אלקסתימיה ולאהוב...

[Ruty Kepler]

זה הזעם של מי שמגלה שהולך שולל

נכון. אבל אם רוצים כתיבה שתתקבל ואולי אפילו תשפיע, היא לא יכולה לנבוע מהזעם הזה.

משובח! איזה כיף.
@Ruty Kepler אני כן חושב שהנחרצות מוסיפה חן, היא מוסיפה ילדותיות, באופן חכם.

הנחרצות של הבחורה בעבר - מצויינת. מוסיפה ילדותיות.
אבל הנחרצות של הכותבת בהווה, כביכול בועת הסמינרים הרסנית, נותנת תחושה של פשקוויל נזעם ('שומו שמיים והאזיני ארץ').

 

[עיתונאות ועריכת תוכן]

מסכימה, ההבחנה מחכימה

 

[מרחבית]

כמה דברים:
מבחינת הסיפור - מחכה בסקרנות לעוד התפתחויות. וגם להבין איך הכותרת: אלקסיתימיה (= חוסר יכולת להרגיש, להביע או לזהות רגשות) ולאהוב - תתקשר לסיפור.
עדיף שמסרים בסיפור יהיו פחות מכלילים, וגם יותר נובעים מגוף הסיפור. בפרק השני לא הרגשתי המשך סיפור. זה עבר לסוג של מאמר ביקורת כללי על תופעה...
מה קורה עם הזוג הנפגש? והגם שמותר לקפוץ אחורה באמצע סיפור, עדיין שיישאר סיפור...
מחכה מאוד להמשך!

חינוך הבנות - תמיד יש מה לתקן. רק שמי שמחנך לבינוניות, גם בינוניות לא תהיה.
בגיל הנעורים בחורות וגם בחורים לוקחים לפעמים דברים בהתלהבות יתר. ככה זה. יש לזה גם מעלות. אחר כך מתייצבים. זו לא סיבה לא לעורר בהם שאיפות או לא להעשיר את עולמם הרוחני.

נושא של ביקורת ואי קבלת אחרים. יותר עניין של אופי והרגל, פחות עניין של מה רמת הסגירות או הפתיחות של האדם מבחינה דתית.
מכירה מספיק פתוחים או 'ליברליים', שברגע שמישהו שואף או מחמיר יותר מהם, 'קבלת האחר' שלהם לוקחת את הרגליים ובורחת רחוק מאוד, ונשארים רק הזלזול והריחוק. מכירה גם מחמירים ושמרנים, שיודעים לקבל מצוין אחרים.
כך גם הביקורתיים. קשור לאופי ולהרגל ולא למושגים או לנורמות בהם חיים. עודף ביקורתיות או ראיית שחור לבן, מפריעים מאוד בזוגיות ובחיים. הם מופיעים בלי קשר למושגים הרוחניים השונים אליהם התחנכו.

נושא של איזון. איזון חיוני ביותר בכל שטחי החיים. אלא שכל אחד והאיזון שלו. אנחנו ב''ה חברה גדולה, ומונים את כל הסוגים. יש לדוגמא, מספיק בחורים, שלא היו מתיישבים במלון מול משפחה ש(אם הבנתי נכון) לא היו ברמת צניעות שמתאימה לחרדים. והם מאוזנים לגמרי הבחורים האלה.
יש גם כאלה, אולי לא רבים (מדברת על ליטאים), שלא נפגשים במלון, רק בבתים, ומשתדלים לסגור אחרי פגישה שלישית. והם מאוזנים מכל בחינה ומתאימים לבחורה עם מושגים כאלה, ולא לאחרות. אם היא היתה פוגשת אחד כזה, היא לא היתה כל-כך מבולבלת.

וכאן מגיעה לנקודה של התאמה בשידוך. דבר הכי פשוט וראשוני, שכולם יודעים, ולא תמיד מיישמים : בשידוך - צריך התאמה.
יש בחורים כמוה, ויש בחורות כמוהו. ובודאי שבפגישה צריכים לבחון התאמה. נחמד לקבל את האחר, גם אם הסגנון והמושגים שלו מאוד שונים. לא כבן זוג! (אם זה כבר קרה, ברור שזה משמיים, וברור שיש מה לעשות כדי לחיות מצוין. אנחנו מדברים על לפני).
ודאי שאף פעם אין התאמה מושלמת. אך אם הם משני סגנונות מאוד שונים - שיגידו יפה שלום ובהצלחה, וימשיכו להצעה הבאה.

 

[עיתונאות ועריכת תוכן]

לוקחת לתשומת לב

 

[מרחבית]

לוקחת לתשומת לב

סליחה על האורך! זו אחת החולשות שלי - לדון בנושאים...
קחי רק מה שמתאים לך, ותזרקי את השאר!
הרבה הצלחה!

