הצילו - ילד שקרן מדופלם

[קקאו]

בודאי שהייתי מטפלת!!!
גם בדמיון כל כך מפותח עד כדי שמבלבל אותו בכזו צורה הייתי מטפלת
ציינתי שזה שהמלמד מסביר כל הזמן שזה שקר ולא דמיון אינו משנה את העובדה שהטיפול שגוי.
והכותרת של השקרן הכרוני מלמדת על הבעיה של המלמד גם אם הילד אכן משקר ממש.
אני מזכירה שוב. מדובר בילד בן שבע וחצי.

העיקר שלא מתעלמים... וכל אחד ינהג כשיטתו... אני מסכים עם זה שלא להדביק לילד שום תווית גם אם אתה חושב כך

 

[חני ליבוביץ]

אני מקווה שאצלי כן היית מסכימה שהילד שלך ילמד

גם אני מקווה
איני מכירה אותך ואיני מבקרת בפורום הזה ולא קראתי את תגובותיך
ומקווה מאד שהגישה החינוכית שלך שונה
ברוך ה' אני מרוצה מאד מאנשי החינוך שילדי לומדים אצלם
להוציא מקרה בודד של מורה שהתנהגה באופן שמזכיר את התנהלות המלמד כאן, אכן פניתי אליה ומשלא הועיל פניתי להנהלה עד שנאלצה להתמתן בעל כורחה ואני המתנתי בקוצר רוח לסוף השנה ובהחלט דאגתי שתדע שאנחנו עוקבים ולא ניתן לפגוע בילדה שלנו
חייבת לציין במקביל שאני אם מוקירת טובה. מקבלת ברוח טובה מחדלים בבית הספר ובחדרים כל עוד הם אינם פוגעים בנפש הילד (כמו חסר בהספקים בחשבון, טיול כושל, ממלא מקום שאינו משתלט- מקבלת באורך רוח ובסבלנות)
בעיני יש לנו תפקיד להגן על ילדינו חסרי הישע

 

[חני ליבוביץ]

העיקר שלא מתעלמים... וכל אחד ינהג כשיטתו... אני מסכים עם זה שלא להדביק לילד שום תווית גם אם אתה חושב כך

חולקת על החלק הראשון וחותמת על השני
העיקר שלא מתעלמים???
אם לא להתעלם זה להדביק לו תוית ולהוכיח לינוקה הזה שהוא שקרן ואינו ראוי לאמון אז תתעלם!!!!
לא להתעלם בעיני זה לאהוב, להכיל אותו, לתת לו תפקידים- אז אסכיפ איתך שהעיקר שלא מתעלמים

 

[קקאו]

גם אני מקווה
איני מכירה אותך ואיני מבקרת בפורום הזה ולא קראתי את תגובותיך
ומקווה מאד שהגישה החינוכית שלך שונה

אז אשמח שתקראי את דעתי בנושא הנ"ל (לפני עמוד או שתים) ותאמרי את דעתך

 

[קקאו]

חולקת על החלק הראשון וחותמת על השני
העיקר שלא מתעלמים???
אם לא להתעלם זה להדביק לו תוית ולהוכיח לינוקה הזה שהוא שקרן ואינו ראוי לאמון אז תתעלם!!!!
לא להתעלם בעיני זה לאהוב, להכיל אותו, לתת לו תפקידים- אז אסכיפ איתך שהעיקר שלא מתעלמים

לא להתעלם הכוונה לטפל... לא הכוונה לומר לילד... אלא שההורים יטפלו בשת"פ עם המלמד

 

[כנפיים]

לכן כתבתי במפורש שכל מה שכתבתי הוא במידה ויש בעיה רק בנושא השקר, בעיית קשב וריכוז מצריכה בוודאי אבחון וטיפול מיידי בוודאי אם היא בעיה קשה, הבעיה היא לפעמים שהורים לא רואים את הבעיה בצורה רצינית ולא מטפלים בה, ואם זה חמור צריך להכריח אותם לטפל שלא יהיה עוול לילד, ואכן יכול להיות קשר (אם כי לא בהכרח) בין השקר לבעיית קשב.

