אני מצטערת מאוד שהמלמד הותקף קודם בצורה אישית פוגעת. לא חושבת שזה תורם משהו.
חושבת שכדאי להישאר בדיונים או ויכוחים כמה שיותר עניניים - על דעות ועל דרכי פעולה.
ולגבי אמו של הילד, אם היא היתה לוקחת אותו לאבחון אצל מומחים, המטלה לא היתה על המלמד לבדו, והוא היה מודרך על ידי מומחים, לפי תוצאות האבחון.
אולי פספסתי איזו הודעה
אבל לא ראיתי שהמלמד כותב שהוא פנה להורים והם סרבו לגשת לבדוק/ לטפל
לא בטוח שהם רואים את זה כמו המלמד
המלמד כותב בביטחה גדולה על כך שהוא תופס את הילד על חם. ממשיך לחשוב שהכיוון הוא להראות לילד שהוא משקר.
כתבו לו שוב ושוב ואז הוא דיבר על התקפות מעזרת נשים
חשבתי לעצמי שנכון ליידע שההתקפות הללו הן זעקות לעזרת הילד
ויש כאן נשים (אני למשל) שלו היינו האימהות באמת והיינו יודעות מכך, זה לא היה נותר בתחום הדיבור וההמלצות הכתובות.
בעיני זו פגיעה ממשית בילד שאסור לאפשר אותה
זה מה שניסיתי להעביר פה
הרי הנשים כאן מייצגות משהו
הן מייצגות אימהות לילדים ולפעמים גם נשות חינוך.
לא אוהבת את הביטוי איש חינוך כי אני מאמינה שכל הורה הוא כזה ולכן למרות שזה המקצוע שלי, כאן בפורום זו פעם הראשונה שהשתמשתי בו.
וזה מה שחושבות אימהות על הצעדים שלך.
אני יכולה לחשוב שהמבצע שעשתה המורה של הבת שלי הוא מטופש, אני יכולה לחשוב שהמלמד מחמיר מדי עם נושא הזמנים, שהמורה מביא מדי הרבה שיעורי בית, שהמלמד ממהר מדי ולכן הילד קולט פחות טוב את החומר- כל אלו לא יזעיקו אותי ויגרמו לי להילחם. הוא המלמד/ היא המורה- ואני חושבת שיש לתת להם מרחב פעולה.
מרחב פעולה בשום אופן אינו כולל השפלה.
אם הם סבורים שכן ואינם מפסיקים גם אחרי שמעירים את תשומת ליבם- נכון בעיני לעשות הכל כדי שהם לא יהיו המלמדים של ילדינו.
כל מבוגר היה פעם ילד
ואני זוכרת כחויה איומה ומשפילה מורה שנהגה בשיטות של המלמד הנ"ל.
הייתי בכיתה ה', חלפו הרבה שנים והמון מים זרמו בנהר.
יום אחד באחת הכיתות בקריאת שמות אני מזהה שאני מלמדת את ביתה.
כל הרגשות הקשים קפצו לי ועלו ושאלתי את עצמי איך אצליח לתת לילדה הזו יחס טוב וחם כפי שראויה כל ילדה לקבל
עד סוף קריאת שמות נזכרתי שבעצם מה שאני חויתי שנה אחת, חווה התלמידה שלי כבר הרבה שנים...
וכבר הייתי נינוחה והארתי לה פנים יותר מהרגיל...
אבל זה זעזע אותי לחשוב כמה כאב צף בי, ממש נאבקתי בדמעותי
אז היה נכון להשאיר את המורה הזו? לתת לה שנים להשפיל תלמידות?
אגב, היא ממש השקיעה בתלמידות, אבל בכיוון הלא נכון
דאגה לגלות מי העתיקה שיעורי בית ולגלות קלונה ברבים, לנער ילקוט מפוזר לקול צחוקן של החברות ועוד
השקעה ורצון טוב אינם מספקים!!!!
והתפקיד שלנו ההורים לעמוד על המשמר