דרוש מידע 10 דק' לפני זמן הדלקת נרות-יש ענין??

[mic003]

מי עושה כזה דבר היום, להדליק בלי לקבל?

מי שעושה תנאי, וכן רוב הספרדים.
ובאמת כשמקבלים שבת בהדלקה אין בעיה, ואולי זה אפי׳ מהודר, אבל זה חייב להיות אחרי הפלג.

 

[במבונה]

מי שעושה תנאי, וכן רוב הספרדים.
ובאמת כשמקבלים שבת בהדלקה אין בעיה, ואולי זה אפי׳ מהודר, אבל זה חייב להיות אחרי הפלג.

לא הבנתי
רוב הספרדים עושים תנאי לא לקבל שבת בהדלקה?

 

[mic003]

רוב הספרדים עושים תנאי לא לקבל שבת בהדלקה?

רוב הספרדים לא צריכים תנאי, כי הם תופסים שדעת השו״ע שאישה אינה מקבלת שבת בהדלקת הנר.

 

[יודיתתתתתתת]

מי שעושה תנאי, וכן רוב הספרדים.
ובאמת כשמקבלים שבת בהדלקה אין בעיה, ואולי זה אפי׳ מהודר, אבל זה חייב להיות אחרי הפלג.

בעלי מסר לי שיעור בנושא אפשר להתנות רק אם זה תוך חצי שעה לשקיעה וגם לא קבוע

 

[mic003]

בעלי מסר לי שיעור בנושא אפשר להתנות רק אם זה תוך חצי שעה לשקיעה וגם לא קבוע

והסיבה לכך היא בדיוק זו, שיותר מחצי שעה לפני השקיעה זו כבר הקדמה, ואסור להקדים את הדלקת הנר אא״כ מקבלים שבת מיד בלי שום תנאי בין למלאכות דאו׳ ובין למלאכות דרבנן.

 

[חחח]

מתי אתם מוציאים את יום כיפור?
אם אתם ממהרים במוצאי יום כיפור להוציא את הצום כשיטת הגאונים לא מובן למה אתם חוששים יותר לגבי זמן הדלקת הנרות של שבת

יש הרבה ששומרים רבינו תם רק במוצאי שבת ולא אחרי צומות.

 

[חחח]

בגיגול פשוט הגעתי לכמה מקורות שכותבים שראוי להקדים בכניסת שבת. (חלק מהמקורות כותבים גם לאחר את יציאתה אבל רובם מדברים בעיקר על ההקדמה.

תוספת שבת - כל מה שרציתם לדעת על תוספת שבת

מה קורה בבית כשמדליקים נרות שבת, כיצד מקיימים את 'תוספת שבת' בכניסתה וביציאתה, ומדוע מדובר בסגולה בת...

www.hidabroot.org

1. מצוה מן התורה להקדים ולהוסיף תוספת שבת: במסכת פסחים מובא ש"מצוה לקבל שבת מוקדם". כאשר אדם מקדים לקבל את השבת, ומוסיף מחול על הקודש - הוא מראה את חביבותה של השבת, שהוא שמח בבואה, וזהו כבודה. מהות המצווה: להקדים ולקבל את השבת לפני הזמן בו היא נכנסת, ולהוציא את השבת כמה דקות אחרי הזמן בו היא יוצאת.

2. כיצד מקבלים שבת בזמן? אפשר לקבל תוספת שבת על ידי הדלקת הנרות, או באמירת "מזמור שיר ליום השבת", או אמירת לכה דודי, ולסיים: 'בואי כלה! שבת מלכתא!' או לומר "שבת שלום" ולכוון שבאמירה זו יחול עלי קדושת השבת, ומאז אסורים לעשות כל מלאכות שבת. ובספר "משמרת שלום" כתב שראוי לומר: "הריני מוסיף מחול על הקודש לקיים מצות תוספת שבת כמו שצוונו הבורא יתברך שמו. ריבון העולמים זכני לשמור את השבת כהלכתה, ולחזור בתשובה שלמה לפניך".