 

[RACHELIZ]

חינוך הבנות - תמיד יש מה לתקן. רק שמי שמחנך לבינוניות, גם בינוניות לא תהיה.
בגיל הנעורים בחורות וגם בחורים לוקחים לפעמים דברים בהתלהבות יתר. ככה זה. יש לזה גם מעלות. אחר כך מתייצבים. זו לא סיבה לא לעורר בהם שאיפות או לא להעשיר את עולמם הרוחני

בגדול מסכימה שזה גיל שלוקחים מסרים בהתלהבות ואח"כ גם מתייצבים אך על המחנכים לקחת גם את זה בחשבון וקצת למתן ולפחות לתת קצת פרופורציות או להסביר שלפעמים בן/ת הזוג קצת יוצאים מהמסגרת ולוקח להם זמן לחזור (אפילו למסגרת אחרת) וחושבת שחובה להסביר שלא לכל אחד מתאים כל דבר!

 

[אמא ומתכנתת]

הפרק הראשון היה נהדר (חוץ מזה שהיה קצר מדי...)
הפרק השני מרגיש קצת כמו מאמר על שיטת החינוך בימינו... קצת מנותק מדי מהסיפור, תיאורטי ותלוש...

 

[נקודה אחת]

אני אהבתי בעיקר את הפרק השני. זה נורא יפה בעיני, אנשים מתבוננים שוללים מתעצבנים, חוקרים, מנתחים.. ושוב מתעצבנים. ככה גדלים. אפילו שאין לי מושג מכל הנאמר היות ואף פעם לא זיכיתי להיות בבועה הקסומה של בית יעקב.
נראה שזה טוב לחנך אנשים לחשוב, בלי קשר על מה. בסוף יגיעו לתכלית בעז"ה.

כבר אמרו הצדיקים
החפץ באמת
ה' שולח לו מלאך של אמת להנחותו הדרך.
והבחורה הזו רוצה אמת, זה בטוח.

עלי והצליחי!

שאלונת- האם מספר שורות כה מועט אפשר לכנות בתור פרק? והאם יש ל"פרק" כללים שתוכלו לאלפני בינה מהם. (חוץ מהכלל המציק שהוא צריך להיות עד 1000 מילה. אותו הבנתי די)

 

[RACHELIZ]

נראה שזה טוב לחנך אנשים לחשוב, בלי קשר על מה. בסוף יגיעו לתכלית בעז"ה.

זהו, שלא תמיד מחנכים לחשוב אלא להיות חלק מעדר
כמובן לא מכלילה, אבל העדריות - רבים חללים הפילה...

 

[נקודה אחת]

לתת את האופציה לבחור + בועה מוגנת לחיות בה ..זה מעליותא גדולה. זה נראה לי רק יחידי סגולה זוכים ליישם. משיח יבוא ויעשה כבר סדר.

 

[עיתונאות ועריכת תוכן]

תודה לכל המגיבים/ות כל דעה נשקלת בכובד ראש
בענין האורך- כך מרגיש לי מתאים לפלטפורמה ממוחשבת וגם לסגנון הפרויקט שהוא יותר יומני מאשר סיפור עלילה מובנה

 

[מרחבית]

בגדול מסכימה שזה גיל שלוקחים מסרים בהתלהבות ואח"כ גם מתייצבים אך על המחנכים לקחת גם את זה בחשבון וקצת למתן ולפחות לתת קצת פרופורציות

כמו בכל דבר, יש מחנכים שעושים זאת יותר, ויש שפחות.
ושלא נחשוב, שהכל בידי המחנכים. נכון שצריך להסביר וכו', אך אי אפשר וגם לא טוב לשלוט על כל דבר ועל כל תהליך.
נער או נערה, שהשאיפות תופסות אותם - ב''ה. כך צריך להיות. לפעמים עוברים קצת את הגבול בהתלהבות, או רואים את הדברים כדרך צעירים, בשחור לבן.
האם זה אומר שצריך לשנות את כל החינוך?

להסביר שלפעמים בן/ת הזוג קצת יוצאים מהמסגרת ולוקח להם זמן לחזור (אפילו למסגרת אחרת)

ספציפית לגבי נישואים - נכון. וחושבת שזה בעיקר התפקיד של מנחי/ות חתנים/כלות.
קשה להפריז בחשיבות של מנחים טובים! דווקא בגלל שאלו דברים חדשים, עם פחות מושגים קודמים - יש הרבה יותר פתיחות מצד הבחור/בחורה לשמוע ולקבל.

וחושבת שחובה להסביר שלא לכל אחד מתאים כל דבר!

