השנקל שלי -
ראשית להוסיף ב"עשה טוב" - להכניס לבית ולתפריט כמה שיותר פריטים בריאים, שייחשבו לטעם הילדים כ'אוכל'. המון ירקות בצורות שונות, בעיקר טבעי (אני מתכוונת שיכירו את החסה גם ללא רוטב עתיר מיונז), שפירות זה נשנוש משביע (באופן אישי לא מתחברת להגבלת פירות כי אסור יותר מ2 ביום... אני נותנת כמה שרוצים, בד"כ זה 2), שאם צמאים - שותים מים, שקטניות זה חלק מהתפריט השגרתי. טחינה גולמית מלאה זה ממש מאכל אהוב כאן.
שנית, להתאים את ההיצע בבית לשאיפות. אנחנו לא קונים חטיפים וממתקים אם לא לצורך נקודתי. לא מרגישה שזה חסר למישהו, ולא שהילדים להוטים לזה אצל החברים. יש מעט, מה שמבחינתי הוא מינימלי, וגם אותו שואפת לצמצם. קונים רק קמח מלא, יש בבית שמן זית (שטעים לדעתי, אחרת אני לא משתמשת בו) ושמן קוקוס.
יש לי כמובן הרבה במה להשתפר. ויש לי גם שאיפות כאלו, במיוחד שהפריטים הלא בריאים שקיימים כאן בבית, הם בעיקר בשבילי
.
שומנים הם חשובים מאוד לילדים, בשונה ממבוגרים. וגם פחמימות סה"כ הם צורך.
באופן אישי, אני והילדים לא צורכים מוצרי חלב כמעט (בעיקרון רק גבינה צהובה וחמאה, כרגע עקב מצב זמני כן יש גם גבינה לבנה ושמנת). זה לא חסר, ולא משתמשים בתחליפי סויה. יש חלב שקדים וחלב שיבולת שועל בשביל הקורנפלקס (שהוא עתיר סוכר בפני עצמו, אבל יש לנו בבית), ובעבר היה יוגורט עיזים מדי פעם.
לחם - הבעיה שלי עם לחם פרוס קנוי הוא ריבוי החומרים המתועשים שהוא מכיל. מבחינתי פסטה או פתיתים עדיפים מבחינה בריאותית, או פיתות קנויות שמכילות חומרי גלם מינמליים. משתדלים לאפות לחם וחלות בבית, ואז אין לי שום בעיה עם הצריכה של זה לילדים (למבוגרים באמת עדיף להצטמצם גם בזה).