3. סגולה לרפואה: הקפדה על תוספת שבת מהווה סגולה לרפואה. בזמנו של החפץ חיים, היו זוג שזכו לבן לאחר שנים רבות של ציפייה. אך הילד נולד עם מום בלב, והרופאים אמרו כי ימיו ספורים. ההורים הנואשים נסעו לראדין, אל החפץ חיים, וביקשו את ברכתו. השיב להם החפץ חיים: 'דעו לכם! יש סגולה גדולה שבכחה לעזור לכם, והיא לקבל את השבת מוקדם. קבלו על עצמכם שבחצות יום שישי השולחן והנרות יהיו ערוכים לשבת, וכשיגיע זמן פלג המנחה - תדליקו את הנרות ותקבלו את השבת'. כך עשו ההורים, ואכן - בנם הבריא לחלוטין לתדהמת כל הרופאים, שלא נותר להם אלא לומר שנברא לילד לב חדש...

סיפור מופלא התרחש אצל הרב משה שמואל שפירא זצ"ל, ראש ישיבת באר יעקב. אם לילדים הגיעה אליו בוכיה שהתגלה אצלה גידול מסוכן, ועליה לעבור ניתוח מורכב. השיב לה הרב שפירא: "כתוב 'לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה' - תוספת שבת יש בכוחה להביא ברכה וישועה גדולה. קבלי את השבת חצי שעה לפני הזמן הרגיל במקומך ותראי ישועה גדולה". האישה עשתה כדבריו ונרפאה באורח פלאי.

4. סגולה לשפע פרנסה: "סגולה לפרנסה - להקדים לקבל את שבת קודש". ("מלאכת שבת"), "אדם שזהיר להקדים את כניסת השבת ולאחר את יציאתה, הקב"ה משלם לו במידה כנגד מידה: בזכות שמרחיב את גבול הקדושה - גבולה של השבת, ומצמצם את גבול ימי החול, בזכות זאת, אם יבוא לו עת צרה, יקרא אל ה' וירחיב לו מצרתו, ויזכה לנחלה בלי מצרים ויתקיים בו הפסוק "כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ". ("סוד ה').

5. סגולה לעושר: ה"בן איש חי" כתב כי עם ישראל זוכים לעושר וברכה בזכות שמקדימים ומקבלים את השבת מבעוד יום.

6. סגולה למציאת זיווג: הקדמת קבלת שבת היא סגולה למצוא את הזיווג במהרה. השבת היא הבת זוג של עם ישראל - עם ישראל הוא החתן והשבת היא הכלה, ומצוה על החתן להקדים לצאת לקראת הכלה. זוהי המצווה של תוספת שבת, להקדים לצאת לקראת השבת, הגמרא מספרת במסכת שבת בדף קיח: שרבי ינאי היה לובש בגדיו היפים בערב שבת מוקדם ואומר: "בואי כלה! בואי כלה!"

7. סגולה לזרע של קיימא: האר"י ז"ל אמר שסגולה למי שאין לו בנים שיזהר מאד וגם יזהיר לאחרים על תוספת שבת בערב שבת ובמוצאי שבת, ויתווספו לו בנים. וכן כתב החפץ חיים שמי שמזדרז ומחזק גם אחרים לקבל שבת מוקדם יזכה שיהיו לו בנים.

8. ביטול גזירות קשות: בספר "סדורו של שבת" כתב: "טוב להקדים לקבל את השבת, כי משעה שמדליקים נרות של שבת קודש, מסתלקים ומתבטלים כל כוחות הרע והטומאה מהבית".

9. מחילת כל העוונות: ה"אמרי אמת" מגור היה אומר שכח מצוות תוספת שבת כל כך גדולה, שעל ידה זוכים למחילת כל העוונות, אפילו הקשים ביותר.

10. זירוז לגאולת ישראל: במסכת שבת דף קיח: כתוב: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי אלמלא שמרו בני ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים", ומבאר בספר "חמדת ימים" ששתי שבתות הכוונה שמירת שביתת השבת עצמה, ושמירת שביתת התוספת שבת, שבזכות זה עם ישראל יגאל.


