דרוש מידע 10 דק' לפני זמן הדלקת נרות-יש ענין??

[חחח]

וכבר הבאתי שכתב המשנ״ב שראוי להקדים חצי שעה או שליש שעה כדי לצאת י״ח כל הדעות לגבי שקיעה.

ברוב הארץ מקבלים שבת עשרים דקות לפני השקיעה. תוספת של 10 דקות כפי שדובר פה באשכול מביאה את רוב האנשים להקדים בחצי שעה. וזו מטרת רוב המעודדים. שאנשים יוסיפו עוד 10 ד' על ה20 שנהוגות.
חבל שיוצאים נגד יוזמות בלי להכיר מקרוב ועל הדרך גורמים לאנשים רפיון בנושא כ"כ חשוב.

 

[מנוי פרימיום]

כפי שחשבתי. לא כתוב כאן שיש מצווה להוסיף מחול על הקודש (כי אחרת הייתה סתירה קשה מדברי הרמב״ם על עצמו), אלא כתוב שצריך לצפות לשבת קודש ובכך כולם מודים כמבואר בטוש״ע סימן ר״ס. ומה שכתוב בגמרא פסחים קה: ״עיולי יומא כל כמה דמקדימינן ליה טפי עדיף״ אינו ראיה לכאן, ששם מדובר על כך שצריך להזדרז לקדש את קידוש היום (קידוש הלילה), כמבואר בשו״ע סי׳ רע״א כמדומני שכתב ״כשיבוא לביתו ימהר לאכול מיד״. ובב״י מבואר שהמקור לדין זה הוא מכאן.

בגדר הדין אם הוא דאורייתא או דרבנן יש מחלוקת. ר' ישמעאל דורש את הפסוקים אחרת ולפיו לכאורה אין מקור לדין תוספת שבת דאורייתא וסובר שהיא דרבנן (ראש השנה ט.). כתב הביאור הלכה שלרוב הפוסקים זה דאורייתא. הרמב"ם לא הביא דין זה ונחלקו הפוסקים בשיטתו קיימת מחלוקת לגבי הופעת דין זה אצל הרמב"ם: בהלכות שביתת עשור (יום כיפור) פרק ו, כותב הרמב"ם: "וְצָרִיךְ לְהוֹסִיף מֵחֹל עַל קֹדֶשׁ בִּכְנִיסָתוֹ וּבִיצִיאָתוֹ". יש האומרים שדברים אלו אמורים ביום כיפור גרידא ויש שאומרים כי הדברים תקפים לגבי כל קודש היינו שבת חגים ושביעית (שנת שמיטה). יש אומרים שאף על פי כן זה דין דאורייתא (שו"ת הרדב"ז). ויש אומרים שזה דרבנן (הגר"א, לפי הביאור הלכה כך משמע מהמגיד משנה). ויש אומרים שאין צריך כלל (בית יוסף). הגר"א פוסק כהרמב"ם ומוסיף שזו דעת התוספות. (עיין בביאור הלכה שהקשה על זה).

תוספת שבת – ויקישיבה

www.yeshiva.org.il

 

[mic003]

תוספת שבת – ויקישיבה

www.yeshiva.org.il

ידוע ומפורסם ותומך בדבריי, כתוב בפירוש שלדעת השו״ע בביאור דברי הרמב״ם אין מצווה להוסיף מחול על הקודש, ובכל המקומות שהזכרתי זאת לעיל הזכרתי זאת בשם הב״י כמבואר בפירוש בסימן רס״א ס״ב.

 

[מנוי פרימיום]

ידוע ומפורסם ותומך בדבריי, כתוב בפירוש שלדעת השו״ע בביאור דברי הרמב״ם אין מצווה להוסיף מחול על הקודש, ובכל המקומות שהזכרתי זאת לעיל הזכרתי זאת בשם הב״י כמבואר בפירוש בסימן רס״א ס״ב.

כמו בכל הלכה קיימות גם שיטות נוספות ומותר לאנשים להדר לפי השיטות המחמירות
מכאן ועד לבוא ולומר שזו לא חומרה הדרך ארוכה

 

[mic003]

ברוב הארץ מקבלים שבת עשרים דקות לפני השקיעה. תוספת של 10 דקות כפי שדובר פה באשכול מביאה את רוב האנשים להקדים בחצי שעה. וזו מטרת רוב המעודדים. שאנשים יוסיפו עוד 10 ד' על ה20 שנהוגות.
חבל שיוצאים נגד יוזמות בלי להכיר מקרוב ועל הדרך גורמים לאנשים רפיון בנושא כ"כ חשוב.