נכון, אך הבחורה רוצה את זה שכן מתאים לו, למשל ללמוד בהתמדה רבה, או כל דבר אחר. הרי מדובר לפני הנישואים. מותר לה לבחור, לא? וכן לגבי הבחור.

 

[RACHELIZ]

לכן באמת הבית צריך לתת מעבר למה שמוסדות החינוך נותנים.. ולא, אין צורך לשנות את כל החינוך.. אבל רק להוסיף פה ושם..
*
לגבי ההדרכות, לפעמים לא זוכרים את כל מה שהדריכו.. והשיעורים מלאי ההוד מהסמינר עולים בתודעה הרבה יותר...
*
ברור שמותר לבחור השאלה האם הבחירה מתאימה לדרגה והאם לפעמים קולטים את זה קצת מאוחר מידי…
*
סליחה שלא ציטטתי לגבי כל תשובה בנפרד, אבל מאמינה שזה מובן.
אם לא, נסביר מחר

 

[כנפיים]

ברור שמותר לבחור השאלה האם הבחירה מתאימה לדרגה והאם לפעמים קולטים את זה קצת מאוחר מידי…

זה בעצם עיקר הבעיה. הבועה היא מציאות מדומה שלא עובדת בחיים. ושאיפות אין להן אחיזה במציאות הן אשליות, שסופן להתנפץ.

 

[palm]

שלא עובדת בחיים

זו קביעה קצת גורפת
ישנם חלומות שמתגשמים
וכמובן שלרוב הם לא עומדים בקצב הצפיות
לפעמים הם גם מתנפצים בקול רעש גדול או קול דממה דקה
תלוי באפיים של האנשים, בעבודת המידות, אינטליגנציה אישית\רגשית\חברתית וכו'
והפריווילגיה לא שמורה רק לשאיפות רוחניות

 

[כנפיים]

זו קביעה קצת גורפת
ישנם חלומות שמתגשמים
וכמובן שלרוב הם לא עומדים בקצב הצפיות
לפעמים הם גם מתנפצים בקול רעש גדול או קול דממה דקה
תלוי באפיים של האנשים, בעבודת המידות, אינטליגנציה אישית\רגשית\חברתית וכו'
והפריווילגיה לא שמורה רק לשאיפות רוחניות

כוונתי לא עומדת במבחן החיים. וחלומות הם רצונות שיש להם אחיזה במציאות בניגוד לאשליות, כמו שכתבתי לעיל. כמובן שלא גורף וכו וכו וכו

 

[palm]

אני מכירה כאלה שחלומן מלווה אותן שנים רבות
ומקבלות על טס של כסף בית של תורה וכו' וכו' הרבה יותר ממה שיכלו לחלום
ובעיני הבשר שלי ולדעתי הצמוקה השתדלותן לא נוגעת בקרסולי החלום
ולעומ"ז, אחרות שמסרו נפשם ממש לאותו חלום אך השתדלותו של בן הזוג לא טיפסה לגבהים...
לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה רשאי ליבטל...

 

[מרחבית]

כשהיינו קטנים, למדנו ללכת. הלכנו ונפלנו, נפלנו וקמנו, ולא הפסקנו לנסות.
לא האשמנו אף אחד, ולא החלטנו להרפות וזהו. כי היה ברור לנו מבפנים, שככה זה.
ואבאאמא וכולם מסביב הריעו ועודדו.
וב''ה למדנו בסוף ללכת.
כל עוד לא למדנו ללכת, לא ידענו באמת מה זה ללכת, ואיך זה בדיוק קורה ומרגיש.
אם לא היתה לנו שאיפה ללכת, כלום מזה לא היה קורה.
אם לא היה את שלב הבוסר, לא היה את שלב הבשלות.

לא ידוע לי על דרך אחרת בחיים...

 

[palm]

מקובל בפי העם;
יוסף מלך רק אחרי שחלם

 

[כנפיים]

לא עליך המלאכה לגמור ואין אתה רשאי ליבטל...

ברור לגמרי.
כוונתי הייתה לפרש כוונת המושג בועה- שאיפות(אפילו אי אפשר לקרוא להן כך, אבל ניחא) שלא מחוברות למציאות או לאדם. אין קשר בין זה לבין השתדלות ותוצאה וכו'. הכוונה לנערות או בחורות שעדיין לא מכירות את עצמן ואת יכולותיהן (שייתכן שהן ענקיות, אבל צריך להכיר אותן) ופעמים רבות במקום להשקיע בבנין עצמי אמיתי נתפסים לאשליות חסרות בסיס.
ואל תתקנו אותי עכשיו שלא בכל הסמינרים וכו וכו כנ"ל, אני יודעת. ותמיד כשמדברים על תופעה מדברים על כשהיא קורית, לא על כשהיא לא קורית