אין שום גוף במדינה הזאת, לא מל"ח ולא הצבא ולא אף אחד, שיכול להאכיל קרוב למיליון פיות למשך שבועיים.
ראינו בבני ברק איך זה היה נראה. משפחות מקבלות ארגזים עם נייר טואלט ושימורי טונה בהכשר שהם לא נוגעים בו. וקישואים מבושלים בלתי אכילים. קשישים נשארים רעבים והזעקה עולה עד לשמים. וזה כשכבר גייסו את פיקוד העורף, כן? ובסגר לא מוחלט, על עיר לא מאד גדולה.
ועוד לא דיברנו על אלו שחייבים דיאטות מיוחדות. ועל כל הקשיים האחרים שאזרחים סובלים מהם בסגר, שגם הם קשים מנשוא. (טיפולים רפואיים ופארא רפואיים שנדחים או מתבטלים, למשל. קחי תינוק שעבר ניתוח שתל דקה לפני הקורונה, ובגלל הסגרים לא קיבל את המיפויים ושיעורי הקלינאות שהיה חייב כדי לשקם את שמיעתו. חירשות היא גם פיקוח נפש, ועוד הרבה דברים. לא רק המחלה המהוללה הזאת, עם אחוזי התמותה האפסיים ויחסי הציבור האינסופיים. קחי סוכרתיים, מי בדיוק ידאג להם למזון מותאם? אני אגיד לך איך זה ייראה - יזרקו להם חבילת ביסקוויטים מגעילים 'ללא תוספת סוכר', ויספרו בראיונות פומפוזיים לתקשורת, איך דאגו למזון מותאם).
אז על כל זה ^ לא דיברנו.
רק טכנית, מי דואג לאוכל למיליון האזרחים פה שעברו את גיל 65. כשאסור כמובן לנכדיהם לבוא ולצאת. ולא לכולם יש מקפיאים ומיקרוגלים. אל תענו לי מל"ח, כי אם אי אפשר לאכול ארגזי נייר טואלט, אז מל"ח לא יעזור פה. ואין למדינה שום מערך לוגיסטי שמורכב מרובוטים, כן? כדי להאכיל מיליון נפש, צריך מאות אלפי מתנדבים/עובדים שלא יהיו מסוגרים ושוב חזרנו על הכל מהתחלה.