גם ה"בעיה" של שקר. מצריכה טיפול מקיף.
אי אפשר להסתכל עליה על מעשה מצומצם, בגדר "יצר הרע".
אני לא יודעת מה גדר של יצר הרע בגיל 7.
בכל מקרה מה שתיארת עם הפנקס יכול להצליח בגיל הגדול, אבל לא הייתי מכניסה לילד בן 7 את המחשבה שיש בו יצר רע שהוא הגורם לו לשקר. ילד בן 7 משקר, (אם הוא אכן מתכוון לשקר) ממצוקה.
וההתעקשות על ההבנה הזו, על ידי רוב המשתמשים המגיבים, היא מכוונת.

ברגע שאנחנו חושבים שהמעשה הוא הבעיה, אנחנו מטפלים במעשה,
אבל אם יש הבנה שהמעשה, הוא סימפטום. סימן למשהו.
ויכולות להיות אינספור סיבות. (רצון בתשומת לב, תגובות לא נאותו של הסביבה, פחד לעמוד מול "אני רע", פחד לשאת בתוצאות, הישרדות ממצבים מביכים ועוד ועוד), אז אנחנו לא מנסים לתקן את המעשה אלא את המצב הגורם לו. אולי הילד צריך תשומת לב? אולי הוא צריך עזרה בהרגעה מהלחץ להיות בסדר? אולי הוא צריך אינספור דברים.

אם נצמדים לבעיתיות במעשה, ומנסים למצוא רק פתרונות איך להכחיד אותו, הבעיה לא תיפתר.
היא אולי תיחנק, זה כן.
אבל מי שרוצה לעזור לילד חייב להתבונן!

בעיה "רק" בנושא שקר היא רחבה. עמוקה. ולא תיפתר בשיחה.
שיחה כזו לילד בן שבע, עלולה לדעתי לסבך אותו מאד עם עצמו.
להפחיד אותו ולהשאיר אותו חסר אונים. הוא לא בוחר את השקר בחירה מושכלת! את זה חייבים להבין. וההוכחה- שרגע אחר כך הוא "אוכל" את פירות השקר.
אם אין לו בעיה אמיתית וקשה שמקשה עליו להבחין בין סיבה לתוצאה, המסקנה היחידה היא שזו לא בחירה מושכלת, ולכן אין מה לדבר אל ההגיון שלו.
צריך לעזור לו.

 

[קקאו]

גם ה"בעיה" של שקר. מצריכה טיפול מקיף.
אי אפשר להסתכל עליה על מעשה מצומצם, בגדר "יצר הרע".
אני לא יודעת מה גדר של יצר הרע בגיל 7.
בכל מקרה מה שתיארת עם הפנקס יכול להצליח בגיל הגדול, אבל לא הייתי מכניסה לילד בן 7 את המחשבה שיש בו יצר רע שהוא הגורם לו לשקר. ילד בן 7 משקר, (אם הוא אכן מתכוון לשקר) ממצוקה.
וההתעקשות על ההבנה הזו, על ידי רוב המשתמשים המגיבים, היא מכוונת.

ברגע שאנחנו חושבים שהמעשה הוא הבעיה, אנחנו מטפלים במעשה,
אבל אם יש הבנה שהמעשה, הוא סימפטום. סימן למשהו.
ויכולות להיות אינספור סיבות. (רצון בתשומת לב, תגובות לא נאותו של הסביבה, פחד לעמוד מול "אני רע", פחד לשאת בתוצאות, הישרדות ממצבים מביכים ועוד ועוד), אז אנחנו לא מנסים לתקן את המעשה אלא את המצב הגורם לו. אולי הילד צריך תשומת לב? אולי הוא צריך עזרה בהרגעה מהלחץ להיות בסדר? אולי הוא צריך אינספור דברים.

אם נצמדים לבעיתיות במעשה, ומנסים למצוא רק פתרונות איך להכחיד אותו, הבעיה לא תיפתר.
היא אולי תיחנק, זה כן.
אבל מי שרוצה לעזור לילד חייב להתבונן!

