התייעצות תעלומת הכביסה

[יעל שמש]

בלת"ק
היא יצירתית מאוד...
אבל בינינו, תראו לי ילד שלא דוחף משחקים שהוא צריך לסדר מתחת למיטה
לדעתי להתעלם ואם קשה לה עם הכביסה שתעשה משהו אחר.

 

[נירוש]

בלי התיחסות למעשה עצמו, איך היא בשאר עבודות הבית? בסדר? או גם בהם היא מתחמקת?

 

[גלבוע]

אז מה זו הגישה הזו?

יכול להיות שהגישה שגויה. אפשר לדון על כך.
מפה ועד לשאול 'האם זה פורום חרדי'?
וכי כל מי שלא חושב בדרך שנראית לך נכונה הופך אוטומטית ל'לא חרדי'?

 

[sheen]

בלת"ק מחוסר פנאי ועבודה קשה
אבל כאמא ל6 בנות
מיעצת לך דבר ראשון לאמר לה בצורה הכי רגילה בלי אמוציות
בלי מחשבה שאוי אוי אוי איזה דור גדל כאן
ובלי לחץ מכך שאיזה גיל נורא הולך להיות כאן ואיזו פרזיטית את מגדלת
להוריד לפני כן הכל ולאמר לה ששמת לב שהיא מכניסה בגדים נקים כדי לקצר תהילים
וזה לא מקובל עליך
אין מצב להכניס בגד נקי לתוך בגדים מלוכלכים
אחרי ההבהרה הזאת
פשוט לשבת ולשמוע אותה מה כן
לא להילחץ אם תצעק תתלונן תגיב תתקיף
להקשיב למה שהיא אומרת
לאמר לה אני מקשיבה אני שומעת אני מבינה
ואז לקבוע שכרגע הכלל של לא מכניסים בגדים לכביסה מלוכלכת תקף
לגבי הכביסה והאין כח לקבל אי"ה מיד לאחר החג נשב על זה ונחליט מה את כן מסוגלת ומה לא
יתכן ותחליטו ביחד להחליף לה סוג עבודה (לא כולם אוהבים לקפל ויש עוד סוגי עבודות בית שניתן לתת)
וגם את תחליטי שאצלך בבית בת בגיל 13 חייבת לקפל
גם אז אפשר למצוא פתרונות לדוגמא סל כביסה לבגדים נקיים שיעמוד אצלה בחדר והיא תהיה אחראית עליה
אולי ימי כביסה
או סלסלות להלבשה תחתונה שלא תצטרך לקפל רק להכניס

אגב קיפול כביסה זה מיומנות גבוה
ויש בנות שלא יודעות או לא מסתדרות עם הקיפול
והיא היא פרפקציוניסטית מבחינת שאוהבת מראה מסודר ומקופל יפה
ורואה שלא מגיעה לתוצאות כמו אמא שלה זה בהחלט מתסכל

בקיצור בלי לחץ
זה נורמלי בהחלט
בטח בפעם הראשונה כשעדין לא הבהרת לה כלים
ואי"ה היא תעזור לך המון

תגובה עניינית וחסרת דרמה. אהבתי

 

[גלבוע]

תגובה עניינית וחסרת דרמה. אהבתי

גם אני.

 

[גבעול דקיק]

יש כאן נקודה נוספת שלא כ"כ שמו לב אליה,
הילדה עושה כאן מעשה שברור לנו שברור גם לה שהוא חמור וחצוף
ואין ספק שהיא רועדת מהרגע שזה יתגלה
ועדיין בכל זאת היא עושה את זה...
מה שאומר שזו מלאכה שהיא מאד מאד לא אוהבת ורע לה עם זה
ולכן היא מעדיפה את הקומבינה הזמנית הזו וההדחקה של אולי לא יעלו על זה
על פני פשוט להמשיך ולסבול.
משום מה גם היא לא מתדברת על זה מפורשות, אולי כי ברור לה שהיא לא תיענה.
ולכן כל התגובות הזהירות והמתחשבות בילדה
כי כל תגובה בוטה תיראה לה כ'שוב לא מתחשבים בקושי שלי'.

