אָמַר לְאַבְרָהָם אֲדוֹן שָׁמַיִם
אַל תִּשְׁלְחָה יָד אֶל שְׁלִישׁ אוֹּרַיִם
שׁוּבוּ לְשָׁלוֹם מַלְאֲכֵי מַחְנַיִם
יוֹם זֶה זְכוּת לִבְנֵי יְרוּשָׁלַיִם
בּוֹ שַׁעֲרֵי רַחֲמִים אֲנִי פּוֹתֵחַ
עוֹקֵד וְהַנֶּעְקָד וְהַמִּזְבֵּחַ

לִבְרִיתְךָ שׁוֹכֵן זְבוּל וּשְׁבֻעָה
זָכְרָה לְעֵדָה סוֹעֲרָה וּנְגוּעָה
וּשְׁמַע תְּקִיעָה תּוֹקְעָה וּתְרוּעָה
וֶאְֱמֹר לְצִיּוֹן בָּא זְמַן הַיְשׁוּעָה
יִנּוֹן וְאֵלִיָּה אֲנִי שׁוֹלֵחַ

 

[למדן וידען]

העולם המודרני חוזר לתרבות סדום ועמורה. במשך חדשים זעקה המשפחה לעזרה אל מול המשפט הבריטי שהפך לסדום ועמורה. וכן מוח מדינת ישראל שהתנכרה לאזרחיה. ניסינו לפנות לנשיאים, שרים, משפטנים וכל אשר לב אנושי בקרבו. אך איש לא הצליח לעמוד מול הכוח המשפטי של "דת החמלה".

ביצוע הריגה בכפיה של תינוקת יהודיה חולה בבריטניה, הופך את עולם הרפואה והבריאות לרצחני ומסוכן לחולים, לזקנים ולחלשים. העולם הופך ליער חיות אכזרי, בו החזקים הורגים את החלשים. הכל בשם "הברירה הטבעית" ההופכת אנשים לחיות .

פסק הדין של בית המשפט הבריטי להוציא להורג ילדה מיוסרת, מתוך "רחמים", פותח פתח גיהנום לכל החולים הסופניים, העניים המרודים, וכל מי שאין לו כסף וכוח להתגונן מפני הורגיו ה"רחמניים".

כל מי שלב רחום בקרבו בוכה הלילה יחד עם המשפחה השכולה ואכזבתם של כל האנשים הטובים שניסו לעזור, לפעול ולהפעיל אחרים מקצה העולם ועד קצהו.

שנשמע ונתבשר בשורות טובות.
(ח"כ הרב ישראל אייכלר)

 

[למדן וידען]

ההלוויה במנצ'סטר

 

[פשוש]

הכותרות " אחרי שנות ייסורים..." מנוגדת לחלוטין לכל טענת ההורים. נו נו ( אין לי ציפיות מאתרי החדשות ה"חרדים" רובם רמה נמוכה ורכילותיים )

למה?
זה לא נראה שהיו לה חיים של אושר, שמחה ובריאות.
בכל התמונות היא נראת סובלת מאד. ואלו תמונות שההורים שלה העלו.

 

[תמי אחת]

למה?
זה לא נראה שהיו לה חיים של אושר, שמחה ובריאות.
בכל התמונות היא נראת סובלת מאד. ואלו תמונות שההורים שלה העלו.

יש סקאלה רחבה בין חיי אושר ושמחה לבין חיי יסורים.
למה החלטת שהיא נראית סובלת בתמונות? כי היא מחוברת למכשירים? מי אמר שהם הכאיבו לה? לא כל מכשיר מכאיב

 

[פשוש]

יש סקאלה רחבה בין חיי אושר ושמחה לבין חיי יסורים.
למה החלטת שהיא נראית סובלת בתמונות? כי היא מחוברת למכשירים? מי אמר שהם הכאיבו לה? לא כל מכשיר מכאיב

אני כל כך מקווה שזה נכון מה שאת אומרת.
כי מאז שהתוודעתי לספור הזה אני לא אני. לנפש קשה להכיל צער כזה.
עכשיו בטוח טוב לה. היא נמצאת בעולמות גבוהים.

 

[מה שאני]

יש הלויה היום בארץ?

 

[פ.נ]

פשוט מצמרר....
שהילדה זה תיהיה כפרה לכל עם ישראל!

 

[אסתר פ]

ה' למה????????????????????????????????