לא יצאתי נגד שום יוזמה, וההיפך. כתבתי כמעט בכל תגובה שאני לא נגד זה כי שמעתי מגדולי ישראל שתמכו בכך. עיקר טענתי הייתה שלחומרא זו אין מקור בהלכה כאשר היא יותר מחצי שעה קודם השקיעה, ושצריך ממש להיזהר שלא להגיע למצב שהחומרא הופכת לקולא.
דרך אגב, עיינתי באותו עלון שהובא לעיל, ובסוף העלון הוזכר בפירוש שאף אחרי כל ההבטחות והסגולות, אין להדליק נרות לפני הזמן הקבוע בלוח, אלא הדברים אמורים רק לגבי קבלת שבת.
וסתם שאלה: מי אמר שאני לא מכיר מקרוב? אולי דווקא בגלל שאני מכיר מקרוב אני אומר את מה שאני אומר?

 

[מנוי פרימיום]

עיקר טענתי הייתה שלחומרא זו אין מקור בהלכה כאשר היא יותר מחצי שעה קודם השקיעה, ושצריך ממש להיזהר שלא להגיע למצב שהחומרא הופכת לקולא.

כבר הוכחתי בהודעה הקודמת שיש לזה מקור בהלכה, התוספת היא ככל שליבו של אדם חפץ ובלבד שתהא לאחר פלג המנחה. מי שאוחז כשיטת הגאונים לקולא ועושה מלאכות במוצאי שבת לפני זמן רבינו תם לא מובן לדבריכם מדוע עליו לחשוש לשיטת רבינו תם בערב שבת ולחשב את פלג המנחה לשיטתו

 

[mic003]

כמו בכל הלכה קיימות גם שיטות נוספות ומותר לאנשים להדר לפי השיטות המחמירות
מכאן ועד לבוא ולומר שזו לא חומרה הדרך ארוכה

אולי תקראו פעם אחת בעיון את מה שכתבתי בתחילה? מעולם לא טענתי שאין שיטות מחמירות. ההיפך. אני גם יכול לנקוב בשמן, והם מובאות בפירוש באותו סימן שהזכרתי. אולם מה לעשות ששם גם מבואר שתוספת שבת היא בזמן מועט? ומה לעשות ששני סימנים אחר כך יש אזהרה מפורשת ׳ובלבד שלא יקדים׳ שאת הגדרותיה כתבתי לפני כן בבירור? ומה לעשות שלעיתים חומרא מסוימת היא לא חומרא והיא עלולה לגרום לאדם לבטל לגמרי מצוות הדלקת נר שבת?

 

[mic003]

כבר הוכחתי בהודעה הקודמת שיש לזה מקור בהלכה, התוספת היא ככל שליבו של אדם חפץ ובלבד שתהא לאחר פלג המנחה. מי שאוחז כשיטת הגאונים לקולא ועושה מלאכות במוצאי שבת לפני זמן רבינו תם לא מובן לדבריכם מדוע עליו לחשוש לשיטת רבינו תם בערב שבת ולחשב את פלג המנחה לשיטתו

מי שמחשב את פלג המנחה לפי ר״ת, ישנם פעמים בהם הוא לא יוכל כלל להדליק נר שבת (וזה תלוי בכמה פרטים. אם מחשבים מהשקיעה או מצאת הכוכבים, אם מחשבים בשעות זמניות או רגילות, ועוד כמה דברים שבוארו באחרונים). וטענתי לא הייתה מחמת זה, אלא טענתי שמי שעושה תנאי או שהוא ספרדי, צריך מאוד להיזהר בהדלקת נר שבת קודם הזמן. ולא לחינם כתוב באותו עלון שהובא לפני כן שיש להיזהר להדליק נר בזמן הקבוע בלוח, כי עבור הספרדים זו ממש בעיה. ומה לעשות שאותם אנשים שבאמת ברור לי שהם רוצים לחזק אינם משגיחים בכך ומחלקים את העלונים בבתי כנסת ספרדיים, והציבור אינו יודע לשים את ליבו להבדל, ואנשים מתלהבים מההבטחות ומבטלים מצוות הדלקת נר שבת, ומה יועילו להם ההבטחות והסגולות, אחרי שמשנה מפורשת אומרת ׳ובלבד שלא יקדים׳, ואחרי שמבואר בחלק מן הפוסקים שברכתו היא לבטלה?

