אלקסתימיה ולאהוב...

[עיתונאות ועריכת תוכן]

אתם משתתפים כל כך מכל הלב שאי אפשר לא להוסיף חומר לדיון
קבלו את- פרק ג'

 

[עיתונאות ועריכת תוכן]

פרק ג'

בסוף נפגשתי עם הצול, זה שאח שלי לא גרס, ולא היה לי את מי להאשים. כשרק יצאתי מהאיגרא רמה של הסמינרים והתדרדרתי למורת רוחי לבירא עמיקתא של סאגת השידוכים קראו לי ההורים לשיחה ושם הם שאלו אותי באכפתיות איזה בחור אני רוצה. השאלה נועדה פחות או יותר לתת לי הרגשה טובה שאני בעניינים, כי במשפחות כמו שלנו ההורים יודעים בדיוק איזה בחור לחפש וגם למצוא. בכל זאת ניצלתי את המעמד הנדיר והעליתי את שתי ההצהרות שהיו באמתחתי; בחור שלא מעשן, בחור שלא מתגלח. ההצהרה הראשונה מתוך דאגה למשפחה העתידית היא תרומתו האדיבה של החוק בענין פרסומות של סיגריות, לא יודעת מה השם המקצועי אבל החוק עובד, תאמינו לי. ההצהרה השניה באה בדגש על זקן נראה לעין וכל בחור המאריך הרי זה משובח...

טוב הם נדהמו קצת, קצת הרבה הרבה, ולרגל התדהמה הוסיפו ושאלו אם אני רוצה להיות יותר מעורבת בבירורים. לא, ממש לא התכוונתי לעזור בזה, כבר היתה לי תורנות כלים קבועה ואת השטיפה ביום חמישי אז הבהרתי שחצי שעה לפני הפגישה זה מספיק והם הסכימו. בסוף כשעמדנו ברחוב למטה לפני הפגישה הראשונה נזכרתי שאני לא יודעת איך קוראים לבחור, ולמרות שלא חשוב מי העיקר מתמיד עם שאיפות, בכל זאת אני עלולה ליפול על שמעון-פרץ או גדליהו-יהושפט. הכוכבים הסתדרו לכבודי באותו רגע, קראו לו ישראל וזה בהחלט היה אחד מהמועדפים עם קונוטציה של העמדת שנים עשר שבטי קה ורגל במרכבה, מאוד התאים לי.

פגישה ראשונה שמתחילה במשל הרכבת של הסבא מסלבודקא היא דרך בטוחה לשבות את לב הבחורה. וואו, גם מתמיד, גם ירא שמים, גם בעל מידות וזקן וגם 'מוסרניק'?! למה אומרים שאי אפשר לקבל הכל בחיים. כשיצאתי מרטיטה ההורים שלי החליפו מבטים שאמרו 'זה זה' כשהאמת היתה שרעדתי מלחץ. שישים הדקות שהוקצבו לפגישה הראשונה לקחו לפחות שעתיים באומדן שלי. הבחור כמו שהוזהרתי מראש לא הרים ראש כמעט. הוא הסתכל לכל כיוון חוץ מלכיוון השעון שתיקתק על הקיר, והקאצ' היה שלו עצמו לא היה שעון. רוב הפגישה עברה עלי בחששות שהוא לא ישים לב שהשישים המוקצבות עברו. זה לא קרה אבל את זה ידעתי רק כשזה לא קרה. סוף דבר חזרתי הביתה עם רעד מורגש בשרירים ומחשבות מעורפלות. ההורים כבר מדדו את גודל הסלון והתדיינו על אולם לאירוסין. שכחתי להגיד שאצלנו מתחתנים עם הבחור הראשון שנפגשים אתו, אז אפשר להבין אותם. (גילוי נאות: שתדעו שלא אצל כל המשפחה זה הלך, אבל מילא) חוץ מזה יש משפט מצוין באידיש שמתורגם ל- הראשון האחרון והכי טוב. אני יודעת שבעברית זה לא משהו אבל באידיש זה לגמרי משכנע כמעט כמו החוק של פרסומות לסיגריות...

 

[כנפיים]

מאלף!!!!

 

[אשר שרבר]

אוי זה נהדר.
הייתי שמח להסבר, למה היא רוצה עם זקן.
(אפשרות הסבר הגיונית, היא אוהבת זקנים, זה מראה גברי, וכו' וכו'.
אפשרות שלי לפי רוח הסיפור, לסנדל את רצונה לצולניק)

 

[הפקות כתיבה]

מהר
אבל מהר
לפרק הבא
לפני שההוא יתגלח

 

[יעל אייזיקוביץ]

אני אוהבת את הכתיבה

לי זה המחיש כמה שטחיות פחד וקבעון יכולה להתלבש במסכה של צדקות והתחסדות
כזו שאפילו הלובש כבר השתכנע שהיא הפרצוף האמיתי שלו

זה ממש מתאים לגיל ויהיה מרתק לראות את הבחורה הנחמדה מתפתחת ומתפכחת
ומגלה שהצדק ויר"ש לא התחבאו דוקא אצלה במדפי הספרי מוסר
או בתלתלי הזקן

 

[עיתונאות ועריכת תוכן]

הגדרת לי יותר טוב מעצמי תודה!

