דרוש מידע 10 דק' לפני זמן הדלקת נרות-יש ענין??

מצב
הנושא נעול.

דוב ס

משתמש מקצוען
אני תורם מידי פעם להגרלה הנערכת לנשים המקבלות שבת 10 דק' לפני זמן הדלקת הנרות.
נפשי בשאלתי- האם יש בזה ענין אמתי וכוח סגולי?
או שהוא ענין טכני, להגיע לשבת במעט רוגע [או להיפך.......]
אשמח למידע ומקורות
שכוייח
1662995374815.gif
 

דפה

משתמש מקצוען
אני תורם מידי פעם להגרלה הנערכת לנשים המקבלות שבת 10 דק' לפני זמן הדלקת הנרות.
נפשי בשאלתי- האם יש בזה ענין אמתי וכוח סגולי?
או שהוא ענין טכני, להגיע לשבת במעט רוגע [או להיפך.......]
אשמח למידע ומקורות
שכוייח צפה בקובץ המצורף 1206877
אצלנו זה ממש ממש לא מלכתחילה.
בשעת הדחק אפשר להקל.
חבל שאנשים לא מודעים לבעייתיות שבעניין.
 

החכמה צודקת

משתמש מקצוען
וה10 דקות לכאורה אין בזה סגוליות מיוחדת
מלבד מה שציינת שבאים לשבת יותר רגועים
שזו ברכה בפני עצמה.
ואני חושבת שאפשר פשוט להתחיל התפלל 10 דק'
קודם ולהדליק בזמן:)
 

BIZZARC- עשירה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
אפשר להכניס שבת מפלג המנחה!
אני יודעת שיש כאלה שממש מקפידים שלא להכניס שבת בפלג ולא מידי מוקדם.
היינו בשבת באיזה שמחה, ובעלי השמחה מכניסים שבת בפלג ולפי זה כל הליל שבת היה, והיו כמה גברים ונשים שבאמצע הסעודה הלכו להתפלל ולהדליק נרות ואז באו לאכול בגלל שזה בעייתי ולא לכתחילה- לא נכנסתי לזה יותר מידי אז לא יודעת למה
 

דוּבי

משתמש מקצוען
לא מבינה בזה כלום

יודעת שכך בעלי אמר

אם אני לא טועה הטיעון הוא שמפלג המנחה נאמר רק לשיטת רבינו תם
טעות
זה טור ואגור מפורש בשם תוס'
והפוסקים הגרש"ז וכו' לומדים כך לכתחילה שמי שרוצה יכול להדליק מפלג ולמעלה מלכתחילה.
לעשות קידוש להתפלל וכו' זה כבר נושא אחר.
 

ופרצת

משתמש מקצוען
מנוי פרימיום
בוגר/תלמיד פרוג
עריכה והפקת סרטים
שאלה: מה עניינה של 'תוספת שבת'?

תשובה:
מצוות עשה מן התורה להוסיף מחול על הקודש, באיסור עשיית מלאכה בכניסת שבת ויום טוב וביציאתם.

מתחילת השקיעה כבר יש ספק אם הגיע הלילה, וחל איסור מן התורה לעשות מלאכה, גם בלי מצות ה'תוספת'. לכן בכניסת השבת יש להוסיף זמן שהוא ודאי יום, קודם השקיעה הנראית לעין. אפשר להוסיף זמן כלשהו מ'פלג המנחה' ואילך, שהוא שעה ורבע 'זמניות' קודם השקיעה. ביום שישי זה מדובר בכ-73 דקות, היינו משעה 17:06.

לכל הדעות צריך לקבל תוספת שבת בדיבור מפורש. הספרדים מקבלים זאת באמירת 'בואי כלה' שב'קבלת שבת' (אם היא נאמרת קודם השקיעה. אם מגיעים לבית הכנסת באיחור, יקבלו בבית 'תוספת שבת' כרבע שעה לפני השקיעה). האשכנזים אינם מקבלים זאת ב'קבלת שבת', וצריכים לקבלה במיוחד.

גם הנשים חייבות בתוספת שבת. האשכנזיות מקבלות עליהן את השבת בהדלקת הנרות, והספרדיות (אלה מהן שאינן מקבלות זאת בהדלקת הנרות) חייבות לקבל אותה עליהן זמן מה קודם השקיעה.

משעה שמקבלים 'תוספת שבת' אסור לעשות מלאכה. מותר רק להפריש חלה (בארץ ישראל) או מעשר בשעת הדחק, או לעשות מלאכות מסוימות על-ידי גוי.