 

[כתר מלוכה]

לא יצאתי נגד שום יוזמה, וההיפך. כתבתי כמעט בכל תגובה שאני לא נגד זה כי שמעתי מגדולי ישראל שתמכו בכך. עיקר טענתי הייתה שלחומרא זו אין מקור בהלכה כאשר היא יותר מחצי שעה קודם השקיעה, ושצריך ממש להיזהר שלא להגיע למצב שהחומרא הופכת לקולא.
דרך אגב, עיינתי באותו עלון שהובא לעיל, ובסוף העלון הוזכר בפירוש שאף אחרי כל ההבטחות והסגולות, אין להדליק נרות לפני הזמן הקבוע בלוח, אלא הדברים אמורים רק לגבי קבלת שבת.
וסתם שאלה: מי אמר שאני לא מכיר מקרוב? אולי דווקא בגלל שאני מכיר מקרוב אני אומר את מה שאני אומר?

מה זה אין מקור?
מאיפה בדיוק המנהג של ה40 דקות בירושלים?
וחוץ מהענין של התוספת שבת, בביאור הלכה כתוב שבלבד שלא יאחר הכוונה לא לעשות בזמן המדוייק של תוספת שבת שמא לא יספיק. דהיינו שצריך להוסיף מעבר לתוספת שבת.
המקור לכל זה הוא שלא יבואו לחלל שבת.
הגיוני מאד שהיכן שנוהגים 40 דקות אולי אין ענין גדול להוסיף עוד.
אבל צריך להדגיש שהיכן שנוהגים 20 דקות, אם מוסיפים עוד 10 דקות אף פעם לא מתנגשים עם שיטת ר"ת. [למחמירים כמותו.]
עוד דבר.
מה שכתוב שלא יקדים, הסיבה כי לא ניכר...
אבל אם הרבה מאנשי העיר עושים את המנהג של העוד 10 דקות זה כן ניכר שזה מחמת שבת. [מובא בפוסקים.]

 

[מנוי פרימיום]

מי שמחשב את פלג המנחה לפי ר״ת, ישנם פעמים בהם הוא לא יוכל כלל להדליק נר שבת (וזה תלוי בכמה פרטים. אם מחשבים מהשקיעה או מצאת הכוכבים, אם מחשבים בשעות זמניות או רגילות, ועוד כמה דברים שבוארו באחרונים). וטענתי לא הייתה מחמת זה, אלא טענתי שמי שעושה תנאי או שהוא ספרדי, צריך מאוד להיזהר בהדלקת נר שבת קודם הזמן. ולא לחינם כתוב באותו עלון שהובא לפני כן שיש להיזהר להדליק נר בזמן הקבוע בלוח, כי עבור הספרדים זו ממש בעיה. ומה לעשות שאותם אנשים שבאמת ברור לי שהם רוצים לחזק אינם משגיחים בכך ומחלקים את העלונים בבתי כנסת ספרדיים, והציבור אינו יודע לשים את ליבו להבדל, ואנשים מתלהבים מההבטחות ומבטלים מצוות הדלקת נר שבת, ומה יועילו להם ההבטחות והסגולות, אחרי שמשנה מפורשת אומרת ׳ובלבד שלא יקדים׳, ואחרי שמבואר בחלק מן הפוסקים שברכתו היא לבטלה?

חבל שאתם לא מדגישים שאתם פונים רק לספרדים, כי לפי מה שכתבנו - האשכנזים הנוהגים כשיטת הגאונים גם לקולא בדאורייתא מקיימים בהחלט מצווה בתוספת שבת מפלג המנחה לזמן הגאונים
ומי שעושה תנאי אין לזה קשר למחלוקת הגאונים ור"ת

 

[חחח]

לא יצאתי נגד שום יוזמה, וההיפך. כתבתי כמעט בכל תגובה שאני לא נגד זה כי שמעתי מגדולי ישראל שתמכו בכך. עיקר טענתי הייתה שלחומרא זו אין מקור בהלכה כאשר היא יותר מחצי שעה קודם השקיעה, ושצריך ממש להיזהר שלא להגיע למצב שהחומרא הופכת לקולא.
דרך אגב, עיינתי באותו עלון שהובא לעיל, ובסוף העלון הוזכר בפירוש שאף אחרי כל ההבטחות והסגולות, אין להדליק נרות לפני הזמן הקבוע בלוח, אלא הדברים אמורים רק לגבי קבלת שבת.
וסתם שאלה: מי אמר שאני לא מכיר מקרוב? אולי דווקא בגלל שאני מכיר מקרוב אני אומר את מה שאני אומר?