בעיה "רק" בנושא שקר היא רחבה. עמוקה. ולא תיפתר בשיחה.
שיחה כזו לילד בן שבע, עלולה לדעתי לסבך אותו מאד עם עצמו.
להפחיד אותו ולהשאיר אותו חסר אונים. הוא לא בוחר את השקר בחירה מושכלת! את זה חייבים להבין. וההוכחה- שרגע אחר כך הוא "אוכל" את פירות השקר.
אם אין לו בעיה אמיתית וקשה שמקשה עליו להבחין בין סיבה לתוצאה, המסקנה היחידה היא שזו לא בחירה מושכלת, ולכן אין מה לדבר אל ההגיון שלו.
צריך לעזור לו.

א' לא ידעתי את גילו כשכתבתי את הנ"ל,
ב. הנושא עם הפנקס היה ילד בכיתה ד' (לא הרבה יותר גדול)
ג. תלוי בצורת השיחה ובאופיה ובגישה, יש פעמים שזה יכול לעזור לילד בגיל 7 וחצי.
ד. כשמסבירים לילד גם בגיל קטן על יצר הרע ומעבירים לו את המסר בצורה הנכונה הוא לא התבלבל
ה. זה לא סותר יותר נכון זה ברור שבד בבד בכזו בעיה צריך לטפל גם לעומק בצורה מקצועית

 

[Avshalom05]

אני לא קורה את כל העמודים מהסיבות כדלהלן.
א. אני מכיר את הגישה של רוב הניקים/ות הדומיננטיים כאן, וכמובן הם יודעים את דעתי על אשכולות מהסוג הזה... לקהל הרחב...
ב. אין לי סיבה לקרוא את כל ההלוך ושוב, כי בשבילי הספיק לקרוא את השאלה כדי להבין מי הילד ומי הוריו... סליחה על הגישה אך יש לי ניסיון רב. (כמובן שיהיו עליה קופצים) וכשאני רואה את התשובות אני צריך לענות בהתאם אך... נעבור לסיבה ג'
ג. אני לא רואה סיבה להשקיע הסברים כשהם יכולים להימחק.
ד. הסיבה שזה פורום פתוח זה החיסרון כל אחד יכול לזרוק משהו וללכת אף אחד לא לוקח אחריות.
ה. אני בטוח שפותח האשכול לא ציפה שכל מי שעובר פה יזרוק משהו אולי הוא יאשר את דברי.
להמשיך?

מאשר....

 

[כנפיים]

א' לא ידעתי את גילו כשכתבתי את הנ"ל,
ב. הנושא עם הפנקס היה ילד בכיתה ד' (לא הרבה יותר גדול)
ג. תלוי בצורת השיחה ובאופיה ובגישה, יש פעמים שזה יכול לעזור לילד בגיל 7 וחצי.
ד. כשמסבירים לילד גם בגיל קטן על יצר הרע ומעבירים לו את המסר בצורה הנכונה הוא לא התבלבל
ה. זה לא סותר יותר נכון זה ברור שבד בבד בכזו בעיה צריך לטפל גם לעומק בצורה מקצועית

1. זה משמעותי. כתה ב' (גיל 7 בנות) נחשבת עדיין לגיל הרך. מכל הבחינות.
2.ילד בכיתה ד' גדול בהרבה מילד בכיתה ב'. אלו שנים משמעותיות ביותר.
רק לטעימונת- בגיל 7 תפיסת האירועים היא אגוצנטרית לגמרי, ובגיל 9- מפותחת משמעותית לכיוון הסביבה.
ועוד הבדלים רבים רבים.
(לא נכנסת לסיפור על כתה ד'. מספיק פה קשה להגיב ואם לא שהיה אכפת לי על הילד כ"כ, כבר הייתי פורשת מזמן)
3.השיחה לא מתחילה אם מבינים שאין מה לדבר אל הגיון של ילד שמונע מבפנים ממנגנון הגנה או מצורך מהותי או מתפיסה שגויה של המציאות.
4.אין לי נסיון בזה. מקוה שאכן כך. ומהי הצורה הנכונה? ראוי לאשכול נפרד.
5.למה בד בבד? למה לנסות דברים שיכולים להזיק במקום פשוט וחלק לגשת להתייעץ עם איש מקצוע????

