קורונה מה ההבדל בין מחלקות למלוניות?

[shira bira]

בתחילת הקורונה עברו בתי החולים למשמרות של האחיות משמונה שעות משמרת לשתים עשרה שעות

כאן אני חייבת לעצור ולדייק.
בתי חולים בישראל במחלקות מסוימות עובדים כבר שנים רבות גם במשמרות של 12.
עוד לפני עידן הקורונה.
יש בתי חולים שצריכים ומאפשרים משמרות כאלו.
ויש בתי חולים שגם מעסיקים 16 שעות למרות שזה לא חוקי. מצוקת כ"א נוראית ולא רק בקורונה.

 

[מצלמה]

אז הלכתי ושאלתי אחות קורונה (שברגיל עובדת בטיפול נמרץ כללי) ואלו תשובותיה לחלק מהשאלות שעלו פה.
לא נגעתי:

שאלה: מדוע בית החולים לא מאפשר כניסת קרובים למחלקות קורונה ללא מיגון בהנחה שיקחו אחריות על עצמם.

תשובה: אף בית חולים לא יתן אישור כניסה של קרובי משפחה ללא מיגון אתה לא תיתן למישהו להידבק בכוונה זה בעייה מבחינת החוק ואתיקה רפואית.
לא מכניסים אף אחד ללא מיגון בשבועות האחרונים אני רואה שזה הולך ונהיה מאוד פופולרי להכניס קרובים משפחה לחולים עם מיגון שזה לדעתי משהו אני לא יודעת כמה זה תקין אבל עושים את זה וזה עוד יותר מקשה על הצוות כי הצוות וזה שמלביש הצוות תוספת צריך להיכנס עם הבנים משפחה וסתם להיות בפנים או אקסטרה זמן בגלל שהמשפחה הגיע לבקר והוא זה שמפסיד את המשפחות המשפחות לא יודעת להתלבש ולהתפשט כמו שצריך וגם שמה יש סיכוי להדבקה של הבנים משפחה ושל הצוות שנכנסת ללא שום צורך פנימה
זה בורות להגיד תנו לבן משפחה להיכנס והוא יקח אחריות על הדבקה בקורונה כשבית חולים מפוצץ בחיידקים אחרים שהם הרבה יותר גרועים מהקורונה אז מה אז אתה תיתן למישהו להיכנס והוא ידבק במשהו ואז יתבעו כי הוא לא נדבק בקורונה הוא נדבק בחיידק אחר נניח.

שאלה: מדוע מחלקת טיפול נמרץ כללי וגם טיפול נמרץ קורונה לא יכולה לאכלס מבקרים/מתנדבים רבים?

תשובה:
אנשים לא מבינים מה המשמעות של מחלקת טיפול נמרץ בקושי שאנחנו נפגשים בו ביום יום גם בלי הקורונה יש הגבלה של שעות בערך שעתיים ביממה של ביקורים.
אני מבינה את הצד של המשפחות שיש להם קושי גדול עם שעות ביקור והם רוצים לראות את הבן משפחה שלהם כמה שיותר אבל אנחנו בזמן של הדלתות סגורות לא מפסיקים לעבוד ואתה לא יכול לעבוד בין אבל שמישהו מסתובב לך בין הרגליים ואנחנו עובדים עם וילונות פתוחים כי המחלקה בנויה בצורת ח או חצי גורן ואתה רואה את החדרים האחרים באותו הזמן ואי אפשר לאפשר מבחינת פרטיות החולה שיהיו בני משפחה בפנים בזמן שמטפלים .

שאלה: למה לא מאפשרים כניסה של מתנדבים שהחלימו שיעזרו לצוות?

תשובה:
יש הבדל בין קורונה רגילה לקורונה טיפול נמרץ.

הם שוהים באותה מחלקה אך יש חדרים שמיועדים לטיפול נמרץ וצוותים שונים.

בטיפול נמרץ קורונה או רגיל אתה לא נותן לאף אדם לגעת בחולה גם המשפחות לא נוגעות בחולה בזמן הביקור חוץ מאולי להחזיק לו את הידיים וגם זה לפעמים לא זה החולים שמחוברים לכל כך הרבה ציוד וכל כך הרבה צינורות זה אסור לגעת בהם בשום פנים ואופן אין למתנדב כל כך מה לגעת בהם זה לא חולים שמבקשים לשתות או לאכול מורדמים ומונשמים הם במצב אנוש במחלקות קורונה פנימיות אני יודעת שיש בבתי חולים אחרים כשהגיעו מתנדבים כן נתנו להם להיכנס אבל בואו נודה על האמת אין הרבה מתנדבים שמישהו יבוא בוא נראה מי זה שמתנדב באמצע הלילה להגיע ולחלק שתייה ולטפל בחולים האלה באמצע הלילה .
יכול להיות מערך ההתנדבות גם בימים רגילים זה בירוקרטיה ובעיה משפטית כי כביכול באיזה רשות אתה נותן למישהו שלא הוסמך לטפל בחולים ולבטל את פרטיות המטופלים. יש תקנות אתיקה.