 

[אדם לעמל יולד]

יש כאן נקודה נוספת שלא כ"כ שמו לב אליה,
הילדה עושה כאן מעשה שברור לנו שברור גם לה שהוא חמור וחצוף
ואין ספק שהיא רועדת מהרגע שזה יתגלה
ועדיין בכל זאת היא עושה את זה...
מה שאומר שזו מלאכה שהיא מאד מאד לא אוהבת ורע לה עם זה
ולכן היא מעדיפה את הקומבינה הזמנית הזו וההדחקה של אולי לא יעלו על זה
על פני פשוט להמשיך ולסבול.
משום מה גם היא לא מתדברת על זה מפורשות, אולי כי ברור לה שהיא לא תיענה.
ולכן כל התגובות הזהירות והמתחשבות בילדה
כי כל תגובה בוטה תיראה לה כ'שוב לא מתחשבים בקושי שלי'.

מצד שני, כשהיא עושה משהו שכמעט בטוח שיעלו עליה אז או שהיא ממש לא שמה לב למה שהיא עושה או שהיא ממש רוצה שהאמא תעלה על זה וככה היא כביכול מבקשת ממנה לשנות תפקיד. בכוונה לא כתבתי את האופציה שהיא מתחצפת אליה בצורה הכי גלויה...

 

[עדיה שיר]

וואי וואי
טחנו אותה

 

[קריה נאמנה]

מצד שני, כשהיא עושה משהו שכמעט בטוח שיעלו עליה אז או שהיא ממש לא שמה לב למה שהיא עושה או שהיא ממש רוצה שהאמא תעלה על זה וככה היא כביכול מבקשת ממנה לשנות תפקיד. בכוונה לא כתבתי את האופציה שהיא מתחצפת אליה בצורה הכי גלויה...

יש כאן נקודה נוספת שלא כ"כ שמו לב אליה,
הילדה עושה כאן מעשה שברור לנו שברור גם לה שהוא חמור וחצוף
ואין ספק שהיא רועדת מהרגע שזה יתגלה
ועדיין בכל זאת היא עושה את זה...
מה שאומר שזו מלאכה שהיא מאד מאד לא אוהבת ורע לה עם זה
ולכן היא מעדיפה את הקומבינה הזמנית הזו וההדחקה של אולי לא יעלו על זה
על פני פשוט להמשיך ולסבול.
משום מה גם היא לא מתדברת על זה מפורשות, אולי כי ברור לה שהיא לא תיענה.
ולכן כל התגובות הזהירות והמתחשבות בילדה
כי כל תגובה בוטה תיראה לה כ'שוב לא מתחשבים בקושי שלי'.

הכל זה פרשנות שלנו.
אולי היא שובבה, ואוהבת תעלולים.
אולי היא לא מודעת למאמץ של האם.
אולי באמת מבקשים ממנה עוד מדי הרבה עזרה בבית, והיא מתמרדת כי היא כורעת תחת הנטל.
אנחנו לא באמת מכירים את הנפשות הפועלות.
בכל מקרה, היא עשתה טעות, וכהורים, חייבים ללמד אותה לתקן.
ולא, זה לא חייב להיות בצורה בוטה.
אפשר גם לחנך בנעימות.

 

[Ruty Kepler]

אז מה זו הגישה הזו?
נערה לא חייבת כלום, כפפות של משי, מסכנה , אפשר לקחת עוזרת ב30 ש"ח (ואם אי אפשר? )

נערה חייבת הרבה ובית הוא לא בית מלון. כמדומה שכולם כתבו ברוח זו.