זמן קבלת שבת מוקדם: בזמנינו המנהג ברוב ערי ארץ ישראל, שמקבלים שבת בהדלקת הנרות, קודם השקיעה עשרים דקות, ויש מקומות שנוהגים שלושים דקות, ובירושלים רובם נוהגים ארבעים דקות קודם השקיעה. אך ראוי להראות חביבות המצוה ולהוסיף על החובה, ויש עניין גדול שאדם יוסיף תוספת שבת, יותר ממנהג הרגיל במקומו, כפי אשר ידבנו לבו, אך יש להיזהר לא להדליק את הנרות לפני הזמן הרשום בלוח, לפי דעתם של חלק מגדולי ישראל. כלומר: לקבל את השבת מוקדם ואף לשבות ממלאכה – מותר אפילו מבעוד יום, אך להדליק את הנרות יש דעות שונות האם מותר להקדים לפני 40 דקות מהשקיעה.

טוב וראוי על פי גדולי ישראל, להקדים לפחות בעשר דקות, ומי שיכול להקדים חצי שעה אשרי לו, אך, כאמור, יש להיזהר שלא להקדים את הדלקת הנרות יותר מפלג המנחה (בקיץ - כשעה ורבע קודם השקיעה, ובחורף - כשעה לפני השקיעה).

 

[מנוי פרימיום]

הקמפיינים השונים בעניין מתמקדים בעיקר בסגוליות.
להשערתי, אם היו מוכרים את זה בתור חומרא, ספק אם זה היה נכנס כל כך חזק לציבור.

ברוך שכיוונת לדברי

 

[מנוי פרימיום]

יש הרבה ששומרים רבינו תם רק במוצאי שבת ולא אחרי צומות.

אתם מתכוונים כנראה לשאר הצומות חוץ מיום כיפור שאינם מדאורייתא
וזה אומר שהם שומרים רבינו תם לחומרא רק בדאורייתא ומקילים בו בדרבנן
ולכן הבאתי את הדוגמא של יום כיפור שאיסור האכילה בו הוא מן התורה

 

[דודסטו]

טעות
זה טור ואגור מפורש בשם תוס'
והפוסקים הגרש"ז וכו' לומדים כך לכתחילה שמי שרוצה יכול להדליק מפלג ולמעלה מלכתחילה.
לעשות קידוש להתפלל וכו' זה כבר נושא אחר.

בעלי הראה לי ואני העתקתי

שש"כ ח"ב פרק מ"ג הערה ס"ג

ושמעתי מהגרש"ז אויערבך שליט"א (אני מעתיקה מהספר לפני) שהשו"G אזיל כשיטת הר"ת (דלילה היא ד' מילין אחרי שקיעת גוף השמש מן השמים סי רס"א סע' ב) וא"כ פלג המנחה הוא עם השקיעה הראשונה וכו' וכו' וכו' אולם לפי המנהג שלנו אפילו אם מקבל שבת לאחר פלג המנחה אין להקדים לפני הזמן הרגיל כי אם בשעת הצורך עכ"ל

אז טעות או לא טעות? נראה לי קשה להתמודד עם זה

 

[mic003]

בגיגול פשוט הגעתי לכמה מקורות שכותבים שראוי להקדים בכניסת שבת. (חלק מהמקורות כותבים גם לאחר את יציאתה אבל רובם מדברים בעיקר על ההקדמה.

תוספת שבת - כל מה שרציתם לדעת על תוספת שבת

מה קורה בבית כשמדליקים נרות שבת, כיצד מקיימים את 'תוספת שבת' בכניסתה וביציאתה, ומדוע מדובר בסגולה בת...

www.hidabroot.org

1. מצוה מן התורה להקדים ולהוסיף תוספת שבת: במסכת פסחים מובא ש"מצוה לקבל שבת מוקדם". כאשר אדם מקדים לקבל את השבת, ומוסיף מחול על הקודש - הוא מראה את חביבותה של השבת, שהוא שמח בבואה, וזהו כבודה. מהות המצווה: להקדים ולקבל את השבת לפני הזמן בו היא נכנסת, ולהוציא את השבת כמה דקות אחרי הזמן בו היא יוצאת.

2. כיצד מקבלים שבת בזמן? אפשר לקבל תוספת שבת על ידי הדלקת הנרות, או באמירת "מזמור שיר ליום השבת", או אמירת לכה דודי, ולסיים: 'בואי כלה! שבת מלכתא!' או לומר "שבת שלום" ולכוון שבאמירה זו יחול עלי קדושת השבת, ומאז אסורים לעשות כל מלאכות שבת. ובספר "משמרת שלום" כתב שראוי לומר: "הריני מוסיף מחול על הקודש לקיים מצות תוספת שבת כמו שצוונו הבורא יתברך שמו. ריבון העולמים זכני לשמור את השבת כהלכתה, ולחזור בתשובה שלמה לפניך".