מי שענה 'ברכו' או התפלל ערבית, תפילה השייכת ליום השבת עצמו, גם אם זה היה לפני השקיעה – נחשב שקיבל עליו את 'עיצומו של יום', ואסור בכל איסורי שבת.

מקורות: יומא פא,ב. שו"ע סי' רסא ס"ב וס"ד ונו"כ. שו"ע אדה"ז שם ס"ד-ה וקו"א ס"ק ג (והערה נב במהדורה החדשה), סי' שצג ס"ב וסי' תרח ס"א-ג, ובסידורו 'סדר הכנסת שבת' (נדפס בשו"ע ח"ב עמ' תתצט במהדורה הנ"ל). משנ"ב סי' רסא ס"ק כא. פסקי תשובות ס"ק ד. קצות השלחן סי' עז בבדה"ש ס"ק יא. ילקוט יוסף (תשנ"ב) סי' רסג סמ"ו וסי' רסז. קצור הלכות סי' רסג הע' 41.
 

שלג קל

משתמש מקצוען
שאלה: מה עניינה של 'תוספת שבת'?

תשובה:
מצוות עשה מן התורה להוסיף מחול על הקודש, באיסור עשיית מלאכה בכניסת שבת ויום טוב וביציאתם.

מתחילת השקיעה כבר יש ספק אם הגיע הלילה, וחל איסור מן התורה לעשות מלאכה, גם בלי מצות ה'תוספת'. לכן בכניסת השבת יש להוסיף זמן שהוא ודאי יום, קודם השקיעה הנראית לעין. אפשר להוסיף זמן כלשהו מ'פלג המנחה' ואילך, שהוא שעה ורבע 'זמניות' קודם השקיעה. ביום שישי זה מדובר בכ-73 דקות, היינו משעה 17:06.

לכל הדעות צריך לקבל תוספת שבת בדיבור מפורש. הספרדים מקבלים זאת באמירת 'בואי כלה' שב'קבלת שבת' (אם היא נאמרת קודם השקיעה. אם מגיעים לבית הכנסת באיחור, יקבלו בבית 'תוספת שבת' כרבע שעה לפני השקיעה). האשכנזים אינם מקבלים זאת ב'קבלת שבת', וצריכים לקבלה במיוחד.

גם הנשים חייבות בתוספת שבת. האשכנזיות מקבלות עליהן את השבת בהדלקת הנרות, והספרדיות (אלה מהן שאינן מקבלות זאת בהדלקת הנרות) חייבות לקבל אותה עליהן זמן מה קודם השקיעה.

משעה שמקבלים 'תוספת שבת' אסור לעשות מלאכה. מותר רק להפריש חלה (בארץ ישראל) או מעשר בשעת הדחק, או לעשות מלאכות מסוימות על-ידי גוי.

מי שענה 'ברכו' או התפלל ערבית, תפילה השייכת ליום השבת עצמו, גם אם זה היה לפני השקיעה – נחשב שקיבל עליו את 'עיצומו של יום', ואסור בכל איסורי שבת.

מקורות: יומא פא,ב. שו"ע סי' רסא ס"ב וס"ד ונו"כ. שו"ע אדה"ז שם ס"ד-ה וקו"א ס"ק ג (והערה נב במהדורה החדשה), סי' שצג ס"ב וסי' תרח ס"א-ג, ובסידורו 'סדר הכנסת שבת' (נדפס בשו"ע ח"ב עמ' תתצט במהדורה הנ"ל). משנ"ב סי' רסא ס"ק כא. פסקי תשובות ס"ק ד. קצות השלחן סי' עז בבדה"ש ס"ק יא. ילקוט יוסף (תשנ"ב) סי' רסג סמ"ו וסי' רסז. קצור הלכות סי' רסג הע' 41.
זה לא מקור ל 10 דקות קודם
זה מקור לכך שצריך להוסיף זמן ולקבל שבת לפני השקיעה!
 

דוּבי

משתמש מקצוען
אני יודעת שיש כאלה שממש מקפידים שלא להכניס שבת בפלג ולא מידי מוקדם.
היינו בשבת באיזה שמחה, ובעלי השמחה מכניסים שבת בפלג ולפי זה כל הליל שבת היה, והיו כמה גברים ונשים שבאמצע הסעודה הלכו להתפלל ולהדליק נרות ואז באו לאכול בגלל שזה בעייתי ולא לכתחילה- לא נכנסתי לזה יותר מידי אז לא יודעת למה
אין שום בעיה להכניס שבת מוקדם הפוך יש בזה מעלה גדולה כמו האר"י ועוד
הבעיה מתחילה בלהתפלל ערבית ולעשות קידוש לפני צה"כ ששמה יש מחלוקת.
 