התכוונתי, וסליחה על הניסוח העילג, שרוב העולם מקבלים שבת 20 דקות לפני השקיעה והמעודדים-מעודדים להוסיף שבת ב10 ד' מה שגורם לרוב האנשים לקבל חצי שעה לפני הזמן בלי חשש של "פלג המנחה" וכו'.

 

[mic003]

מה זה אין מקור?
מאיפה בדיוק המנהג של ה40 דקות בירושלים?
וחוץ מהענין של התוספת שבת, בביאור הלכה כתוב שבלבד שלא יאחר הכוונה לא לעשות בזמן המדוייק של תוספת שבת שמא לא יספיק. דהיינו שצריך להוסיף מעבר לתוספת שבת.
המקור לכל זה הוא שלא יבואו לחלל שבת.
הגיוני מאד שהיכן שנוהגים 40 דקות אולי אין ענין גדול להוסיף עוד.
אבל צריך להדגיש שהיכן שנוהגים 20 דקות, אם מוסיפים עוד 10 דקות אף פעם לא מתנגשים עם שיטת ר"ת. [למחמירים כמותו.]
עוד דבר.
מה שכתוב שלא יקדים, הסיבה כי לא ניכר...
אבל אם הרבה מאנשי העיר עושים את המנהג של העוד 10 דקות זה כן ניכר שזה מחמת שבת. [מובא בפוסקים.]

צודק במאה אחוז, ומתנצל ששכחתי להוסיף את זה.
במקומות שבהם יש מנהג, ורק שם, הולכים אחר המנהג. אבל דווקא שם (במקומות שנוהגים 40 דקות) יש הכי הרבה צורך להיזהר עם הקדמת השבת.

 

[mic003]

חבל שאתם לא מדגישים שאתם פונים רק לספרדים, כי לפי מה שכתבנו - האשכנזים הנוהגים כשיטת הגאונים גם לקולא בדאורייתא מקיימים בהחלט מצווה בתוספת שבת מפלג המנחה לזמן הגאונים
ומי שעושה תנאי אין לזה קשר למחלוקת הגאונים ור"ת

לכל מה שאמרתי אין קשר למחלוקת ר״ת והגאונים, אלא זה קשור לדבר אחד - תוספת שבת. והואיל וכבר פירטתי לעיל את עיקרי דבריי, אין לי עניין לחזור עליהם שוב ושוב, אלא המקורות נמצאים שם, והמעיין בהם יימצא כדבריי.

 

[מקצה הארץ-:)]

אבל נראה לי שלא להדליק נרות אלא רק לקבל.......

חלילה!! אם תקבל שבת איך תדליק נרות לאחר מכן? הרי כבר שבת אצלה.

בלת"ק

לכאורה זו המצאה (אולי נבונה אפש"ל - מי אנחנו שנביע דעה על גדו"י שהסכימו עם זה) של רבני דורנו להקדים מידי, אלא שלהלכה זה לא כ"כ פשוט להקדים מידי [שרגא בטיהרא מאי מהני כלומר נר ביום מה מועיל], שאין ניכר בזה כבוד שבת ובדווקא מדליקים סמוך לשבת 20 דק' לדעת הספרדים ו- 40 דק' למנהג האשכנזים בירושלים. הספרדים מעולם לא הדליקו מוקדם כ"כ.
גם ברור הדבר כשמש בצהרים שאין לפסוק או להביא ראיה מעלונים!!!!!!!!!!!!

 

[מנוי פרימיום]

[שרגא בטיהרא מאי מהני כלומר נר ביום מה מועיל]

וכבר שאלו הפוסקים - ומה מועיל נר בחדר מואר בחשמל?

 

[mic003]

וכבר שאלו הפוסקים - ומה מועיל נר בחדר מואר בחשמל?