שאלה: ואם אלו בני משפחה שנכנסים?
אני יכולה להגיד לך ממה שאני ראיתי שהכנסנו בני משפחה לבקר אחרי 20 דקות חצי שעה הם רצו ללכת הביתה אנשים לא מחזיקים מעמד גם למען אבא ואמא שלהם אנשים מסרבים להישאר שם בפנים כל כך הרבה זמן בייחוד בפעמים הראשונות שנכנסים ופשוט לא מוכנים לסבול את ההרגשה של הציוד מיגון ואת הקושי בנשימה ואת החום הוא מטורף

בדרך כלל משפחות רוצות להישאר כמה שיותר אבל זה לא המקרה בקורונה גם מאבדים את הסבלנות ומבקשים לצאת אחרי זמן קצר מאוד אז אני לא מאמינה שיש מישהו שיהיה מוכן להיכנס ולעבור 50 חולים ולחלק להם אוכל ושתייה ולעזור להם ולתמוך בהם

גם בימים רגילים אנחנו רואים שיש אנשים שאין להם שום משפחה שמגיע לבקר אותם ואף אחד לא אכפת לו מהם והיחידים שדואגים להם זה צוות סיעודי לאוכל ולשתייה ולהכל ואני חושבת שזה גם תקף בקורונה לגבי כמעט חצי מהמטופלים בייחוד הזקנים.

תודה ענקית!

 

[מצלמה]

בשביל אבא שלי זה היה קריטי מבחינה נפשית שיבקרו אותו ותודה לבי"הח הדסה שהתחשבו ונתנו לנו להכנס (במיגון מלא, כמובן)למחלקת קורנה בלי הסברים מוזרים ותרוצים אלא מתוך הבנה לנפש החולה

תודה על העדכון,
מעניין אותי, אם אפשרי לך לענות לי -
כמה שעות בסך הכללי מכל ימי האשפוז הייתם לידו?

 

[ronitg]

אז הלכתי ושאלתי אחות קורונה (שברגיל עובדת בטיפול נמרץ כללי) ואלו תשובותיה לחלק מהשאלות שעלו פה.
לא נגעתי:

שאלה: מדוע בית החולים לא מאפשר כניסת קרובים למחלקות קורונה ללא מיגון בהנחה שיקחו אחריות על עצמם.

תשובה: אף בית חולים לא יתן אישור כניסה של קרובי משפחה ללא מיגון אתה לא תיתן למישהו להידבק בכוונה זה בעייה מבחינת החוק ואתיקה רפואית.
לא מכניסים אף אחד ללא מיגון בשבועות האחרונים אני רואה שזה הולך ונהיה מאוד פופולרי להכניס קרובים משפחה לחולים עם מיגון שזה לדעתי משהו אני לא יודעת כמה זה תקין אבל עושים את זה וזה עוד יותר מקשה על הצוות כי הצוות וזה שמלביש הצוות תוספת צריך להיכנס עם הבנים משפחה וסתם להיות בפנים או אקסטרה זמן בגלל שהמשפחה הגיע לבקר והוא זה שמפסיד את המשפחות המשפחות לא יודעת להתלבש ולהתפשט כמו שצריך וגם שמה יש סיכוי להדבקה של הבנים משפחה ושל הצוות שנכנסת ללא שום צורך פנימה
זה בורות להגיד תנו לבן משפחה להיכנס והוא יקח אחריות על הדבקה בקורונה כשבית חולים מפוצץ בחיידקים אחרים שהם הרבה יותר גרועים מהקורונה אז מה אז אתה תיתן למישהו להיכנס והוא ידבק במשהו ואז יתבעו כי הוא לא נדבק בקורונה הוא נדבק בחיידק אחר נניח.

שאלה: מדוע מחלקת טיפול נמרץ כללי וגם טיפול נמרץ קורונה לא יכולה לאכלס מבקרים/מתנדבים רבים?

תשובה:
אנשים לא מבינים מה המשמעות של מחלקת טיפול נמרץ בקושי שאנחנו נפגשים בו ביום יום גם בלי הקורונה יש הגבלה של שעות בערך שעתיים ביממה של ביקורים.
אני מבינה את הצד של המשפחות שיש להם קושי גדול עם שעות ביקור והם רוצים לראות את הבן משפחה שלהם כמה שיותר אבל אנחנו בזמן של הדלתות סגורות לא מפסיקים לעבוד ואתה לא יכול לעבוד בין אבל שמישהו מסתובב לך בין הרגליים ואנחנו עובדים עם וילונות פתוחים כי המחלקה בנויה בצורת ח או חצי גורן ואתה רואה את החדרים האחרים באותו הזמן ואי אפשר לאפשר מבחינת פרטיות החולה שיהיו בני משפחה בפנים בזמן שמטפלים .