זה כמו שמישהו יאמר-
חבלי הכביסה של השכן נקרעו, והחבל מתנפנף מול חלוני עם כל הכביסה.
ברור שצריך לעלות לומר לו לתקן את החבל, אבל בד בבד אני אחתוך את החבל, שלא יפריע לי....

הזבל שלו נשפך במדרגות, ברור שצריך לומר לו שהפח שלו שבור והשקית קרועה, אבל בד בבד אני אאסוף את האשפה ואשים לו ליד הדלת, שילמד.

אם אתה מבין שאין כאן כוונה רעה, פשוט תעזרו לו. ובנתיים, לא יקרה כלום. לא למלמד, ולא לסמכותו, אם הוא יספוג את הקושי הזה (המשמעותי! הקשה! המאתגר!) עד לקבלת עזרה מקצועית.

 

[קקאו]

1. זה משמעותי. כתה ב' (גיל 7 בנות) נחשבת עדיין לגיל הרך. מכל הבחינות.
2.ילד בכיתה ד' גדול בהרבה מילד בכיתה ב'. אלו שנים משמעותיות ביותר.
רק לטעימונת- בגיל 7 תפיסת האירועים היא אגוצנטרית לגמרי, ובגיל 9- מפותחת משמעותית לכיוון הסביבה.
ועוד הבדלים רבים רבים.
(לא נכנסת לסיפור על כתה ד'. מספיק פה קשה להגיב ואם לא שהיה אכפת לי על הילד כ"כ, כבר הייתי פורשת מזמן)
3.השיחה לא מתחילה אם מבינים שאין מה לדבר אל הגיון של ילד שמונע מבפנים ממנגנון הגנה או מצורך מהותי או מתפיסה שגויה של המציאות.
4.אין לי נסיון בזה. מקוה שאכן כך. ומהי הצורה הנכונה? ראוי לאשכול נפרד.
5.למה בד בבד? למה לנסות דברים שיכולים להזיק במקום פשוט וחלק לגשת להתייעץ עם איש מקצוע????

זה כמו שמישהו יאמר-
חבלי הכביסה של השכן נקרעו, והחבל מתנפנף מול חלוני עם כל הכביסה.
ברור שצריך לעלות לומר לו לתקן את החבל, אבל בד בבד אני אחתוך את החבל, שלא יפריע לי....

הזבל שלו נשפך במדרגות, ברור שצריך לומר לו שהפח שלו שבור והשקית קרועה, אבל בד בבד אני אאסוף את האשפה ואשים לו ליד הדלת, שילמד.

אם אתה מבין שאין כאן כוונה רעה, פשוט תעזרו לו.

בגדול מסכים עם העניין..
ושוב לא מכיר את הנושא והילד, לא ידעתי את גילו, לא לימדתי אף פעם את הגיל הזה, וכתבתי את דעתי כמיטב הבנתי עם הפרטים שידעתי....
אני פורש מהנושא כי אני לא חושב שיש לי עוד מה להוסיף בנידון...

 

[מרחבית]

אני מצטערת מאוד שהמלמד הותקף קודם בצורה אישית פוגעת. לא חושבת שזה תורם משהו.
חושבת שכדאי להישאר בדיונים או ויכוחים כמה שיותר עניניים - על דעות ועל דרכי פעולה.

ולגבי אמו של הילד, אם היא היתה לוקחת אותו לאבחון אצל מומחים, המטלה לא היתה על המלמד לבדו, והוא היה מודרך על ידי מומחים, לפי תוצאות האבחון.

 

[חני ליבוביץ]

אני מצטערת מאוד שהמלמד הותקף קודם בצורה אישית פוגעת. לא חושבת שזה תורם משהו.
חושבת שכדאי להישאר בדיונים או ויכוחים כמה שיותר עניניים - על דעות ועל דרכי פעולה.

