דוגמה - אחת מיני רבות!!!!!
ילד בגיל 7 בערך
אני אומר לו - כולם הוציאו ספרים, היכן הספר שלך?
הוא עונה בשיא הרצינות - היה חסר לי כמה עמודים בספר, לקחתי הביתה - השלמתי הכל!! - אבל שכחתי את הספר בבית
אני מכיר אותו בטור אחד שקרן..... - אני אומר לו - תבדוק בתיק שלך
הוא עונה - זה לא בתיק, - בדקתי!
אני אומר לו תבדוק שוב,
הוא אומר לי נו הרב, אמרתי לך זה בבית! - דבקתי כבר...
אני לא מוותר לו - טוב בוא אלי עם התיק, - ואז הוא מגיע עם התיק - אני בא לחפש בתיק - ושניה לפני כן - הוא מוציא את זה מהתיק ואומר הנה זה......
טוב אני אומר נו נראה באמת כמה הוא השלים
אני פותח את הספר ומראה לו - מה השלמת?
(הנה תפסתי אותך)
היא מחקה לי .....
מי?
אחותי - הרב אתה לא רואה שזה מחוק???
איזה מחוק בכלל לא עשית.....
יצויין שזה סדרתי אצלו - שקרים בתוספת דמיונות - ובלי להתבלבל או להרתע בזמן שמשקר - הכל ממש ברצינות - כאילו ככה זה היה מאמת
אגב - לא אתפלא אם אבא שלו יגיד לי שבכלל אין לו אחיות - מי מחק בכלל???
מה עושים?????
איני מחנך ולא בן מחנך. אני רק חושב בקול.
מה באמת הבעיה בזה שהוא משקר? [סליחה, עוד לא לעבור להתקפה, תמשיכו לקרוא..]
אז יש מספר אופציות, ואני ידלג על האיסור : 'מדבר שקר תרחק', בגלל שגם מבוגרים לא ממש חיים 24/7 לפי הרצון העליון. אז זה לא ממש הגיוני לדרוש זאת מילד.
הלאה.
הבעיה באדם שקרן היא, שלא ניתן לדעת את המציאות דרך המילים שלו, אלא רק על ידי בדיקה אישית.
כלומר, אם כולנו היינו שקרנים, העולם היה די מאתגר. כשמישהו היה שואל אותי ברחוב, מה השעה, הייתי מראה לו בטבעיות את השעון שלי. לא מנסה אפילו לענות לו, למה שיאמין לי...
דוגמה נוספת שיותר ממחישה את הבעייתיות, עליתי על מונית, הנהג שואל אותי לאן אני צריך, אני נותן לו כתובת אבל הוא לוקח אותי לכתובת אחרת לגמרי. כי למה שיאמין לי שלשם אני צריך להגיע?!...
אוקיי אז הדוגמא הזאת כבר ממש אפוקליפטית. היא ממחישה איך העולם לא יכול להתנהל בכלל אם האנשים משקרים.
עכשיו בוא נחשוב דקה, הרי יש אנשים שקרנים בעולם. אז למה לא שמענו על מקרים כאלו, של אנשים ש'משקרים' לנהג המונית?
התשובה היא פשוטה:
אנשים משקרים - כשיש להם אינטרס. כשהם מרוויחים משהו
מהשקר. אבל הם כן רוצים שיאמינו להם, כשהם מרוויחים מכך שהם אומרים את
האמת.
תכל'ס, אני מציע שתלך איתו עד הסוף. תמחיש לו את המשמעות של מה שהוא עושה, בכך שתיקח אותו לנקודת הקיצון, שבה הוא יבין שאי אפשר לחיות עם שקרים. רק אחרי שהוא יוכיח שהוא אדם אמיתי גם במקרים שהוא מפסיד מזה, הוא יזכה לאמונך.
קח אותו לשיחה, תסביר לו בקלילות, בלי שמץ האשמה ושפה פשוטה שבגלל שהוא שיקר כמה פעמים, אתה לא יכול לדעת אם הוא דובר אמת או, ומעכשיו תצטרך לבדוק בעצמך הכול..
מה זה אומר הכול?
אם זה נחשב אצלכם למשל לענות על שאלות כמו: מה פרשת השבוע, תשאל אחר כך עוד מישהו, כי אולי הוא לא אמר את הפרשה של השבוע. אם הוא אומר שהוא רוצה איזה תפקיד או רוצה איזו הטבה - תבקש ממנו הוכחה.
תסבך אותו עם עצמו - עד שהוא יתחנן אליך שתתחיל להאמין לו. עם קצת חשיבה תוכל להוביל אותו לסיטואציות הזויות שהוא יתפוצץ מתסכול - למה אתה לא מאמין למשהו כל כך פשוט והגיוני שאין לו בו כל רווח מהשקר...
אבל אתה תישאר בשלך.
הילדים האחרים לא חייבים בכלל להבין מה אתה עושה איתו. הם יראו התנהלות מוזרה, הם יראו שאתה פשוט לא מקבל תשובות שלו וכו' אבל לא ממש יקשרו את זה לכך שהוא שקרן. כולם רגילים למשמעות המובנת של שקרן - מי שמשקר כדי להרוויח.
השאלה הזאת הייתה לי אתגר חשיבה - אז הארכתי כאן. מי ששרד עד לכאן - שאפו.
ועכשיו יתחיל הבלאגן!... יאלה תגובות!