שאלה: למה לא מאפשרים כניסה של מתנדבים שהחלימו שיעזרו לצוות?

תשובה:
יש הבדל בין קורונה רגילה לקורונה טיפול נמרץ.

הם שוהים באותה מחלקה אך יש חדרים שמיועדים לטיפול נמרץ וצוותים שונים.

בטיפול נמרץ קורונה או רגיל אתה לא נותן לאף אדם לגעת בחולה גם המשפחות לא נוגעות בחולה בזמן הביקור חוץ מאולי להחזיק לו את הידיים וגם זה לפעמים לא זה החולים שמחוברים לכל כך הרבה ציוד וכל כך הרבה צינורות זה אסור לגעת בהם בשום פנים ואופן אין למתנדב כל כך מה לגעת בהם זה לא חולים שמבקשים לשתות או לאכול מורדמים ומונשמים הם במצב אנוש במחלקות קורונה פנימיות אני יודעת שיש בבתי חולים אחרים כשהגיעו מתנדבים כן נתנו להם להיכנס אבל בואו נודה על האמת אין הרבה מתנדבים שמישהו יבוא בוא נראה מי זה שמתנדב באמצע הלילה להגיע ולחלק שתייה ולטפל בחולים האלה באמצע הלילה .
יכול להיות מערך ההתנדבות גם בימים רגילים זה בירוקרטיה ובעיה משפטית כי כביכול באיזה רשות אתה נותן למישהו שלא הוסמך לטפל בחולים ולבטל את פרטיות המטופלים. יש תקנות אתיקה.


שאלה: ואם אלו בני משפחה שנכנסים?
אני יכולה להגיד לך ממה שאני ראיתי שהכנסנו בני משפחה לבקר אחרי 20 דקות חצי שעה הם רצו ללכת הביתה אנשים לא מחזיקים מעמד גם למען אבא ואמא שלהם אנשים מסרבים להישאר שם בפנים כל כך הרבה זמן בייחוד בפעמים הראשונות שנכנסים ופשוט לא מוכנים לסבול את ההרגשה של הציוד מיגון ואת הקושי בנשימה ואת החום הוא מטורף

בדרך כלל משפחות רוצות להישאר כמה שיותר אבל זה לא המקרה בקורונה גם מאבדים את הסבלנות ומבקשים לצאת אחרי זמן קצר מאוד אז אני לא מאמינה שיש מישהו שיהיה מוכן להיכנס ולעבור 50 חולים ולחלק להם אוכל ושתייה ולעזור להם ולתמוך בהם

גם בימים רגילים אנחנו רואים שיש אנשים שאין להם שום משפחה שמגיע לבקר אותם ואף אחד לא אכפת לו מהם והיחידים שדואגים להם זה צוות סיעודי לאוכל ולשתייה ולהכל ואני חושבת שזה גם תקף בקורונה לגבי כמעט חצי מהמטופלים בייחוד הזקנים.

התשובה של אותה אחות רק מעצימה את השאלה שפתחה את האשכול-
למה יש כזה הבדל מטורף בין הגישה בבית חולים, לגישה של המלוניות.
למה כשמדברים על בתי חולים נשמע כאילו קורונה זה הדבר המחריד ביותר שיכול לתקוף אותך,
וכשמדובר במלוניות זה נשמע כאילו "אה, קורונה, בקטנה"

מהדברים שהועלו פה, נשמע שמלווה בבית חולים הוא באמת צורך חיוני מאוד.
לא פחות מלפנות משפחות שלמות למלוניות.

 

[ארבע]

התשובה של אותה אחות רק מעצימה את השאלה שפתחה את האשכול-
למה יש כזה הבדל מטורף בין הגישה בבית חולים, לגישה של המלוניות.
למה כשמדברים על בתי חולים נשמע כאילו קורונה זה הדבר המחריד ביותר שיכול לתקוף אותך,
וכשמדובר במלוניות זה נשמע כאילו "אה, קורונה, בקטנה"

מהדברים שהועלו פה, נשמע שמלווה בבית חולים הוא באמת צורך חיוני מאוד.
לא פחות מלפנות משפחות שלמות למלוניות.

קראת את כל האשכול? עלו במס' הודעות תשובות לשאלתך.

 

[ronitg]

קראת את כל האשכול? עלו במס' הודעות תשובות לשאלתך.

כן כן, קראתי הכל (לפחות את הרוב... זה לקח שעות)
ועדיין, השאלה בעינה עומדת.

 

[ארבע]

כן כן, קראתי הכל (לפחות את הרוב... זה לקח שעות)
ועדיין, השאלה בעינה עומדת.

אז הסבירו פה, ואשנה
לבית חולים מגיעים מקרים קשים, ופרטו מדוע נוכחות מתנדבים לצידם עשויה להפריע לעבודת הצוות.
למלוניות מפונים המקרים קלים יותר, ולאחר שהות של בני משפחה לצידם מניחים שהם ידבקו בהקדם או שכבר פתחו חסינות.