3. סגולה לרפואה: הקפדה על תוספת שבת מהווה סגולה לרפואה. בזמנו של החפץ חיים, היו זוג שזכו לבן לאחר שנים רבות של ציפייה. אך הילד נולד עם מום בלב, והרופאים אמרו כי ימיו ספורים. ההורים הנואשים נסעו לראדין, אל החפץ חיים, וביקשו את ברכתו. השיב להם החפץ חיים: 'דעו לכם! יש סגולה גדולה שבכחה לעזור לכם, והיא לקבל את השבת מוקדם. קבלו על עצמכם שבחצות יום שישי השולחן והנרות יהיו ערוכים לשבת, וכשיגיע זמן פלג המנחה - תדליקו את הנרות ותקבלו את השבת'. כך עשו ההורים, ואכן - בנם הבריא לחלוטין לתדהמת כל הרופאים, שלא נותר להם אלא לומר שנברא לילד לב חדש...

סיפור מופלא התרחש אצל הרב משה שמואל שפירא זצ"ל, ראש ישיבת באר יעקב. אם לילדים הגיעה אליו בוכיה שהתגלה אצלה גידול מסוכן, ועליה לעבור ניתוח מורכב. השיב לה הרב שפירא: "כתוב 'לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה' - תוספת שבת יש בכוחה להביא ברכה וישועה גדולה. קבלי את השבת חצי שעה לפני הזמן הרגיל במקומך ותראי ישועה גדולה". האישה עשתה כדבריו ונרפאה באורח פלאי.

4. סגולה לשפע פרנסה: "סגולה לפרנסה - להקדים לקבל את שבת קודש". ("מלאכת שבת"), "אדם שזהיר להקדים את כניסת השבת ולאחר את יציאתה, הקב"ה משלם לו במידה כנגד מידה: בזכות שמרחיב את גבול הקדושה - גבולה של השבת, ומצמצם את גבול ימי החול, בזכות זאת, אם יבוא לו עת צרה, יקרא אל ה' וירחיב לו מצרתו, ויזכה לנחלה בלי מצרים ויתקיים בו הפסוק "כי עתה הרחיב ה' לנו ופרינו בארץ". ("סוד ה').

5. סגולה לעושר: ה"בן איש חי" כתב כי עם ישראל זוכים לעושר וברכה בזכות שמקדימים ומקבלים את השבת מבעוד יום.

6. סגולה למציאת זיווג: הקדמת קבלת שבת היא סגולה למצוא את הזיווג במהרה. השבת היא הבת זוג של עם ישראל - עם ישראל הוא החתן והשבת היא הכלה, ומצוה על החתן להקדים לצאת לקראת הכלה. זוהי המצווה של תוספת שבת, להקדים לצאת לקראת השבת, הגמרא מספרת במסכת שבת בדף קיח: שרבי ינאי היה לובש בגדיו היפים בערב שבת מוקדם ואומר: "בואי כלה! בואי כלה!"

7. סגולה לזרע של קיימא: האר"י ז"ל אמר שסגולה למי שאין לו בנים שיזהר מאד וגם יזהיר לאחרים על תוספת שבת בערב שבת ובמוצאי שבת, ויתווספו לו בנים. וכן כתב החפץ חיים שמי שמזדרז ומחזק גם אחרים לקבל שבת מוקדם יזכה שיהיו לו בנים.

8. ביטול גזירות קשות: בספר "סדורו של שבת" כתב: "טוב להקדים לקבל את השבת, כי משעה שמדליקים נרות של שבת קודש, מסתלקים ומתבטלים כל כוחות הרע והטומאה מהבית".

9. מחילת כל העוונות: ה"אמרי אמת" מגור היה אומר שכח מצוות תוספת שבת כל כך גדולה, שעל ידה זוכים למחילת כל העוונות, אפילו הקשים ביותר.

