לא צריך עדיין לרוץ לגן שפתי, בהתחשב בכך שלדברי האם ההתפתחות הכללית תקינה.
חשוב /צריך/ /כדאי/מומלץ /נכון (אין למחוק כלום! שום דבר לא מיותר) לטפל בזה עכשיו.
בעז"ה הוא ידבר בחתונה שלו...ועוד הרבה קודם.
אבל, ילד שלא מובן ומתקשה להביע את עצמו צובר תסכולים בהיבטים החברתיים והרגשיים, שיכולים להכניס אותו למעגל מתסכל ולרכישת הרגלי למידה ותקשורת שגויים.
כדאי להתחיל את התהליך של אבחון וטיפול קלינאית תקשורת. תכינו את עצמכם, זה לוקח זמן. וכמובן בדיקת שמיעה - אל תסתמכו על בדיקה ביתית....
בינתיים, מה לעשות?
לגבי הדו-לשוניות, ילדים עם קוגניציה תקינה יכולים לרכוש שתי שפות ללא בעיה. זה אפילו מפתח הבנה חברתית ויכולות קוגנטיביות. זאת בתנאי שכל אחת מהשפות תקינה (ולא מאכן מספריים - לגזור, מאכן דבק - להדביק, מאכן פו - לנשוף וכו'...). תנאי שני - חלוקה ברורה מי מדבר באיזו שפה או מתי מדברים באיזו שפה ולא לערבב את שתי השפות יחד. לדוג' אבא אידיש ואמא עברית. או בארוחה אידיש ובזמן סיפור עברית וכדו'.
לגבי האיחור השפתי, לדבר ל-א-ט! גם אם זה נשמע דבילי על גבול הפיגור. כך ילד שמתקשה לקלוט את השפה יצליח בקלות רבה לקלוט את המילים ולחקות אותן. לאט - לא הכונה כל הברה בנפרד, אלא הקצב של כל השיח איטי מאוד.
לגבי כל התרגילים לחיזוק שרירי הפה, הייתי מחכה איתם קצת כי זה לא מוקד הקושי. לא בטוח שמדובר על חולשת שרירים. לא מתואר ריור מוגבר וכדו'. רמת מובנות הדיבור תואמת לרמה השפתית. ייתכן מאוד שככל שיתקדם בשפה, המובנות תשתפר. ישנם תרגילים שללא דיוק של איש מקצוע יכולים אפילו להזיק.