 

[מרחבית]

מרתק!
מתחיל להתבהר. לא חינוך, לא בוסריות, לא חוסר התאמה.
לקות.

 

[יעל אייזיקוביץ]

מרתק.
מתחיל להתבהר. לא חינוך ולא בוסריות ולא חוסר התאמה.
לקות. לגמרי.

למה לקות? שלבים בהתפתחות

 

[מרחבית]

למה לקות? שלבים בהתפתחות

לא. נשמע הרבה מעבר.
אחת שרואה בבירורים עזרה כגון שטיפת כלים. שנזכרה שלא יודעת את שמו. ועוד כהנה וכהנה - תקראי שוב, זה חורג בצורה ברורה.
אז נכון שזה התלבש לה על 'יראת שמים'. הבעיה היא אחרת.

 

[יעל אייזיקוביץ]

לא. נשמע הרבה מעבר.
אחת שרואה בבירורים עזרה כגון שטיפת כלים. שנזכרה שלא יודעת את שמו. ועוד כהנה וכהנה - תקראי שוב, זה חורג בצורה ברורה.
אז נכון שזה התלבש לה על 'יראת שמים'. הבעיה היא אחרת.

במחשבה שניה, יש מצב.

 

[palm]

במקום להשקיע בבנין עצמי אמיתי נתפסים לאשליות חסרות בסיס.

בדיוק זהו הבנין העצמי
קוראים בספר הוראות יצרן
מיישמים ביותר או פחות הצלחה\טקט
ואת נסיון החיים על התאמותיו, הצלחותיו וכשלונותיו כולנו טועמים עד מאה ועשרים

 

[א. איזראעל]

אהבתי את הסיפור, הוא חמוד, מעלה גיחוך עצמי, מעורר מחשבה.
התדהמה של ההורים מעניינת, הם אמורים להכיר את הבת שלהם,היא לא נולדה היום.
אהבתי את הקונוטציה של השם ישראל עם הרגל במרכבה, זה טוב...

את המשפט הבא פחות אהבתי, מידי קיצ'י לטעמי.

כשרק יצאתי מהאיגרא רמה של הסמינרים והתדרדרתי למורת רוחי לבירא עמיקתא של סאגת השידוכים

כמובן, לטעמי בלבד. מותר לך לחלוק עלי.

 

[נקודה אחת]

עם קונוטציה של העמדת שנים עשר שבטי קה ורגל במרכבה, מאוד התאים לי.

לא, ממש לא התכוונתי לעזור בזה, כבר היתה לי תורנות כלים קבועה ואת השטיפה ביום חמישי

יו! את מצחיקה אותי נורא. תודה. זה מצווה גדולה לבדר אנשים בפרט אנשים שיצאו מתוך סיפור כבד במיוחד.
ואני ממש רוצה שתמשיכי עם הסדרה המצחיקה הזו.
הכל מבדר. היא. ההורים שלה. וכל הביטויים. הלשון. מהמם. תמשיכי. את החלק הזה אני הכי אוהבת. (אמרתי את זה כבר על הקודם? טוב. אבל עכשיו את זה!)
והתוכן? מעניין מעורר מחשבה.
אבל העיקר שזה מצחיק
ואיך אומרים את זה באידיש? את הראשון והאחרון ובלה שזה משכנע כמו סיגריות?! אלופה.

 

[palm]

מתחתנים עם הבחור הראשון שנפגשים אתו,

אם כך- מי צריך פגישה???

 

[יאן]

אם כך- מי צריך פגישה???

כנראה לשם שמים לקיים עד שיראנה

 

[כנפיים]

אם כך- מי צריך פגישה???

(גילוי נאות: שתדעו שלא אצל כל המשפחה זה הלך, אבל מילא)

אז כנראה שיש לפגישה איזושהי משמעות...

 

[אשר שרבר]

אם כך- מי צריך פגישה???

על זה אומרת ההלצה
עוד שאלה אחת גם לא תדעי איך קוראים לו

 

[עיתונאות ועריכת תוכן]

תודה על התגובות החכמות המחכימות והמתחכמות

התדהמה של ההורים מעניינת, הם אמורים להכיר את הבת שלהם,היא לא נולדה היום

ילדים יכולים להפתיע וגם ההורים לא תמיד אומדים את אופיים עד לעומק

אם כך- מי צריך פגישה???

פגישות!
יש זן של משפחות (גם במילניום הזה) שההורים מבררים כל כך והילדים סומכים עליהם כל כך שהפגישות הן לסבר את הלב וגם לא לפרוש מן הציבור

 

[כנפיים]

על זה אומרת ההלצה
עוד שאלה אחת גם לא תדעי איך קוראים לו

אצלנו היו מספרים את זה:
עוד שאלה אחת ואת לא באה לחתונה!