10. זירוז לגאולת ישראל: במסכת שבת דף קיח: כתוב: "אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בר יוחאי אלמלא שמרו בני ישראל שתי שבתות כהלכתן מיד נגאלים", ומבאר בספר "חמדת ימים" ששתי שבתות הכוונה שמירת שביתת השבת עצמה, ושמירת שביתת התוספת שבת, שבזכות זה עם ישראל יגאל.


זמן קבלת שבת מוקדם: בזמנינו המנהג ברוב ערי ארץ ישראל, שמקבלים שבת בהדלקת הנרות, קודם השקיעה עשרים דקות, ויש מקומות שנוהגים שלושים דקות, ובירושלים רובם נוהגים ארבעים דקות קודם השקיעה. אך ראוי להראות חביבות המצוה ולהוסיף על החובה, ויש עניין גדול שאדם יוסיף תוספת שבת, יותר ממנהג הרגיל במקומו, כפי אשר ידבנו לבו, אך יש להיזהר לא להדליק את הנרות לפני הזמן הרשום בלוח, לפי דעתם של חלק מגדולי ישראל. כלומר: לקבל את השבת מוקדם ואף לשבות ממלאכה – מותר אפילו מבעוד יום, אך להדליק את הנרות יש דעות שונות האם מותר להקדים לפני 40 דקות מהשקיעה.

טוב וראוי על פי גדולי ישראל, להקדים לפחות בעשר דקות, ומי שיכול להקדים חצי שעה אשרי לו, אך, כאמור, יש להיזהר שלא להקדים את הדלקת הנרות יותר מפלג המנחה (בקיץ - כשעה ורבע קודם השקיעה, ובחורף - כשעה לפני השקיעה).

מכל ים המלל הזה, אין ראיה לנידוננו.
אין חולק שלהלכה מצווה להוסיף מהחול על הקודש (אע״פ שבראשונים יש מחלוקת בדבר), אולם תוספת זו זמנה מועט (האחרונים נחלקו ונתנו שיעור של בין דקה לעשר דקות) וכבר הבאתי שכתב המשנ״ב שראוי להקדים חצי שעה או שליש שעה כדי לצאת י״ח כל הדעות לגבי שקיעה. מכאן ואילך, לא מצאנו בספרי ההלכה זכר למצווה או חומרא שיש בדבר, ואדרבה יש להיזהר כמו שכתבתי לעיל.

 

[מנוי פרימיום]

אם אין בכך שום עניין, איפה הסגולה?
ולמה לחפש בנרות (תרתי משמע) סגולות שאינן מצוות, בעוד שהסגולות הכי גדולות מצויות בשמירה על הלכות השבת כמו שצריך, וההבטחות הכי גדולות ניתנות למי שמקפיד לענג את השבת ולשמור אותה?

התשובה פשוטה - יש בהחלט עניין וכמו שתוכלו לראות בעלון שצירפתי למעלה
תוכלו גם לראות את דברי הרמב"ם שהבאתי לעיל שמבאר שתוספת שבת והציפיה לקבלת שבת כאשר הכל כבר מוכן נותנים כבוד לשבת

 

[חחח]

מה רצית להביא כאן? המקורות האלו מראים שצריך להוסיף לפני השקיעה ואת זה כולם עושים, השאלה היתה אם מותר לפני זמן הדלקת נרות


זה כ"כ עצוב שאנשים כותבים בוודאות דברים, כשיש הרבה מחלוקות ופסקים בעניין שטוענים הפוך,
לפחות תסייגו ותכתבו: אני חושב, הרב שלי טוען...
כי אנחנו בררנו היטב ובעלי היה עסוק מאוד סביב השאלה הזו, כי רצינו לצאת לכותל לקבלת שבת כמה שיותר מוקדם.
ולא קיבלנו תשובה שמותר להדליק לפני הזמן מלכתחילה, בכל אופן זה לא פשוט.
בכל אופן מי שרוצה להדר ולהוסיף לשבת, במוצ"ש זה וודאי וודאי לכל הדעות מותר ורצוי.

סיכוי גדול שאמרו לכם שזה לא מלכתחילה להדליק לפני הזמן כי הסיבה שבשלה רציתם להדליק לפני הזמן זה "מטעמי נוחיות" ולא כי רציתם תוספת בשביל המצווה.