נחכה שבנותיך תהיינה בנות 13, לא תתני להן תפקידים? תורניות בבית?
יתכן מאוד שאת חלקם הן לא תאהבנה אז מה?
..
אין אחריות? אין כיבוד הורים?

לא צריך לחכות, יש לי כבר שתי בנות מצווה בבית ב"ה.

יש אחריות. האחריות לתפקוד הבית היא של האמא. היא הקימה את הבית הזה. היא בחרה לגדל בו ילדים, ב"ה.

יש כיבוד הורים. וזה אומר שמילה של אמא, היא מילה. לא מתחצפים. לא מתעלמים.

ויש גם נשיאה בעול, שהיא תכונה חשובה. אנחנו לא גרים בבית מלון ולא בארמון של שייח' סעודי, ולכן הילדים והילדות, כל אחד לפי יכולתו, ממלאים תפקידים מכל הסוגים.

אבל כל זה חייב להיות במחשבה מצד ההורים. בהידברות. בפתיחות מול הילדים. אם בת אחת אוהבת לאפות, ובת אחרת אוהבת לטגן חביתות לקטנים - את הראשונה נפקיד על העוגות לשבת, ואת השניה על ארוחות הערב. אם אחת מגהצת והשניה אלופה בשליחויות, נחלק ביניהן את העזרה בצורה הזאת.

וכן, אם יש אחת רחפנית שמסוגלת להרבה פחות - היא תקבל פחות משימות. (למגינת לב אחיותיה).

וכאשר באשכול אחר יספרו על חתן עם תסמינים, שמתארח אצל שווער בסיכון + גיס בסיכון + סבתא מבוגרת + גיס שמתחתן עוד שלשה שבועות, וכבוד קדושת החתן נעלב מזה שמצפים ממנו להישאר בחדר, את תכתבי שזה לא חוסר רגישות ולא חוסר התחשבות, אלא בעיה של סמכות הורית... (כאילו החתן ילד קטן ואין לו שום בחירה)

אם צריך לחשוב אלף פעמים אם "לפתוח חזית" עם ילדה בת 13, אז בטח ובטח שיהיה קל מאד "לפתוח חזית" עם החתן.

דווקא כדי שתהיה סמכות הורית נכונה, מומלץ להורים לשקול היטב מה הם אומרים לילד, ומה לא. מה מבקשים, על מה מוותרים.

(יש סיפור על האמרי אמת, שבכוונה לא ביקש מהבן הקטן להביא לו משהו. הרבנית אמרה: בשבילו זה כיבוד הורים. הרבי אמר: בשבילי זה ללמוד לא להטריח אחרים, כשאני יכול לעשות משהו לבד).

חתן מתוסמן ליד סבתא בסיכון = סיבה להורים לומר בבירור: אנחנו מבקשים שתחזרו הביתה.
ילדה בת 13 שלא רוצה לקפל את ההר של כל בני הבית = לא סיבה להתעקש. יש עוד מלא דרכים לשאת בעול הבית.

 

[דבי מ.]

להגיד לה שהחלטת להוריד ממנה את המטלה הזו כי שמת לב שהיא מחזירה ביגוד נקי לסל
אם היא תסמיק ותתנצל מה טוב אם היא תקפוץ משמחה על כך שהורדת ממנה את העול מגיע לה לחטוף על הראש!!

 

[קריה נאמנה]

ילדה בת 13 שלא רוצה לקפל את ההר של כל בני הבית = לא סיבה להתעקש. יש עוד מלא דרכים לשאת בעול הבית.

כמובן שאין מה להתעקש, ויש עוד מלא דרכים לשאת בעול.
רצוי לתת לילדים תפקידים אהובים, לפי נטיית לבם, ובכלל להסביר ולהידבר, ולא לפרוק עליהם את העצבים.
הכל נכון.
ובכל זאת, אם ממליצים להתעלם מהחוצפה, ולתת לה תפקיד אחר, גם חוטאים לחינוך שלה, וגם יוצרים מצב של "חוטא נשכר" המזיק לחינוך שאר הילדים.