הדבש והעוקץ

משתמש מקצוען
הרבנית קנייבסקי (וכיום הרבנית קולדצקי) מאד תמכו בזה,
אבל הן אמרו לקבל שבת מוקדם ולהתפלל בזמן הזה
כך שיכול להיות שבאמת זה הענין של קבלת שבת ברוגע
ויכול להיות שזה זמן גדול שהתפילה בו יותר פועלת

מה שבטוח זה שאין בעיה הלכתית לקבל שבת מוקדם, אולי יש כאלו שנוהגים לא לעשות זאת מסיבותיהם.
 

BIZZARC- עשירה

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
הדמיות בתלת מימד
עיצוב ואדריכלות פנים
אין שום בעיה להכניס שבת מוקדם הפוך יש בזה מעלה גדולה כמו האר"י ועוד
הבעיה מתחילה בלהתפלל ערבית ולעשות קידוש לפני צה"כ ששמה יש מחלוקת.
אז למה הנשים שלהם הדליקו נרות רק באמצע הסעודה?
 

דוּבי

משתמש מקצוען
אני תורם מידי פעם להגרלה הנערכת לנשים המקבלות שבת 10 דק' לפני זמן הדלקת הנרות.
נפשי בשאלתי- האם יש בזה ענין אמתי וכוח סגולי?
או שהוא ענין טכני, להגיע לשבת במעט רוגע [או להיפך.......]
אשמח למידע ומקורות
שכוייח צפה בקובץ המצורף 1206877
אין משהו בשיעור של 10 דק' דווקא גם 15 דק' וגם פחות
זה שיעור זמן שהתקבל להוסיף תוספת שבת מעבר ששבת היא מקור הברכה
וכשיש יותר זה מוכח שמתברכים בכל ולכן אנשים הולכים על זה
אנחנו אישית מדליקים 30 דק' לפני כניסת שבת וראינו רק ברכה מזה
 

נעמיתוש

משתמש סופר מקצוען
עיצוב גרפי
"קול ברמה"-עיתון

"היה זה לפני 31 שנה בדיוק, בשנת התשס"ה. איש לא הבין מה עובר על שכונת 'רמת אלחנן' שבבני ברק: אנשים רבים מתייסרים, חלקם במחלות קשות, ואסונות קשים מתרחשים אחד אחרי השני, ואין איש יודע על מה יצא החרון אף בשמיים.

רב השכונה, הרה"ג יצחק זילברשטיין שליט"א, החליט עם עוד כמה מרבני השכונה להיכנס אל מעונו של מרן פאר הדור, הרב יהודה לייב שטיינמן זצ"ל, על מנת לשתפו במתרחש ולבקש עצה וישועה. הרבנים פרסו לפני הרב את המצוקה, או אז שתק הרב שטיינמן קמעא ואמר: "עצתי היא למניעת הצרות המשתוללות ללא הסבר – לקבל את השבת יותר מוקדם ב-10 דקות מהנכתב בלוח שנה (שהוא מחצית שעה קודם השבת).

מיד כינסנו את כל בני הקהילה, והודענו ברבים על קבלת שבת מוקדמת יותר מהשבת הקרובה. כמה ימים לפני אותה שבת, נכנסנו אל מעונו של גדול הדור, מרן הרב אלישיב, וסיפרנו לו על הצרות המשתוללות ועל עצתו של מרן הרב שטיינמן. מיד כששמע זאת הרב הוא בירך ואמר: "אני מברך בחום את כל מי שיקדים את כניסת השבת, ובוודאי שיזכה להינצל מכל מרעין בישין ואסונות".

ואכן כך היה, שמאותה שבת ואילך הופסקו השמועות הקשות והמצב בשכונת 'רמת אלחנן' חזר למיטבו, והכל בזכות ברכת השבת".
 

ר.ב.ב.ש

משתמש סופר מקצוען
עריכה תורנית
יש נושא של לקבל שבת מפלג המנחה, שאצל עדות המזרח יותר נהוג, ואצל האשכנזים פחות,
הרב אלישיב לא תמך בלהתפלל ערבית לפני הזמן, כלומר בפלג המנחה.