ושוב, אני בעד פתיחת ההתנדבות, וקבלת מענים במקומות בהם היא נמנעת.

 

[אמא ועוד..]

האמת היא שיש מספיק סיפורים של כאלה שמשום מה לא נדבקו כשכמעט כל המשפחה היתה חולה אבל ממפגש אקראי וקצר עם חולה אחר כן נדבקו. כך שהתירוץ של המלוניות לא ממש מתקבל על הדעת. הבעיה התחילה כש2 ההורים נאלצו להתפנות והילדים נשארו לבד. אח"כ זה כבר סתם 'סוכריה' למשפחות שלא ששו על רעיון פינוי החלקי....
זה טוב לסביבה שלהם שכך פחות מסתכנת מהפרות בידוד, אבל זה בהחלט סיכון עבור הבריאים.

 

[ה. בקר]

תודה על המענה המפורט. לא את כולו הבנתי.



בכל המחלקות האחרות נותנים לבן משפחה לשבת ליד החולה, ויהיו החיידקים גרועים ככל שיהיו.
כבר הייתי בבי"ח עם תינוקת עם חיידק זיהומי חריף, וישבתי לצד מיטת קשישה שנדבקה באיזו קלבסיאלה או מה-שמו של החיידק שחוטפים בבתי חולים, כולל מגע והאכלה.
ככה שאולי אני מאוד טיפשה ובורה, אבל מעולם לא קרה שבית חולים מנע ממני להכנס לשהות עם חולים, ותהא מחלתם מידבקת ככל שתהא.

אפשר לומר שבקורונה חוששים מהפצת המחלה הלאה, ולא רק מהידבקותו של המתנדב. אבל את זה אפשר לפתור בכך שעם החולה ייכנס בן המשפחה שהיה איתו גם קודם, וממילא חייב בידוד. (או בן משפחה אחר שכבר החלים ואינו מידבק כרגע).



ידידים ובני משפחה מלווים את החולה בכל מחלקה אחרת, ללא שום צורך בבירוקרטיה.

חיידקים כמו קלבסיאלה בכלל לא חייב להיות שהם מדבקים.
זה יכול לבוא בדלקות ממש לא מדבקות. למשל חיידק די קלאסי בשתן [הוא והאי קולי]
כנ"ל כמעט כל החיידקים. ואולי כולם.
זה שזה חיידק יותר אלים וקשה או פחות לא משנה את רמת ההדבקה שלו מאדם לאדם.
חולים שהחיידק שלהם מדבק באמת במגע מאושפזים בחדרי בידוד מגע [להבדיל מבידוד הגנתי שבו מאושפז חולה שהבידוד אמור להגן עליו מהדבקה במחלות השונות בבית החולים, כמו מושתלים חדשים, מדוכאי חיסון במקרים מסויימים ועוד] במחלקות הפנימיות ויש צורך ללבוש חלוק אלבד תכלת, מסיכה וכפפות כדי להכנס לחדר הזה.
או בחדר נפרד [או עם חולים כמוהו] והמטפל בו חייב מיגון של מסיכה, חלוק וכפפות

אם נותנים לשבת ליד חולה עם זיהום ולהאכיל אותו ולטפל בו ללא מיגון אז זה מקרה שבו החשש להדבקה מהזיהום, חריף ככל שיהיה, הוא מינורי, אם בכלל.
גם מקרה של אלח דם, הרעלת דם, חיידק בדם, שזה מקרה של סכנת חיים ונחשב כזיהום קשה לכל הדיעות הוא מקרה שמותר לטפל בו בלי מיגון כי זה לא מדבק. כך שעוצמת הזיהום לא בהכרח קשורה לרמת ההדבקה שלה.

לכן זה פשוט לא בר השוואה.


[אגב, הגבתי כי לא התייחסתי לקורונה בכלל, רק רציתי להעמיד דברים על דיוקם, מניסיון רב של זיהומים חריפים הכי שיש עם או בלי בידוד, תלוי מה הזיהום]


בידוד אוויר - Airborne precautions
כללי: הבידוד מיועד לחולים הידועים או החשודים כמזוהמים במחלות המועברות בדרך האוויר, בתרסיס של חלקיקים קטנים מ-5 מיקרון ונישאים למרחק.


מיקום החולה

1. חולים אלו יאושפזו בעדיפות ראשונה במחלקה פנימית ב' בחדרי הבידוד בעלי לחץ אוויר שלילי.
2. הדלתות סגורות!
3. חולים הסובלים מאותו זיהום אפשר לקבצם יחד.
4. החולה ישהה בחדרו, למעט במקרים מיוחדים כמו טיפולים ובדיקות. בצאתו מהחדר יש לשים לחולה מסיכה.

בידוד מגע - Contact precautions
הבידוד מיועד לחולים הידועים או החשודים כמזוהמים במחוללים המועברים במגע ישיר או עקיף.