 

[חחח]

הקשר בין הורים למתבגרים הוא אחד הדברים הכי קריטיים בחינוך. והקשר הזה שברירי, ועדין מאד.

לפתוח חזית מול מתבגרת - זה דבר שצריך להיעשות בשיקול דעת רציני, ורק בשביל מטרה חשובה באמת.

קיפול כביסה, עם כל הכבוד לו, אינו מטרה כזאת. אם באמת אין לאמא מי שיקפל כביסה, שתיקח בחורה ב-30 ש"ח לשעה.
אם המטרה היא 'שהכביסה תהיה מקופלת' - אין שום הצדקה להתעמת עם הילדה.
אם המטרה היא לחנך את הילדה לשאת בעול, אפשר לדון איך מגיעים למטרה הזאת. והאם נזיפות וגערות יובילו אליה.

לפני הקטע של קיפול כביסה ומה המטרות שדווקא הבת תעשה זאת והאם ניתן להחליף לה תפקיד.
תסכימי איתי שהחזרת כביסה נקיה לארגז ע"י ילדה בת 13 חייבת לקבל יחס מצד האמא?!
עדינה יותר, עדינה פחות-כל אחת לפי מה שמתאים לבית שלה ולבת שלה. אבל לדעתי האישית זה לא יכול לעבור בשתיקה כמו שהיו פה כמה שהמליצו לעשות.

 

[חחח]

וכן, אם יש אחת רחפנית שמסוגלת להרבה פחות - היא תקבל פחות משימות. (למגינת לב אחיותיה).

חחח
ועוד כמה שנים, יפתח פה אשכול על חסכי ילדות ש"אותי תמיד העבידו ולאחותי תמיד ויתרו"

 

[hellen]

חחח
ועוד כמה שנים, יפתח פה אשכול על חסכי ילדות ש"אותי תמיד העבידו ולאחותי תמיד ויתרו"

חסכי ילדות תמיד יהיהו....

 

[Ruty Kepler]

לפני הקטע של קיפול כביסה ומה המטרות שדווקא הבת תעשה זאת והאם ניתן להחליף לה תפקיד.
תסכימי איתי שהחזרת כביסה נקיה לארגז ע"י ילדה בת 13 חייבת לקבל יחס מצד האמא?!
עדינה יותר, עדינה פחות-כל אחת לפי מה שמתאים לבית שלה ולבת שלה. אבל לדעתי האישית זה לא יכול לעבור בשתיקה כמו שהיו פה כמה שהמליצו לעשות.

לא המלצתי להתעלם. רק למעשה, מבחינה פרקטית, להחליף תפקיד.
איך להתייחס - זו כבר שאלה רגישה שמשתנה בין הילדות ובין הבתים.

 

[הילני]

להאהיב עליה את עניין הקיפול.
לדבר כמה כיף שהכביסה מקופלת בארון ונמצאת שם...
ושכמה זה נעים לה למצוא את הבגדים שלה נקיים ומחכים לה הארון.
אני חושבת שלהעמיד אותה במציאות שלך כאמא מה היא הייתה עושה במצב כזה?
ובדרך כלל כשמכריחים ילד לעשות משהו שהוא ממש שונא, כשהיגדל והוא לא יעז להתקרב לזה?
הוא תמיד ישאיר את זה לאחר שיעשה...