לגבי לקבל שבת 10 דקות לפני הזמן, אצלנו מקפידים שלא לעשות כן, ומכיוון וזה לא זה פורום הלכתי לא נכנס לדיונים ההלכתיים על כך, ראיתי כמה תשובות בענין שנקטו שלא לקבל שבת לפני הזמן, [חלקם בגלל
באחד הקונטרסים שיצאו לפסח האחרון הביאו את כלל השיטות והדעות.

מה שכן, אפשר להחליט שלא עושים חילול שבת מ10 דקות לפני הזמן, ובזמן הזה אומרים שיר השירים או כל דבר דומה, שזה בוודאי מותר וראוי, להיות מוכן לשבת קודש לפני הזמן.
 

ישראל אשר בך אתפאר

משתמש מקצוען
לענ"ד
מי שרוצה להוסיף מחול אל הקודש ולזכות לתוספת שבת
עדיף עשרת מונים להוציא את השבת בזמן רבינו תם מאשר לקבל את השבת לפני זמן הדה"נ!!!
משום שלהוציא את השבת בזמן הרגיל לפי חלק גדול מאוד מהשיטות מדובר בחילול שבת
וברור שזה יותר חשוב מלקבל את השבת לפני זמן הדה"נ שאז לכל הדעות לא שבת

נ.ב אולי אפשר גם וגם
רק אני לא מבין איך אפשר לקבל שבת 50 דקות לפני השקיעה
ולהוציא את השבת בזמן שספק שבת
 
מצב
הנושא נעול.

אולי מעניין אותך גם...

הפרק היומי

הפרק היומי! כל ערב פרק תהילים חדש. הצטרפו אלינו לקריאת תהילים משותפת!


תהילים פרק קמד

א לְדָוִד בָּרוּךְ יְהוָה צוּרִי הַמְלַמֵּד יָדַי לַקְרָב אֶצְבְּעוֹתַי לַמִּלְחָמָה:ב חַסְדִּי וּמְצוּדָתִי מִשְׂגַּבִּי וּמְפַלְטִי לִי מָגִנִּי וּבוֹ חָסִיתִי הָרוֹדֵד עַמִּי תַחְתָּי:ג יְהוָה מָה אָדָם וַתֵּדָעֵהוּ בֶּן אֱנוֹשׁ וַתְּחַשְּׁבֵהוּ:ד אָדָם לַהֶבֶל דָּמָה יָמָיו כְּצֵל עוֹבֵר:ה יְהוָה הַט שָׁמֶיךָ וְתֵרֵד גַּע בֶּהָרִים וְיֶעֱשָׁנוּ:ו בְּרוֹק בָּרָק וּתְפִיצֵם שְׁלַח חִצֶּיךָ וּתְהֻמֵּם:ז שְׁלַח יָדֶיךָ מִמָּרוֹם פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִמַּיִם רַבִּים מִיַּד בְּנֵי נֵכָר:ח אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר:ט אֱלֹהִים שִׁיר חָדָשׁ אָשִׁירָה לָּךְ בְּנֵבֶל עָשׂוֹר אֲזַמְּרָה לָּךְ:י הַנּוֹתֵן תְּשׁוּעָה לַמְּלָכִים הַפּוֹצֶה אֶת דָּוִד עַבְדּוֹ מֵחֶרֶב רָעָה:יא פְּצֵנִי וְהַצִּילֵנִי מִיַּד בְּנֵי נֵכָר אֲשֶׁר פִּיהֶם דִּבֶּר שָׁוְא וִימִינָם יְמִין שָׁקֶר:יב אֲשֶׁר בָּנֵינוּ כִּנְטִעִים מְגֻדָּלִים בִּנְעוּרֵיהֶם בְּנוֹתֵינוּ כְזָוִיֹּת מְחֻטָּבוֹת תַּבְנִית הֵיכָל:יג מְזָוֵינוּ מְלֵאִים מְפִיקִים מִזַּן אֶל זַן צֹאונֵנוּ מַאֲלִיפוֹת מְרֻבָּבוֹת בְּחוּצוֹתֵינוּ:יד אַלּוּפֵינוּ מְסֻבָּלִים אֵין פֶּרֶץ וְאֵין יוֹצֵאת וְאֵין צְוָחָה בִּרְחֹבֹתֵינוּ:טו אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁכָּכָה לּוֹ אַשְׁרֵי הָעָם שֶׁיֲהוָה אֱלֹהָיו:
נקרא  12  פעמים

ספירת העומר

לוח מודעות

למעלה