1. מגע ישיר: במגע (עור לעור) מעור ידי המטפלים לעורו של החולה.
2. מגע עקיף: במגע המטפל בפריטים ובמשטחים מזוהמים שהיו במגע עם החולה.

הנחיות

1. מיקום החולה: מומלץ בחדר נפרד. אם חדר נפרד לא זמין, ניתן לקבץ באותו חדר מספר חולים עם אותו זיהום.
2. רחיצת ידיים וכפפות: לבש כפפות נקיות לא סטריליות במגע עם החולה או עם חפציו. החלף כפפות אחרי כל מגע עם חומר מזוהם .
3. חלוק/סינר: חלוק בעת טיפול בחולה ובחפציו. הסרת החלוק לאחר תום הטיפול והשלכתו לאשפה ורחצה/חיטוי ידיים.
4. ציוד לטיפול בחולה: כמו מד לחץ דם, סטטוסקופ וכו, בתום השימוש ינוקה ויחוטא לפי כללי המוסד.
5. תנועת החולה: יש להגביל תנועת החולה למטרות חיוניות בלבד - כמו בדיקות וטיפולים.

 

[חני ליבוביץ]

כאן אני חייבת לעצור ולדייק.
בתי חולים בישראל במחלקות מסוימות עובדים כבר שנים רבות גם במשמרות של 12.
עוד לפני עידן הקורונה.
יש בתי חולים שצריכים ומאפשרים משמרות כאלו.
ויש בתי חולים שגם מעסיקים 16 שעות למרות שזה לא חוקי. מצוקת כ"א נוראית ולא רק בקורונה.

לא מכירה את כל בתי החולים
היינו מאושפזים בשיבא כשהשינוי הזה קרה
אולי בבתי חולים אחרים זה מתנהל אחרת

 

[shira bira]

לא מכירה את כל בתי החולים
היינו מאושפזים בשיבא כשהשינוי הזה קרה
אולי בבתי חולים אחרים זה מתנהל אחרת

אני יכולה לתת לך 3 דוגמאות לפחות אבל דומני שהעקרון הובן.

 

[חני ליבוביץ]

אני יכולה לתת לך 3 דוגמאות לפחות אבל דומני שהעקרון הובן.

בעצם בדברים שלך את משכנעת שהנהלות בתי החולים עוברות על החוק ואינן רואות את טובת החולה
ברור לכל בר דעת שטובת החולה היא צוות שאינו עובד 17 שעות

ואני חושבת שדי ברור לכולם שלרוב הצוות שבשטח הוא עם לב טוב ורצון לעזור
לרוב האחיות הן היותר אנושיות ואכפתיות
אם כי לצערי גם מהן יש הרבה יוצאות מן הכלל

 

[אפשרי]

חיידקים כמו קלבסיאלה בכלל לא חייב להיות שהם מדבקים.
זה יכול לבוא בדלקות ממש לא מדבקות. למשל חיידק די קלאסי בשתן [הוא והאי קולי]
כנ"ל כמעט כל החיידקים. ואולי כולם.
זה שזה חיידק יותר אלים וקשה או פחות לא משנה את רמת ההדבקה שלו מאדם לאדם.
חולים שהחיידק שלהם מדבק באמת במגע מאושפזים בחדרי בידוד מגע [להבדיל מבידוד הגנתי שבו מאושפז חולה שהבידוד אמור להגן עליו מהדבקה במחלות השונות בבית החולים, כמו מושתלים חדשים, מדוכאי חיסון במקרים מסויימים ועוד] במחלקות הפנימיות ויש צורך ללבוש חלוק אלבד תכלת, מסיכה וכפפות כדי להכנס לחדר הזה.
או בחדר נפרד [או עם חולים כמוהו] והמטפל בו חייב מיגון של מסיכה, חלוק וכפפות

אם נותנים לשבת ליד חולה עם זיהום ולהאכיל אותו ולטפל בו ללא מיגון אז זה מקרה שבו החשש להדבקה מהזיהום, חריף ככל שיהיה, הוא מינורי, אם בכלל.
גם מקרה של אלח דם, הרעלת דם, חיידק בדם, שזה מקרה של סכנת חיים ונחשב כזיהום קשה לכל הדיעות הוא מקרה שמותר לטפל בו בלי מיגון כי זה לא מדבק. כך שעוצמת הזיהום לא בהכרח קשורה לרמת ההדבקה שלה.

לכן זה פשוט לא בר השוואה.


[אגב, הגבתי כי לא התייחסתי לקורונה בכלל, רק רציתי להעמיד דברים על דיוקם, מניסיון רב של זיהומים חריפים הכי שיש עם או בלי בידוד, תלוי מה הזיהום]


בידוד אוויר - Airborne precautions
כללי: הבידוד מיועד לחולים הידועים או החשודים כמזוהמים במחלות המועברות בדרך האוויר, בתרסיס של חלקיקים קטנים מ-5 מיקרון ונישאים למרחק.