ולגבי אמו של הילד, אם היא היתה לוקחת אותו לאבחון אצל מומחים, המטלה לא היתה על המלמד לבדו, והוא היה מודרך על ידי מומחים, לפי תוצאות האבחון.

אולי פספסתי איזו הודעה
אבל לא ראיתי שהמלמד כותב שהוא פנה להורים והם סרבו לגשת לבדוק/ לטפל
לא בטוח שהם רואים את זה כמו המלמד
המלמד כותב בביטחה גדולה על כך שהוא תופס את הילד על חם. ממשיך לחשוב שהכיוון הוא להראות לילד שהוא משקר.
כתבו לו שוב ושוב ואז הוא דיבר על התקפות מעזרת נשים
חשבתי לעצמי שנכון ליידע שההתקפות הללו הן זעקות לעזרת הילד
ויש כאן נשים (אני למשל) שלו היינו האימהות באמת והיינו יודעות מכך, זה לא היה נותר בתחום הדיבור וההמלצות הכתובות.
בעיני זו פגיעה ממשית בילד שאסור לאפשר אותה
זה מה שניסיתי להעביר פה
הרי הנשים כאן מייצגות משהו
הן מייצגות אימהות לילדים ולפעמים גם נשות חינוך.
לא אוהבת את הביטוי איש חינוך כי אני מאמינה שכל הורה הוא כזה ולכן למרות שזה המקצוע שלי, כאן בפורום זו פעם הראשונה שהשתמשתי בו.
וזה מה שחושבות אימהות על הצעדים שלך.
אני יכולה לחשוב שהמבצע שעשתה המורה של הבת שלי הוא מטופש, אני יכולה לחשוב שהמלמד מחמיר מדי עם נושא הזמנים, שהמורה מביא מדי הרבה שיעורי בית, שהמלמד ממהר מדי ולכן הילד קולט פחות טוב את החומר- כל אלו לא יזעיקו אותי ויגרמו לי להילחם. הוא המלמד/ היא המורה- ואני חושבת שיש לתת להם מרחב פעולה.
מרחב פעולה בשום אופן אינו כולל השפלה.
אם הם סבורים שכן ואינם מפסיקים גם אחרי שמעירים את תשומת ליבם- נכון בעיני לעשות הכל כדי שהם לא יהיו המלמדים של ילדינו.
כל מבוגר היה פעם ילד
ואני זוכרת כחויה איומה ומשפילה מורה שנהגה בשיטות של המלמד הנ"ל.
הייתי בכיתה ה', חלפו הרבה שנים והמון מים זרמו בנהר.
יום אחד באחת הכיתות בקריאת שמות אני מזהה שאני מלמדת את ביתה.
כל הרגשות הקשים קפצו לי ועלו ושאלתי את עצמי איך אצליח לתת לילדה הזו יחס טוב וחם כפי שראויה כל ילדה לקבל
עד סוף קריאת שמות נזכרתי שבעצם מה שאני חויתי שנה אחת, חווה התלמידה שלי כבר הרבה שנים...
וכבר הייתי נינוחה והארתי לה פנים יותר מהרגיל...
אבל זה זעזע אותי לחשוב כמה כאב צף בי, ממש נאבקתי בדמעותי
אז היה נכון להשאיר את המורה הזו? לתת לה שנים להשפיל תלמידות?
אגב, היא ממש השקיעה בתלמידות, אבל בכיוון הלא נכון
דאגה לגלות מי העתיקה שיעורי בית ולגלות קלונה ברבים, לנער ילקוט מפוזר לקול צחוקן של החברות ועוד
השקעה ורצון טוב אינם מספקים!!!!
והתפקיד שלנו ההורים לעמוד על המשמר

 

[ארבע]

@חני ליבוביץ, אי אפשר לדרוש כבוד (לילד) בלי לכבד את נשוא הדרישה. וזה דו כיווני: ילד לא יכול לכבד באמת את מי שאינו מכבד אותו (הורה או מורה).