 

[mic003]

התשובה פשוטה - יש בהחלט עניין וכמו שתוכלו לראות בעלון שצירפתי למעלה
תוכלו גם לראות את דברי הרמב"ם שהבאתי לעיל שמבאר שתוספת שבת והציפיה לקבלת שבת כאשר הכל כבר מוכן נותנים כבוד לשבת

1. על העלון השבתי.
2. הציטוט מהרמב״ם תמוה, ארצה לקבל מקור, כי הרי הרמב״ם הוא הסובר שאין מצווה להוסיף מהחול על הקודש כמבואר בב״י סי׳ רס״א ס״ב.
וד״א, נזהרתי מלומר שאין בכך עניין, כי אני יודע שיש גדולים שאומרים כך. אמרתי את זה רק כתשובה למי שאמר שאין זה עניין הלכתי אלא סגולי.

 

[חחח]

מכל ים המלל הזה, אין ראיה לנידוננו.
אין חולק שלהלכה מצווה להוסיף מהחול על הקודש (אע״פ שבראשונים יש מחלוקת בדבר), אולם תוספת זו זמנה מועט (האחרונים נחלקו ונתנו שיעור של בין דקה לעשר דקות) וכבר הבאתי שכתב המשנ״ב שראוי להקדים חצי שעה או שליש שעה כדי לצאת י״ח כל הדעות לגבי שקיעה. מכאן ואילך, לא מצאנו בספרי ההלכה זכר למצווה או חומרא שיש בדבר, ואדרבה יש להיזהר כמו שכתבתי לעיל.

נראה שלא קראתם הכל כי יש פה ראיות בפירוש-
1.

בזמנו של החפץ חיים, היו זוג שזכו לבן לאחר שנים רבות של ציפייה. אך הילד נולד עם מום בלב, והרופאים אמרו כי ימיו ספורים. ההורים הנואשים נסעו לראדין, אל החפץ חיים, וביקשו את ברכתו. השיב להם החפץ חיים: 'דעו לכם! יש סגולה גדולה שבכחה לעזור לכם, והיא לקבל את השבת מוקדם. קבלו על עצמכם שבחצות יום שישי השולחן והנרות יהיו ערוכים לשבת, וכשיגיע זמן פלג המנחה - תדליקו את הנרות ותקבלו את השבת'. כך עשו ההורים, ואכן - בנם הבריא לחלוטין לתדהמת כל הרופאים, שלא נותר להם אלא לומר שנברא לילד לב חדש...

2.

סיפור מופלא התרחש אצל הרב משה שמואל שפירא זצ"ל, ראש ישיבת באר יעקב. אם לילדים הגיעה אליו בוכיה שהתגלה אצלה גידול מסוכן, ועליה לעבור ניתוח מורכב. השיב לה הרב שפירא: "כתוב 'לקראת שבת לכו ונלכה כי היא מקור הברכה' - תוספת שבת יש בכוחה להביא ברכה וישועה גדולה. קבלי את השבת חצי שעה לפני הזמן הרגיל במקומך ותראי ישועה גדולה". האישה עשתה כדבריו ונרפאה באורח פלאי.

3.

ביטול גזירות קשות: בספר "סדורו של שבת" כתב: "טוב להקדים לקבל את השבת, כי משעה שמדליקים נרות של שבת קודש, מסתלקים ומתבטלים כל כוחות הרע והטומאה מהבית".

 

[פרסום-פלאש]

לא נכנסת לעניין ההלכתי. בשביל זה יש רבנים.
רק מציינת מס' עובדות:
א. ציינו כאן כבר, דבר ידוע הוא שהרב שטיינמן המליץ לרבים מהמתייעצים איתו ולהבדלח"א הרבנית קולדצקי גם היא ממליצה בחום להוסיף 10 דקות. זו לא המצאה ולא סותר את זמן ר"ת בצאת השבת. רבים ראו ישועה בעקבות כך.
ב. ישנו סיפור די ידוע, על זוג, לפני כמאה שנה, שחבקו בן ראשון בגיל מבוגר והתגלתה אצלו מחלה/ מום בלב, לא זוכורת את הפרטים במדויק. נסעו לחפץ חיים. החפץ חיים יעץ להם לדאוג שיהיו מוכנים לשבת לחלוטין כבר מחצות היום ולהדליק נרות סמוך לכניסת השבת. בכוונה אני כותבת סמוך כיוון שאיני זוכרת במדויק כמה אמר להם להקדים את ההדלקה עצמה... אבל רואים מכאן שיש עניין בלהיות מוכנים ולשבות מעשיית מלאכה.
ג. ישנו מושג הלכתי של להדליק נרות- ולא לקבל שבת. לגבי אלו שיצאו מהאולם וחזרו וכו'...
וכפי שכבר אמרו כאן- כל אחד יעשה כהוראת רבותיו.
אבל לענ"ד לבוא ולהגיד שאין בזה עניין, שיש בעיה הלכתית, בשעה שגדו"י ממליצים במפורש?... נו.