מיקום החולה

1. חולים אלו יאושפזו בעדיפות ראשונה במחלקה פנימית ב' בחדרי הבידוד בעלי לחץ אוויר שלילי.
2. הדלתות סגורות!
3. חולים הסובלים מאותו זיהום אפשר לקבצם יחד.
4. החולה ישהה בחדרו, למעט במקרים מיוחדים כמו טיפולים ובדיקות. בצאתו מהחדר יש לשים לחולה מסיכה.

בידוד מגע - Contact precautions
הבידוד מיועד לחולים הידועים או החשודים כמזוהמים במחוללים המועברים במגע ישיר או עקיף.

1. מגע ישיר: במגע (עור לעור) מעור ידי המטפלים לעורו של החולה.
2. מגע עקיף: במגע המטפל בפריטים ובמשטחים מזוהמים שהיו במגע עם החולה.

הנחיות

1. מיקום החולה: מומלץ בחדר נפרד. אם חדר נפרד לא זמין, ניתן לקבץ באותו חדר מספר חולים עם אותו זיהום.
2. רחיצת ידיים וכפפות: לבש כפפות נקיות לא סטריליות במגע עם החולה או עם חפציו. החלף כפפות אחרי כל מגע עם חומר מזוהם .
3. חלוק/סינר: חלוק בעת טיפול בחולה ובחפציו. הסרת החלוק לאחר תום הטיפול והשלכתו לאשפה ורחצה/חיטוי ידיים.
4. ציוד לטיפול בחולה: כמו מד לחץ דם, סטטוסקופ וכו, בתום השימוש ינוקה ויחוטא לפי כללי המוסד.
5. תנועת החולה: יש להגביל תנועת החולה למטרות חיוניות בלבד - כמו בדיקות וטיפולים.

ברשותכם אני מסכם את הדיון בשתי מילים:
ש. למה לא נותנים למבקרים להכנס לבתי חולים (להוציא ממוגנים וכו'), כי חוששים מקורונה
הרי בבתי חולים גם בשיגרה יש כל מיני מרעין בישין (כמו "חיידקי בתי חולים") והם יותר מסוכנים מקורונה ולמרות זאת מכניסים מבקרים.
ת. המיוחד בקורונה זה שהיא מדבקת הרבה יותר משאר הנגיפים והחיידקים, גם אם לא אלימה כמוהם. ולכן חוששים הרבה יותר.

דייקתי?

 

[אילה מינה]

תודה על העדכון,
מעניין אותי, אם אפשרי לך לענות לי -
כמה שעות בסך הכללי מכל ימי האשפוז הייתם לידו?

מה היה בפועל או מה אפשרו?
אפשרו כל יום בתאום, רשמית חצי שעה(יותר מפעם אחת ביום) תכלס בגלל שהוא היה ממש בודד(אחרי אשפוז ארוך בארה"ב)
נתנו לנו יותר

 

[Tweenset]

הרגע חזרתי ב"ה מהתנדבות מעין כרם. די נדהמת מההתקפות האישיות פה. הקורונה כנראה באמת מוציאה מאנשים את כל השדים.
עם מיגון, בלי מיגון, לא זאת השאלה. זה סתם היתפסות לקטנות.

השאלה למה לא מסכימים להכניס כלל בני משפחה, במדי הרבה מחלקות קורונה, כאשר אותם בני משפחה בריאים ושלמים יישלחו ע"י המדינה למלונית קורונה במקרה ששני אחים שלהם, למשל, יחלו.
במלונית הם מסתובבים ליד חולי קורונה בלי מיגון בכלל, נכון?
אז על אחת כמה וכמה, שבמחלקות אפשר לתת להם להכנס. (עם מיגון או בלעדיו, לא זו השאלה).

בחור בריא שנשלח למלונית קורונה, יכול באותה מידה לשהות ברציפות ליד סבא שלו החולה, בדיוק כמו בכל מחלקה גריאטרית, ואח"כ להתבודד שבועיים. (בהרבה מקרים הקרובים של המאושפז ממילא חייבים בידוד כי היו איתו, כך שכניסה עם הסבא למחלקה, לא תשנה דבר לעניין זה).

אין פה שום התקפה או טינוף, רק תהיה, מה ההבדל בין הנוסעים הבריאים למלונית, שאותם המדינה מוכנה לסכן בהדבקה (ובוטחת בהם שבאמת ישמרו שבועיים בידוד אחרי השחרור), ובין קרובי משפחה של מאושפזי קורונה שמתחננים לשהות לצד יקירם ומוכנים לקחת על עצמם כל השלכה אפשרית. (ואגב - במקרים רבים בני המשפחה של המאושפז הם בדיוק כמו שוהי המלוניות הבריאים, כבר היו כמה ימים לצד החולה ולא נדבקו).