 

[racheligraf]

רצח אלטע פיקסלר הי"ד: הדם שלה על הידיים שלנו / יעקב מלמד - חדשות JDN

מדוע לא הרעשנו עולם ומלואו, מדוע לא זעקנו את זעקת המשפחה הכאובה שכוחה היה מוגבל. איפה היינו כשראינו את הדיווחים על פסק הדין המרושע, ובעיקר מדוע לא עשינו הכל, כולל הכל, על מנת לקרוע את רוע הגזירה האיומה

www.jdn.co.il

 

[פ.נ]

רצח אלטע פיקסלר הי"ד: הדם שלה על הידיים שלנו / יעקב מלמד

מדוע לא הרעשנו עולם ומלואו, מדוע לא זעקנו את זעקת המשפחה הכאובה שכוחה היה מוגבל. איפה היינו כשראינו את הדיווחים על פסק הדין המרושע, ובעיקר מדוע לא עשינו הכל, כולל הכל, על מנת לקרוע את רוע הגזירה האיומה

ידיי רעדו אמש, שעה שדיווחתי על פטירתה הקשה כל-כך של התינוקת החרדית, אלטע פיקסלר בת השנתיים וחצי בלבד שנותקה באכזריות ורוע לב בריטי ממכונות ההנשמה בבית החולים המקומי. "פטירתה" אמרתי, אם כי אני מסופק בהגדרה הזו, שמא היה ראוי לכנות את זה כרציחה, שמא כאטימות.


במהלך החודשים האחרונים יצאה משפחתה של התינוקת בת השנתיים וחצי למאבק חסר תקדים. הם עשו הכל, כולל הכל בכדי להציל את חייה של בתם האהובה. פסק הדין של בית המשפט המקומי ריחף כעננה שחורה ומאיימת על ראשם. פסק דין אשר קבע כי יש לנתק אתה בתם ממכונת ההנשמה.

התקשורת דיווחה, היו כאלה שהגדילו לעשות ורתמו חברי כנסת למשימה, אבל מעבר לזה כמעט כלום לא התרחש. תנסו להיכנס לסיטואציה. ילדה נמצאת בסכנת מוות אבל אנחנו בשלנו. אנחנו עושים את עצמנו כמי שלא יודעים, כמי שלא שומעים.

מנסה אני לדמיין את המהומות שהיו מתרחשות כאן, ברחובות מאה שערים, בר אילן או בכניסה לבני ברק לו רק היה מדובר בניתוחי מתים או חלילה חילולי קברים בהר המנוחות. המדינה הייתה רועשת וגועשת. וכאן בדיוק מגיעה השאלה הכל כך פשוטה, אבל מנגד כל כך מעציבה: איפה היינו?

מדוע לא הרעשנו עולם ומלואו, מדוע לא זעקנו את זעקת המשפחה הכאובה שכוחה היה מוגבל. איפה היינו כשראינו את הדיווחים על פסק הדין המרושע, ובעיקר מדוע לא עשינו הכל, כולל הכל, על מנת לקרוע את רוע הגזירה האיומה.

לפני כחודשיים שוחחתי עם בן משפחתה של הפעוטה, ממרחק אלפי קילומטרים שמעתי את קולו המרוסק ואת פעימות הלב שלו שלא שקטו, הוא ביכה באוזניי על האטימות ועל חוסר המענה מצד גורמי הממשל. והאמת, לא היה לי מה לענות לו, לא היה לי מה לומר לו, רק שתקתי, הקשבתי ושתקתי, והלב, הלב התרסק.

אז נכון, היו כמה חברי כנסת ואנשי תקשורת שניסו לפעול למענה, ששמו את הדברים על השולחן והביאו את הדיווחים לראש הכותרות. אבל עדיין, איפה הייתה הממשלה, איפה היה ראש הממשלה הנוכחי נפתלי בנט, איפה היה ראש הממשלה הקודם בנימין נתניהו, איפה היו כל אותם אלה שמתיימרים להיות מכבדי ואוהבי האדם.

האמת, הלב נקרע, ממש כך, ילדה קטנה שלא טעמה טעם חטא, נותקה ממכונות ההנשמה והלכה לעולם שכולו טוב, מותירה כאן בארץ החיים את משפחתה כאובה ושבורה, רצוצה ואבלה. אבל המחשבה הזו לא מפסיקה לנקר במוחי: לו היינו עושים עוד משהו קטן למענה, אולי היינו מצילים את חייה, אולי.