 

[mic003]

נראה שלא קראתם הכל כי יש פה ראיות בפירוש-
1.

2.

3.

אדגיש בפעם המי יודע כמה:
לא דיברתי על הקדמה של חצי שעה או שליש שעה עליה כתוב בפירוש במשנ״ב שהעושה אותה אשריו. דיברתי על הקדמה של יותר מזה, וגם פה הסתייגתי, אולם אמרתי שאין מקור הלכתי מפורש וידוע.
סיפור על החפץ חיים בלי מקור, אין דרך אמיתית להוכיח ממנו. ובפרט שהמשנה ברורה, הלא הוא החפץ חיים בכבודו ובעצמו, לא הזכיר כלום מכל זה בספרו, אלא כתב רק שהמחמיר עד חצי שעה אשריו כי הוא יוצא יד״ח כל הדעות. ויעויין שם בס״ק כ״א, שם מפורשים דינים אלו עם כל הקפדותיהם.

 

[חחח]

2. הציטוט מהרמב״ם תמוה, ארצה לקבל מקור, כי הרי הרמב״ם הוא הסובר שאין מצווה להוסיף מהחול על הקודש כמבואר בב״י סי׳ רס״א ס״ב.

במסכת פסחים, דף קה, נכתב: "מצוה לקבל שבת מוקדם", וביאר הרמב"ם בהלכות שבת, פרק ל': "מצוה לכבד את השבת. ומהו כבודה? שיהא יושב בכובד ראש, ומייחל להקבלת פני השבת, כמו שהוא יוצא לקראת המלך! חכמים הראשונים, היו מקבצים תלמידיהם בערב שבת, ומתעטפים ואומרים, בואו ונצא לקראת שבת המלכה!"

 

[mic003]

סיכוי גדול שאמרו לכם שזה לא מלכתחילה להדליק לפני הזמן כי הסיבה שבשלה רציתם להדליק לפני הזמן זה "מטעמי נוחיות" ולא כי רציתם תוספת בשביל המצווה.

לא בדיוק, אלא שהם רצו להדליק נר בלי לקבל שבת, דבר שמבואר במשנ״ב שאין לעשותו אלא במקום צורך (כמו נישואין וכדו׳), משא״כ במי שמקבל שבת בהדלקה שיוצא ידי חשש זה.

 

[mic003]

במסכת פסחים, דף קה, נכתב: "מצוה לקבל שבת מוקדם", וביאר הרמב"ם בהלכות שבת, פרק ל': "מצוה לכבד את השבת. ומהו כבודה? שיהא יושב בכובד ראש, ומייחל להקבלת פני השבת, כמו שהוא יוצא לקראת המלך! חכמים הראשונים, היו מקבצים תלמידיהם בערב שבת, ומתעטפים ואומרים, בואו ונצא לקראת שבת המלכה!"

כפי שחשבתי. לא כתוב כאן שיש מצווה להוסיף מחול על הקודש (כי אחרת הייתה סתירה קשה מדברי הרמב״ם על עצמו), אלא כתוב שצריך לצפות לשבת קודש ובכך כולם מודים כמבואר בטוש״ע סימן ר״ס. ומה שכתוב בגמרא פסחים קה: ״עיולי יומא כל כמה דמקדימינן ליה טפי עדיף״ אינו ראיה לכאן, ששם מדובר על כך שצריך להזדרז לקדש את קידוש היום (קידוש הלילה), כמבואר בשו״ע סי׳ רע״א כמדומני שכתב ״כשיבוא לביתו ימהר לאכול מיד״. ובב״י מבואר שהמקור לדין זה הוא מכאן.