המתנדבים האלו לא אמורים כלל להפריע להתנהלות המחלקה. כמו שבגריאטרית ובקרדיולוגית נמצאים יום ולילה ליד בן משפחה חולה, כך גם שם.

לא יודעת אם כתבו פה, האשכול התנפח עם יותר מדי עמודים...
יש מושג שנקרא ''עומס נגיפי''.
יתכן, לא בטוח, שהחשש בבית חולים הוא לשהות ליד הרבה חולים, מה שגורם לכמות נגיפים גדולה יותר, וממילא קבלת המחלה בצורה קשה יותר.
קראתי באיזשהו מקום שהמסכות בעצם גם אם לא מונעות לחלוטין הדבקה, מנעו מחלק מהנגיפים להכנס. מה שאומר שהאדם נדבק בכמות קטנה של נגיפים ויותר קל לו להתגבר עליה.
ולכן אנשי צוות בבתי חולים מתו הרבה יותר מאשר אנישם מבחוץ, כי הללו מגיעים במגע עם הרבה חולים, והעומס הנגיפי אצלם היה גדול יותר.

כמובן שכל זה לא מונע התמגנות, או לחילופין התבודדות עם קרוב המשפחה בלבד בתוך החדר, וכך למנוע את הסיכון הזה (חוץ מנגיפים שיכלים לעבור ע''י אנשי הצוות מחדר אחר, אבל מאמינה שזה לא איום כל כך גדול)

 

[דבושה]

1. אפשר ורצוי לדרוש שהשוהים לצד החולים, לא יסתובבו סתם. זה מקובל גם כיום בחדרי התאוששות למשל.

2. במקרה חירום, אומרים 'החייאה, כולם לצאת' - וכולם יוצאים.
ואגב, אפשר במקום זה לשקול לומר 'החייאה, לסגור וילונות', והשוהים ליד החולים האחרים יסתגרו איתם בתוך הוילון עד סוף ההחייאה.

את באה מהצד של אנשי הרפואה, שלא רוצים שיסתובבו להם בין הרגליים ויפריעו להם, ובצדק. אבל אני באה מהצד של החולים. תחשבי על יהודי בן 80 בטיפול נמרץ, ששכנו לחדר עובר עכשיו החייאה היסטרית, והוא לבד, בוהה בתקרה, שומע את הקולות, רועד מקור ומלחץ ותוהה כמה קצרה הדרך משם לשמים והאם עוברים דרך הריבועים האקוסטיים או שהנשמה עפה דרך החלון.

לעומת אותו יהודי, שבנו נותר לידו, ובתוך הוילון הסגור מקריא לו פרקי תהילים או סתם מחזק אותו ומזכיר לו שבעוד חודש החתונה של שרהל'ה ועד אז הוא חייב ללכת על הרגליים, ומכסה אותו טוב יותר ומחזיק את ידו.
ושניהם יחד בתוך הוילון הסגור לא מפריעים לאיש.

כואב עד כמה שזה נכון, וחבל שזה נכתב רק בפרוג ולא מדובר בדרגים משפיעים..

 

[shira bira]

בעצם בדברים שלך את משכנעת שהנהלות בתי החולים עוברות על החוק ואינן רואות את טובת החולה
ברור לכל בר דעת שטובת החולה היא צוות שאינו עובד 17 שעות

סליחה. ממש לא.
משמרת של 12 שעות היא חוקית לגמרי. גם במפעלים יש משמרות של 12 שעות.
קל מאד לשפוט את ההנהלה אבל אם האוצר לא נותן להם תקנים מה הם יעשו? יפתחו משמרת בלי עובדים?
ובשום מקום לא כתבתי שעובדים 17 שעות. יש בתי חולים שמעסיקים 16 שעות.

ואני חושבת שדי ברור לכולם שלרוב הצוות שבשטח הוא עם לב טוב ורצון לעזור
לרוב האחיות הן היותר אנושיות ואכפתיות
אם כי לצערי גם מהן יש הרבה יוצאות מן הכלל

מסכימה איתך אם כי זה ממש לא ברור פה בפורום.

 

[hellen]

אני לא חושבת ש

ממה שאני הבנתי, במחלקות קורונה שוכבים אנשים במגוון מצבים. חלקם (אולי רובם?) מורדמים ומונשמים, וזקוקים רק לצוות טיפול נמרץ. אבל חלקם, למשל כאלו ש"רק" תשושים, או חולים אסימפטומטיים שהגיעו לבית חולים בגלל בעיה אחרת, והתגלו כחיוביים, זקוקים למתנדבים ולא לצוות ט"נ.
הבנתי נכון?