 

[חני ליבוביץ]

@חני ליבוביץ, אי אפשר לדרוש כבוד (לילד) בלי לכבד את נשוא הדרישה. וזה דו כיווני: ילד לא יכול לכבד באמת את מי שאינו מכבד אותו (הורה או מורה).

כל מילה!
איפה ראית שאני חושבת אחרת?

 

[ארבע]

אכתוב לך באישי

 

[חני ליבוביץ]

רואה שניסחתי את דעתי הכואבת באופן לא ראוי
איני רואה אופציה לעריכה
אשמח אם המנהלים ימחקו את החלקים הללו

 

[פרפר סגול]

זהירות
פיקוח נפש.
יש לי שכנים, אנשים נהדרים, הבן שלהם היה עם הפרעות קש"ר, מנהל החידר שלח אותו בסיום ח' לישי"ק.
הילד סבל בה, והודיע להורים שהוא לא מעונין להמשיך שם.
פנו ההורים למנהל, אברך צעיר שהילד הבכור שלו בן 7 ובקשו יעוץ.
אמר הגאון הגדול:
"ילד לא קובע, הורים קובעים, הוא התחיל בישיבה ובה הוא ימשיך"!
בנחרצות, בבטחון באמונה גדולה בתבונתו, שהרי הוא כבר חווה וראה ולמד ועשה....
הילד המשיך ללכת לישיבה
וללכת מדחי אל דחי .
וההורים הקשיבו לקול המנהל.
היום הילד הזה צריך לקחת כדורים, הוא נשבר.
שבר מורכב, עצוב וקשה
אמא שלו בוכה נוראות על כך שהקשיבה לשטויות הללו.
הילד שלי זעק שרע לו, היא בכתה באוזניי בכאב, למה הקשבתי למנהל ולא לו?

 

[כנפיים]

חשבתי וחושבת המון על הסיפור הזה.
ונדמה לי שהאמהות יותר 'נזעקות' כי הן פשוט יותר מבינות את הנזקים.
תקראו לזה 'מכרת באורחים' 'בינה יתרה' או כל שם אחר.

הלהט והלחץ שבדברים, נובעים מההבנה.

כשאדם רואה מישהו משחק בכפתורים, והוא יודע משמעות של כל לחיצה על כל כפתור,הוא נזעק. ואם המשחק ממשיך ושואל אגב משחקו- מה הבעיה? למה לא? וכד'. הזעקה הופכת לגערה.
זה לא מוצדק. זה לא יפה.
אבל יש פה נסיון בן 17 עמודים עד כה, להראות למלמד את משמעות מעשיו. והתגובות של חלק מהמשתמשים, הן כמו שאלות התם הנ"ל.

הדבר שהכי מנסים פה לומר שוב ושוב הוא- פנו לעזרה מקצועית, ועד אז היזהרו מאד בכבודו של הילד ועל נפשו.

 

[קקאו]

הדבר שהכי מנסים פה לומר שוב ושוב הוא- פנו לעזרה מקצועית, ועד אז היזהרו מאד בכבודו של הילד ועל נפשו.

כמו שכבר כתבתי אני לא מכיר את הילד או את הוריו...
מה שכן אני רואה מנסיון לצערי הרב שיש הורים שאינם מוכנים לקבל ולהבין שהילד שלהם צריך עזרה מקצועית, גם אם הוא צועק "הצילו"... אלא כולם אשמים... ורב'ה אינו יכול להכריח את ההורים הוא כן יכול להביא אותם להבנה הזאת...

 

[כנפיים]

מה שכן אני רואה מנסיון לצערי הרב שיש הורים שאינם מוכנים לקבל ולהבין שהילד שלהם צריך עזרה מקצועית, גם אם הוא צועק "הצילו"... אלא כולם אשמים... ורב'ה אינו יכול להכריח את ההורים הוא כן יכול להביא אותם להבנה הזאת...

אמת. שלא קשורה לכאן.
המלמד לא חושב שהילד צריך אבחון וניסה לגייס את ההורים והם אמרו לא.
בכל אופן זה לא מה שהוא מספר.