לכן כתבו שראוי לכבות את האורות קודם לכן.

 

[מנוי פרימיום]

לכן כתבו שראוי לכבות את האורות קודם לכן.

אתם מקפידים על זה?

 

[mic003]

בכל אופן, למי שמחפש סגולות, יש כמה ׳סגולות׳ שמוסכמות על כולם, והן לא חידושים מהדורות האחרונים, אלא מקורם בדברי המשנה והגמרא, והובאו להלכה בטור, והלא הם לפניכם:
״אמר רבי יוחנן משום רבי יוסי כל המענג את השבת נותנין לו נחלה בלא מצרים״.
״ר״נ בר יצחק אמר אף ניצול משיעבוד מלכיות״.
״א״ר יהודה אמר רב כל המענג שבת נותנין לו משאלות לבו!״.
עשירים שבכל הארצות במה הם זוכים? במה שמכבדים את השבת.
וא"ר חייא בר אבא א"ר יוחנן כל המשמר שבת כהלכתו אפילו עובד ע״ז כאנוש מוחלין לו״. (פרק כל כתבי, הובא בטור סימן רמב)

הסגולות הכי גדולות מופיעות כאן. סגולות לעשירות, לנחלה בלי גבולות, סגולה לאדם לקבל את כל משאלות ליבו (כמה היינו תורמים אם גדול הדור היה מבטיח לנו את זה?! ובכן, זה לא רב חשוב של דורנו שמבטיח, זו גמרא מפורשת!!!), סגולה למחילת עוונות. אבל כמובן, ׳סגולות׳ אלו לא מופיעות בדפים צבעוניים ססגוניים, והן לא זוכות לתמיכה של קמפיינים ממומנים, ולכן אף אחד לא שם את ליבו אליהם.
״ותהי האמת נעדרת״.

 

[mic003]

אתם מקפידים על זה?

כמובן.

 

[מקצה הארץ-:)]

וכבר שאלו הפוסקים - ומה מועיל נר בחדר מואר בחשמל?

נכון, והעולה מדבריהם שאף שכיום אין כאן סיבת 'אורה' ואין חשש שלום בית (שלא יתקל ב'ואזות' שאשתו היקרה פרסה בכל פינה בבית.....) מ"מ לא בטלה תקנה שכך נוהגין במשך שנים רבות.
וגם יש שמחה לבני הבית כשרואין הנרות דולקין אף כשאורות הניאון מאירים היטב.... ואמנם יש מהפוסקים שכ' שטוב לכבות את החשמל קודם ההדלקה לסיבה זו. וכ"כ בחזו"ע עמ' רטו ע"ש היטב. (אמנם הוא לא נהג כן) וגם בעמ' קפא קפב ובהערה ח (בדין קבלת שבת מזמן פלג המנחה ומתי הטוב והנכון) שהאריך הרחיב כיד ה' הטובה עליו ותרווה נחת.

אתם מקפידים על זה?

כן, משתדלים בזה לפחות את האור המרכזי.
(הילדים יודעים את האור הזה לא מדליקים כל השבוע הוא אור של שבת [כמובן שלצורך פעמים ומדליקים])

בעלי הראה לי ואני העתקתי

שש"כ ח"ב פרק מ"ג הערה ס"ג

ושמעתי מהגרש"ז אויערבך שליט"א (אני מעתיקה מהספר לפני) שהשו"G אזיל כשיטת הר"ת (דלילה היא ד' מילין אחרי שקיעת גוף השמש מן השמים סי רס"א סע' ב) וא"כ פלג המנחה הוא עם השקיעה הראשונה וכו' וכו' וכו' אולם לפי המנהג שלנו אפילו אם מקבל שבת לאחר פלג המנחה אין להקדים לפני הזמן הרגיל כי אם בשעת הצורך עכ"ל

אז טעות או לא טעות? נראה לי קשה להתמודד עם זה

אני יעלה כאן צילום של מה שציטטתי מפורש בגרש"ז שמי שרוצה יכול להדליק מפלג ולא מוזכר בשעת צורך וכו'

קבצים מצורפים​

• 
  אחר המחילה הרבה מחלק מהכותבים. אך ידוע שיש הרבה ציטטות בשם הגרש"ז זצ"ל ואינם נכונות ומדויקות רק מה שהובא בשש"כ שלחן שלמה ושמא יש עוד אבל לא מתוך השמועה