אני לא חושבת שאת צודקת
וגם את תסכימי איתי שכשהמצב כ"כ קטסטרופי ויש אנשים על ערש דווי בית החולים לא יפרגן אישפוז ל"תשושים"
עם כל הכבוד הם מתעסקים שם בבני אדם ונלחמים על מיטות(!!) לאנשים שהמוות שלהם יותר קרוב מהחיים...
בואי נתחיל להשוות את זה למלונית ששם באמת נמצאים ה"תשושים" וכל האלו שבאמצע ( אם לאלו התכוונת...)
הם שוכבים בבית עם עזרה רפואית טלפונית או שמגיעים אליהם מד"א וכד' במידה והם זקוקים( מניסיון עם אבא שלי...)
המלונית לא מקבלת אותם כי אינשם צוות רפואי...והבתי חולים לא מקבלים אותם כי לעומת אלו שגוססים הם עוד במצב טוב..בקיצור זה מה שהולך והשם יעזור לכולם!!

 

[Ruty Kepler]

ברשותכם אני מסכם את הדיון בשתי מילים:
ש. למה לא נותנים למבקרים להכנס לבתי חולים (להוציא ממוגנים וכו'), כי חוששים מקורונה
הרי בבתי חולים גם בשיגרה יש כל מיני מרעין בישין (כמו "חיידקי בתי חולים") והם יותר מסוכנים מקורונה ולמרות זאת מכניסים מבקרים.
ת. המיוחד בקורונה זה שהיא מדבקת הרבה יותר משאר הנגיפים והחיידקים, גם אם לא אלימה כמוהם. ולכן חוששים הרבה יותר.

דייקתי?

לא.
התשובה של האחות לגבי למה לא מכניסים למחלקת קורונה את מי שמוגן מהידבקות (מחלימים, א סימפטומטיים), הייתה ש"חוץ מקורונה יש עוד חיידקים אלימים שאפשר להדבק בהם בבית חולים".
ועל זה שאלנו למה בכל מחלקה אחרת נותנים לשהות לצד החולה ולא חוששים מהחיידקים האלימים.

לכן זה פשוט לא בר השוואה.

אי אפשר לנהל דיון ככה.
השואלים: למה שלא יכניסו למחלקת קורונה קרובי משפחה מוגנים (מחלימים, א סימפטומטיים).
אחות עונה: יש בבית חולים חיידקים אלימים יותר מקורונה, מה נעשה אם מתנדב יידבק.
השואלים: הרי אותו חשש קיים בכל המחלקות ואף אחד לא מונע ממלווים להכנס אליהן.
עונים לנו: זה לא בר השוואה.

ממה נפשך, אם חיידקי בית החולים אינם מסוכנים למלווים, תנו למתנדבים מוגנים (מחלימים וא סימפטומטיים) להיות עם קרוביהם חולי הקורונה.
אם חיידקי בית החולים מסוכנים למלווים, איך זה שבכל המחלקות מכניסים מלווים לכל חולה שהוא.

ובקיצור, טיעון החיידקים המסוכנים אינו תקף לעניין זה.

 

[חני ליבוביץ]

בית חולים העמק עפולה.
קראת מה כתבתי?
שגם בעפולה מאפשרים ומעודדים שהות לצד היילוד. שהיתי שם כל יום משמונה עד ארבע בצהריים פלוס שבתות.
אך במקרי חירום או ביצוע פרוצדורה כמו החדרת עירוי מוציאים את כל ההורים ולפעמים זה לוקח שעות על גבי שעות.
לי זה קרה שלש פעמים.
זה שלך זה קרה פחות לא הופך את מה שאמרתי ללא נכון או סותר את דברייך.
מייאש לחזור על אותם משפטים בשלישית.

אז הנה ההבדלים
בהחדרת עירוי אצלנו לא הוצאו ההורים
רק כשהגיעו לפרוצדורה ניתוחית
גרתי בפגיה עם הפג שלי
הייתי שם 24/7
להוציא גיחות לאוכל ולשינה
אני זו שטיפלתי בפג, חוץ מטיפול רפואי ממשי שלא ידעתי לעשות
אבל לא היתה משמרת בה לא הייתי, רואה את האחות ומדברת איתה

ותאמיני לי שלמדתי שם על חשיבות בני משפחה נוכחים, מעורבים בטיפול, שואלים שאלות ומנסים למנוע מילדם סבל
אני יודעת שלא כולם יכולים להיות כל כך הרבה
אבל אין אפשרות לתאר את חשיבות השהיה שם
ראיתי אחיות נחמדות להורים ופחות לתינוקות
ראיתי אחיות שלא ידעו לתקשר עם הורים אבל התייחסו מדהים לתינוקות
וראיתי גם תינוקות צורחים ואחיות משוחחות ביניהם ולא פנויות לגשת (לא הרבה אבל קיים)

אבל את המסקנה הזו למדתי לא רק בפגיה
אם יקירכם חשוב לכם, שהו לידו והיו מעורבים גם בנושאים רפואיים
מותר לכם לשאול ולהביע דעתכם על הטיפול הרפואי אפילו שאתם לא רופאים
בני משפחה עירניים יכולים להציל חיים- כפשוטו!