 

[רבקה@]

גם אני הגעתי לשלב שלא השתלטתי על הכביסות...
שלב ראשון הכנסתי "מקפלת כביסה" בתשלום, אבל הילדים לא סבלו אותה, כי היא ירדה עליהם ועלי, הבנתי שזה לא לעניין, ואמרתי לה שהבכורה שלי רוצה להיות אחראית על זה... (מה שהיה נכון, היא אמרה לי עדיף לי לקפל לבד מאשר שהיא תבוא..)
פעמיים ראשונות היא התלהבה מהעניין, היה מדהים!
עד שכמובן נמאס לה... והיא התחילה לחפף ולקפל בצורה מזעזעת... וזה משהו שאני לא יכולה להתפשר על קיפול סימטרי, היא בת שתיים עשרה, הצעתי לה תשלום שבועי, סוג של דמי כיס, על הקיפול כביסה, מאז הכל בא (כמעט) על מקומו בשלום.... אני לא דורשת ממנה את הפרפקציוניזם שחשוב לי, לוקחת בחשבון שגרביים ייעלמו, לא יודעת עד לרגע זה לאן וכיצד...
והיא נהנית לצבור קצת כסף....
אז שוב, זה עניין של חינוך, יהיה מי שיגיד שאמא לא אמורה לשלם לבת שלה... אבל אני עשיתי את זה בצורה שהייתה נראית לי הגיונית, מציאותית וחינוכית...
אז במקומך, הייתי ניגשת לבת שלי בזמן רגוע, אומרת שאני מבינה שהיא ממש לא סובלת את קיפול הכביסה, אבל אין לי ברירה אחרת... (אני הסברתי לבת שלי כמה זה עוזר לי, והצעתי לה להסכים) אז בואי נחשוב ביחד, איך נהפוך את זה למשהו שאת רוצה לעשות את זה, אם לשלם לא נראה לך נכון, אפשר גם לצ'פר כל פעם עם משהו מיוחד...
אני חושבת שילדים אמורים לעזור בבית, אבל יש דברים שהם כבר "מעבר" ושם מותר וצריך לצ'פר אותם יותר...
כמו שאני בחמישי בלילה מצ'פרת את עצמי עם מגנום... אחרי שהבית שטוף והאוכל מוכן לשבת...

גישה חכמה ונכונה.
לדעתי, יש שלב ורמה כלשהי (או שזה גיל בעצם) שהעזרה כבר לא מגיעה דרך פקודות ותכתיבים, אלה בדרך של הבנה והרגשת שותפות בעול.
וכן, גם אם הילדה מרוויחה כמה שקלים... אם זה נושא שמוגדר בבית כתחום שנואי, אז לדעתי זה לגיטימי לצ'פר בהתאם.
אהבתי את השוואה לעצמך בסוף יום חמישי... כאילו, את הגישה- שהילדים לא חייבים לעזור כי ביקשו וזהו, כל עירעור=חוצפה, אלה יותר כשותפות בהדדיות כלשהי (לפחות בתחומים מסויימים) באחזקת הבית.

 

[נחמי3]

דיון מרתק ומענין
אבל ברור מעל הכל שאצל כל ילד בבית צריך למצוא במה בכל זאת הוא אוהב יותר לעזור,
ואת זה לפתח
אין קטע לדחוף למשהו שנאוי
אני לא הייתי אומרת לה כלום
ומעבירה אותה לעבודות חדשות, אלא אם גם שם היו מתגלים קטעים כאלה גדולים, זה כבר באמת טיפול בסוג של בעית התנהגות...))

 

[קריה נאמנה]

וכן, אם יש אחת רחפנית שמסוגלת להרבה פחות - היא תקבל פחות משימות. (למגינת לב אחיותיה).

חחח
ועוד כמה שנים, יפתח פה אשכול על חסכי ילדות ש"אותי תמיד העבידו ולאחותי תמיד ויתרו"

או "אף פעם אמא שלי לא סמכה עלי כמו שהיא סמכה על אחיות שלי"

גם כדי להכין את הרחפנית לחיים, גם למען בריאותה הנפשית, וגם למען הקשר שלה עם אחיותיה, לא כדאי לוותר לה יותר מדי. זה מצריך המון הליכה בין הטיפות, והמון שיקול דעת של ההורים, אבל זה כדאי.